מי הלך לאיבוד??

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
ציטוט מספר שערי נחמה לרב יהודה טשזנר (עמוד מג):

מר"ח עד התענית ממעטין במשא ובמתן (שו"ע שם ס"ב). יש מן הפוסקים שס"ל דהיינו שלא ישא במו"מ של שמחה, כגון לקנות כלי כסף [ותכשיטין] או צרכי חופה וכדומה, [ ומי שנושא ונותן בכלים כאלו בימים אלו ימכור רק לנכרי], אבל סתם מו"מ אין צריך למעט כלל. ויש דס"ל דכל מו"מ צריך למעט בעת הזאת ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו וכן משמע בסימן תקנ"ד סוף סכ"ב דצריך למעט בכל מו"מ. [ורק אם הוא יריד י"ל דהוי כמו דבר האבד ושרי אם הוא מוצא אז בזול יותר, ואף אם הוא משא ומתן של שמחה יש לומר דשרי בזה]. ובזמנינו נהגו להקל בכל זה, משום דהכל נחשב כדי פרנסתינו (מ"ב ס"ק י"א ושעה"צ שם).

סוף ציטוט.

נכתב לגבי משא ומתן של שמחה
ולא לגבי כביסה וקניית בגדים אסור משום כביסה כמבואר במשנה ברורה
אגב המבצעים פה רובם ממשיכים כידוע
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
ראיתם פעם מספרה שפשט רגל כי היה סגור בספירת העומר?
ראיתם פעם מספרה שיש לה תחרות באינטרנט?

ניקוי יבש שלא שרד כי היה סגור בתשעת הימים?
ראיתם ניקוי יבש שסגור בתשעת הימים?

חנות פיצה שהיה סגור בפסח? וכו' וכו'.
הם עושים את השנתית בשבוע שלפני פסח וביומיים שאחריו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
'דבר האבד' לא הכוונה כלפי הלקוחות ש'יפסידו מבצע', אלא כלפי המוכרים שלא משתכרים באותם ימים ונאלצים לעשות מבצעים כדי להתפרנס.
אם לא הכוונה ללוקחות אז מה זה יעזור שהמוכרים יעשו מבצעים?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
כנראה ליטאי
אצל החסידים יש ענין גדול לסיים דווקא בתשעת הימים
לא כל כך ברור לי מה הסמך ההלכתי לכך אבל אני לא רוצה להכנס לדיון בזה
בכל אופן גם אם יש היתר לכוין סיום לתשעת הימים זה לא מתיר לכל המי ומי לאכול בו מאכלי בשר (הפוסקים דנו באריכות אילו קרובים מותרים לאכול בסעודת מצוה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
לא נכנסת לדיון כי אני לא מספיק מבינה בו.
אבל-
מניחה שיש צדדים לכאן ולכאן.
מניחה שיש אנשים שעבורם המבצעים האלו הם אכן דבר האבד וחסכון גדול של כסף ושמותר להם לרכוש. לא יודעת. אבל לא נשמע מופקע.

לשם השוואה ולא בדיוק השוואה אבל דומה.
הוצע לנו נופש מאורגן טעם ארגון כלשהו לשבת זו, שבת חזון.
מנהלי הארגון שאלו א הרב יצחק זילברשטיין שליט"א אם מותר לעשות נופש בשבת זו, אם מתאים ובייחוד שהמחיר זול משבת רגילה.
תשובתו היתה שכיון שהנופש הזה הוא צורך גדול לאנשים החברים בארגון [מטעמים שלא אפרט כאן] אזי מותר לארגן את הנופש לשבת זו ומותר לאנשים ללכת אליו. סוג של דבר האבד.
אישית, היו וההיתר הוא כאן בגלל שזה צורך גדול לאנשים האלו, אנחנו לא מצטרפים כי לנו באופן אישי הנופש הזה, המנוחה ושבירת השגרה הזו לא מהווה צורך כל כך כרגע.


אולי זה דומה.
ומי שלא מרגיש שזה דבר האבד בשבילו וצורך גדול עבורו שלא יקנה בתקופה זו למרות המבצעים.

לא סותר את זה שאיםה שהוא אבדנו קצת את הרגישות מול החורבן ומה שחסר לנו וההגדרה של עבור מי זה אכן דבר האבד ועבור מי זה סוג של תירוץ. וכאן המקום לכל אחד להיות כן עם עצמו ולהבין איפה הוא עומד מול החורבן מצד אחד ומול הדבר האבד מאידך. ויש אנשים שעם כל הכנות עדיין יקנו כי זה אכן דבר האבד אמיתי עבורם.
ואסור לנו לדונם.

אישית אני לוקחת מכאן מסקנה שעלי [שוב, אישית] להתחזק קצת באבל מול החורבן ומול מה שאין לנו ואנחנו כל כך רוצים. כי המבצעים האלו צורמים לי אבל לא ברמה שלא מניחים את דעתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
לא כל כך ברור לי מה הסמך ההלכתי לכך אבל אני לא רוצה להכנס לדיון בזה
בכל אופן גם אם יש היתר לכוין סיום לתשעת הימים זה לא מתיר לכל המי ומי לאכול בו מאכלי בשר (הפוסקים דנו באריכות אילו קרובים מותרים לאכול בסעודת מצוה)
יצא לנו פעם להתפלל שחרית בתשעת הימים באיזה מלון נופש, אי שם בהרי האלפים. בתום התפילה ניגש משגיח הכשרות אל הבימה, דפק עליה והכריז ברוב חשיבות: היום מגישים במלון ארוחת צהריים בשרית, לכבוד זה אערוך סיום מסכת כדי שכולם יוכלו לאכול. תודיעו בבקשה לכל בני המשפחה להיות בחדר האוכל לא יאוחר מהשעה 1.15 כדי שמותר יהיה להם לאכול ללא חשש...
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
וודאי שדבר האבד זה גם ללוקחות
אבל באמת לא הבנתי את מה שכתבת
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
לגבי כביסה
שהאיסור לקנות בגדים חדשים הוא מחמת האיסור לכבס?
לא בטוח שזה נכלל בהגדרה?
שוב, אנחנו מקפידים לא לקנות בימים אלו, והמודעות האלו מעוררות בי תחושה מאד קשה.
ובכל זאת, כששאלתי לגבי מוצר מסוים במחיר זול (לא ביגוד, לא מבצע שקשור לתשעת הימים, כי זה היה מבצע של ימים לפי הלועזי, בכלל. לא חרדים) זו התשובה שקיבלתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
'דבר האבד' לא הכוונה כלפי הלקוחות ש'יפסידו מבצע', אלא כלפי המוכרים שלא משתכרים באותם ימים ונאלצים לעשות מבצעים כדי להתפרנס.
הכוונה ללקוחות, שאם עבורם זה דבר האבד - כי רק אז ההוזלות, אז אולי (?) מותר להם לקנות.
לכן החנויות יוצרות מצב, שיהיה בבחינת 'דבר האבד' ללקוחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
זה לא עניין של מותר או אסור
זה הבית של אבא שלנו
הלב שלנו
הלב של כל העם היהודי,
באופן אישי משתדלת גם לא להסתכל בפרסומות גם באונליין כדי לא להתגרות להכניס לסל וכו'
בעז"ה ובקרוב נזכה לגאולה השלמה ולבניין בית המקדש
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
ויש דס"ל דכל מו"מ צריך למעט בעת הזאת ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו וכן משמע בסימן תקנ"ד סוף סכ"ב דצריך למעט בכל מו"מ. [ורק אם הוא יריד י"ל דהוי כמו דבר האבד ושרי אם הוא מוצא אז בזול יותר].
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
לכל המצטטים...
זה המשנ"ב
1689856701323.png

א)מותר דווקא יריד = דבר שמזדמן ולא שתוכנן מראש....(כלשון העם קומבינה)
ב)דווקא ע"י עכו"ם..
ג) שלא יסיח דעתו מהאבלות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
ויש דס"ל דכל מו"מ צריך למעט בעת הזאת ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו וכן משמע בסימן תקנ"ד סוף סכ"ב דצריך למעט בכל מו"מ. [ורק אם הוא יריד י"ל דהוי כמו דבר האבד ושרי אם הוא מוצא אז בזול יותר].
יש שתי סוגיות
א מו"מ של שמחה
ב קניית בגדים
המ"ב בסעיף קטן י"א מתייחס לאיסור מו"מ ולשאלה האם אסור כל מו"מ או רק של שמחה
בס"ק מ"ט המ"ב מתייחס לאיסור של קניית בגדים שהוא תולדה של איסור כיבוס
ועל זה לא נכתב הדין של דבר האבד
 
  • הוסף לסימניות
  • #77

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה