סיפור משותף בהמשכים - נספח

[שימנלה]

אפשר על שימי במעצר\חקירות
אפשר על החברים\הדוד של שימי
אפשר על אייב\כל אדם אחר
בהצלחה\בהנאה

 

[שיבת ציון]

יאללה
אני מעלה
יש התנגדות?

ממש לא. תעלה.

יש מישהו שרוצה את הפרק הבא?

לגבי זה, בלי נדר החל מעכשיו אני לוקחת על עצמי את תפקיד הגבאית (לא את כל התפקיד, תכף אפרט) שזה כולל:
מהיום, כל פרק חדש שעולה לאשכול הסיפור עצמו (לא טיוטה) זוכה ממני לביקורת ספרות מדוקדקת עד כמה שאוכל.
כמו כן,

על מה הפרק הבא אמור להיות?

מעוניינים שאכין רשימת מבנה לפרקים הקרובים? מוכנה לקחת על עצמי אם את, @לוטם , תקחי על עצמך את הפרק הבא...
אם אראה שנדרשים עוד דברים במסגרת התפקיד, אשקול לקחת על עצמי גם אותם.
בהצלחה רבה!

 

[שימנלה]

מעוניינים שאכין רשימת מבנה לפרקים הקרובים? מוכנה לקחת על עצמי

רעיון מצוין (כמובן לא משהו שיחייב את הכותב המוכשר, אלא כהמלצה חיונית)

 

[לוטם]

בעיקרון עוד לא קראתי את האשכול של הסיפור... אז נראה אם אני אגיע לזה, אעדכן בערב בעז"ה אם אני לוקחת על עצמי את הפרק הבא...
אם אני אראה שיש לי זמן, מצרך ונדיר יקר מאוד...

מעוניינים שאכין רשימת מבנה לפרקים הקרובים? מוכנה לקחת על עצמי אם את, @לוטם , תקחי על עצמך את הפרק הבא...

נראה לי יהיה יעיל שתעשי את זה גם אם אני לא אקח את הפרק הבא

 

[שיבת ציון]

מה אומרים?
כמה זמן יש עכשיו לביקורות?



הקור חדר לעצמותיו, ידו כאבה ומצב רוחו הכללי לא היה מזהיר.

שעות חלפו מאז נזרק שימי לתא, לו יכול היה לשער כמה. דבר אחד ידע בוודאות. איתו בתא יש עוד שני אנשים לפחות. בחושך היה קשה לראות מי הם ומה הם, והדבר רק הוסיף לפחדיו. מי יודע עם אלו פושעים הוא יושב כרגע?

בעודו מתלבט אם לנסות לפתח שיחה צולעת באנגלית רצוצה, נשמע קרקוש מפתחות, והדלת נפתחה. האור היה מסנוור לרגע, רק דבר אחד הצליח שימי לראות. לתא נדחף בגסות עוד מישהו, נזרק על הרצפה, והדלת נסגרה.

"מה אתם רוצים ממני?!" צעק החדש, "בסך הכול בחור ישיבה! לא עשיתי כלום!"

כל יושבי התא קפצו ממקומותיהם, "מה?? אתה בחור ישיבה?" שאלו באחת, כאילו תיאמו ביניהם.

שקט של הלם השתרר. שימי הביט סביב, לא מבין. "גם אתם בחורי ישיבות??????? מאיפה? איך?"

הבחור ממרכז החדר התעשת ראשון, "אני שמואל מוועד שני בחברון, ואתם?"

"אני בעיקרון קיבוץ ב' בגרודנא" ענה העציר החדש, "עכשיו אני בחיזוק בישיבה בצפון, או אולי יותר נכון לומר, בחיזוק בכלא ההונגרי" גיחך בקול נכאים.

שיעול נשמע מפינת התא, "אני עפתי מזמן מהישיבה על ספרים אסורים, ועכשיו אני במעצר על דפים אסורים. אה, וקוראים לי קובי".

"מה? גם אתה נעצרת על ערימה של דפים?" ההבנה התחילה לחלחל במוחו של שימי, "כלומר, גם אתם קיבלתם מימון לנסיעה תמורת העברת דפים?"

"אפילו לא ראיתי מה יש בשקית הארורה ההיא" השיב הבחור החדש, "ברגע ש'ההם' ראו שקית של חנות ספרים הם לקחו אותנו לכאן".

"אותנו?" ניסו כולם להבין מי עוד בעצורים מלבדם.

"אותי ואת השקית" הסביר, "כבר חשבתי שאסור להכניס לכאן שקיות של חנויות ספרים יהודיות".

"כנראה כולנו לקחנו שקית של אותה חנות" הבין שמואל החברונאי, "ככה הם יכלו לדעת מיד שגם השקית שלך עם דפים בעייתיים".

"אבל", הקשה שימי "מה כבר יכול להיות בדפים האלה? בסך הכול דפים?"

קובי ננער ממקומו "אם תדעו לשמור סוד, אולי נוכל להבין מה כתוב בדפים האלו".

"סוד??"

"הצלחתי לקחת..." התחיל לומר קובי, והשתתק. צעדים נשמעו מכיוון המסדרון.

את המתח היה ניתן לחתוך אפילו בסכין לחיתוך ירקות. שמעו משהו מבחוץ? לא שמעו?

לאחר כמה דקות של דממה, מלמל קובי "כנראה סתם פטרול", הרגיע, "תכלס, הצלחתי להחביא בנעל שני דפים מהערמה בלי שאף שוטר שם לב" אם לא החושך, היה שימי רואה איך זיק שובב ניצת בעיניו של קובי.

"אם רק נצליח להשיג אור קטן, אולי נוכל לקרוא ולהבין משהו מהדפים" אמר קובי, בעודו משחרר דפים מקומטים מתוך הנעל.

"מה כבר תבין משני דפים?" זלזל החדש.

" לפחות תדע מי גרם לך להיעצר" טען שימי, "אם בדפים יש חומר מודיעיני של מדינה כלשהי, או איזה מאפיה" הצטמרר.

שוב נשמע קרקוש מפתחות מכיוון הדלת.

קובי זינק בניסיון להחזיר את הדפים למקומם.

ולביקורת הספרות הראשונה...:
כתיבה: אחד הדברים שאהבתי בכתיבה של הפרק הזה- היא האווירה הקלילה יחסית.
מדובר בסיפור מתח, ופרק זה נראה ממבט ראשון כאחד המפחידים מבין הפרקים- חדר מעצר חשוך במדינה זרה, קור ופחד.
למרות זאת, הצליח הסופר ליצור אווירה נחמדה ושוברת מתח. אם על ידי תיאור מחשבותיו של הגיבור, כדוגמת:

בעודו מתלבט אם לנסות לפתח שיחה צולעת באנגלית רצוצה

זוהי, לדוגמא, מחשבה שאינה נובעת מטראומה וחרדה, אלא משעמום פשוט של נער באזור גיל 16...
ואם על ידי השינוי המפתיע בעלילה, שהפכה בבת אחת ממעצר אפל, מפחיד, ואולי אפילו אלים, למפגש בלשי של בחורי ישיבות מרחבי הארץ.
אם כי יחד עם ההנאה משבירת המתח נוצרה תחושה מסוימת של חוסר רציונליות- האם יתכן שנערים תמימים שאינם מלומדים בהרפתקאות יגיבו בשלווה יחסית למצב כמו זה?
למרות התיאור הפותח על פחדיו של שימי, כל המשך הפרק מעביר את התחושה שהמצב אינו כזה מפחיד. כביכול התכוננו מראש למעצר, וכעת רק הופתעו לפגוש אחד את השני, ועוד יש להם חשק לפצח חידות בלשיות...

מיקום: חדר מעצר בתחנת משטרה הונגרית. לא צוין אם זו אותה אחת אליה הוכנס שימי בהתחלה, היא הממוקמת בשדה התעופה, או אחרת- שהועבר אליה לאחר מכן.

עלילה: שימי בחדר המעצר, רעב ומפוחד. אסיר חדש מוכנס ומצעקותיו שימי מבין כי הוא בחור ישיבה. שימי מגלה כי שאר העצירים בחדר אף הם בחורי ישיבות מארץ ישראל. הם עורכים הכירות ביניהם ומגלים למפרע שכולם נעצרו בשל אותה סיבה: דפים אסורים שהוברחו על ידם בלא ידיעתם.
קובי, אחד הבחורים, הצליח להחביא אצלו כמה דפים, הוא מוציא אותם והם מחפשים אחר מקור אור על מנת לקרוא את הכתוב בהם ולגלות מהי העילה בשלה עצרו אותם. לפני שהם מוצאים מקור אור הם שומעים כי שוטר עומד להיכנס לתא בו הם עצורים וקובי מנסה להחביא את הדפים בשנית.

הצעה לפרק הבא: סוף הפרק הנוכחי השאיר אותנו במתח לקראת הבאות: האם יספיק קובי להחביא, ואם לא- איזה עונש יקבלו? הייתי מציעה לשמור על אווירת המתח ולעזוב את הזירה לפרק אחד או שניים. כדאי, לדעתי, לעבור למשפחתו של שימי הנמצאת בארץ. כיצד מעביר אליהם דוד שמעון את הבשורה הקשה (לא בעודף רגישות, כפי שהספקנו להכיר אותו...), ואולי הידיעה מגיעה אליהם בדרך אחרת? כיצד כל אחד מבני המשפחה מקבל את הדאגה? זוהי הזדמנות להכיר יותר את אחיו ואחיותיו, וכן את הוריו. בינתיים הכרנו רק את אורית. אולי אחד האחים קינא בו נוראות על הנסיעה, וכעת מבין למפרע מדוע התנגדו הוריו כל כך? אולי אחת מאחיותיו חרדה לו ממש כשנסע, איך היא מרגישה כעת, כשחרדותיה התגשמו? וכן על זו הדרך.

תודה ל @שימנלה , ובהצלחה לכותב/ת הבא/ה בתור!
נ.ב. מי הוא/ היא?
ותודה ל @brachy 100 שממנה למדתי לכתוב ביקורות ספרות!

 

[שימנלה]

אם כי יחד עם ההנאה משבירת המתח נוצרה תחושה מסוימת של חוסר רציונליות- האם יתכן שנערים תמימים שאינם מלומדים בהרפתקאות יגיבו בשלווה יחסית למצב כמו זה?

האמת היא, שהבחורים שעמדו מול עיניי בשעת כתיבת הפרק הם מורדי ואלי הזכורים לטוב, ולהערכתי הם היו מגיבים ככה או באופן דומה.
ההצעה לפרק הבא היא רעיון ממש טוב, והביקורת כולה כתובה יפה מאוד. תודה. זה סוג הביקורות שחיפשתי

 

[לוטם]

האמת היא, שהבחורים שעמדו מול עיניי בשעת כתיבת הפרק הם מורדי ואלי הזכורים לטוב, ולהערכתי הם היו מגיבים ככה או באופן דומה.

כבוד גדול

 

[שיבת ציון]

אולם האסיפה גדול ורחב. בצידו האחד שולחן ארוך עמוס בכיבוד עשיר למשתתפים ובצידו השני כסאות כתר הניצבים בדיוק ובסדר מופתי ומכוונים הישר אל צידו השלישי של האולם, הבמה.
"אהם, אהם" מתגמגמת הנואמת "זהו כבוד גדול להיות כאן, כבוד גדול ממידותי, אך במצב הנוכחי אין ברירה".
קולות גרירת כיסאות והחלפת מקומות. קימה אל שולחן הכיבוד וחזרה. קפה נשפך וכמה מפיות נשפכות עליו בניסיון ליבשו. המולה שקטה קמה בקהל, הנואמת מהסה וממשיכה.
"כידוע לכם, בסיפורנו היקר נכתבו והועלו כבר שלושה עשר פרקים. זוהי הזדמנות להודות לכותבים...".
מחיאות כפיים לא סוערות במיוחד. ניכר שהמוזמנים מחכים שתגיע כבר הנואמת לסיבה בשלה התכנסו, ללא עיכובים מיותרים.
"וכעת... אוי, כעת, נראה כי אנו עומדים בפני שוקת שבורה". אנפוף מהיר, הנואמת שולפת מכיסה ממחטת בד משנת תשי"ד ומנגבת את עיניה. הממחטה מתפוררת.
"אסור לנו!" קולה מתרומם באחת. "אסור לנו לתת לזה לקרות! הסיפור ימשיך!".
מחיאות כפיים קלושות בקהל. לא לזה צפתה הנואמת.
"הסיפור ימשיך ויהיו כותבים וכותבות חרוצים וכשרוניים אשר יעלו עוד 112 פרקים לסיפור!".
תמיהה שקטה בקהל, אחת מעזה להתרומם ושואלת בקול עדין: "למה דווקא 112, כבוד הנואמת?",
"ככה!" מרעימה הנואמת. הקהל משתתק.
הנואמת מנמיכה את קולה: "התכנסנו כאן היום בכדי לדון בכמה דברים העומדים על הפרק:
1. כותרת לסיפור. בסיום ההרצאה נשמע את הצעותיכם, ובאם לא נגיע להסכמה- נקים בעז"ה סקר.
2. תעודות זהות לגיבורים הראשיים, שהם: שימי, דוד שמעון, נתי, יענקי, אייב, האויב הראשי של אייב- ששמו טרם ידוע.
3. גיוס כותבים וכותבות מוכשרים ומוכשרות לקידום הסיפור שלנו. בהזדמנות זו נפתח יחדיו בקמפיין: "סוֹפְרִים מִסְפָּרִים".
כיצד פועל הקמפיין? כל סופר/ סופרת המעוניינים לכתוב את אחד משמונת הפרקים הבאים (י"ד- כ"א), יציינו זאת בתגובות. איך ידעו איזה פרק לכתוב? זה מאד פשוט! קבלו את- -

גלגל ההגרלות שלנו!
המתינו מעט ותקבלו בעז"ה תיוג בצירוף צילום מסך של הפרק אותו עליכם לכתוב!
מקובל עליכם?".
הנואמת מסיימת את דבריה ומצפה למחיאות הכפיים המקובלות. שקט ודממה בקהל.
שניה, שתיים, שלוש. מה...?! כולם פשוט... נרדמו?

 

[brachy 100]

את האמת, אם מישהו יתן לי הסבר מדויק איך הולך הסיפור,
או יקפיץ איזה תקציר
אני אולי אעז לכתוב פרק.

 

[שיבת ציון]

את האמת, אם מישהו יתן לי הסבר מדויק איך הולך הסיפור,
או יקפיץ איזה תקציר
אני אולי אעז לכתוב פרק.

התקציר המקוצר הוא: שימי, בחור ישיבה, נוסע עם חברים ועם דודו להונגריה ומעביר לשם, לבקשת אדם בשם בועז קופרשטיין, שקית עם דפים. בשדה התעופה עוצרים אותו בשל הדפים האלו, ובתא המעצר הוא מגלה בחורי ישיבה נוספים שנעצרו בשל אותה הסיבה.
בועז קופרשטיין הוא שליח של אויב של אייב. אייב הוא איש עסקים מצליח שלו עסקים גם בהונגריה.
הדפים הם מסמכים שמעידים כביכול כי הנושא אותם בא לרגל בהונגריה למטרת עסקיו של אייב.
התקציר באירוך מסתובב לו איפה שהוא באשכול הזה והשני (נספח- עלילה).
אם תרצי, לפני כמה הודעות השארתי הצעה לפרק הבא, למרות שלפי גלגל ההגרלות לא בטוח שתקבלי דווקא אותו.
מכניסה אותך לרשימה. כל הכבוד!

 

[אריאלל34]

גלגל ההגרלות שלנו!
המתינו מעט ותקבלו בעז"ה תיוג בצירוף צילום מסך של הפרק אותו עליכם לכתוב!
מקובל עליכם?".
הנואמת מסיימת את דבריה ומצפה למחיאות הכפיים המקובלות. שקט ודממה בקהל.
שניה, שתיים, שלוש. מה...?! כולם פשוט... נרדמו?

גדול. אהבתי : )
לדעתי צריך לעשות גלגל המזלות עם שמות הניקים בפורום כתיבה. בלי לשאול, מי שיוצא כותב פרק.

 

[שיבת ציון]

גדול. אהבתי : )

תודה.

לדעתי צריך לעשות גלגל המזלות עם שמות הניקים בפורום כתיבה. בלי לשאול, מי שיוצא כותב פרק.

בלי לשאול?... השאלה כמה מהם באמת יכתבו פרק בסופו של דבר...
בכל אופן, אותך צירפתי לרשימה...

 

[שיבת ציון]

עוד מישהו?
@לוטם , מה את אומרת? את יכולה לכתוב פרק?
לפי גלגל ההגרלות יכול להיות שתצאי בעוד שישה או שבעה פרקים, כך שיהיה לך זמן בשפע. אמנם גם יכול להיות שתצאי לפרק הבא, אבל עדיין.
לצרף אותך?

 

[שימנלה]

וואוו!!!
הייתי מרותק!!! מהכתיבה ומהסיפור
מהפרק הבא אני גם מצטרף לרולטה

 

[שיבת ציון]

וואוו!!!
הייתי מרותק!!! מהכתיבה ומהסיפור
מהפרק הבא אני גם מצטרף לרולטה

תודה. האמת שסתם הייתי משועממת אז החלטתי קצת לקשקש לכם... טוב לשמוע שעניינתי מישהו.
אפשר להצטרף מהפרק הזה, בלאו הכי לא בטוח שתצא לפרק הבא.
מצרפת אותך. תודה!

יש מקום לעוד 5 סופרים/ות, מי אלו?

 

[אריאלל34]

תודה. האמת שסתם הייתי משועממת אז החלטתי קצת לקשקש לכם... טוב לשמוע שעניינתי מישהו.
אפשר להצטרף מהפרק הזה, בלאו הכי לא בטוח שתצא לפרק הבא.
מצרפת אותך. תודה!

יש מקום לעוד 5 סופרים/ות, מי אלו?

אני לא הצטרפתי : ) שלא תהיה אי הבנה...
לדעתי לא כדאי לעשות את זה.
פשוט עדיף שמי שיראה שיש לו רעיון לפרק הבא ופניות או מתחשק לו להמשיך - ימשיך.
קיצור, מצידי תעשו אבל בינתיים אני לא ברולטה...

 

[תמרוז]

את האמת, אם מישהו יתן לי הסבר מדויק איך הולך הסיפור,
או יקפיץ איזה תקציר
אני אולי אעז לכתוב פרק.

הנה קישור לאשכול שעוסק בתקצירים ועלילה.

 

[תמרוז]

@שיבת ציון, את יכולה להוסיף אותי. אם לא יהיה לי זמן, או אומץ, אעדכן אותך

 

[שיבת ציון]

1. כותרת לסיפור. בסיום ההרצאה נשמע את הצעותיכם, ובאם לא נגיע להסכמה- נקים בעז"ה סקר.

מוזמנים להעלות רעיונות.
אם כי, קחו בחשבון שכל מי שמעלה רעיון- נכנס אוטומטית לגלגל ההגרלות.
לתשומת לבכם, גם מי שכבר כתב פרק יכול לכתוב בשנית.
רעיונות שלי:
לפני סורג ובריח (כי עיקר הסיפור הוא הבריחה מהכלא).
אזיקים מניר (כי העילה להכנסתו לכלא הייתה הדפים).
מה אתם אומרים?

 

[אריאלל34]

אזיקים מניר (כי העילה להכנסתו לכלא הייתה הדפים).

יש כזה ספר כבר...