סיפור משותף בהמשכים - נספח

ואוו, כתיבה יפיפייה.
אבל הרגשתי שזה קצת מולודרמטי.
אפשר לעשות מעצר הרבה יותר שקט, הם עוברים חיפוש של המכס, שבודקים את החבילה ומעכבים את שימי לחקירה, לא עוצרים נתין זר כ"כ מהר.
בואי תשכתבי את הפרק המקסים שלך, ההתחלה ממש טובה, השמוס' שאינו במקום ממש במקום. ממש אהבתי אותו.
רק את ההמשך תשני, למשהו יותר שקט. (ואגב, אין שום מסלול ירוק, ושום מתחם ענק, למיטב זכרוני)
בהצלחה.
 
ואוו, כתיבה יפיפייה.
אבל הרגשתי שזה קצת מולודרמטי.
אפשר לעשות מעצר הרבה יותר שקט, הם עוברים חיפוש של המכס, שבודקים את החבילה ומעכבים את שימי לחקירה, לא עוצרים נתין זר כ"כ מהר.
בואי תשכתבי את הפרק המקסים שלך, ההתחלה ממש טובה, השמוס' שאינו במקום ממש במקום. ממש אהבתי אותו.
רק את ההמשך תשני, למשהו יותר שקט. (ואגב, אין שום מסלול ירוק, ושום מתחם ענק, למיטב זכרוני)
בהצלחה.
אם היו עוברים חיפוש של המכס סתם כך לא היו מוצאים כלום, אלו רק דפים- לא חומר מסוכן, סמים וכד'. ומרגל עוצרים מיד גם אם הוא נתין זר. ובגלל שהם לא היו יכולים לגלות את זה סתם כך- האויבים של אייב הלשינו להם, וכך הם הגיעו ישר עם כל הדרמטיות והחשדנות. (וגם נראה לי שבלי זה הפרק היה קצת משעמם...). מה את אומרת? לנסות לעשות את המעצר יותר שקט למרות זאת?
את המסלול הירוק והמתחם הענק אשנה בלי נדר, תודה על התיקון!
 
אם היו עוברים חיפוש של המכס סתם כך לא היו מוצאים כלום, אלו רק דפים- לא חומר מסוכן, סמים וכד'. ומרגל עוצרים מיד גם אם הוא נתין זר. ובגלל שהם לא היו יכולים לגלות את זה סתם כך- האויבים של אייב הלשינו להם, וכך הם הגיעו ישר עם כל הדרמטיות והחשדנות. (וגם נראה לי שבלי זה הפרק היה קצת משעמם...). מה את אומרת? לנסות לעשות את המעצר יותר שקט למרות זאת?
את המסלול הירוק והמתחם הענק אשנה בלי נדר, תודה על התיקון!
המוכסים יודעים לקרוא. והם לא טיפשים.
אבל אני לא הכותבת היחידה, תשאלי את האחרים. אני עניתי די והותר.
וכל הכבוד לך על הזריזות.
 
המוכסים יודעים לקרוא. והם לא טיפשים.
אבל אני לא הכותבת היחידה, תשאלי את האחרים. אני עניתי די והותר
צודקת.
וכל הכבוד לך על הזריזות.
תודה.
ובאמת, הכותבים האחרים, יש למישהו עוד תיקונים על הפרק או להעלות אותו? ולגבי הדרמטיות, להשאיר או למתן?
תודה מראש לכל העונים והעונות.
 
טוב, בסוף שיניתי את המתחם ללא מאד גדול והורדתי את האור הירוק (פשוט שמעתי שבמכס- מי שרוצה לדווח על סחורה עובר במעבר המואר באור אדום, ומי שלא- באור ירוק).
השארתי את זה דרמטי, כי למען האמת זו נראית לי אחת הסיבות לכך שכל פרק כותב מישהו אחר, כל אחד עם הסגנון שלו ועם הפרשנויות שלו.
הפרק המתוקן יעלה בעזרת ה' לאשכול הסיפור בדקות הקרובות.
תודה, @תמרוז , על כל העזרה. ותודה ל @חיים רר על פתיחת הפרוייקט הנפלא הזה.
ותודה כמובן לכל כותבי וכותבות הפרקים עד עכשיו.
ותודה לכל מי שיכתוב פרקים מעכשיו ועד סוף הסיפור,
בקיצור- תודה!
 
נערך לאחרונה ב:
אוקי, השתיקה שלי נשברה.
גזרתי על עצמי (בל"נ, כמובן) שלא לכתוב פה בפרויקט אלא שאחרים ינהלו את העניינים.
ולבנתיים אין כאלו שמתנדבים להמשיך לנהל פה את הפרויקט, אז אני תוהה עם בכלל מעוניינים בפרויקט הזה.
@בנדו
@אפרת תהל
@אבי 10000
@אריה גלבר
@אריאלל34
@R.E.Y
@אש קודש
@ר' יעקב ישראל
@שימנלה
@AUVI
@-חיה-
@לוטם
@שיבת ציון
@mic003
וכל השאר.
אני מעוניינת לדעת כמה אתם מעוניינים שהפרויקט ימשיך. מי שזה מעניין אותו שייתן לייק, מי שלא שייתן כועס, ככה הכי נוח. ולפי התוצאות נחליט אם לגנוז אותו או לא. (אפשר כמובן להגיב) ופליז, תענו, אין צורך במריחות.
 
נערך לאחרונה ב:
אני מעוניינת. מאד. זה מעניין לראות את הסגנונות השונים, ובכללי להתלבט על העלילה כאילו אלו החלטות גורליות...
ממש מקווה שזה ימשיך.
ממליצה שכל מי שרוצה לכתוב פרק, גם אם הוא פוחד/ חושש/ חושב שיצא לו לא טוב, יכתוב את השם שלו ואחר כך גם פרק. זה לא פרויקט למושלמים, לא חובה לדעת לסדר פרק לפי תקציר ב100%. זה תרגול למתחילים, והנאה ואתגר למיומנים.
כדאי לנסות, אני מאד נהניתי.
 
@קוראות אני רוצה לשמוע עוד על ההצעה אם תוכלי לשלוח לי מייל ל PZ0933 שטרודל גימייל...
אשמח שתתני לי לייק, שהראה שראית.
 
אוקי, אם אתם רוצים להמשיך, אז, צריך מתנדב לפרק הבא... שאין לי מושג מה הוא... בגלל שאיבדתי את הראש לחלוטין.

ואם לא יהיה תקציר מסודר (אני לא הצלחתי להכין כי אני לא מצליחה לשחות בים הרעיונות וההצעות והסיבוכים וה... שמתנגשים עם המציאות , עם חוקים, עם הלכות והגיון) אז אני מאמינה שלפי הסטטיסטיקה 4 מתוך 3 לא יצליחו להבין מה הסיפור... ובוודאי שלא לכתוב אותו, אלא אם כן הם יכתבו ששימי רצח את כל האסירים בכלא, כי הרב אמר שמותר לו אם מתחשק לו, והסוהרים עשו לו "נו נו נו" בתור עונש על מה שהוא עשה.- כלומר בלי קשר למציאות.

צריך להמשיך את הסיפור אבל קודם לבנות אותו באופן נורמלי, שתואם מציאות, למצוא לו סוף (חייבים איכשהו לזכות אותו, כי אחרת הוא יוסגר בחזרה, וזה מזכיר לי מאד את הספר "מבוקש", אם אני לא טועה)
אני הייתי ממליצה לכתוב תקציר מסודר, ולכתוב רשימת מבנה מסודרת שע"פ יעבדו כולם, בצורה מסודרת.
נכון זה יהיה הרבה עבודה, אבל זה יחסוך המון עבודה קשה עוד יותר.
מי רוצה להתחיל לעבוד על זה?
(ולי אגב, נגמרה החגיגה, העבודה התחילה בחזרה, ואין לי עוד פניות כמו שהיה לי עד היום)
 
אלא אם כן הם יכתבו ששימי רצח את כל האסירים בכלא, כי הרב אמר שמותר לו אם מתחשק לו, והסוהרים עשו לו "נו נו נו" בתור עונש על מה שהוא עשה
אבל בגלל שבזכות מה שהוא עשה נהיה להם קצת שקט באוזניים, הם ניכו לו שליש על התנהגות טובה ועורך הדין שלו השתמש בזה כדי לזכות אותו, ובסוף הוא נסע במטוס פרטי שהוא קנה מהכסף של האסירים זכרונם ל... ונחת ישר באולם בול בזמן לחופה וגילה שבועז קופרשטיין הוא החתן.
 
מה אומרים?
מקווה שזה מתאים לאפיון דמות.
אשמח לביקורת ואז אעלה את זה לראשי.


דממה שררה במונית.
דוד שמעון בחר לשבת מקדימה, נותן לבחורים הצעירים להשתרע על המושבים האחוריים.
ידו של נתי זפזפה בעצבנות בין התמונות במצלמה. הוא לא יכול היה להתרכז ולו לשניה. יענקי לעומתו, סובב ראשו מתוך רפלקס כל כמה רגעים, מנסה לבדוק אם מישהו יושב על הזנב של המונית הצהובה.
נתי, שבדיוק הרים את עיניו הרכונות וקלט את מבטו הרדוף של חברו, בעט ברגלו בעדינות. "אתה מתנהג כמו פושע נמלט". סנט בו.
שמעון הסתובב בחדות. "אני מקווה שאתם לא רוצים להסתבך".
"מה אפשר להסתבך?" אמר נתי בידענות. "הנהג הזה לא יודע מילה עברית, וחוץ מזה, לא עשינו כלום".
"גם שימי לא". מיהר יענקי לומר, מביט בחשש על אוזניו של הנהג, שהאיץ פתאום, מגביר את הווליום של הרדיו.

יענקי היה מוטרד. בעצם, זאת לא המילה המדויקת. הוא היה מפוחד. בדמיונו רצו עשרות תסריטים, כולם מסתיימים כשהוא אזוק, יושב בבור מצחין וחשוך, מתחנן למזון.
'מי יודע איך בתי המשפט עובדים במדינה המפגרת הזאת...'
נתי פתח את פיו שוב. "אני אומר שנמשיך במסע המתוכנן שלנו. גם ככה אין לנו איך לעזור לשימי".
"איך אתה מעז?" דוד שמעון הרים את קולו במפתיע. "אנחנו לא הולכים לשום מקום, אלא הישר לאכסניה כשרה שאני מכיר באזור. שניכם הולכים לשבת שם בשקט, מקסימום לומר כמה פרקי תהילים. אני אצא להפעיל כמה קשרים".
"אבל... נוכל להתפלל על שימי בקרעסטיר אפילו יותר טוב. זה מקום מסוגל". הבליע נתי את קולו, והביט באומללות על מצלמתו החדישה. כעת היא לא תזכה לצלם את כל התמונות שחלם עליהם.
הוא כבר תכנן להדפיס יומן מסע מרגש, מלווה בתמונות. "המסע לקרעסטיר"....
זה כבר לא יקרה.
מתוך עצבנותו, הוא הביט ביענקי. שמצחו היה לח באופן חשוד ולחייו סמוקות.
הוא מזיע לגמרי, קלט פתאום.
יענקי שוב נעץ מבט בשמשה האחורית. ידיו רעדו באיבוד שליטה. "אני אומר לך, עוד שניה יעצרו אותנו. מי יודע מה היה לו שם, בשקית הזאת..."

נתי שתק. לא היה לו שום דבר חכם לומר.
 
מה אומרים?
מקווה שזה מתאים לאפיון דמות.
אשמח לביקורת ואז אעלה את זה לראשי.


דממה שררה במונית.
דוד שמעון בחר לשבת מקדימה, נותן לבחורים הצעירים להשתרע על המושבים האחוריים.
ידו של נתי זפזפה בעצבנות בין התמונות במצלמה. הוא לא יכול היה להתרכז ולו לשניה. יענקי לעומתו, סובב ראשו מתוך רפלקס כל כמה רגעים, מנסה לבדוק אם מישהו יושב על הזנב של המונית הצהובה.
נתי, שבדיוק הרים את עיניו הרכונות וקלט את מבטו הרדוף של חברו, בעט ברגלו בעדינות. "אתה מתנהג כמו פושע נמלט". סנט בו.
שמעון הסתובב בחדות. "אני מקווה שאתם לא רוצים להסתבך".
"מה אפשר להסתבך?" אמר נתי בידענות. "הנהג הזה לא יודע מילה עברית, וחוץ מזה, לא עשינו כלום".
"גם שימי לא". מיהר יענקי לומר, מביט בחשש על אוזניו של הנהג, שהאיץ פתאום, מגביר את הווליום של הרדיו.

יענקי היה מוטרד. בעצם, זאת לא המילה המדויקת. הוא היה מפוחד. בדמיונו רצו עשרות תסריטים, כולם מסתיימים כשהוא אזוק, יושב בבור מצחין וחשוך, מתחנן למזון.
'מי יודע איך בתי המשפט עובדים במדינה המפגרת הזאת...'
נתי פתח את פיו שוב. "אני אומר שנמשיך במסע המתוכנן שלנו. גם ככה אין לנו איך לעזור לשימי".
"איך אתה מעז?" דוד שמעון הרים את קולו במפתיע. "אנחנו לא הולכים לשום מקום, אלא הישר לאכסניה כשרה שאני מכיר באזור. שניכם הולכים לשבת שם בשקט, מקסימום לומר כמה פרקי תהילים. אני אצא להפעיל כמה קשרים".
"אבל... נוכל להתפלל על שימי בקרעסטיר אפילו יותר טוב. זה מקום מסוגל". הבליע נתי את קולו, והביט באומללות על מצלמתו החדישה. כעת היא לא תזכה לצלם את כל התמונות שחלם עליהם.
הוא כבר תכנן להדפיס יומן מסע מרגש, מלווה בתמונות. "המסע לקרעסטיר"....
זה כבר לא יקרה.
מתוך עצבנותו, הוא הביט ביענקי. שמצחו היה לח באופן חשוד ולחייו סמוקות.
הוא מזיע לגמרי, קלט פתאום.
יענקי שוב נעץ מבט בשמשה האחורית. ידיו רעדו באיבוד שליטה. "אני אומר לך, עוד שניה יעצרו אותנו. מי יודע מה היה לו שם, בשקית הזאת..."

נתי שתק. לא היה לו שום דבר חכם לומר.
יפה מאוד!
מתאים בהחלט לעלילה ולדמויות. (מתאים לדוד שמעון לתקוע אותם באיזה חור...:LOL:)
 
פרק מאד יפה. כתיבה טובה שמעבירה רגשות בצורה מעולה.
רק משהו קטן שמפריע לי: החברים שלו כאלו לא אכפתיים, יענקי חושב רק על עצמו ונתי רוצה להמשיך בטיול?!
החבר שלהם עצור במדינה זרה מסיבה לא נודעת והם לא דואגים לו כמעט?! לא מרגיש לי הגיוני.
 
פרק מאד יפה. כתיבה טובה שמעבירה רגשות בצורה מעולה.
רק משהו קטן שמפריע לי: החברים שלו כאלו לא אכפתיים, יענקי חושב רק על עצמו ונתי רוצה להמשיך בטיול?!
החבר שלהם עצור במדינה זרה מסיבה לא נודעת והם לא דואגים לו כמעט?! לא מרגיש לי הגיוני.
צודקת בעקרון...
פשוט הרגשתי מהפרקים הקודמים ששניהם בחורים פחות...
אולי מהתיאורים של שימי על כמה הוא משתוקק להיות מהחבר'ה ולהצטרף אליהם.
תקנו אותי אם אני טועה.
 
צודקת בעקרון...
פשוט הרגשתי מהפרקים הקודמים ששניהם בחורים פחות...
אולי מהתיאורים של שימי על כמה הוא משתוקק להיות מהחבר'ה ולהצטרף אליהם.
תקנו אותי אם אני טועה.
למה בחורים פחות? שני בחורים חמודים שטסים לקרעסטיר עם אישור מהוריהם. יענקי אפילו טס לאחר שאחיו הגדול טס, מה שמראה שזה הסגנון של המשפחה שלו.
ובכל מצב, גם אם ברמה רוחנית הם פחות ח"ו- רגש ואכפתיות בסיסית בוודאי יש להם. אם חברם הטוב נעצר, טבעי שיהיו דרוכים, יחשבו עליו וידאגו לו. אולי יעשו חשבון נפש וילקו את עצמם, אולי אפילו יזילו דמעה או שתיים. אולי לא, אבל לפחות יהיו לחוצים ודרוכים בעבורו, ולא יחשבו על הטיול זכרונו לברכה...
 
דממה שררה במונית.
דוד שמעון בחר לשבת מקדימה, נותן לבחורים הצעירים להשתרע על המושבים האחוריים.
ידו של נתי זפזפה בעצבנות בין התמונות במצלמה. הוא לא יכול היה להתרכז ולו לשניה. יענקי לעומתו, סובב ראשו מתוך רפלקס כל כמה רגעים, מנסה לבדוק אם מישהו יושב על הזנב של המונית הצהובה.
נתי, שבדיוק הרים את עיניו הרכונות וקלט את מבטו הרדוף של חברו, בעט ברגלו בעדינות. "אתה מתנהג כמו פושע נמלט". סנט בו.
שמעון הסתובב בחדות. "אני מקווה שאתם לא רוצים להסתבך".
"מה אפשר להסתבך?" אמר נתי בידענות. "הנהג הזה לא יודע מילה עברית, וחוץ מזה, לא עשינו כלום".
"גם שימי לא". מיהר יענקי לומר, מביט בחשש על אוזניו של הנהג, שהאיץ פתאום, מגביר את הווליום של הרדיו.

יענקי היה מוטרד. בעצם, זאת לא המילה המדויקת. הוא היה מפוחד. בדמיונו רצו עשרות תסריטים, כולם מסתיימים כששימי אזוק בידיו וברגליו, יושב בבור מצחין ומתחנן למזון.
'מי יודע איך בתי המשפט עובדים במדינה המפגרת הזאת...'
נתי פתח את פיו שוב. "צריך להתפלל על שימי כמו שצריך. יש לי תחושה שהוא ממש הסתבך".
יענקי התעורר. "נתי צודק, מה אנחנו עושים? מוכרחים למצוא איזה בית כנסת ולקרוע את השמים בתפילות".
"חדל קשקשת!" הרעים דוד שמעון בקולו, "אנחנו לא הולכים לשום מקום, אלא הישר לאכסניה כשרה שאני מכיר באזור. שניכם הולכים לשבת שם בשקט, מקסימום לומר כמה פרקי תהילים. אני אצא להפעיל כמה קשרים".
"אבל... מה עם תפילה בקרעסטיר? זה מקום מסוגל. רק נוכל להועיל לשימי." הבליע נתי את קולו, והביט באומללות על מצלמתו החדישה. כעת היא לא תזכה לצלם את כל התמונות שחלם עליהם.
הוא כבר תכנן להדפיס יומן מסע מרגש, מלווה בתמונות. "המסע לקרעסטיר"....
זה כבר לא יקרה.
פיו נסגר. הוא לא העז לומר מילה מול מבטו המצמית של דוד שמעון.
מתוך עצבנותו, הוא הביט ביענקי. שמצחו היה לח באופן חשוד ולחייו סמוקות.
הוא מזיע לגמרי, קלט פתאום.
יענקי שוב נעץ מבט בשמשה האחורית. ידיו רעדו באיבוד שליטה. "אני אומר לך, עוד שניה יעצרו אותנו, ביחד עם שימי. מי יודע מה היה לו שם, בשקית הזאת..."

נתי שתק. לא היה לו שום דבר חכם לומר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה