דרוש מידע מה הבעיה לגור רחוק?

[אין דברים כאלה]

מאה אחוז אני מכבד את כולם כל המשפחה והחברים כמעט כולם במרכז
אני נהנה מאוד מאוד לראות שלפני כמה שנים שדיברו איתי על פריפריה אמרתי אין שם שכל אני בחיים לא יעשה את זה
והיום אני צוחק על עצמי
לא חוזר בחיים למרכז.................................................

מצטרף לגמרי.
אני עדיין זוכר את עצמי מנופף בעיתון יתד השבוע כשהם כתבו את הסדרה "בשורת הפריפריה" ומביא הוכחות לכך שהמגורים בפריפריה לא אפשריים!!!!
לא קשים, לא נוראיים, בלתי אפשריים.

 

[חרישאי]

ניקח את העניין של יציאה לשמחות.
ברגע שאתה פריפריאלי הכל מקבל פרופורציה.
אתה יוצא רק לשמחות שאתה חייב, אתה יוצא מוקדם מהאירוע, ואם זה לא אח או אחות אז הכל בסדר, אתה יוצא מוקדם מהכולל ולא מתארגן בלחץ. וגולת הכותרת אתה לא מגיע לאירועים שאתה לא חייב ואף אחד לא נפגע ממך, בשבילי זה תענוג.

 

[חרישאי]

חייבת לומר שהאשכול פשוט מרתק, אני קוראת בשקיקה את מגוון הדעות וזה פשוט מעניין!!!
רק תיזהרו לכתוב בצורה מכובדת ומכבדת, כדי שלא נגלה שהאשכול ננעל....

ברור, סליחה אם בהודעה על קרית ספר יצאתי חריף מדי, זה פשוט מוציא אותי מדעתי.

 

[ג'יחניק]

ניקח את העניין של יציאה לשמחות.
ברגע שאתה פריפריאלי הכל מקבל פרופורציה.
אתה יוצא רק לשמחות שאתה חייב, אתה יוצא מוקדם מהאירוע, ואם זה לא אח או אחות אז הכל בסדר, אתה יוצא מוקדם מהכולל ולא מתארגן בלחץ. וגולת הכותרת אתה לא מגיע לאירועים שאתה לא חייב ואף אחד לא נפגע ממך, בשבילי זה תענוג.

זה נגיד דבר שלי ממש מפריע בפריפריה אני מתנתק מכל העבר שלי והמחויבויות לאנשים שהייתי בקשר איתם אבל לא ברמה שלהגיע מהצפון, ובתכל'ס ככה מתנתקים קשרים
גם ליסוע להורים, עזרה בשמירה על ילדים, חגים , אירועים משפחתיים, כל דבר זה כבר סיפור

אבל עדיין אני גר ב150 מטר דירה חדשה עם משכנתא סבירה בקהילה חרדית מיוחדת
ועם העליה של המחירים אני יכול היום לקנות שלשה חדרים במודיעין עילית באותו משכנתא שיש לי כיום
אבל בחיים לא חוזר למרכז ומוותר על איכות חיים

 

[שווה מיליונים]

הכל נכון
אבל יש בזה ניתוק מהמשפחה
הילדים לא יכירו את הסבא וסבתא בקושי ומי מדבר על בני דודים

 

[ג'יחניק]

הילדים לא יכירו את הסבא וסבתא בקושי ומי מדבר על בני דודים

הבני דודים בשכבת גיל שלנו או גם גרים בפריפריה או שהם שוכרים ומשכירים
מי שהיום בשידוכים בישיבה גדולה גם אם הוא יקבל מליון שקל עדיין הוא לא יכול לקנות במרכז

 

[מקבילית]

הבני דודים בשכבת גיל שלנו או גם גרים בפריפריה או שהם שוכרים ומשכירים
מי שהיום בשידוכים בישיבה גדולה גם אם הוא יקבל מליון שקל עדיין הוא לא יכול לקנות במרכז

למה לא?
מכירה כמה שקיבלו מיליון ואף פחות וקנו 3 חדרים בבני ברק או 4 חדרים בנווה יעקב (בשנה האחרונה)

 

[GRN]

הכל נכון
אבל יש בזה ניתוק מהמשפחה
הילדים לא יכירו את הסבא וסבתא בקושי ומי מדבר על בני דודים

יתכן.
השאלה היא מה המחיר שמשלמים על הקשר הזה.
צריך לבחון את הדברים אחד מול השני.

אגב, ככל שעברתי על האשכול הגעתי למסקנה שאחת הסיבות המרכזיות לגור במרכז (שנמצאת בעיקר בין השורות) זה הערך החברתי.

#ליבי_בפריפריה_ואנוכי_במרכז

 

[תמי אחת]

למה לא?
מכירה כמה שקיבלו מיליון ואף פחות וקנו 3 חדרים בבני ברק או 4 חדרים בנווה יעקב (בשנה האחרונה)

כמה משכנתא? לא חכמה לנפנף בזה. יש לי אחות בשכבת גיל הזו. שומעת מחברות שלה כמה החיים הזויים ומשועבדים סביב המשכנתאות המטורפות.

גם ליסוע להורים, עזרה בשמירה על ילדים, חגים , אירועים משפחתיים, כל דבר זה כבר סיפור

מהצד השני: גרה בירושלים, הורי בב"ב - מתמודדת עם כל זה, אחד על אחד. ואני במרכז, כן?
לא זוכרת מתי הייתי בחתונות (אם יש פה בירושלים, אני כן עושה שמיניות להשיג שמרטפית ולהגיע. גם לא תמיד מצליחה. אבל רוב החתונות בב"ב - ואין סיכוי אפילו...), נסיעות יכולות לקחת לי חופשי שעה וחצי כל צד.
כך שלא תמיד זה פונקציה של פריפריה (אמא שלי תמיד אומרת לי: את עושה לי מצפון שאני לא יכולה לשלוח לך עזרה. בואי קרוב, אני אעזור לך הרבה....)

 

[ג'יחניק]

למה לא?
מכירה כמה שקיבלו מיליון ואף פחות וקנו 3 חדרים בבני ברק או 4 חדרים בנווה יעקב (בשנה האחרונה)

דירת 4 חדרים בנווה יעקב עולה בערך 2.2 M
בחשבון פשוט זה אומר משכנתא על מיליון מאתיים ההחזר שלהם הוא בערך 6000 לחודש,
זה טירוף!!!!!!

ועוד נושא שאולי עדיף לא להכנס אליו
היום אין שום ענין לשווער לתת הרבה כסף לחתן כדי שיוכל לשבת וללמוד בנחת, כי אין הבדל בין מי שקיבל 400 אלף וקנה בפריפריה, למי שקיבל מיליון וקנה במרכז לשתיהם יש אותו משכנתא ושתיהם לא יכולים ללמוד, זאת אומרת שהיום שווער קורע את החיים שלו ושל הילדים בבית לא בשביל שהחתן ילמד אלא כדי שיגור במרכז, נראה לכם הגיוני?

יותר מזה אם כולם היו גרים בפריפריה כי לא היו מקבלים הרבה סכף מההורים היו קהילות מפוארות בכל הארץ עם איכות חיים לכולם גם להורים וגם לילדים

הגיע הזמן לעצור את זה

 

[noam1]

כל החברה פה שצוחקים על פריפריות, תמשיכו לגור עם שתי ילדים ב40 מטר עם משכנתא או שכירות פסיכית, במקום לעבור לדירות ענקיות במחירי רצפה בפער של שעה נסיעה מהמרכז,
אני לא הייתי ממהר לפסול את האפשרות הזאת

כל אחד מסתכל מהצד שלו... אתה קורא לדירה גדולה איכות חיים ששוה לוותר על דברים אחרים בשביל זה ואנשים קוראים למשהו אחר איכות חיים... יש אנשים שמוכנים לוותר על המטרים בדירה בשביל לקבל הרבה דברים אחרים שעושים להם איכות חיים.. בעיר יש מניינים בכל שעה ואפשר להתפלל גם שחרים וגם מנחה ביחד.. יש מבחר של חנויות... מבחר של מוסדות חינוך... יותר אפשריות עבודה..

תלוי לאיזה פריפריה אני גר בחריש ונוסע למודיעין עילית בפחות משעה
בית שמש שעה וחמישה
בני ברק פחות מחמישים דקות והכל מדלת לדלת..

אולי בשעות הערב המאוד מאוחרות.. מירושלים לוקח לנו שעה למודיעין עלית... רק משילת לכניסה לעיר זה 20 דקות...
מזכיר את הבדיחה הידועה של קובי אריאלי שאם קרית ספר עשרים דקות מבני ברק ורבע שעה מירושלים אז יותר קצר לנסוע מירושלים לב"ב דרך קרית ספר מקום לנסוע ישירות ... גם אני נסעתי פעם מקרית ספר לצומת רמות ב17 דקות (לפני שהיו את כל הרמזורים בדרך)

אברכים שהיו מגיעים לרמות גבוהות בערים המרכזיות לא תמיד יממשו את הפונטציאל הזה בפריפריה.

אני מכיר אברכים יר"ש שיושבים ולומדים ברצינות ואם היו גרים בקרית ספר היו עוד אחד מיני רבים... אולי אולי בגיל 40 היו מוצאים איזה משרה של מישיב ביש"ק לחצי סדר ג' של יום שישי (צריך גם קשרים) אבל בפריפריה מהר מאוד התקדמו


מעלה נוספת בפריפריה - באזור חרדי יש מוסדות חינוך מכל הסוגים אחד רק לבני אברכים השני באיידיש והשלישי רק לבני חניוקים והרביעי לבני עובדים חצי יום
בפריפריה כולם לומדים ביחד !
בקרית ספר אברך זה לא כרטיס כניסה לת"ת! אם אתה קצת מתלבש נקי ומסודר או חלילה מבני עדות המזרח אתה צריך להילחם על מקומך
אבל בפריפריה אם אתה חלק מהציבור החרדי הבנים יתקבלו ללא שום בעיה! ויזכו להכיר גם ילדים שהם קצת שונים מהם אומנם לא בדיוק בדיוק כמוך אבל חרדים לא פחות

 

[chaia]

הכל נכון
אבל יש בזה ניתוק מהמשפחה
הילדים לא יכירו את הסבא וסבתא בקושי ומי מדבר על בני דודים

זה לא גאווה
אנחנו [90 אחוז מהציבור]פשוט מוכנים להיקרע בשביל איכות חיים
ובא מישהוא שגר היכן שהוא בעפולה [לא אישית...] וטוען שהוא חי יותר טוב...
בוא שבוע לבית שמש.על שלל מה שיש לה להציע
מוסדות בתי מדרש מרפאות פארקים חנויות
תגלה כמה חסד עזרה חלוקות יש פה. גם לכל המתקשים לסגור את החודש. בפרט בתקופה האחרונה
ונראה אותך חוזר לעפולה...


תמיד קרובי משפחתי בצפת בקושי נמצאים איזה חצי שעה בשמחות
טוענים שאין להם בייביסיטרים. ואין מה לעשות בדרום צפת
והעיר העתיקה רחוקה מהם
והם היו מתים לגור בבית שמש. ע כל המרחבים והאפשרויות
ולא עם כל מיני שכנים בצפת...

כך שבתכל'ס יש איזשהיא מסכנות [לא נפשית חלילה לא מתכוון לפגוע אבל בפועל במציאות] יש משהוא קצת 'נאבאך' לגור רחוק

המשפחה שלי מפוזרת בפריפריה ברחבי הארץ ולמרות זאת אנחנו נפגשים.
ולעומת זאת יש לי 2 גיסות שגרות באותו רחוב בעיר במרכז הארץ והילדים שלהם כמעט לא נפגשים אחד עם השני.
קשר עם המשפחה זה תלוי בזוג כמה הוא מוכן להשקיע בשביל להגיע לשמחות, היום מירושלים לבני ברק יכול לקחת אותו זמן נסיעה מטבריה לבני ברק, וכיום ברוב הפריפריות התח"צ מאד סדירה (אם לא לבני ברק אז לתל אביב).
ובשבילי המגורים בפריפריה הם תירוץ בשביל לא להגיע לכל ברית ובר מצווה.
ותחושת המסכנות היא תכונת אופי בלי קשר למקום המגורים, ויתכן שגם כשהם יגורו במרכז הם עדיין ירגישו ככה כי נעבאך הילדים שלהם עכשיו דחוסים בדירה קטנה בלי מרחבים והם משלמים משכנתא/ שכירות גבוהה.
ועזרה וחלוקות יש גם בפריפריה, אבל באופן כללי רמת החיים נמוכה יותר כך שקל יותר לסגור את החודש בלי עזרה.

 

[noam1]

זה רק זה, בלי צד שני, גדלתי במודיעין עילית, אני אחסוך מילדי את הילדות בתוך הפח זבל הענקי הזה ככל שזה יהיה ביכולתי. כל פעם שאני מגיע שבת להורים שלי, רואה את הילדים (והמבוגרים) שאין להם מושג מה זה כביש ומה זה מדרכה, רואה את הגינות שאין מקום לא במתקנים ולא בספסלים, רואה את הבחורי יש"ק האומללים שנדחקים בקרונות בקר עם מאות בנות סמינר בשביל להספיק לאכול צהריים בבית ולחזור לישיבה, רואה את העיר המכוערת הזו ממשיכה להתנהל כאילו זה גסר א זרקא, מתנצל על הביטויים אבל ילדות בעיר חרדית זה סיוט שחור ליד ילדות בפריפריה. תן לי את ה"תמימות" של הפריפריאלים עד גיל 17 (בישיבות הפער נסגר מהר מאד), וקח לך את השפשוף של המרכזניקים (עם הגאווה הסרוחה על מקום מגורים).

חחחח
אני נוהג לומר שבק"ס אפי הבנינים בהריון... בכל פעם שאני מגיע נולד חדר חדש...
המשנה אומרת "ללא מורא מלכות איש את רעהו חיים בלעו" - וק"ס היא הדוגמה הכי קלאסית להבין את המשנה

בעיר אנחנו מקללים את הפקחים ועושים עוד ועוד סיבוב למצוא חניה ונצמדים לרכב ליד שחיללה הגלגל לא יגע באדום ונקבל דו"ח... ועל כל בניה עוברים שבעה מדורי גהינום
אבל כשאני מגיע לקרית ספר אני שמח שיש אצלנו עירייה!!
אנשים בונים איך שבא להם ולאיפה שבא להם וכשמסיימים את הבניה לא טורחים אפי' לפנות את הפסולת מהמגרש חניה... כל אחד שרוצה מחסן מניח נגרר או ארון כתר בחניה הציבורית... בעלי עסקים משתלטים על שטחים ציבוריים.. פחי זבל זה המלצה בלבד... מרוב עומס פשוט זורקים לחדר זבל... כניסה לכל בניין מלאה בעגלות עם 3 גלגלים שחבל לזרוק..

 

[אנונימי אנונימי]

תכלס
בואו נעצור ונחשוב רגע מה הדבר הכי חשוב לנו כבני אדם
ואין פה כוונה למי שיכול להרשות לעצמו לגור במרכז מבחינה כלכלית
אלא הכוונה פה כרגע לאנשים הרגילים ביננו שמתמודדים מבחינה כלכלית ולא יכולים להרשות לעצמם לגור במרכז אלא לגור רחוק
ובואו נחשוב באמת מה גורם לבנ"א לרצות לגור במרכז -נגלה שזה לחץ חברתי כי אתה עובר למרכז ואז המשפחה מסביב חושבת אותך לבנ"א יותר מכובד ואמיד שיכול להרשות לעצמו לגור בפיסגה של הארץ
אז אם ניהיה אמיתיים עם עצמינו נגלה ששווה לגור רחוק ולחיות חיים רגועים ושלווים כמו שאנחנו רוצים באמת בלי רדיפות אחרי תשלומי המשכנתא והארנונה וכו
ומבחינת המרחק -לכל בעייה יש פתרון צריך רק לגלת אותו ולהיות יצירתיים
(נ.ב. גם בפריפריה לא חסר אנשים שאין להם שקל ולחוצים מבחינה כלכלית.)

 

[מולטי תקשורת]

אולי בשעות הערב המאוד מאוחרות.. מירושלים לוקח לנו שעה למודיעין עלית... רק משילת לכניסה לעיר זה 20 דקות...
מזכיר את הבדיחה הידועה של קובי אריאלי שאם קרית ספר עשרים דקות מבני ברק ורבע שעה מירושלים אז יותר קצר לנסוע מירושלים לב"ב דרך קרית ספר מקום לנסוע ישירות ... גם אני נסעתי פעם מקרית ספר לצומת רמות ב17 דקות (לפני שהיו את כל הרמזורים בדרך)

אני רשמתי זמן נסיעה ממוצע עם רכב
פשוט תעשה וויז או גוגל מפות ותראה ישועות

בלי קשר כשיש פקקים גם בבני ברק עצמו לוקח 40 דקות מרחוב לרחוב אבל זמן הנסיעה הרגיל הוא כמו שרשמתי.

 

[ג'יחניק]

יותר אפשריות עבודה..

בנוגע לעבודות כשגרנו בקרית ספר אשתי נסעה לבני ברק לעבודה (אדריכלות) כל יום שעה וחצי נסיעה כל צד (שעות העומס) לשכר נחמד, אח"כ עבדה בקרית ספר שניה מהבית אבל בשכר כמו שחרדים משלמים.....
היום היא עובדת בעבודה 10 דקות נסיעה מהבית אין פקקים, והשכר הלואי על אחינו במרכז (לא מדבר על הייטק שבמרכז הכי גבוה, אבל בתכלס אפשר גם מהבית)

 

[yonatanr]

אתה באופקים ומגלה שבשביל למשוך מזומן לבעל הצימר צריך לנסוע באוטובוס. ובשביל להטעין את הרב קו צריך לחפש סופר פארם פתוח באופקים ....

אבל משום מה באופקים יש סופר פארם ובמודיעין עילית אין, באופקים יש בנק הפועלים ובמודיעין עילית אין, באופקים יש אוטובוסים מכל השכונות ישירות לבאר שבע, ובמודיעין עילית אתה צריך לרוץ למסוף כדי לעלות לאוטובוס למודיעין.

זה רק זה, בלי צד שני, גדלתי במודיעין עילית, אני אחסוך מילדי את הילדות בתוך הפח זבל הענקי הזה ככל שזה יהיה ביכולתי. כל פעם שאני מגיע שבת להורים שלי, רואה את הילדים (והמבוגרים) שאין להם מושג מה זה כביש ומה זה מדרכה, רואה את הגינות שאין מקום לא במתקנים ולא בספסלים, רואה את הבחורי יש"ק האומללים שנדחקים בקרונות בקר עם מאות בנות סמינר בשביל להספיק לאכול צהריים בבית ולחזור לישיבה, רואה את העיר המכוערת הזו ממשיכה להתנהל כאילו זה גסר א זרקא, מתנצל על הביטויים אבל ילדות בעיר חרדית זה סיוט שחור ליד ילדות בפריפריה. תן לי את ה"תמימות" של הפריפריאלים עד גיל 17 (בישיבות הפער נסגר מהר מאד), וקח לך את השפשוף של המרכזניקים (עם הגאווה הסרוחה על מקום מגורים).

לא יודע באלו שכונות גדלת, אבל בילדותי מודיעין עילית הייתה שקטה ופנויה לא פחות מחריש כיום.

 

[Chanae]

אני במקור מהפריפריה ועכשיו גרה במרכז
וזה כ"כ מרתק לקרוא את האשכול הזה..
תכלס יש משהו בטענה שאין מה לעשות בפירפריה, עובדה, זה מקום יותר קטן ומשעמם מהעיר הגדולה.
אבל כשאין איפה לצאת ולא רודפים כל הזמן אחרי הרוח, לומדים להנות מהשקט, החיים נהיים נינוחים יותר,
יש יותר זמן להשקיע בזוגיות (אמא שלי שהיא חצי יועצת, אמרה לי שהיא מכירה כמה זוגות מהקהילה שהמעבר מהעיר לקהילה שלנו הציל להם את החיי נישואים).
והשלוה הזאת משפיעה בהחלט על הילדים לטוב ולמוטב, החיידרים והכוללים הם פחות תחרותיים מהמרכז, כי אין שם כל מיני וועדי הורים ומנהלים שדוחפים עוד ועוד לעלות הרמה, אם זה טוב? שכל אחד יחליט בשבילו.
לגבי סמינרים, חד משמעית הם הרבה יותר איכותיים מהסמינרים במרכז!!
יש אברכים יותר שקטים ועדינים שפורחים בפריפריה ובמרכז לא היו מסתכלים עליהם אפילו,
הרבה מורות ונשות חינוך שבמרכז לא היו שומעים עליהן כי הן לא מספיק מקושרות.
אבל בהחלט יש כאלו עם יותר אנרגיות שהמקום הקטן והרגוע היה להם קשה והם עזבו,
מי שעובר לפריפריה צריך לדעת מראש שזה לעבור לחיים רגועים יותר,
אם אתם מהסוג שאוהבים לנייעס ולערבב עם הרבה אנשים, אז זה פחות מתאים,
ורק אל תעברו ותנסו לחנך את הציבור בפריפריה מחדש, מכירה לצערי כמה מקרים כאלו שהסתיימו בהרבה עוגמת נפש.

ניקח את העניין של יציאה לשמחות.
ברגע שאתה פריפריאלי הכל מקבל פרופורציה.
אתה יוצא רק לשמחות שאתה חייב, אתה יוצא מוקדם מהאירוע, ואם זה לא אח או אחות אז הכל בסדר, אתה יוצא מוקדם מהכולל ולא מתארגן בלחץ. וגולת הכותרת אתה לא מגיע לאירועים שאתה לא חייב ואף אחד לא נפגע ממך, בשבילי זה תענוג.

כ"כ נכון..
אנחנו במרכז צריכים להגיע לכל בר מצוה או חתונה של בן דוד רחוק
יוצא לנו על העיניים על שאר האחרים שגרים רחוק ואף אחד לא נפגע שהם לא מגיעים

הכל נכון
אבל יש בזה ניתוק מהמשפחה
הילדים לא יכירו את הסבא וסבתא בקושי ומי מדבר על בני דודים

לא יודעת..
יש לנו קשר מצוין עם סבא וסבתא וכל הבני דודים
דוקא הצד של בעלי גר במרכז ואיתם יש לנו הרבה פחותקשר, כנראהשזה לא רק ענין של מרחק פיזי

 

[די]

מעניין אם הפריפריה כ"כ מוצלחת הרבה יותר מהמרכז, למה היא הרבה יותר זולה.
לדעתי צריך לצאת מנקודת הנחה שהשוק מתמחר את המעלות והחסרונות בכל מקום, ואז לדון האם המחיר הזול בפריפריה מצדיק את זה או לא.

סתם אהבתי את ההכללות על המרכז שכולם רודפים אחרי הזנב של עצמם וכו' כאילו אין ערים או שכונות חרדיות שלוות, כמו ביתר בית שמש שכונות בירושלים. כמובן גם על הפריפריה לא צריך להכליל, אבל מטבע הדברים את המרכז כולם מכירים לעומת הפריפריה שתושביה יכולים לעבוד עלינו שהכל שם ורוד עד שנקנה שם דירה וניתקע איתה.

 

[דודי אהרן]

הנקודה היא שכשכן יעשו את הפיריפריה למרכז וכן יגורו שם כ- 500 משפחות מגובשות כקהילה עם כמה חידרים לבחירה כמה וכמה כוללים . ובתי כנסת מגוונים זה כבר לא יהיה כזה מסכן כזה .
ואז לא יצטרכו בשביל איכות חיים כביכול לקרוע את החיים על משכנתא מטורפת של מליון 200