דרוש מידע קול נהי ויגון, שנשמע כמו קול שמחה...

[Reizily]

כל התגובות כאן כאלה טכניות...
מה שהוא רצה להגיד זה רק שאנשים יקבלו קצת רגישות לקושי העצום של האחרים, ולא יטחנו שכלית האם מותר/אסור.
זה באמת הזוי שלפני שנתיים(!) נהרגו 45 באסון, והשנה כבר עולים 200,000 איש כאילו שום דבר...

לא חושבת שזה הזוי שעולים השנה.
כי אף אחד לא חושב שבגלל האסון צריך להפסיק לעלות למירון.
אבל זה בהחלט הזוי שכבר עברו שנתיים וכמעט-כמעט ששכחנו.
יש את אלו ששכחו לגמרי ויש את אלו שעדיין לא מסוגלים לשכוח...

 

[יוק]

כמה שורות שכתב חבר, והמילים מדברים בעד עצמם


ואני שואל, אולי באמת מותר קצת להתחשב ברגשות אותם חברים וידידים, שעולמם חרב בעדם, ואולי מותר קצת להחליש את המוזיקה והאווירה החגיגית ברחובות עיר?
הרי אפשר לקיים ההילולא הקדושה במירון, וגם במקומות סגורים?

אני רק שואל

לא יכול להכנס לנעליים שלהם
אבל יש סיפור עם תלמיד של האר"י הקדוש שהיה מתאבל בקביעות על חורבן בית המקדש והיה אומר כל יום "נחם" בתפילה,
ביום ל"ג בעומר כשהאר"י הק' והחברייא קדישא רקדו ושמחו בציונו של האר"י, התלמיד (נראה לי שקראו לו ר' אברהם הלוי)פרש והלך להתפלל מנחה ואמר נחם בשמונה עשרה.
בלילה התגלה רבי שמעון בר יוחאי אל האר"י ושאלו מי זה שהשבית את השמחה שלי? (אני לא זוכר באיזה לשון של קפידא הוא הקפיד עליו)אבל בנו לא השלים את שנתו ה"י...

 

[יוסף עליכם]

לא יכול להכנס לנעליים שלהם
אבל יש סיפור עם תלמיד של האר"י הקדוש שהיה מתאבל בקביעות על חורבן בית המקדש והיה אומר כל יום "נחם" בתפילה,
ביום ל"ג בעומר כשהאר"י הק' והחברייא קדישא רקדו ושמחו בציונו של האר"י, התלמיד (נראה לי שקראו לו ר' אברהם הלוי)פרש והלך להתפלל מנחה ואמר נחם בשמונה עשרה.
בלילה התגלה רבי שמעון בר יוחאי אל האר"י ושאלו מי זה שהשבית את השמחה שלי? (אני לא זוכר באיזה לשון של קפידא הוא הקפיד עליו)אבל בנו לא השלים את שנתו ה"י...

פרי עץ חיים שער ספירת העומר פרק ז – ויקיטקסט

he.wikisource.org

בזמן הזה בענין ההולכים על הקבר רשב"י ור"א בנו במירון בל"ג בעומר, אני ראיתי למורי ז"ל זה שמונה שנים, שהלך עם אשתו ועם ביתו, והיה שם ג' ימים ההם. גם העיד לי הרי"ס ששנה אחד קודם שהכרתי אותו, שהלך שם לגלח את בנו במשתה ושמחה בימים ההם. גם העיד לי הר"א הלוי, כי הוא היה נוהג לומר נחם בברכת תשכון, וכשמסיים אחר התפלה, אמר מורי ז"ל בשם ר' שמעון בן יוחאי הקבור שם, שאמר לי אמור לאיש הזה, למה הוא אומר נחם ביום שמחתי, לכן הוא יהיה בנחמה בזמן קרוב, וכן לא יצא חודש עד שמת בנו הגדול, וקיבל כוס נחמה עליו, נראה מכל זה, שיש שורש ליציאה זו. והטעם שמת רשב"י ביום ל"ג בעומר, כי הוא מתלמידי רבי עקיבא הנ"ל, שמתו בספירת העומר הנ"ל:

 

[פינחס רוזנצוויג]

אבל סעודת מרעים וכד' אצלינו נהוג שאסור

כך גם נהג הרמ"א (תב יב), והוא דין ברור.

 

[מריומה~]

כמה שורות שכתב חבר, והמילים מדברים בעד עצמם


ואני שואל, אולי באמת מותר קצת להתחשב ברגשות אותם חברים וידידים, שעולמם חרב בעדם, ואולי מותר קצת להחליש את המוזיקה והאווירה החגיגית ברחובות עיר?
הרי אפשר לקיים ההילולא הקדושה במירון, וגם במקומות סגורים?

אני רק שואל

לא חושבת שבית הכנסת לא היה רגיש ולא היה אכפת לו להכאיב. הם פעלו בתום לב למטרה קדושה ונכונה ויכול להיות שלא ידעו שככה זה יכנס לבתים אחרים ובבתים אחרים יש מישהו שאבל והמוזיקה הזו יותר מהכל תכאיב.
אם הייתם באים ואומרים שמישהו בתוך הבית או ראה ושמע וידע ובכל זאת התעלם זה דיון אחר. ובנוסף הם מקום ציבורי ומחויבים גם לאנשים שלהם.
חשוב להבין שאין שם רוע. ממש לא.

 

[דיני]

לא חושבת שזה הזוי שעולים השנה.
כי אף אחד לא חושב שבגלל האסון צריך להפסיק לעלות למירון.
אבל זה בהחלט הזוי שכבר עברו שנתיים וכמעט-כמעט ששכחנו.
יש את אלו ששכחו לגמרי ויש את אלו שעדיין לא מסוגלים לשכוח...

מי שכח?
אחת הטראומות הציבוריות הגדולות שלא ישכחו שנים רבות.

 

[שירה אהרוני]

משפחות שחוו את האסון מקרוב, (וגם כמה שאני מכירה באופן אישי)
חזקות כל כך באמונה שלמה בהקדוש ברוך הוא, שזה השגחה פרטית, וכעת -
שזה יום גדול- מוזיקה ודברים חיצוניים לא מפריעים להם...
ב. גם הם וגם אנחנו יודעי 'כדאי הוא רבי שימעון ...'
מי מפספס???

 

[אם הבנים שמחה!]

משפחות שחוו את האסון מקרוב, (וגם כמה שאני מכירה באופן אישי)
חזקות כל כך באמונה שלמה בהקדוש ברוך הוא, שזה השגחה פרטית, וכעת -
שזה יום גדול- מוזיקה ודברים חיצוניים לא מפריעים להם...
ב. גם הם וגם אנחנו יודעי 'כדאי הוא רבי שימעון ...'
מי מפספס???

וזה שהאבא בכה לא אומר שהיתה לו בעיה עם זה.
זה הציף אותו, אז הוא בכה.
(אני בוכה מהרבה דברים שלא מפריעים לי. הם פשוט נוגעים בי בנקודה רגישה אז אני בוכה. וזה בסדר.)

 

[יוסלה גולם]

מעניין אתי מאוד
האם מי מאחורי הסיפור הזה , משפחה שכולה או סתם אדם שמנסה להכנס לרגשות ולנחש מה הם היו אומרים!?
שכן שלי בבנין איבד את בנו בן 13 באסון מירון
והוא אמר לי
שהוא משתוקק להגיע לרשב"י בל"ג
ומאז שבנו הלך.....
הוא מרגיש איזהו שליחות וקרבה למקום שבנו נפטר
כנראה שיש עוד פן למשפחות שכולות אנשים שכן
בוחרים לשמוח ביום הזה

יש כאלה, ויש כאלה,
יש מהם שכף רגלם עוד לא דרכה במירון מאז
כל נפש עם הצרכים שלה
והרופא לשבורי לב יחבש לעצבותם

 

[יוסלה גולם]

לא יכול להכנס לנעליים שלהם
אבל יש סיפור עם תלמיד של האר"י הקדוש שהיה מתאבל בקביעות על חורבן בית המקדש והיה אומר כל יום "נחם" בתפילה,
ביום ל"ג בעומר כשהאר"י הק' והחברייא קדישא רקדו ושמחו בציונו של האר"י, התלמיד (נראה לי שקראו לו ר' אברהם הלוי)פרש והלך להתפלל מנחה ואמר נחם בשמונה עשרה.
בלילה התגלה רבי שמעון בר יוחאי אל האר"י ושאלו מי זה שהשבית את השמחה שלי? (אני לא זוכר באיזה לשון של קפידא הוא הקפיד עליו)אבל בנו לא השלים את שנתו ה"י...

להנמיך קצת את הווליום נקרא שמפירים את השמחה של רשב"י?

 

[אור אורות]

ומי שלא עלינו מת לו מת בשמחת תורה.
בשכונותו צריך "להנמיך את הווליום"?!
לשמח ולרקוד פחות?!

 

[Reizily]

מי שכח?
אחת הטראומות הציבוריות הגדולות שלא ישכחו שנים רבות.

הלוואי....
ברור שמגיע ל''ג בעומר כולם נזכרים וכואבים ומתאבלים.
סתם ביום-יום את זוכרת מזה?
יש אנשים שזוכרים ויש עוד אנשים שלא יכולים לשכוח באף יום בשנה.

 

[דיני]

הלוואי....
ברור שמגיע ל''ג בעומר כולם נזכרים וכואבים ומתאבלים.
סתם ביום-יום את זוכרת מזה?
יש אנשים שזוכרים ויש עוד אנשים שלא יכולים לשכוח באף יום בשנה.

לא,
זה דרך העולם.

 

[Reizily]

לא,
זה דרך העולם.

נכון.
ובאמת לא בקשתי מאף אחד לזכור כל השנה.
כן צריך להמשיך הלאה, למרות הכאב.
בתור אחת שהתקשתה לחזור לשגרה, אני יכולה לומר לך שאנשים שכחו מאד מהר!
אני זוכרת את עצמי חודש אחר כך, הרגשתי כאילו כל העולם כבר שכח ורק אני נשארתי תקועה...

 

[תוכניתנית]

 

[שיראז]

מכירה אישית את אחד ההורים ששכל את בנו באסון מירון
והיה רגיל לעלות למירון פעם בחודש
שמאז האסון לא מעז להתקרב לשם
לא מסוגל
זה נורא אישי

 

[חנון]

כל התגובות כאן כאלה טכניות...
מה שהוא רצה להגיד זה רק שאנשים יקבלו קצת רגישות לקושי העצום של האחרים, ולא יטחנו שכלית האם מותר/אסור.
זה באמת הזוי שלפני שנתיים(!) נהרגו 45 באסון, והשנה כבר עולים 200,000 איש כאילו שום דבר...

האסון הזה נחרט בלבבות כולנו ואני לא מאמינה שקיים בעולם יהודי אחד ששכח
אבל אין לי ספק שיש אנשים שנמנעים מאז הקורונה והאסון לעלות למירון או שנוסעים בשלשה ימים לפני-אחרי ההילולא
200 אלף אנשים שעתידים לעלות הוא לא הרבה ביחס לחצי מליון עולים לפני שנות הקורונה
רשב"י רוצה שנשמח בשמחתו ולא להפוך אותו ליום אבל

 

[רינהההה]

זה דרך העולם.

אני לא יודעת, לא אמרתי שלא. ואני ודאי לא שונה.
רק חושבת על האלה שקמים כל יום עם שריפה בלב, עד ביאת משיח...