הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
שלום וברכה,
שמעתי על שיטה בגידול/חינוך ילדים בשם "אייכה"
אשמח לדעת אם יש למישהו מידע או ניסיון בשיטה וכן איפה אפשר ללמוד אותה
מצרפת כאן את הרעיון של השיטה:
הילה אלקיים, חברת צוות מרכז אייכה להורות מגדלת
אייכה היא שיטה חדשנית להדרכת הורים אשר פותחה על ידי ד"ר איתן לבוב, פסיכיאטר ילדים ונוער ופסיכואנליטיקאי בהכשרתו. השיטה נועדה לעזור להורים להתמודד עם בעיות וקשיים בהם הם נתקלים במהלך התפתחות ילדיהם. שיטת אייכה והמודל להדרכת ההורים פותחו מתוך ניסיון רב שנים שד"ר לבוב צבר בעבודה עם הורים אשר ילדיהם סירבו לשתף פעולה עם טיפול או שקיבלו טיפול הולם במשך תקופה ארוכה אך ללא שינוי והטבה במצבם. השיטה יעילה וישימה בכול דרגת חומרה של הבעיה.
החידוש של השיטה הוא בהתבוננות מזווית חדשה על הדרך בה נוצרות בעיות רגשיות ותפקודיות אצל ילדים ומתבגרים ובפיתוח כלים מעשיים המתאימים להבנה זאת, בעזרתם יכולים ההורים לטפל בילדיהם.
עמדה קלינית שכיחה היא עמדה הרואה את הנער הנתון במצוקה או המתקשה לתפקד כמונע על ידי סוג של כוחות או מניעים הניתנים לזיהוי (צרכים, דחפים, חסכים, דפוסים נרכשים, תבניות ביולוגיות) שדוחקים אותו - ואכן "מניעים" אותו - למחשבות, רגשות ומעשים שמסבים לו נזק.
מזווית הראייה של אייכה אין למניעים לבדם אפשרות לגרום להיווצרות והתפתחות של בעיה רגשית או התנהגותית. על מנת שתתפתח בעיה, דרושים גם תנאי סביבה המאפשרים באופן לא מכוון שהמניעים של הילד יבואו לידי ביטוי בדרך לא בריאה ולא מקדמת גדילה.
השיטה נשענת על ההנחה שכל תופעה זקוקה למרחב המאפשר את קיומה. גם התנהגויות בעייתיות המסבות נזק לאדם ולסביבתו צריכות מרחב המאפשר להן להתקיים ובלעדיו הן לא יוכלו להתקיים. מרחב זה הוא המרחב של קשרי האנוש המשמעותיים שבתוכו הילד - נער - נמצא ושמתוכו הוא גדל. מטבע הדברים, מדובר בראש ובראשונה על קשריו עם הוריו.
היווצרות של התנהגות לא בריאה או מזיקה של הילד - נער - היא תוצר של מפגש ייחודי בין הכוחות ה"מניעים" את הילד - לאו דווקא פתולוגיים מטבעם (ביטחון, סיפוק, הרגעה, הנאה וכו') הפוגשים סביבה אשר מאפשרת לילד לתת להם ביטוי בדרך מזיקה, כלומר "לא בריאה", בצורה של "בעיה" או של "מחלה".
שיטת אייכה עושה הבחנה בין סביבה מגדלת לבין סביבה מתירה:
סביבה מגדלת היא מרחב אנושי המאפשר לעצמי של הילד לפתח את יכולותיו להשיג סיפוק, ערך וביטחון דרך מסלול בריא ופרוגרסיבי של צמיחה, בשלות ואחריות ולא בדרכים אחרות. במילים אחרות, סביבה מגדלת מאפשרת למניעים של הילד להשיג סיפוק וביטחון רק "בדרך" המיטיבה אתו ועם הקרובים אליו.
סביבה מתירה לעומת זאת, היא מרחב אנושי אשר לא מדעת וללא כוונה תחילה "מתיר" לעצמי של הילד לפתח יכולת להגיע לסיפוק, ערך או משמעות בדרך יוצרת סבל - נזק דהיינו "לא בריאה". הכנסת המשתנה של סביבה מתירה למשוואות הקליניות שלנו, יוצרת התבוננות חדשה שמסוגלת לאתר ו"לחסום" בסביבת הילד, את "נקודות ההיתר" לזרום לכיוונים לא בריאים ו"לצאת" אל מסלול יוצר נזק.
בהדרכת ההורים נעשית עבודה המכוונת לזיהוי המקומות בהם הסביבה ההורית הופכת מבלי להתכוון לסביבה מתירה המאפשרת את התפתחות הבעיה אצל הילד. ההורים מקבלים כלים שאותם אנו מכנים "שפה מגדלת" ובאמצעותם הם יכולים להפוך לסביבה מגדלת כלומר למעטפת הורית נטולת "גישה" למסלול התפתחותי פוגע.
השפה המגדלת מבוססת על אחריות הורית ועל המחויבות ההורית לשמור על כבודם, עצמיותם ועל האוטונומיה של כל השותפים לקשר- הורים וילדים כאחד. ההורים מקבלים הנחיות מעשיות כיצד לא לפלוש למרחב של הילד ולא להגביל את האוטונומיה שלו מצד אחד, ומצד שני כיצד להגן על עצמם מפלישה למרחב שלהם וכיצד לבטא את צרכיהם בקשר עם הילד באופן לא תוקף אך מייצר עבור הילד סביבה המגדלת. לפי הניסיון המצטבר של המטפלים במרכז, השימוש בשיטה מקדם באופן דרמטי את יכולתנו למנוע ולטפל במצבים של תקיעות התפתחותית וחינוכית הגורמים סבל ונזק, לעתים קיצוניים, לילדים ולהוריהם כאחד.
בשנתיים האחרונות הורחב המודל והותאם גם לשימוש בבתי ספר. אנו רואים בצוותים חינוכיים חלק מהסביבה המגדלת של הילד. הצוות החינוכי לומד את עקרונות השפה המגדלת ומיישם אותם בהתנהלות היום-יומית בבית הספר. להתרשמותנו, העבודה עם צוותים חינוכיים מראה עד כה שיפור באקלים הלימודי-חינוכי וירידה ברמת האלימות ובבעיות ההתנהגות בבית הספר.
שמעתי על שיטה בגידול/חינוך ילדים בשם "אייכה"
אשמח לדעת אם יש למישהו מידע או ניסיון בשיטה וכן איפה אפשר ללמוד אותה
מצרפת כאן את הרעיון של השיטה:
הילה אלקיים, חברת צוות מרכז אייכה להורות מגדלת
אייכה היא שיטה חדשנית להדרכת הורים אשר פותחה על ידי ד"ר איתן לבוב, פסיכיאטר ילדים ונוער ופסיכואנליטיקאי בהכשרתו. השיטה נועדה לעזור להורים להתמודד עם בעיות וקשיים בהם הם נתקלים במהלך התפתחות ילדיהם. שיטת אייכה והמודל להדרכת ההורים פותחו מתוך ניסיון רב שנים שד"ר לבוב צבר בעבודה עם הורים אשר ילדיהם סירבו לשתף פעולה עם טיפול או שקיבלו טיפול הולם במשך תקופה ארוכה אך ללא שינוי והטבה במצבם. השיטה יעילה וישימה בכול דרגת חומרה של הבעיה.
החידוש של השיטה הוא בהתבוננות מזווית חדשה על הדרך בה נוצרות בעיות רגשיות ותפקודיות אצל ילדים ומתבגרים ובפיתוח כלים מעשיים המתאימים להבנה זאת, בעזרתם יכולים ההורים לטפל בילדיהם.
עמדה קלינית שכיחה היא עמדה הרואה את הנער הנתון במצוקה או המתקשה לתפקד כמונע על ידי סוג של כוחות או מניעים הניתנים לזיהוי (צרכים, דחפים, חסכים, דפוסים נרכשים, תבניות ביולוגיות) שדוחקים אותו - ואכן "מניעים" אותו - למחשבות, רגשות ומעשים שמסבים לו נזק.
מזווית הראייה של אייכה אין למניעים לבדם אפשרות לגרום להיווצרות והתפתחות של בעיה רגשית או התנהגותית. על מנת שתתפתח בעיה, דרושים גם תנאי סביבה המאפשרים באופן לא מכוון שהמניעים של הילד יבואו לידי ביטוי בדרך לא בריאה ולא מקדמת גדילה.
השיטה נשענת על ההנחה שכל תופעה זקוקה למרחב המאפשר את קיומה. גם התנהגויות בעייתיות המסבות נזק לאדם ולסביבתו צריכות מרחב המאפשר להן להתקיים ובלעדיו הן לא יוכלו להתקיים. מרחב זה הוא המרחב של קשרי האנוש המשמעותיים שבתוכו הילד - נער - נמצא ושמתוכו הוא גדל. מטבע הדברים, מדובר בראש ובראשונה על קשריו עם הוריו.
היווצרות של התנהגות לא בריאה או מזיקה של הילד - נער - היא תוצר של מפגש ייחודי בין הכוחות ה"מניעים" את הילד - לאו דווקא פתולוגיים מטבעם (ביטחון, סיפוק, הרגעה, הנאה וכו') הפוגשים סביבה אשר מאפשרת לילד לתת להם ביטוי בדרך מזיקה, כלומר "לא בריאה", בצורה של "בעיה" או של "מחלה".
שיטת אייכה עושה הבחנה בין סביבה מגדלת לבין סביבה מתירה:
סביבה מגדלת היא מרחב אנושי המאפשר לעצמי של הילד לפתח את יכולותיו להשיג סיפוק, ערך וביטחון דרך מסלול בריא ופרוגרסיבי של צמיחה, בשלות ואחריות ולא בדרכים אחרות. במילים אחרות, סביבה מגדלת מאפשרת למניעים של הילד להשיג סיפוק וביטחון רק "בדרך" המיטיבה אתו ועם הקרובים אליו.
סביבה מתירה לעומת זאת, היא מרחב אנושי אשר לא מדעת וללא כוונה תחילה "מתיר" לעצמי של הילד לפתח יכולת להגיע לסיפוק, ערך או משמעות בדרך יוצרת סבל - נזק דהיינו "לא בריאה". הכנסת המשתנה של סביבה מתירה למשוואות הקליניות שלנו, יוצרת התבוננות חדשה שמסוגלת לאתר ו"לחסום" בסביבת הילד, את "נקודות ההיתר" לזרום לכיוונים לא בריאים ו"לצאת" אל מסלול יוצר נזק.
בהדרכת ההורים נעשית עבודה המכוונת לזיהוי המקומות בהם הסביבה ההורית הופכת מבלי להתכוון לסביבה מתירה המאפשרת את התפתחות הבעיה אצל הילד. ההורים מקבלים כלים שאותם אנו מכנים "שפה מגדלת" ובאמצעותם הם יכולים להפוך לסביבה מגדלת כלומר למעטפת הורית נטולת "גישה" למסלול התפתחותי פוגע.
השפה המגדלת מבוססת על אחריות הורית ועל המחויבות ההורית לשמור על כבודם, עצמיותם ועל האוטונומיה של כל השותפים לקשר- הורים וילדים כאחד. ההורים מקבלים הנחיות מעשיות כיצד לא לפלוש למרחב של הילד ולא להגביל את האוטונומיה שלו מצד אחד, ומצד שני כיצד להגן על עצמם מפלישה למרחב שלהם וכיצד לבטא את צרכיהם בקשר עם הילד באופן לא תוקף אך מייצר עבור הילד סביבה המגדלת. לפי הניסיון המצטבר של המטפלים במרכז, השימוש בשיטה מקדם באופן דרמטי את יכולתנו למנוע ולטפל במצבים של תקיעות התפתחותית וחינוכית הגורמים סבל ונזק, לעתים קיצוניים, לילדים ולהוריהם כאחד.
בשנתיים האחרונות הורחב המודל והותאם גם לשימוש בבתי ספר. אנו רואים בצוותים חינוכיים חלק מהסביבה המגדלת של הילד. הצוות החינוכי לומד את עקרונות השפה המגדלת ומיישם אותם בהתנהלות היום-יומית בבית הספר. להתרשמותנו, העבודה עם צוותים חינוכיים מראה עד כה שיפור באקלים הלימודי-חינוכי וירידה ברמת האלימות ובבעיות ההתנהגות בבית הספר.
