רופא רופא/פסיכיאטר לבחור בן 17 עם דיכאון

[רחל י.]

מחפש רופא או פסיכיאטר או מטפל מעולה!!!
לבחור בן 17 הנמצא בישיבה אבל כל בינהזמנים נמצא במיטה.
לא מתפלל,לא מטייל,לא עושה עם עצמו כמעט כלום, למעט שמיעת קווי הנייעס.
ההורים חוששים למצבו הנפשי
ומחפשים עזרה.

הנער מטופל בריטאלין ובסרנדה
ומתפקד רק בישיבה בלימוד ובין לבין הוא במיטה
אה... גם לפי דברי אימו, מכור לעישון, ברמה של קופסה ליום.
למי שיש עצה, אשמח שתותיר כאן גם טלפון של רופא או מטפל, ותבוא על שכרה מן השמים.

תודה מראש לכל העונים והמתייחסים, חסד של ממש.

 

[שימי הכבאי]

לא מובן אם אתם בטוחים שהוא זקוק לפסיכיאטר ורק אתם רוצים המלצות או שאתם מתייעצים עם המבינים כאן למה הוא זקוק, כי אם כן אז חסרים המון פרטים

 

[shevi123]

ד"ר שטרייכר
רופא פרטי מעולה
הנייד של המזכירה - 052-534-2757

 

[רחל י.]

לא מובן אם אתם בטוחים שהוא זקוק לפסיכיאטר ורק אתם רוצים המלצות או שאתם מתייעצים עם המבינים כאן למה הוא זקוק, כי אם כן אז חסרים המון פרטים

ההורים לא בטוחים בכלום
טיפלו בו אצל נוירולוג, כשהיה בן 13 ומיני אז לא ראו רופא
ולא יודעים איך לנהוג כרגע

 

[עמ"י חי וקיים!]

הנער מטופל בריטאלין

הרבה פעמים ריטאלין גורם לדכאון וחרדות.
כדאי לבדוק אם הדכאון של הנער לא נובע מזה

 

[וקסשטוק טיפול רגשי]

ממתי ומדוע לוקח סרנדה?

 

[GBSA]

הייתי ממליץ לנסות אצל פרופ' רונן סגמן
מקבל בשר"פ הדסה.

מבין גם בקש"ר -
ומכיר קצת את העולם החרדי.

רופא מבין מתחשב ונעים.

נחשב סופר סופר מקצועי.

למרות העלות הגבוהה מאוד מומלץ
עולה 1500 ש"ח - לבדוק החזר בקופ"ח/ביטוחים פרטיים

במחשבה שניה חשוב לעשות את כל זה מול מטפל שילווה אותו ויתחיל איתו תהליך משמעותי במקביל לטיפול התרופתי.
בזה פחות יש לי על מי להמליץ.
אני אמנם מכיר כל מיני אך לא יכול לחתום על אף אחד בלי היכרות מדויקת יותר עם הסיפור.

בהצלחה.

 

[וקסשטוק טיפול רגשי]

יש אצלי מישהו עם דיכאון, שוכב כמעט כל היום במיטה, לא עושה כלום בבית, הפסיק לעבוד, היה גם אצל שטרייכר וגם אצל סגמן, התרופות לא השפיעו לטענתו, מרגיש תחושות התאבדות, וב"ה כרגע לאחר כמה מפגשים המצב במשך היום הרבה יותר טוב, בלילה פחות טוב. בעזרת השם בכוון יציאה.

 

[רחל י.]

ממתי ומדוע לוקח סרנדה?

לוקח סרנדה מזה שנה, על פי עצתו של דר איבגי פסיכולוג.
מכיר?

 

[אמא של אלי]

כדאי ללכת לפסיכולוג לפני שהולכים לפסיכיאטר או לפחות במקביל, תרופות הן בד"כ נלוות לטיפול , מטפל טוב יוכל לכוון אותו לגבי הפרטים שכדאי לומר לפסיכיאטר וכו'

 

[אמא של אלי]

לוקח סרנדה מזה שנה, על פי עצתו של דר איבגי פסיכולוג.
מכיר?

אז הוא כן היה אצל פסיכולוג?

 

[**Moko**]

אם הוא לוקח סרנדה למה הוא לא במעקב אצל המטפל שנתן לו את המרשם?
מלבד הרקע התרופתי התיאור נשמע יחסית בסדר (...)
אולי כדאי לנסות יותר דיבור מאשר מטפלים-תרופות-רופאים? כדאי לתת לו הזדמנות לדבר לא?

 

[GBSA]

אתייחס קצת יותר למה שתואר ע"י @רחלי י.

מצד אחד עצם העובדה שהנער מתפקד - תפקוד בסיסי וזה לא פוגע בלימוד בישיבה - מראה שהדיכאון לא חמור כ"כ.
לא להתפלל בבין הזמנים - זה לא מראה על מצב כ"כ חמור מבחינת הדיכאון, אולי זה מגיע מאובדן הטעם ברוחניות.
זה לא משהו כ"כ חריג. ויש כאן עניין שמצריך טיפול אך לא בהכרח בהיבט התרופתי - אלא טיפול רגשי מעמיק (לענ"ד - מומלץ בשילוב CBT כזה או אחר). טיפול שיתייחס גם להיבטים רוחניים.

הסיבה שבאינסטינקט הראשוני המלצתי ללכת לפרופ' סגמן. היא בשל העובדה שהנער לוקח ריטלין - ודיכאון מהסוג המתואר הוא תופעת לוואי מוכרת (הן של עצם בעיית הקש"ר כשלא מטפלים במכלול ורק לוקחים ריטלין - והן בשל עצם השפעת הכדור שכידוע משפיע לרעה במקרים רבים על מצב הרוח).
ואולי נתנו לו סרדנה כדי לאזן את זה - אך מהתיאור נשמע שזה לא לגמרי הועיל.

מה שלמרות זאת חזרתי בי וכתבתי לפנות לטיפול רגשי - היא משום שגם אם הריטלין החמיר את המצב והסרדנה לא הועיל, עדיין במצב כזה רצוי לשלב טיפול רגשי כי המצב מחייב את זה בלי קשר למה היו הגורמים - ויש מקום להניח שגם שינוי תרופתי ללא ליווי רגשי נכון כבר לא יהיה מספיק אפקטיבי.

לכן המלצתי היא לפנות למטפל רגשי (חרדי), שלאחר מספר פגישות היכרות ואבחון מעמיק - יפנה יחד איתו לפרופ' סגמן - ויראו כיצד אפשר לנסות להחליף תרופות או לשחק עם המינונים - על סגמן אני סומך (כמובן בזהירות הראויה שצריכה להינקט כלפי כל רופא) התנסיתי איתו בעבר וראיתי שהוא זהיר ושקול ומבין עניין - רק צריכים לא לוותר ולוודא שהוא הבין.
וכמובן להמשיך תהליך רגשי גם לאחר ההתנסות בשינוי התרופתי.

לגבי מטפל רגשי לא יכול כ"כ להמליץ.
באופן אישי אני אוחז ממרכז 'קיויתי' והמטפלים המנוסים שם (לא המתלמדים והחדשים!)
אני יודע שיש שיחלקו עליי בעניין הזה - זכותם. אך דעתי מבוססת על היכרות וגם על תוצאות שראיתי בשטח - אפשר לפנות אליהם ולבקש הפניה למטפל מנוסה בתחום הספציפי - עדיף שמתאים גם מבחינת קהילה וסגנון.
אך אסייג שכמו בכל מקום יש טובים יותר ויש טובים פחות.

בהצלחה!

נ.ב. גילוי נאות שמחובתי לעשות - למדתי במרכז קיויתי לא השלמתי את הלימודים - כיום אינני עוסק בטיפול ולא התעסקתי בזה בצורה רצינית

 

[אמא של אלי]

אתייחס קצת יותר למה שתואר ע"י @רחלי י.

מצד אחד עצם העובדה שהנער מתפקד - תפקוד בסיסי וזה לא פוגע בלימוד בישיבה - מראה שהדיכאון לא חמור כ"כ.
לא להתפלל בבין הזמנים - זה לא מראה על מצב כ"כ חמור מבחינת הדיכאון, אולי זה מגיע מאובדן הטעם ברוחניות.
זה לא משהו כ"כ חריג. ויש כאן עניין שמצריך טיפול אך לא בהכרח בהיבט התרופתי - אלא טיפול רגשי מעמיק (לענ"ד - מומלץ בשילוב CBT כזה או אחר). טיפול שיתייחס גם להיבטים רוחניים.

הסיבה שבאינסטינקט הראשוני המלצתי ללכת לפרופ' סגמן. היא בשל העובדה שהנער לוקח ריטלין - ודיכאון מהסוג המתואר הוא תופעת לוואי מוכרת (הן של עצם בעיית הקש"ר כשלא מטפלים במכלול ורק לוקחים ריטלין - והן בשל עצם השפעת הכדור שכידוע משפיע לרעה במקרים רבים על מצב הרוח).
ואולי נתנו לו סרדנה כדי לאזן את זה - אך מהתיאור נשמע שזה לא לגמרי הועיל.

מה שלמרות זאת חזרתי בי וכתבתי לפנות לטיפול רגשי - היא משום שגם אם הריטלין החמיר את המצב והסרדנה לא הועיל, עדיין במצב כזה רצוי לשלב טיפול רגשי כי המצב מחייב את זה בלי קשר למה היו הגורמים - ויש מקום להניח שגם שינוי תרופתי ללא ליווי רגשי נכון כבר לא יהיה מספיק אפקטיבי.

לכן המלצתי היא לפנות למטפל רגשי (חרדי), שלאחר מספר פגישות היכרות ואבחון מעמיק - יפנה יחד איתו לפרופ' סגמן - ויראו כיצד אפשר לנסות להחליף תרופות או לשחק עם המינונים - על סגמן אני סומך (כמובן בזהירות הראויה שצריכה להינקט כלפי כל רופא) התנסיתי איתו בעבר וראיתי שהוא זהיר ושקול ומבין עניין - רק צריכים לא לוותר ולוודא שהוא הבין.
וכמובן להמשיך תהליך רגשי גם לאחר ההתנסות בשינוי התרופתי.

לגבי מטפל רגשי לא יכול כ"כ להמליץ.
באופן אישי אני אוחז ממרכז 'קיויתי' והמטפלים המנוסים שם (לא המתלמדים והחדשים!)
אני יודע שיש שיחלקו עליי בעניין הזה - זכותם. אך דעתי מבוססת על היכרות וגם על תוצאות שראיתי בשטח - אפשר לפנות אליהם ולבקש הפניה למטפל מנוסה בתחום הספציפי - עדיף שמתאים גם מבחינת קהילה וסגנון.
אך אסייג שכמו בכל מקום יש טובים יותר ויש טובים פחות.

בהצלחה!

נ.ב. גילוי נאות שמחובתי לעשות - למדתי במרכז קיויתי לא השלמתי את הלימודים - כיום אינני עוסק בטיפול ולא התעסקתי בזה בצורה רצינית

מסכימה לגמרי עם הכל למעט ההמלצה על קיויתי!
חשוב מאוד ללכת לפסיכולוג עם ראיה מערכתית ומקצועית
נפש זה לא משחק

 

[acrobat]

בהצלחה !!!

 

[שיליבי]

לוקח סרנדה מזה שנה, על פי עצתו של דר איבגי פסיכולוג.
מכיר?

פסיכולוג לא יכול לרשום תרופות
רק פסיכאטר

 

[GBSA]

מסכימה לגמרי עם הכל למעט ההמלצה על קיויתי!
חשוב מאוד ללכת לפסיכולוג עם ראיה מערכתית ומקצועית
נפש זה לא משחק

מכיוון שאני מכיר את הדעות השונות - סייגתי את דבריי.
מאותה סיבה גם לא המלצתי על כך בהודעתי הראשונה - וגם עכשיו אני שוקל למחוק רק כדי שזה לא יהפוך לויכוח על זה.
בכל אופן מתוך היכרות אני עומד על דעתי שיש שם מטפלים מנוסים ממש שהייתי סומך עליהם הרבה יותר מאשר על רוב ה - P.H.D בפסיכולוגיה. התפיסה הבסיסית שם נכונה הרבה יותר לדעתי.
מה שכן אני לא בטוח שכל המטפלים שם טובים מספיק - ושרמת ההכשרה שלהם מספקת. ואני יודע שכמו בכל מקום יש שם כאלו שלא הייתי סומך עליהם.

ובהקשר הזה - ובהתייחס למה שכתבת שנפש זה לא משחק - אציין שככל שיצא לי להכיר יותר את התחום ואתה מבין יותר טוב את המשמעות של הדברים, ומותך היכרות עם אנשי מקצוע מסוגים שונים - מבחינתי זה שבן אדם הוא פסיכולוג זה יכול להיות לטובה או לרעה, הוא יכול להיות מעוות שמתסבך את המטופל או סתם לא עוזר בדיוק כמו שהוא יכול להיות מטפל מצויין שמקדם מאוד ומוציא אנשים ממצבים קשים מאוד - וזה לא משנה היכן הוא למד ואיזה הכשרה הוא עבר.

ומכיוון שכך ההפניה למטפל כל שהוא חייבת להיות על סמך אינפורמציה ספציפית עליו והיכרות עם אנשים שעברו אצלו, ולא על סמך התואר שלו.

 

[אמא של אלי]

אני מאמינה שגם שם יש מטפלים טובים למרות שאני מסתייגת מאוד מרמת הלימודים שם!
ובאמת מעדיפה לא להתייחס אליהם למרות שיש לי הרבה מה להסביר
העובדה שישנם גם פסיכולוגים שמעודף ידע מסבכים עניינים נכונה, אבל נראה שלגבי הבחור הנ"ל ספציפית המקרה מעט יותר מורכב (למה לוקח סרנדה? וכו') ותמיד עדיף מטפל בעל ידע רחב שידע לזהות סימנים לדברים מורכבים יותר

 

[תם תם]

פרופ' ויצמן מרח ויצמן בתל אביב
מבוגר, מאבחן מספר 1
רגיש ומבין מאד את הציבור החרדי
מומלץ להגיע איליו 'יום קודם'
חבל על כל עיכוב
בשורות טובות

 

[מים אחרונים]

באמת לא נשמע לי כמו דיכאון ופסיכיאטר...
תבדוק עם ההורים אם הם לא לחוצים מזה שהוא לא הולך לתפילות... (ואולי זה יוצר טיפה בלאגן... שיכול להביא לתסמיני דיכאון...).
ואולי קודם שישדלו את הנער לדבר עם מישהו מקצועי (לאו דווקא בתחום הטיפול... אפ' בענין התפילות וכו', לא חפירות! בנועם...)
(גם מאוד חשוב לדעת האם זה ח"פ או שזה משהו קבוע כבר כמה שנים...
(היי! גם אנחנו היינו בחורים פעם, וגם לנו היו מצבי רוח משתנים... לא חייב להחליט כזה מהר שזה דיכאון, בקלות יתכן שזה בדיוק זמן ההתבגרות שלו!)
בכל אופן אני לא יועץ מוסמך! ואל תסמכו על דברי הלכה למעשה, אלא לעורר לב המעיינים...
יש כאן יהודי יקר בפורום בשם @הווה פשוט אני חושב שהוא גם ממש מקצועי...
אולי הוא ייתן את חוות דעתו... או שאתם תפנו אליו.
בהצלחה!
ורק בשורות טובות!