דרוש מידע כשמתארחים אצל ההורים...........

מצב
הנושא נעול.
כיף לנו נורא להגיע להורים, להפגש עם המשפחה.
נכון, זה דורש מאיתנו התארגנות עם מזוודות ואוטובוסים, ומוצ"ש שהולך בפקקים, ולפרק מזוודה. אבל אנחנו מגיעים להורים עם הנחת, נפגשים עם האחים/ות וזה כיף גדול.
ההורים משתדלים להקל מאיתנו. מבינים שאנחנו לא יכולים להגיש לשולחן כמו הרווקות, מציעים לדאוג להאכיל את אחד הילדים כדי שלא נעבוד בסרט נע, מקבלים בתודה כשאנו כן שותפים בארגון השולחן.
אנחנו משתדלים לא להכביד בדרישות, מקבלים בתודות כל הצעה שיש בה להקל. מודים ומעריכים על כל מחווה, כי זה לא מובן מאליו. נהנים מאוכל של אמא, ומפינוקים שאין לבית שלנו להציע (מתי אני מספיקה להכין מנות אחרונות ועוגות?), כמו גם אהבה של הורים שמרגישים אותה קרוב.
מודים על היש, מקבלים את האין וממשיכים לאהוב
 
תרשו לי סיכום שלי
ההורים מחכים שנבוא
גם האחים/גיסים בדרך כלל
מצד שני זה דורש מאמץ
אז כדאי להעריך
ולהתחשב ככל יכולתינו
ומצד שני
מותר טיפלה להתפנק
כיף לנו נורא להגיע להורים, להפגש עם המשפחה.
נכון, זה דורש מאיתנו התארגנות עם מזוודות ואוטובוסים, ומוצ"ש שהולך בפקקים, ולפרק מזוודה. אבל אנחנו מגיעים להורים עם הנחת, נפגשים עם האחים/ות וזה כיף גדול.
ההורים משתדלים להקל מאיתנו. מבינים שאנחנו לא יכולים להגיש כמו הרווקות, מקבלים בתודה כשאנו כן שותפים בארגון השולחן.
אנחנו משתדלים לא להכביד בדרישות, מקבלים בתודות כל הצעה שיש בה להקל. מודים ומעריכים על כל מחווה, כי זה לא מובן מאליו. נהנים מאוכל של אמא, ומפינוקים שאין לבית שלנו להציע (מתי אני מספיקה להכין מנות אחרונות ועוגות?)
מודים על היש, מקבלים את האין וממשיכים לאהוב
אני חושב שאלו שתי צדדים של המטבע
ונכון להסתכל על שתיהם
 
מה שכן הפריע לי מאד- זה גיסות שפשוט היו מנצלות אותי! באמצע הסעודה ילד עשה בטיטול- ביקשו ממני להחליף!! (היום כמובן אני דנה לכף זכות שהיו לכך סיבות מוצדקות, אבל אז זה הפריע לי)
הלם.
 
רק שאלה קטנה לכל הנשואים בפורום
נחמד לנו נורא שאתם מתארחים
מחכים לכם מאוד
אנחנו אוהבים ורוצים לשמור לכם על הילדים המתוקים
מארגנים לכם את החדר מא' ועד ת'
מאכילים את כל השיירה שיהיה לכם קל
שומרים עליהם שתוכלו לישון
הכל עושים בשבילכם
לא ביקשנו ממכם דבר
אבל משהו קטן שממש מציק לי
למה את הצלחת שלכם אני אמורה להוריד?
למה אתם לא יכולים לקום לחצי דקה
אם כל אחד יוריד סלט אחד למטבח ויקח את הצלחת שלו לפח זה יעזור מאוד
לא ביקשנו מעבר
בשבילכם זה כלום
בשבילנו זה המון
 
רק שאלה קטנה לכל הנשואים בפורום
נחמד לנו נורא שאתם מתארחים
מחכים לכם מאוד
אנחנו אוהבים ורוצים לשמור לכם על הילדים המתוקים
מארגנים לכם את החדר מא' ועד ת'
מאכילים את כל השיירה שיהיה לכם קל
שומרים עליהם שתוכלו לישון
הכל עושים בשבילכם
לא ביקשנו ממכם דבר
אבל משהו קטן שממש מציק לי
למה את הצלחת שלכם אני אמורה להוריד?
למה אתם לא יכולים לקום לחצי דקה
אם כל אחד יוריד סלט אחד למטבח ויקח את הצלחת שלו לפח זה יעזור מאוד
לא ביקשנו מעבר
בשבילכם זה כלום
בשבילנו זה המון
אם כבר למה שהאורח לא יוריד את של כולם?
לא יודעת אבל אצלנו עושים ערמה של צלחות ומורידים הכל ביחד

רק מדמיינת את התהלוכה של כולם עם צלחת לפח..
 
מה שכן הפריע לי מאד- זה גיסות שפשוט היו מנצלות אותי! באמצע הסעודה ילד עשה בטיטול- ביקשו ממני להחליף!! (היום כמובן אני דנה לכף זכות שהיו לכך סיבות מוצדקות, אבל אז זה הפריע לי)

והדבר שהכי הכי הפריע לי-שבמוצ"ש אורזים מזוודות וטסים לאוטובוס- ואני זאת שצריכה לאפס את החדר, להוציא מצעים, להחזיר מזרונים למקום וכו'

אבקת אפיה,
שבעיני זה בגדר ניצול ממש. ניצול וזלזול.
את לא השפחה שלהם!
 
אם כבר למה שהאורח לא יוריד את של כולם?
לא יודעת אבל אצלנו עושים ערמה של צלחות ומורידים הכל ביחד

רק מדמיינת את התהלוכה של כולם עם צלחת לפח..
לא להיתפס לדוגמאות
הרעיון הוא שתעשו משהו קטן
שלא תשבו בסעודות כמו פריץ בבית מלון
סתם משהו פיצי להראות שהבית הוא חלק ממכם
הרי לא באמת משנה לנו אם הלכנו הלוך חזור מהסלון למטבח 10 פעמים
או 12 פעמים
אבל תראו שאתם חלק מהעניין
זה הכל
פשוט מתסכל אותי הישיבה השאננה של הנשואים סביב השולחן
ואז שהקטן שלהם צריך כפית הם יגידו
(בקול כדי שאני אשמע כן?)
"יואו אתה צריך כפית . יש פה כפית? מישהו רואה סביבו?"
ואז המישהו הזה שזה אני צריכה לקום בפעם העשירית כבר להיום
ולהביא לו כפית
סתם נקודה למחשבה
 
"יואו אתה צריך כפית . יש פה כפית? מישהו רואה סביבו?"
ואז המישהו הזה שזה אני צריכה לקום בפעם העשירית כבר להיום
ולהביא לו כפית
סתם נקודה למחשבה
את לא צריכה לקום.
וכשאני שואלת אם יש כפית ואחותי מתרוממת ממקומה - זה מכעיס אותי. שאלתי כדי לדעת אם לקום, לא כדי להקים אותה.
ואם כבר - אחיות שלכן יצאו מהשולחן כדי להגיש - מלאו להן את הצלחת בסלטים. כל כך מעצבן לחזור עם דגים ולגלות צלוחיות מנוגבות מסלטים שיש למלא. זה המינימום. נשאר ליד השולחן? דאגי לאחותך
 
בתור רווקה בבית של כמה נשואים...
חייבת לציין שלא הערכתי מספיק את האחיות/גיסות שלי.
תמיד הן מושיטות עזרה כשהן באות (אם זה לשטוף מנה אחת ואם זה להוריד מהשולחן ולערוך שולחן)
ומנגד הן בחיים לא דורשות ממני לשמור על הילדים אחרי צהריים ולכן אני לפעמיים מציעה מעצמי (כשמתחשק לי)
והן תמיד מודות לי על כך...
פעם זה לא היה עד כדי כך והן היו מבקשות החלפות לפיז'מה/ לשמור בצהריים/לקלח במוצ"ש
ואמרתי להן: כשאתן מבקשות ממני זה לא כיף לי לעשות ובוודאי לכן לא כיף לבקש - כשאני ארצה ויהיה לי חשק אני אציע מעצמי - מאז הן רק מרוויחות מזה...
לגבי מצעים בחיים הם לא ידרשו ממני לפרוס להם מצעים (שיעיזו)
לגבי יום יום - אני אישית עמוסה מאד ובמיוחד בתקופות מבחנים וברגע שאני יכולה אני לא הולכת לעזור
אבל לא תמיד אני יכולה - ואל תשכחו שכשיש כמה וכמה נשואים זה אחד פעם בחודש כפול כל האחים...
וגם אני תמיד אומרת להם - אני אציע מעצמי!!
אתן יכולות לבקש שאני אבוא אליכן - אין בעי'ה אבל אני אסכים כי אני רוצה ולא כי את מתחננת שאת חייבת לצאת...
יש לציין לשבחי אפילו שאני כמעט תמיד באה לעשות להם ביביסיטר - למעט תקופות של מבחנים
אני המון אצלם - ואף אחד/ת לא גר בעיר שלי - כולם לכל הפחות שלושת רבעי שעה נסיעה וב-2 אוטובוסים...
הם מעריכות רק קצת וזה מציק - ולכן אחיות יקרות שלי - אם אתן פה תתחילו להעריך יותר
ומבחינתי להעריך - מתנה חמודה ליומולדת , אם יש מבחן תתקשרו לאחל בהצלחה/ תשלחו משהו מתוק
טיפה יחס (ולא יחס רק כשאתן צריכות אותי) לא יזיק פה לאף אחת מהרווקות...
יש את האלו שתמיד יתקשרו וישאלו וישלחו - וחד משמעית יותר כיף לי לבוא אליהן...
וכמובן לומר תודה אחרי כל התנדבות שלי /הרתמות - אני רואה את המצב אצל הבנות בגילי - ואף אחת לא כמוני
תמיד האחיות שלי אומרות לי שכל החברות מקנאות בהן שיש להן אותי - כן, זה כיף לי ועושה לי טוב לשמוע את זה!!!
בהצלחה לכולן!
 
בשם כל הגיסים ואחים
שרצו להישאר השבת בבית
כי הילדים ישנים יותר טוב
והחוויה המשפחתית יפה
וחשבו לצאת מאזור הנוחות כדי שיהיה נחמד לסבא וסבתא לראות את הנכדים
ולדודות להשוויץ באחיינים
וסתם כי השבת כולם בישיבות אז יהיה משעמם
תודה שעזרתם לנו לקבל את ההחלטה
ולא להטריח לחינם
נישאר בבית ככה תהיה לכם שבת נחמדה
 
את לא צריכה לקום.
וכשאני שואלת אם יש כפית ואחותי מתרוממת ממקומה - זה מכעיס אותי. שאלתי כדי לדעת אם לקום, לא כדי להקים אותה.
ואם כבר - אחיות שלכן יצאו מהשולחן כדי להגיש - מלאו להן את הצלחת בסלטים. כל כך מעצבן לחזור עם דגים ולגלות צלוחיות מנוגבות מסלטים שיש למלא. זה המינימום. נשאר ליד השולחן? דאגי לאחותך
אז את כנראה מזן אחר
כי אצלינו ככה זה עובד
הם יושבים אני רצה הלוך חזור
ולא לדאוג גם אם הם חשבו לקום
הכל מחכה להם יפה בצלחות
ממלאים להם ביד נדיבה
ואם נגמר תמיד יש עוד
 
אז את כנראה מזן אחר
כי אצלינו ככה זה עובד
הם יושבים אני רצה הלוך חזור
ולא לדאוג גם אם הם חשבו לקום
הכל מחכה להם יפה בצלחות
ממלאים להם ביד נדיבה
ואם נגמר תמיד יש עוד
אני על הפרנציף לא הייתי קמה.
כמובן כשאני במטבח אני אשאל אם משהו צריך משהו
ולפעמים כשאחותי אומרת אם יש משהו במטבח כדי להביא משהו אני אקום מרצוני
כי כיף לי לתת להם ולתת להם טיפה יותר לנח...
אבל כשהיא מבקשת מידיעה שאני אקום - בחיים לא!
אני אגיד לה : מותק , יש במגירה שם ושם...
וכמובן זה תלוי
לפעמים הם יושבים בפנים ואז אין להם אפשרות לצאת אז אני אקום
האמת שלא כ"כ קרה לי את המקרה שציינת אבל נראלי ככה הייתי מגיבה...
 
בשם כל הגיסים ואחים
שרצו להישאר השבת בבית
כי הילדים ישנים יותר טוב
והחוויה המשפחתית יפה
וחשבו לצאת מאזור הנוחות כדי שיהיה נחמד לסבא וסבתא לראות את הנכדים
ולדודות להשוויץ באחיינים
וסתם כי השבת כולם בישיבות אז יהיה משעמם
תודה שעזרתם לנו לקבל את ההחלטה
ולא להטריח לחינם
נישאר בבית ככה תהיה לכם שבת נחמדה
לא אמרנו שלא נחמד לנו
רק באנו לומר שלא יזיק קצת הערכה
ואם מתאפשר (בדגש על אם)
מותר לתת יד ולהגיש עזרה
כי שאתם תתארחו אצל משפחה לא מוכרת לא יהיה לכם נעים רק לשבת סביב השולחן
אתם תקומו תחייכו תעזרו טיפה כנראה נכון?
אבל מבינים מאוד שאתם עמוסים ולא תמיד זה מתאפשר
 
לגבי סידור החדר אחרי שבת - במוצ"ש
קודם כל , את החדר שלי אני נותנת מלא פעמים וכשאני נותנת תמיד יתנו לי להכנס לקחת מה שאני צריכה
הם יודעים שזה החדר שלי - ותמיד אני נכנסת אליו (כמובן מבקשת רשות ..)
אם אני אחרי שבוע עמוס ומרגישה שחייבת את המיטה שלי - אני אסביר לאמא שלי והיא תסדר שאני לא אצטרך לצאת מהחדר - מה שכן , כל פעם שהנשואים באים - למרות שיש לנו חדר ריק - אני מזמינה את הילדים לישון איתי
הילדים נהנים מהצומי ואני מהמתיקות שלהם - כיף לי לשון איתם - עם כל האחינים!!
 
מידות טובות והתחשבות הן ללא ספק בסיס.
וחלק מזה זה להבין שיש גם מגבלות ותנאים אובייקטיביים.
לדוגמא נשארה בבית ההורים רק בת אחת רווקה, ויש כמה נשואים עם משפחות ברוכות, שבאות בתורנות כל שבת...
לדוגמא, זוג שיש להם כמה קטנטנים בזה אחר זה, וגם ככה הם די בהישרדות... והנסיעה לשבת זה מבצע שלם כשלעצמו...
לכן, אין כללים מה צריך לעשות ומה לא. רק לראות גם את הצד השני, לדעת שהשני לא חייב לנו כלום, להיות עם רצון טוב ועם הכרת תודה על כל דבר.
לדעתי אחד בתגובות הנורמאליות שיש באשכול המוזר הזה...
כל אחת/ד מוציא פה את תסכוליו אפי' שאין קשר בין משפחה/זוג לזוג ...
זה משתנה מסטואציה לסטואציה מסגנון לסגנון...
בתכלס הכל עניין של מודעות / מידות טובות.../ תקשורת נכונה להעביר לצד השני את תחושותיו...
ואם זה מה שעשה האשכול דיינו!
 
בשם כל הגיסים ואחים
שרצו להישאר השבת בבית
כי הילדים ישנים יותר טוב
והחוויה המשפחתית יפה
וחשבו לצאת מאזור הנוחות כדי שיהיה נחמד לסבא וסבתא לראות את הנכדים
ולדודות להשוויץ באחיינים
וסתם כי השבת כולם בישיבות אז יהיה משעמם
תודה שעזרתם לנו לקבל את ההחלטה
ולא להטריח לחינם
נישאר בבית ככה תהיה לכם שבת נחמדה
אם את באה בגישה כזאת אולי באמת לא שווה לארח אותך - תעשי להם הרגשה טובה
והם ירדפו אחריך שתבואו
 
אני על הפרנציף לא הייתי קמה.
כמובן כשאני במטבח אני אשאל אם משהו צריך משהו
ולפעמים כשאחותי אומרת אם יש משהו במטבח כדי להביא משהו אני אקום מרצוני
כי כיף לי לתת להם ולתת להם טיפה יותר לנח...
אבל כשהיא מבקשת מידיעה שאני אקום - בחיים לא!
אני אגיד לה : מותק , יש במגירה שם ושם...
וכמובן זה תלוי
לפעמים הם יושבים בפנים ואז אין להם אפשרות לצאת אז אני אקום
האמת שלא כ"כ קרה לי את המקרה שציינת אבל נראלי ככה הייתי מגיבה...
פעם אחת אמרתי לגיסתי שיש בארון סכו"ם
כי כבר באמת שלא היה לי כוח לקום
אז היא אמרה שהיא לא יודעת איפה זה נמצא
ולא נעים לה לחטט כי זה לא הבית שלה
אגב הם נשואים 6 שנים
לדעתי מספיק זמן בשביל לדעת איפה הח"פ
 
פעם אחת אמרתי לגיסתי שיש בארון סכו"ם
כי כבר באמת שלא היה לי כוח לקום
אז היא אמרה שהיא לא יודעת איפה זה נמצא
ולא נעים לה לחטט כי זה לא הבית שלה
אגב הם נשואים 6 שנים
לדעתי מספיק זמן בשביל לדעת איפה הח"פ
אויש נו...
הייתי עונה לה באותו מטבע...
אז בואי , אני אראה לך עכשיו בשמחה איפה זה נמצא כדי שפעם הבאה תדעי איפה זה...
וכמובן אחרי הסעודה אני אעשה לך סיור מודרך איפה נמצא כל דבר - טוב?
ככה תעני לה - אחרת זה לא ייגמר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה