תודה,
@הכל לטובה תמיד , על הנושאים והסיטואציות המענינות! את פותחת דיונים מהסוג שיוצאים ממנו עם משהו לחיים, באמת תודה!
למדתי ממך (לא רק בדיון הזה, גם בקודמים),
אבל כן יש לי קצת מה להוסיף (כהרגלי בקודש)... (:
אני רואה שאת אוהבת את השם שלומי...
נהדר (כל עוד במקרה הזה לא מסוכן להסיע טרמפים. אבל בלי להכנס לנושא הזה...).
ומי הרשה לו לאחר לעבודה? הזמן לא שלו, הוא פועל שכיר. אם יש עניין שאינו סובל דיחוי, אולי אפשר לשאול את מי ששכר אותך, ושיוריד לך במשכורת. אבל כאן, ככה סתם? והוא אפילו לא שאל, רק אחר כך הבוס שלו הודיע שבגלל האיחורים הוא מתחיל להוריד לו במשכורת.
נראה לי שלפחות חלק מהנוסעים בטרמפ העדיפו את המתכונת הקודמת, כשהוא הסיע אותם עד בני ברק וזהו, לא עד בדיוק היעד אליו הם רצו להגיע, אבל בחינם. זו אחת הסיבות שהם לא רצו לנסוע באוטובוס, לא?
יכול להיות שהמשמעות (עבודה או חסד) אכן תלויה בכוונה, אני לא מאד מבינה בזה. אבל בואו נחשוב על מקבלי החסד, הכוונה שלו לא משנה, במקרה הזה, את העובדה שפעם הם נסעו לבני ברק ללא תשלום, מה שהווה עבורם הקלה והיה בשבילם באמת חסד עצום, וכעת יש להם אפשרות- כמו פעם, לפני תחילת החסד- לנסוע באוטובוס או לנסוע עם שלומי במחיר דומה. (אולי תגידו שזה חסד באיכות, שהרי אין דומה נסיעה מפרכת באוטובוס לנסיעה במכונית ממוזגת, אבל גם זה חסד שירד מדרגתו (נראה לי, אבל ידוע שעליונים למטה ותחתונים למעלה, אז תקנו אותי אם בסיטואציה הזאת זה כך ואני טועה) מהחסד הקודם- של נסיעה עד בני ברק במכונית ממוזגת ללא תשלום!)