התייעצות איזה סיבות - שלא להסכים ל: פינוי בינוי?

  • הוסף לסימניות
  • #2
אם אתה גר בדירה - מעבר דירה לכמה שנים, יכול להיות טלטלה משמעותית.
שינוי מרקם הדיירים וההווי ברחוב לחלוטין
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בפינוי בינוי,
מדובר בד"כ, למקס' - 8 חודש,
שנית: הקבלן מחוייב לדייר, לדירה כפי בחירתו!
הוא יכול לבקש דירה ממש קרובה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בפינוי בינוי,
מדובר בד"כ, למקס' - 8 חודש,
שנית: הקבלן מחוייב לדייר, לדירה כפי בחירתו!
הוא יכול לבקש דירה ממש קרובה!
מי מתחייב ל8 חודשים?
הקבלן מחוייב לשלם דמי שכירות עד לגובה של x שקלים.
סיבות שבגללן אנשים לא מסכימים:
אנשים שהרחיבו ללא היתר ולאחר הפינוי בינוי יקבלו דירה קטנה יותר.
אנשים שקשה להם לעבור בין דירות ואנשים שהתרגלו לדירה מסוימת.
בניינים שמ2 קומות הופכים להיות בניינים של 12 קומות וקשה לדיירים עם זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אם אני לא סובל, מכל התסמינים שרשמת,
שווה ללכת על -זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לא הבנתי את השאלה.

אם ההצעה נראית מפתה, ובדקת אותה והיא אכן כזאת.
למה באמת לא להסכים? ולמה לחפש סיבות לא להסכים?
תמיד, קל להתעלם מבעיות, ובמיוחד כשהם יופיעו רק בעתיד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מי מתחייב ל8 חודשים?
הקבלן מחוייב לשלם דמי שכירות עד לגובה של x שקלים.
סיבות שבגללן אנשים לא מסכימים:
אנשים שהרחיבו ללא היתר ולאחר הפינוי בינוי יקבלו דירה קטנה יותר.
אנשים שקשה להם לעבור בין דירות ואנשים שהתרגלו לדירה מסוימת.
בניינים שמ2 קומות הופכים להיות בניינים של 12 קומות וקשה לדיירים עם זה.
וחוץ מזה, הדיירים הישנים מקבלים דירות בקומות הראשונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
1. ראש קטן מאד.
2. צרות עין.

וברצינות, לכאורה אין סיבה בעולם לא להסכים. לכן יש חוק נגד דיירים סרבנים. [כמדומני שגם יש רבנים שמורים גם ע"פ הלכה שמותר לכפות, מדין חב לאחריני].

לפעמים יש סיבות מוצדקות, כמו זקנים, חולים וכדו'. אבל אדם רגיל לכאורה יכול רק להרוויח.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכון,
העניין הוא, שלא תמיד הכל מסתדר אחרי זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אם השאלה היא על הצעה מסויימת, אז אכן צריך לבדוק כל הצעה של כל יזם היטב.

בדרך כלל לוקחים עו"ד שייצג את הדיירים, ומוטל עליו לבדוק את החוזה כמו שצריך.

אפשר וצריך גם להתמקח על התמורות, על התנאים, וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
עיקר הבעיה בפיני בינוי באזורים חרדים, זה שינוי במרקם האוכלוסיה ואופי השכונה.
אם אתם מדברים על רחוב סולם יעקב, לכו לא רחוק ותראו את פרויקט 360 שמעל הקניון.
אוכלוסיה לא אגרויסע בכלל, הדיירים ברחוב ממול עדים לכל מיני תופעות שלא מתאימות לשכונה חרדית.
וד"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אנשים שהרחיבו ללא היתר ולאחר הפינוי בינוי יקבלו דירה קטנה יותר.
אנשים שקשה להם לעבור בין דירות ואנשים שהתרגלו לדירה מסוימת.
בניינים שמ2 קומות הופכים להיות בניינים של 12 קומות וקשה לדיירים עם זה.
אני חושבת שהוציאו איזה תיקון לחוק כך שאנשים עם עבירות בניה לא יוכלו להתנגד לפרויקט פינוי בינוי.
לרווחת כל הנוגעים האחרים בדבר.
לא יודעת אם נכנס לתוקף אבל אני חושבת שכן.
תמיד, קל להתעלם מבעיות, ובמיוחד כשהם יופיעו רק בעתיד...
אל תחפשו בעיות
פרויקט פינוי בינוי הוא פרויקט שכל הצדדים מרוויחים ממנו
כאחת שמכירה את שני הצדדים בנושא, גם היזם וגם התושבים אמורים להרוויח כל אחד את החלק שלו
אלא אם מדובר בבנייה של רב קומות שאז יש חשש שהסביבה תפסיק להתחרד וכדו'
אבל אל תחפשו איפה להרוויח יותר.
תתיייעצו עם מישהו שמבין או שתשוו *לגבי החוזה הספיציפי שלכם*, שהוא טוב לכם ומכסה את כל מקרי הקצה האפשריים (מבחינת מרפסת סוכה וכו') ולכו לחתום :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
תתיעצו עם עו"ד שמבין בנדל"ן
אם הכל נראה טוב- לא צריך להיות פראנואידיים ולחפש צרות מתחת לאדמה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
פינוי בינוי לוקח כמה שנים טובות.
הרבה סחבת ובלאגן.
כמה קומות הבטיחו לכם? מה גודל השטח שנוסף לדירה?
איזה פיצויים נוספים הבטיחו לכם?
יש לכם אפשרות לעבור לשנתיים שכירות באזור שלכם , גם אם יהיה ביקוש גדול באותה תקופה ומינמום היצע?
באיזה קומה אתם גרים? כיווני אויר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
1. ראש קטן מאד.
2. צרות עין.

וברצינות, לכאורה אין סיבה בעולם לא להסכים. לכן יש חוק נגד דיירים סרבנים. [כמדומני שגם יש רבנים שמורים גם ע"פ הלכה שמותר לכפות, מדין חב לאחריני].

לפעמים יש סיבות מוצדקות, כמו זקנים, חולים וכדו'. אבל אדם רגיל לכאורה יכול רק להרוויח.
לא חייב להיות צרות עין יש שכונות שהיו בעבר דירות חדר וכבר לפני 40 שנה אנשים הרחיבו וגרים כיום בדירה של 5 חדרים
או שקנו את הדירה אחרי שהרחיבו ובגלל שזה לא בהיתר יתנו להם רק חדר אחד זה נשמע צרות עין?
בפינוי בינוי יש מקום מאוד גדול להבין גם את אלה שמסרבים ולדון אותם לכף זכות
מי שזה לא אמור לפגוע בו באמת אין סיבה שלא ילך על זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
פינוי בינוי זה לא צדקה שמישהו נותן לכם, תבדקו כמה הרווח שלו וכמה שלכם ותנסו להרוויח כמה שיותר מהעיסקה.
אתם מלווים את הדירה שלכם לכמה שנים ליזם. סכום הריבית על כזו הלוואה לא בטוח שמקוזז במחיר השכירות שהוא משלם לכם. בנוסף- בנין מרובה דיירים הוא סגנון אחר מבנין קטן על כל המשתמע מכך. בנוסף - מעבר דירה לכמה שנים (לי אמר יזם שזה בין 5 ל8 שנים זה גם טלטלה משמעותית) זה לשרוף את העתיד של הזכויות בקרקע שיתכן שרק ישתבחו בהמשך. אם כיום אתם עשרה דיירים ויהיו ששים אז אבדתם הרבה מהאחוזים בקרקע וזה = כסף. אז נכון שמקבלים דירה חדשה אבל התשלום הוא לא במזומן אלא במזומן סמוי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

סבתא שלי עלתה מפרס, איראן, הם עלו מהעיר כשאן, שמרו על המסורת: חגים וכו'.
היא מאוד אהבה תורה, אהבה דתיים, כמה שיותר צדיקים יותר טוב.
הם עלו מסורתיים, עם הזמן למדו והתחזקו בגלל ילדיהם שחזרו בתשובה.
למרות המרחק, נהגה ללכת בימי זקנתה לבית הכנסת עם הליכון, למרות הדרך שהיתה מלאה בחול.
היא ודודה שלי סיפרו לא פעם בעלבון על מקרה שקרה להן: הן עלו על אוטובוס לקברי צדיקים, ואדם אחד קפץ וצעק: "הם לא משלנו".
הן ירדו מההסעה בבושת פנים.
*
העולם בתקופות ההן היה עולם עם פחות מודעות.
היום יש יותר שיח על שיוויון, אהבת אדם וכו'.
בעבר היו אתגרים שונים, ביניהם אפשרות של אנשים לשלול או לדחות אלו את אלו.
אני זוכרת שכששמעתי את הסיפור הזה, הבנתי שלי זה לא היה קורה.
כי באופי שלי - לא הבנתי למה ללכת למקום בו יש אנשים שונים ממך, מצידי היה להשאר בבית ולא ללכת ללימודים, אני ממש מעדיפה את אזור הנוחות שלי ולא מבינה למה צריך להידחף איפה שיש סיכוי קל שידחו אותך, זו אחת הסיבות שהייתי מתרחקת מחברות, שמא ידחו אותי מתישהו, כי שהבנתי שיש סיבות לדחות אותי.
אני ממש לא מעניינת אף אחד, לפי דעתי, הכוונה שאין בי משהו שעלול לגרום לחברות תחושת ערך שהן בקרבתי, וכדי להיות חלק מחברה, צריך שיהיה לך ערך כלשהו. (זה לא רע או טוב, זו תוצאה).
*
בקיצור, רציתי לכתוב על היציאה לאור (או על כל עשיה אחרת, כמו למצוא עבודה, שידוך וכו')
שכן מחייבת את האדם פעמים לא מעטות לעמוד מול דחיה: שוב ושוב ושוב.
מה עוזר לי כיום להשתדל פה ושם, להפיץ את הכתיבה שלי, למרות הרצון לא להידחף למקומות לא-לי ולא לחוות דחיה?
זה בגלל ההבנה שאני לא העניין כאן, אלא דרישת העולם ורצון ה'.

ביציאה לאור עדיף לנטרל את החשיבה סביב ה'אני', שזו חשיבה שחוששת מדחיה ויכולה להוביל לתחושות לא טובות.
ביציאה לאור האדם מתנתק מעצמו, או אולי מתחבר לעצמו, ופונה לעבר חשיבה אחרת, חשיבה של שליחות.

הערך בחשיבה של שליחות:

האדם היוצא לאור לא חש מחויב, לא חש שהוא צריך משהו, לא רוצה לתת, לא לקחת, לפיכך גם אין פחד מדחיה, כי אם אתה לא מעורב עם ה'אני' שלך
אתה לא חש מעורבות רגשית אלא להיפך, לשיטתך אתה מגשים את שליחותך בעולם.
אתה מתנדב.
ולבוא ליציאה לאור מתוך גישה נדיבה של "אני מתנדב", זה מקסים כי אתה לא חש צורך להתלהב אם אתה מצליח, כי ההצלחה לא שלך, אבל אתה גם מצליח להיות יותר שכלי ופחות אמוציונלי, כי אתה עושה את שליחותך בעולם, ושליחות זו לא צריכה להיות מופלאה ומעוררת השראה, מספיק שתאפשר לעצמך להסכים לעצמך להגשים את עצמך ולהקשיב לרצון הפנימי שסולל את הדרך, תוך הקשבה לתורה.

אז כיום אני לא חוששת מדחיה כי למדתי להביט על זה ממבט שיכלי ולא רגשי: הרגש חושש מדחיה אבל השכל מבין שהכל בסדר, מלכתחילה אף אחד לא אמור לקרוא אותי או לקבל אותי, מספיק שאני מקבלת את עצמי וקוראת את כתיבתי ומאפשרת לעצמי להתבטא פה ושם.

אני לא צריכה שיקבלו אותי או את הרעיונות שלי או את הכתיבה שלי, להיפך, אני צריכה לשמוח ולהודות על מה שכן הצלחתי עד כה, להבין שזה לא מובן מאליו, ולשמוח שיש בעולם אנשים נוספים שמביאים הרבה אמירות עם מסרים טובים.
אנשים לא ממש צריכים אותי כי תוכן כמו שלי יש במקומות רבים (הרב פנגר, שיטת ימימה , פנימיות התורה, ועוד ועוד) ומה שאני כן משתדלת ואשתדל זה בגלל תחושת שליחות שאמורה להיות משותפת, כי כולנו ערבים זה לזה וכל אחד תורם היכן שאפשר: בתפילה למען הכלל, תרומה, חסד, אומנות, כתיבה, הפצה וכו'

*

הדרך הכי טובה להביא את עצמך לידי ביטוי היא לחיות את עצמך, להקשיב לרגשות, למצוקה, למחשבות, להבין שמה שאתה עובר זה משהו יחודי, כי אף אחד לא חושב כמוך ולא מרגיש כמוך, זווית הראיה שלך חשובה עבור העולם.
כי העולם במצב רחוק מיעודו האמיתי, כרגע, וכל אדם שיכול לצאת לאור תורם לעולם דבר מה.
התורה נותנת במה אפילו לבלעם הרשע ונותנת את האמירות של לבן הארמי, דבר שלדעתי מוכיח שגם אם אתה לא מושלם אתה יכול לומר את האמירות שלך וה' יכוון את הכל לטוב.
*
ולגבי האמירה "הם לא משלנו"
אני חושבת שמשם קורץ החרם, אותו חרם חברתי שקורה כמעט בכל מקום: החל מהמשפחה הגרעינית בה פעמים רבות יש אפליות או השונים מוצאים את עצמם קצת מחוץ לתמונה, ועד לחברה כולה.
אין לי פתרון לחרם (מלבד הספרון דובי שיר והכתר האמיתי שנותן כלים להתמודדות עם חרם)
אבל אני חושבת שהחשיבה צריכה להשתנות: במקום לעודד גאוות יחידה שגורמת לחברתיות רעילה , לעודד שוויון, עין טובה, הקשבה.
לפעמים יש פחד שאם נעודד שוויון אז חלילה הציבור יאבד מהיחודיות שלו ויטמע בעולם הכללי.
החשש הזה מוצדק, אי אפשר לעודד שיוויון בלי להבין את הערך היחודי והתרומה האדירה שיש במגזריות, כי בכל מגזר יש ערך בפני עצמו, ואין צורך לבטל את עצמך כדי להגיע לשיוויון, שיוויון לא הופך אותך לשווה, אלא מוציא את החשיבה מחשיבת פילוג לחשיבה אחדותית שמכירה בכך שבורא עולם הוא המנהיג של העולם כולו, ויש בכל דבר בעולם אלוקות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה