התייעצות איזה סיבות - שלא להסכים ל: פינוי בינוי?

  • הוסף לסימניות
  • #41
מכיר זוג מבוגרים שהשכנים חתמו על פינןי בינוי והם לא כי המעבר מקשה עליהם ,וזה לגיטימי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
איזזה שיווק קיבלת, הא?
מה פשר הציניות?
אתה באמת מצפה שיענו לך דווקא סנדלרים או רופאי שינים?
תשמח שקיבלת תשובה מפורטת ממי שמכיר את התחום.
אה, וכדאי גם לומר תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
מכיר זוג מבוגרים שהשכנים חתמו על פינןי בינוי והם לא כי המעבר מקשה עליהם ,וזה לגיטימי.
נכון, למבוגרים זה ממש קשה!
הרבה יותר! להסתגל לדירה חדשה, ועד שמתרגלים, כבר צריכים לחזור לעוד דירה חדשה...
אבל אם השכנים שכן מעוניינים - בפינוי, יציעו להם עזרה בכל מה שהם צריכים זה יכול להיות הפיתרון!
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
מה פשר הציניות?
אתה באמת מצפה שיענו לך דווקא סנדלרים או רופאי שינים?
תשמח שקיבלת תשובה מפורטת ממי שמכיר את התחום.
אה, וכדאי גם לומר תודה.
סליחה, זה לא היה הכוונה,
התכוונתי לעשות לך מצב רוח, ותו לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
בלת"ק
היתה איזו כתבה ארוכה בנושא ב"גלובס":
אל תבנו על פינוי בינוי: המשאב הכי יקר של ההתחדשות העירונית אוזל
אל תבנו על פינוי בינוי: המשאב הכי יקר של ההתחדשות העירונית אוזל
לכולם כבר ברור שהתחדשות עירונית היא העתיד, והפוטציאל הגלום בה ידוע • אבל האם מישהו הביא בחשבון היכן יגורו בינתיים המפונים שרוצים להישאר בשכונה, וכמה יצטרכו לשלם להם יזמי הפרויקט עבור שכירות זמנית, תחת תנאי הביקוש העצום לדירות?
דרור מרמור27.01.2023
פרויקט פינוי בינוי. המשאב הכי יקר של ההתחדשות העירונית אוזל
השבוע חיפשתי דירות להשכרה בשכונת קרית יובל בירושלים. בלוחות האינטרנטיים מצאתי 15 דירות שמפורסמות בשכונה, ועוד כמה דירות בודדות להשכרה בגבול שכונות סמוכות. ההיצע הזעום הזה כמעט טריוויאלי, בעיר שבה יותר משליש מהתושבים גרים בשכירות והדרך לרכישת דירה קשה במיוחד. רציתי בעיקר להבין עד כמה ריאלית ההבטחה להציף את ירושלים בכמויות ענק של התחדשות עירונית - בעיקר פרויקטים של פינוי בינוי.

רק בימים האחרונים הודיעו שיכון ובינוי וקן התור כי זכו במכרז ענק להתחדשות עירונית בירושלים: הן יקימו 1,100 דירות ברחוב שטרן בשכונת קריית יובל, במקום 332 דירות ישנות שייהרסו. ועכשיו, שמישהו יעצור רגע ויחשוב איפה מוצאים דירות לשנתיים־שלוש למאות הדיירים שיפונו. דיירים שלא רוצים להתרחק מהשכונה, כי גם ככה הם שבים, וגם כמה יצטרכו יזמי הפרויקט לשלם להם עבור אותה שכירות זמנית, בהתאם לחוזה שלפיו שמאי יקבע את המחיר על בסיס תנאי השוק, בהינתן שזהו ההיצע ומול הביקוש העצום.

לא מדובר בבעיה של שכונה אחת. בעיריית ירושלים מנופפים בשיא של 140 תוכניות "על הנייר" לפינוי בינוי, שכוללות הקמה של 50 אלף דירות, אחרי פינוי של 10-15 אלף דירות ישנות. בשנת 2022 נדונו בוועדות התכנון בעיר תוכניות ל־10,000 דירות, ובעירייה התגאו בהורדת זמן עד להיתר לחצי שנה. רק שמנגד, בכל העיר, לפי לוח יד2, יש כרגע 1,309 דירות להשכרה. גם אם הביקוש אינו מיידי, וגם אם כל קבלן יווסת את קצב הבנייה, המספרים לא מסתדרים.

ובמבט רוחבי אפילו יותר: ביד2 מפורסמות כרגע 27 אלף מודעות להשכרת דירות בכל הארץ. זאת, בזמן שמינהל התכנון התגאה בתחילת החודש כי 2022 הסתיימה בשיא היסטורי של אישור תוכניות בהתחדשות עירונית: 77 אלף דירות, לעומת 31 אלף שנה קודם לכן. גם אם נניח שמחר בבוקר ממשלת ישראל תצליח לחסל את כל הסחבת הרגולטורית, גם אם העיריות יחלו לקדם בברכה כל פרויקט שיוסיף צפיפות בעיר, וגם אם היזמים ילחצו על הגז במלוא המרץ - מוכרחים להודות שפשוט אין היצע של דירות שיוכל לקלוט את כל המפונים. זה אפילו לא קרוב.

ההצלחה או חלילה הכישלון טמונים בפרטים הקטנים. לכולם ברור שהתחדשות עירונית זה העתיד, אורבנית־כלכלית־סביבתית ועוד. רק בימים האחרונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על כמות הדירות בבניינים בישראל, שהראו כי בממוצע בקרב 18 הערים הגדולות, אלה שמונות 100 אלף תושבים לפחות, 70% מהבתים כוללים עד 10 דירות. 3% בלבד כוללים 40 דירות ויותר. כלומר, הפוטנציאל עצום. אך גם חשוב להיגמל מהנאיביות שזה יכול לקרות מאוד מהר.

לרוע המזל, נראה כי קצב הבנייה הנוכחי כמעט מקסימלי. זה לא עניין של תכנון או מגבלות ביצוע, אלא של היצע פשוט. היעדר זמינות קורת גג למפונים. לפי הלמ"ס, בשנה האחרונה (אוקטובר 2021 עד ספטמבר 2022) נהרסו בכל הארץ 3,050 דירות - לטובת הקמת 9,600 דירות חדשות (תמ"א 38 ופינוי בינוי). ואגב, אותן 3,050 דירות שפונו ושלחו את דייריהן למצוא דירה במקומות אחרים תרמו לא מעט לקפיצת מחירי השכירות. מי שחושב שאפשר להכפיל את הכמות הזו, כדאי שיביא בחשבון שגם בבנק ישראל ובממשלה יודעים שעליית מחירי השכירות אחראית לרבע מהאינפלציה, זו שאנחנו והם כל כך רוצים לרסן.


ואולי קרוונים הם פתרון?
ולא שזה יפריע כמובן לממשלה להמשיך לנופף במספרים דמיוניים. תוכנית הדיור "האסטרטגית" שאישרה הממשלה לפני 5 שנים קבעה שעד 2040 יאשרו פה 2.6 מיליון דירות - מתוכן 888.5 אלף בהתחדשות עירונית (34%). במחוז תל אביב, למשל, מדובר על יותר מחצי - 260 אלף, מתוך 436 אלף דירות חדשות. ואולי הדרך היחידה שבה התחדשות עירונית תפרוץ בכל זאת קדימה במספרים הגדולים, תצטרך לעבור דרך פתרונות של מגורים זמניים (קרוונים?), מה שידרוש גמישות של רשויות התכנון, של השלטון המקומי ושל הדיירים הוותיקים. אנחנו עוד לא שם, אבל יש מצב שזה יגיע במהירות.

מדובר בתזכורת חשובה כיצד באמת ניתן להוריד פה מחירים - בלי רגולציה, בלי איומי שרים, בלי מחיר מטרה ובלי סבסוד מוצרים. ולא, לא מדובר רק בחורף שבושש מלהגיע ותקע את רשתות האופנה עם מלאים מיותרים, אלא בעיקר בתחרות בריאה ששוחקת את שולי הרווח, מכריחה את הרשתות כל העת להתייעל ובאפשרויות יבוא כמעט ללא חסמים. שיין ונקסט במרחק לחיצה על הסלולר יעילים יותר מכל רגולטור ורשות תחרות.

כדי למנוע חשש לניגוד עניינים ולשמור על אמון מינימלי של הציבור במוסדות השלטון, קבע החוק כי מי שפורש משירות המדינה אינו יכול לקבל טובת הנאה, כולל הצעת עבודה, ממי שיכול היה ליהנות מהחלטותיו. נכון לעכשיו יושבים בבית לא מעט פקידי ציבור שכיהנו בממשל הקודם (תהיו רגועים - הם מקבלים בינתיים שכר), עד שתעבור תקופת צינון בת שנה.

האבסורד הוא שלשרים לשעבר אין שום מגבלה כזו. בין אם בגלל שהם עצמם כתבו את אותם חוקים, או בגלל שאף אחד לא חשב שירדפו אחריהם בעולם העסקי. כך, פחות מחודש אחרי שנפרדה מהכנסת, מונתה השבוע איילת שקד ליו"ר חברת הנדל"ן קרדן. גם מי שמשוכנע שמדובר באישה כשרונית וחרוצה, יכול לתהות עד כמה ועדות התכנון והבנייה יתייחסו בנייטרליות לבקשות שיגישו קרדן ושקד. זאת, כשחלק לא מבוטל מחברי הוועדה היא עצמה מינתה כשרת פנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
עניין הכדאיות משתנה מאוד מאזור לאזור,
לכאו' המומלץ לקחת עו"ד נאמן (כמה שניתן ותמיד יש כבדהו וחשדהו) שיעשה מכרז יזמים ואז ניתן לקבל הצעה משתלמת יותר.
נקודה מורכבת מאוד, זה מרפסות סוכה. רוב היזמים מתחייבים על 12 מ"ר מרפסת אבל על החלק של הסוכה בד"כ ההתחייבות היא על מקסימום 4 מ"ר שלמשפחה בינונית ומעלה זה לא אטרקטיבי בכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
תחשבו על הדיירים של הקומות האחרונות שבדיוק אחרי שיפוץ - למה שיסכימו לוותר על הנוחות והיוקרה של השיפוץ שעשו בהתאם לצרכים שלהם ובנוסף להיות האחרונים ברשימה של אפשרויות בחירת הדירה? (זה הולך לפי סדר הקומות איך שהבנתי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
תחשבו על הדיירים של הקומות האחרונות שבדיוק אחרי שיפוץ - למה שיסכימו לוותר על הנוחות והיוקרה של השיפוץ שעשו בהתאם לצרכים שלהם ובנוסף להיות האחרונים ברשימה של אפשרויות בחירת הדירה? (זה הולך לפי סדר הקומות איך שהבנתי)
נכון, אבל בדרך כלל,
1)כל הדירות מעוצבות באותה צורה.
2) בבניין שעושים בו פינוי בינוי - הוא לא בניין משופץ...
ועיין ערך- רחובות בר- אילן, בירושלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
תחשבו על הדיירים של הקומות האחרונות שבדיוק אחרי שיפוץ - למה שיסכימו לוותר על הנוחות והיוקרה של השיפוץ שעשו בהתאם לצרכים שלהם ובנוסף להיות האחרונים ברשימה של אפשרויות בחירת הדירה? (זה הולך לפי סדר הקומות איך שהבנתי)
זה לא הולך לפי סדר הקומות אלא לפי ערך שמאות.
דירה שהערך שלה יותר גבוה הבעלים יבחרו דירה ראשונים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
יודעת שיש רבני שכונות המתנגדים לפינוי בינוי מחשש שיבנו רבי קומות ויאלצו אנשים להשתמש במעלית שבת. מה שיגרום לאוכלוסיה פשרנית יותר שתבוא להתגורר בשכונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
נכון,
אבל אם זה אזור חרדי לגמרי,
אין לקבלן אפשרות להביא כל מי שבא לו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
הסכמים וחתימות!
מה נראה לך? שכל מקום חרדי שעושים בו פינוי בינוי,
נהפך להיות מעורב?
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
הסכמים וחתימות!
מה נראה לך? שכל מקום חרדי שעושים בו פינוי בינוי,
נהפך להיות מעורב?
לא דובר על מעורב
דובר על ציבור יותר מודרני
קשה לבדוק מה קרה במקומות שהיה בהם פינוי בינוי
כי כמעט לא היה
והסכם שמגביל למכור לציבור מסוים הוא פשוט לא תקף יען כי הוא לא חוקי
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
כשהקבלן מחכה לכסף שלו,
הרבה דברים נהיים חוקיים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
כשהקבלן מחכה לכסף שלו,
הרבה דברים נהיים חוקיים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
כשהקבלן מחכה לכסף שלו,
הרבה דברים נהיים חוקיים...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

סבתא שלי עלתה מפרס, איראן, הם עלו מהעיר כשאן, שמרו על המסורת: חגים וכו'.
היא מאוד אהבה תורה, אהבה דתיים, כמה שיותר צדיקים יותר טוב.
הם עלו מסורתיים, עם הזמן למדו והתחזקו בגלל ילדיהם שחזרו בתשובה.
למרות המרחק, נהגה ללכת בימי זקנתה לבית הכנסת עם הליכון, למרות הדרך שהיתה מלאה בחול.
היא ודודה שלי סיפרו לא פעם בעלבון על מקרה שקרה להן: הן עלו על אוטובוס לקברי צדיקים, ואדם אחד קפץ וצעק: "הם לא משלנו".
הן ירדו מההסעה בבושת פנים.
*
העולם בתקופות ההן היה עולם עם פחות מודעות.
היום יש יותר שיח על שיוויון, אהבת אדם וכו'.
בעבר היו אתגרים שונים, ביניהם אפשרות של אנשים לשלול או לדחות אלו את אלו.
אני זוכרת שכששמעתי את הסיפור הזה, הבנתי שלי זה לא היה קורה.
כי באופי שלי - לא הבנתי למה ללכת למקום בו יש אנשים שונים ממך, מצידי היה להשאר בבית ולא ללכת ללימודים, אני ממש מעדיפה את אזור הנוחות שלי ולא מבינה למה צריך להידחף איפה שיש סיכוי קל שידחו אותך, זו אחת הסיבות שהייתי מתרחקת מחברות, שמא ידחו אותי מתישהו, כי שהבנתי שיש סיבות לדחות אותי.
אני ממש לא מעניינת אף אחד, לפי דעתי, הכוונה שאין בי משהו שעלול לגרום לחברות תחושת ערך שהן בקרבתי, וכדי להיות חלק מחברה, צריך שיהיה לך ערך כלשהו. (זה לא רע או טוב, זו תוצאה).
*
בקיצור, רציתי לכתוב על היציאה לאור (או על כל עשיה אחרת, כמו למצוא עבודה, שידוך וכו')
שכן מחייבת את האדם פעמים לא מעטות לעמוד מול דחיה: שוב ושוב ושוב.
מה עוזר לי כיום להשתדל פה ושם, להפיץ את הכתיבה שלי, למרות הרצון לא להידחף למקומות לא-לי ולא לחוות דחיה?
זה בגלל ההבנה שאני לא העניין כאן, אלא דרישת העולם ורצון ה'.

ביציאה לאור עדיף לנטרל את החשיבה סביב ה'אני', שזו חשיבה שחוששת מדחיה ויכולה להוביל לתחושות לא טובות.
ביציאה לאור האדם מתנתק מעצמו, או אולי מתחבר לעצמו, ופונה לעבר חשיבה אחרת, חשיבה של שליחות.

הערך בחשיבה של שליחות:

האדם היוצא לאור לא חש מחויב, לא חש שהוא צריך משהו, לא רוצה לתת, לא לקחת, לפיכך גם אין פחד מדחיה, כי אם אתה לא מעורב עם ה'אני' שלך
אתה לא חש מעורבות רגשית אלא להיפך, לשיטתך אתה מגשים את שליחותך בעולם.
אתה מתנדב.
ולבוא ליציאה לאור מתוך גישה נדיבה של "אני מתנדב", זה מקסים כי אתה לא חש צורך להתלהב אם אתה מצליח, כי ההצלחה לא שלך, אבל אתה גם מצליח להיות יותר שכלי ופחות אמוציונלי, כי אתה עושה את שליחותך בעולם, ושליחות זו לא צריכה להיות מופלאה ומעוררת השראה, מספיק שתאפשר לעצמך להסכים לעצמך להגשים את עצמך ולהקשיב לרצון הפנימי שסולל את הדרך, תוך הקשבה לתורה.

אז כיום אני לא חוששת מדחיה כי למדתי להביט על זה ממבט שיכלי ולא רגשי: הרגש חושש מדחיה אבל השכל מבין שהכל בסדר, מלכתחילה אף אחד לא אמור לקרוא אותי או לקבל אותי, מספיק שאני מקבלת את עצמי וקוראת את כתיבתי ומאפשרת לעצמי להתבטא פה ושם.

אני לא צריכה שיקבלו אותי או את הרעיונות שלי או את הכתיבה שלי, להיפך, אני צריכה לשמוח ולהודות על מה שכן הצלחתי עד כה, להבין שזה לא מובן מאליו, ולשמוח שיש בעולם אנשים נוספים שמביאים הרבה אמירות עם מסרים טובים.
אנשים לא ממש צריכים אותי כי תוכן כמו שלי יש במקומות רבים (הרב פנגר, שיטת ימימה , פנימיות התורה, ועוד ועוד) ומה שאני כן משתדלת ואשתדל זה בגלל תחושת שליחות שאמורה להיות משותפת, כי כולנו ערבים זה לזה וכל אחד תורם היכן שאפשר: בתפילה למען הכלל, תרומה, חסד, אומנות, כתיבה, הפצה וכו'

*

הדרך הכי טובה להביא את עצמך לידי ביטוי היא לחיות את עצמך, להקשיב לרגשות, למצוקה, למחשבות, להבין שמה שאתה עובר זה משהו יחודי, כי אף אחד לא חושב כמוך ולא מרגיש כמוך, זווית הראיה שלך חשובה עבור העולם.
כי העולם במצב רחוק מיעודו האמיתי, כרגע, וכל אדם שיכול לצאת לאור תורם לעולם דבר מה.
התורה נותנת במה אפילו לבלעם הרשע ונותנת את האמירות של לבן הארמי, דבר שלדעתי מוכיח שגם אם אתה לא מושלם אתה יכול לומר את האמירות שלך וה' יכוון את הכל לטוב.
*
ולגבי האמירה "הם לא משלנו"
אני חושבת שמשם קורץ החרם, אותו חרם חברתי שקורה כמעט בכל מקום: החל מהמשפחה הגרעינית בה פעמים רבות יש אפליות או השונים מוצאים את עצמם קצת מחוץ לתמונה, ועד לחברה כולה.
אין לי פתרון לחרם (מלבד הספרון דובי שיר והכתר האמיתי שנותן כלים להתמודדות עם חרם)
אבל אני חושבת שהחשיבה צריכה להשתנות: במקום לעודד גאוות יחידה שגורמת לחברתיות רעילה , לעודד שוויון, עין טובה, הקשבה.
לפעמים יש פחד שאם נעודד שוויון אז חלילה הציבור יאבד מהיחודיות שלו ויטמע בעולם הכללי.
החשש הזה מוצדק, אי אפשר לעודד שיוויון בלי להבין את הערך היחודי והתרומה האדירה שיש במגזריות, כי בכל מגזר יש ערך בפני עצמו, ואין צורך לבטל את עצמך כדי להגיע לשיוויון, שיוויון לא הופך אותך לשווה, אלא מוציא את החשיבה מחשיבת פילוג לחשיבה אחדותית שמכירה בכך שבורא עולם הוא המנהיג של העולם כולו, ויש בכל דבר בעולם אלוקות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה