בית חולים איכילוב VS מעיני הישועה

אחרי המשפט הזה קשה לי לבדוק את כל שאר ההודעה.
למה הם מתעסקים עם קהל שבוי?!

מי שבוי בידיהן? למי אין את הידע והיכולות שיש לי ולך לבחור בית חולים?

אני לא אוהבת שחילונים מזלזלים בנשים חרדיות ובטוחים שהן שבויות של ממסד - וצריך לחלץ אותן ולחשוב במקומן.
אז אני גם לא אוהבת נשים חרדיות שמזלזלות בנשים אחרות בפטרנליסטיות ובטוחות שהן אינן מבינות או "קהל שבוי" של מישהו.

אף אחת לא שבויה בידיים של מעייני הישועה
לכל אחת מן היולדות שם יש בחירה בין כל בתי החולים במרכז ויש היצע רב.
וכולן אינן טיפשות נבערות מדעת שלא מכירות את העולם.
הן כולן בחרו בחירה מושכלת בהתאם לצרכיהן ותחושתן האישית.

אם לך נראה שאת יותר "מבינה" מהן במה נוח להם ומתאים להן - אז קשה לי עם הפטרנליסטיות הזו.

ממש לא בקטע של פטרונות.

הבהרתי את העניין באחת ההודעות הקודמות שלי,
כולנו חכמות , כולנו נבונות, וכולנו יודעים את כל המידע
גם הנשים שיולדות ב"מעייני" וחוזרות לשם שוב ושוב ושוב - יודעות את כל מה שחשתי בלידתי היחידה שם.
ההרגשה שלי לא הייתה מוזרה.. כולן שיתפו בחוויות שונות ולא הכי סימפטיות ( הכוונה בכולן - היא בכל מי ששוחחתי איתה בשהותי שם - כך שאל תתפסי אותי במילה)

ובכל זאת הן חזרו לשם מהנימוקים שהזכרתי לעייל:
חרדי - ולכן יותר נח ומתאים לשהות, לביקור של הבעל והילדים, וכן מבחינת הלכות, שבת כשרות וכו'
קרוב לבית - וממילא נגיש יותר, ונח לגישה בשבתות. ('שולם זוכר' , ביקורי ילדים, משפחה... )
קרבה לנשים שיולדות מהר וכו'

אין כוונתי שהקהל השבוי הוא טיפש, אלא שבוי מרצון - בשל הנימוקים לעייל שמקבלים עדיפות במשקל בחירת בית החולים.
העובדה שיש נימוקים אלו, שהם בהחלט מהותיים,
מאפשרת לבית החולים לתת שירות גרוע מאד, ולא מקצועי מאד.
וזה מקומם אותי!!

אובייקטיבית:
חדרי לידה קטנים ולא נוחים - מאד מפריע - (אובייקטיבית, את שומעת מה שקורה גם בחדרים אחרים... חוסר מקום למלווים, בפרט שנדרשת פרטיות במהלך ההליך... )
חוסר בחדרי לידה - מאד מפריע - ( אובייקטיבית, לא נכנסים בזמן, אפשר להפסיד אפידורל וכו')
טיפול לא מקצועי - מאד מפריע (אובייקטיבית ! ולא, לא תמיד את יכולה לדעת מראש מה יתפתח ואם יתפתח, ולא תמיד את יכולה להעריך סיכונים וכו', אפילו צהבת שלא מאותרת - זו חרפה, ואני מדברת על דברים מהותיים בהרבה שיכולים להיגמר בלידה שקטה )
יחס לא נעים ולא מכבד - מאד מפריע (אובייקטיבית - עיכוב בטיפול בלידה, וכן באופן כללי: אשה במהלך ואחרי לידה.... בייביי בלוז, הורמונים... בעייני זו הנקודה הכי מהותית מכל מה שציינתי )

מסכימה איתך לחלוטין שהיתרון שהמקום לא מתפקד ולא מרגיש כמו בית חולים, -
נחדד את הנקודה, מי שמתאים לה? מעולה
בשבילי זה חסרון

חשוב לי לציין למה אני כותבת:
יש לי הרבה קרובות משפחה וכו' שילדו שם, ועם זאת לא ידעתי,
אולי לא פרטו לי ב"רחל בתך הקטנה", אולי לא הבנתי שזה כך (למען האמת, לא הייתי מסוגלת להאמין להן..)
לו הייתי יודעת מה שאני יודעת היום לא הייתי הולכת לשם. אז כן חשוב לי שהעובדות יהיו ברורות.
בפרט למי שלא הייתה שם, ומתלבטת.

את איכילוב אני כלל לא מכירה כך שזה לא מעניין אותי ההשוואות ביניהן
 
חדרי לידה קטנים ולא נוחים - מאד מפריע - (אובייקטיבית, את שומעת מה שקורה גם בחדרים אחרים... חוסר מקום למלווים, בפרט שנדרשת פרטיות במהלך ההליך... )
הייתי עד כה ב2 בתי חולים מלבד מעייני הישועה, גודל חדר הלידה באחד מהם היה קטן יותר ממעייני הישועה, בשני גודל זהה פחות או יותר.
חוסר בחדרי לידה - מאד מפריע - ( אובייקטיבית, לא נכנסים בזמן, אפשר להפסיד אפידורל וכו')
רשמו קודם שמעייני הישוע הזירוז מתקבל במחלקת נשים ורק ברגע שאחרי האחרון מורידים את היולדת לחדר לידה.
חוויתי את זה גם, על בשרי, אם כי למפרע הבנתי את חוסר האמון שלהם שבשעה הפתיחה עלתה מ1.5 ל9 (ולא בזירוז, באשפוז) כשידעו שאני לא מתכוונת לקחת אפידורל. לכאורה לא היה להם סיבה לחשוב על להוריד אותי, על אף שזה לא מצדיק את הזלזול בתחושות היולדת עצמו באותו מקרה.
מצד שני, בבית החולים שערי צדדק בירושלים מקבלים את הזירוז בחדר לידה ייעודי, שגורם להמתנה של יומיים אשפוז מיותר ואפילו מסוכן. רק לאחרונה שמעתי על 2 לידות שהסתיימו בניתוח לאחר יומיים המתנה לזירוז (עקב מצוקת העובר)
כיולדת, אעדיף לקבל את הזירוז כשצריך ולהמנע מאשפוז מיותר של יומיים רק לצורך המתנה לחדר לידה.
טיפול לא מקצועי - מאד מפריע (אובייקטיבית ! ולא, לא תמיד את יכולה לדעת מראש מה יתפתח ואם יתפתח, ולא תמיד את יכולה להעריך סיכונים וכו', אפילו צהבת שלא מאותרת - זו חרפה, ואני מדברת על דברים מהותיים בהרבה שיכולים להיגמר בלידה שקטה )
ב"ה לא נתקלתי במקרים כאלו.
יחס לא נעים ולא מכבד - מאד מפריע (אובייקטיבית - עיכוב בטיפול בלידה, וכן באופן כללי: אשה במהלך ואחרי לידה.... בייביי בלוז, הורמונים... בעייני זו הנקודה הכי מהותית מכל מה שציינתי )
בלידות הראשונות שלי שם (2 במספר) חוויתי יחס לא נעים ולא מכבד, חוסר אינטואטיביות וזלזול, מה שגרם לי לחפש בית חולים אחר. שם גיליתי, כמה לא מפתיע, שע"פ רוב מספיקה אחות אחת במשמרת שזלזלה או דברה לא יפה בשביל להפוך את כל חווית האשפוז לפחות נעימה.
בלידה האחרונה שלי, לפני שנתיים - חזרתי למעייני הישועה והופתעתי מאד מהשינוי שנעשה שם כלפי היחס ליולדות.
מקווה שזה לא היה משהו זמני, אך הרגשתי שמקשיבים לבקשותי ומכבדים אותי כפציינטית ולא כ"שפוטה".
(ויש שם ביות מלא וחלקי ואפס הפרדה - לפי דרישת היולדת למי שהצהירה פה משום מה שלא...)
הביות המלא במעייני הישועה מאד לא נח, בד"כ החדרים הבנויים לביות מלאים כך שהיולדת מקבלת מיטה רגילה בחדר רגיל שהפך לביות, אין אפשרות לארח שם בכורסא והגישה לארונית חסומה לגמרי.
לגבי אפס הפרדה - גם לפני שנתיים לא חוויתי את זה, הם "הסכימו" שהבעל יבוא לתינוקיה שנמצאת במחלקת יולדות ויצפה בתהליך החיול של היילוד. המחזה כולו היה בשביל בעלי קשה מאד לצפיה, ובשבילי מורט עצבים. מצאתי את עצמי לבד, חצי שעה אחרי לידה עם אחות נוראית(!) שהציקה לי ממש.
גם במחלקת יולדות המשמעות של אפס הפרדה היא שהיולדת מלווה את התינוק למחלקה ושם הוא מקבל את הבדיקות, בשונה מבתי חולים אחרים ששם אפס הפרדה זה רופא או אחות שמגיעים אל היולדת לצורך הבדיקות הדרושות.
וכן, הרופא במעייני הישועה מתנגד בכל תוקף לכניסת אמרהות בזמן הבדיקה. אני הסתננתי לשם אבל נדרשתי לעמוד רחוק כדי שלא ישים לב...
 
בסיעתא דשמיא



למי פנית בדיוק?

לי האחות במיון יולדות
אמרה שלא יעזרו שום תלונות
וכולם יודעים שהרבה נשים מתלוננות
אך לא עושים דבר לשיפור המצב...
זה לא מענין את ההנהלה...
פניות הציבור
035771290
השארתי פרטים לחזרה
כמובן לקח זמן אבל לפחות לקחו ת'עניין קצת ברצינות
 
מצטרפת לשרשור,
אני ילדתי בתל השומר מבחינת האישפוז נהנתי שם מאוד מבחינת חדר לידה פחות הייתי מרוצה.
אשמח לשמוע על חוויות של עוד יולדות שם מהחדר לידה כי עכשיו חושבת לחזור לשם ומתלבטת בגלל זה.
אני ילדתי בתל השומר ונהניתי.
חדרי לידה מפוארים וחדישים. אני ביקשתי חדר לידה חכם וקיבלתי. לא חושבת שיש משהו כזה במעייני הישועה.
חדר הלידה היה ענק. הצוות היה אכפתי ומסור מאד כולל הרופאה (חרדית) והמיילדות. (חוץ מהמרדים שקצת חששתי ממנו... אבל שניה אחרי שהמחט נכנסה לא הרגשתי יותר כלום)
מבחינת אשפוז- הייתי בחדר עם משהי חרדית ביולדות א' שזו המחלקה המשופצת. ברור לי שאם הייתי ביולדות ב' הייתי נהנית פחות.
מבחינת אוכל היה סביר אבל לא היה לי כ"כ תאבון כיולדת.
הילד שלי היה מאושפז גם אחרי שהשתחררתי והרמה של האשפוז בתינוקיה בכלל לא משתווה לשום בית חולים אחר. הם במקום התשיעי ברשימת בתי החולים הטובים בעולם. לא חושבת שיש עוד בית חולים בארץ שבכלל נכנס לרשימה...
כל אישה שיודעת מראש שיש שהלידה לא מאה אחוז רגילה כגון תאומים וכן הלאה ישר מתפנה לשם.
הבעיה היחידה שהייתה שם- אין כ"כ איפה להתאכסן כשהילד מאושפז והבית לא קרוב. אבל הרמה המקצועית של האשפוז ליילוד הייתה שווה הכל.
 
ממש לא בקטע של פטרונות. הבהרתי את העניין באחת ההודעות הקודמות שלי, כולנו חכמות , כולנו נבונות, וכולנו יודעים את כל המידע גם הנשים שיולדות ב"מעייני" וחוזרות לשם שוב ושוב ושוב - יודעות את כל מה שחשתי בלידתי היחידה שם. ההרגשה שלי לא הייתה מוזרה.. כולן שיתפו בחוויות שונות ולא הכי סימפטיות ( הכוונה בכולן - היא בכל מי ששוחחתי איתה בשהותי שם - כך שאל תתפסי אותי במילה) ובכל זאת הן חזרו לשם מהנימוקים שהזכרתי לעייל: חרדי - ולכן יותר נח ומתאים לשהות, לביקור של הבעל והילדים, וכן מבחינת הלכות, שבת כשרות וכו' קרוב לבית - וממילא נגיש יותר, ונח לגישה בשבתות. ('שולם זוכר' , ביקורי ילדים, משפחה... ) קרבה לנשים שיולדות מהר וכו' אין כוונתי שהקהל השבוי הוא טיפש, אלא שבוי מרצון - בשל הנימוקים לעייל שמקבלים עדיפות במשקל בחירת בית החולים. העובדה שיש נימוקים אלו, שהם בהחלט מהותיים, מאפשרת לבית החולים לתת שירות גרוע מאד, ולא מקצועי מאד. וזה מקומם אותי!! אובייקטיבית: חדרי לידה קטנים ולא נוחים - מאד מפריע - (אובייקטיבית, את שומעת מה שקורה גם בחדרים אחרים... חוסר מקום למלווים, בפרט שנדרשת פרטיות במהלך ההליך... ) חוסר בחדרי לידה - מאד מפריע - ( אובייקטיבית, לא נכנסים בזמן, אפשר להפסיד אפידורל וכו') טיפול לא מקצועי - מאד מפריע (אובייקטיבית ! ולא, לא תמיד את יכולה לדעת מראש מה יתפתח ואם יתפתח, ולא תמיד את יכולה להעריך סיכונים וכו', אפילו צהבת שלא מאותרת - זו חרפה, ואני מדברת על דברים מהותיים בהרבה שיכולים להיגמר בלידה שקטה ) יחס לא נעים ולא מכבד - מאד מפריע (אובייקטיבית - עיכוב בטיפול בלידה, וכן באופן כללי: אשה במהלך ואחרי לידה.... בייביי בלוז, הורמונים... בעייני זו הנקודה הכי מהותית מכל מה שציינתי ) מסכימה איתך לחלוטין שהיתרון שהמקום לא מתפקד ולא מרגיש כמו בית חולים, - נחדד את הנקודה, מי שמתאים לה? מעולה בשבילי זה חסרון חשוב לי לציין למה אני כותבת: יש לי הרבה קרובות משפחה וכו' שילדו שם, ועם זאת לא ידעתי, אולי לא פרטו לי ב"רחל בתך הקטנה", אולי לא הבנתי שזה כך (למען האמת, לא הייתי מסוגלת להאמין להן..) לו הייתי יודעת מה שאני יודעת היום לא הייתי הולכת לשם. אז כן חשוב לי שהעובדות יהיו ברורות. בפרט למי שלא הייתה שם, ומתלבטת. את איכילוב אני כלל לא מכירה כך שזה לא מעניין אותי ההשוואות ביניהן

קצת קשה להגדיר "קהל שבוי" לקהל שמעדיף א' ב' ג' על פני ד' ה' ו'
קהל שבוי הוא מי שמעדיף ד' ה' ו' - ואין לו שום בחירה אחרת כי הם אינם מסופקים בשום מקום. או כי מסיבה קהילתית כזו או אחרת הוא חייב לבחור בלי רצונו בא' ב' ג'.

בהנחה שלכל בתי החולים בארץ בכלל ובמרכז בפרט - יש חסרונות ויש יתרונות. זה המציאות מה לעשות. אין מושלם.
כל מי שבוחרת בבית חולים כזה או אחר למרות חסרונותיו - היא קהל שבוי שלו?
נגיד מי שמרגישה שהכי חשוב לה חדר פרטי ומקצועיות ומוכנה לוותר בשביל זה על אוכל בחמגשיות וקרבה לבית היא "שבויה מרצון" של איכילוב שהאוכל בו בחמגשיות והוא רחוק מהבית שלה?!
נגיד את קהל שבוי (מרצון) של בית החולים אליו את הולכת כי את נותנת עדיפות במשקל בחירת בית החולים ליתרונותיו לדעתך ?! ומאלצת לוותר על קרבה למשל?!

בקיצור - כמו שאת לא שבויה מרצון של איזה בית חולים כלשהו. כך ההולכות למעייני הישועה אינן "שבויות מרצון" שלו. הן בוחרות ביתרונותיו שלדעתן האישית (בניגוד לזו האישית שלך. ומותר לך ולהן.) - עולות עשרת מונים על חסרונותיו.
או שבניגוד אלייך - הן כלל לא נתקלו בחסרונותיו בעינייך.

ואכן - כל עוד למעייני הישועה מגיע מספיק קהל שמחפש את יתרונותיו ומחפש הכי קרוב ללידה ביתית . ונהנה מהם. הוא באופן הגיוני ימשיך להשקיע יותר בחוזקותיו ובמה שמושך אליו את הקהל המעדיף אותו. כמו כל בית עסק בעולם.

ובנוגע לאובייקטיביות - אוביקטיבית אם תתקשרי לבתי החולים במרכז : תל השומר / בילינסון / איכילוב / מעייני הישועה ותשאלי לגבי תפוסת חדרי הלידה - תגלי שבמעייני הישועה (אולי מהסיבות שמרגיזות אותך :) ) יש בדרך כלל יותר חדרי לידה פנויים בכל רגע נתון.
ואפשר להמשיך גם הלאה לגבי מקצועיות יחס צוות , מהירות טיפול ועוד ועוד
כולם ענין סובייקטיבי לחלוטין שלך ושלי ושל כל אחת.

כל האשכול הזה כולו מורכב מרשמים ודעות אישיות.
עובדות הן רק דברים פשוטים וברורים כמו מצב שיפוץ / מספר חדרי לידה / מספר ימי אשפוז / כמות חדרים פרטיים וכו'
 
קצת קשה להגדיר "קהל שבוי" לקהל שמעדיף א' ב' ג' על פני ד' ה' ו'
קהל שבוי הוא מי שמעדיף ד' ה' ו' - ואין לו שום בחירה אחרת כי הם אינם מסופקים בשום מקום. או כי מסיבה קהילתית כזו או אחרת הוא חייב לבחור בלי רצונו בא' ב' ג'.

כשכתבתי קהל שבוי התכוונתי ליחס של בית החולים ללקוחותיו
ולא לבחירה המודעת של הלקוחות - פצינטיות.

ברור לי שכל אחת שהולכת למעייני הישועה לוקחת את השיקולים שלה:
יתרונות וחסרונות ומבצעת בחירה מודעת.

מפריע לי שבית החולים מזלזל במודע ולא מנסה לשפר שירות,
בדברים כ"כ מהותיים
מכיוון שיש ציבור שיגיע אליו בכל מקרה,
מספיק בגלל הכותרת- חרדי או המיקום החרדי והנגיש.

ציינת :
ואכן - כל עוד למעייני הישועה מגיע מספיק קהל שמחפש את יתרונותיו ומחפש הכי קרוב ללידה ביתית . ונהנה מהם. הוא באופן הגיוני ימשיך להשקיע יותר בחוזקותיו ובמה שמושך אליו את הקהל המעדיף אותו. כמו כל בית עסק בעולם.

היתרונות של בית החולים מעייני הישועה לא נובעים מהשקעה בחוזקות וכו'
אלו נתונים טבעיים, שקיימים.
ולכן גם בהעדר כל השקעה, יבואו אליו ולכך הגדרתי קהל שבוי.

אם כוונתך לחדרי אשפוז משופצים, ואוכל, לדעתי זה בייסיק, בלי זה ה' ישמור...
אגב לא יותר טוב לעומת שערי צדק והדסה - באחרים לא הייתי

אגב, משופץ -משופץ חדרים מאד צפופים, הרגשת חנק במיטה האמצעית
אני אישית מעדיפה חדר לא משופץ, ופחות חנוק.
ואכן בקשתי לעבור לחדר ישן עם פחות נשים, לא הייתי מסוגלת לשהות שם אפילו לא דקה. בשונה מבי"ח אחרים, היה צריך ממש לריב על זה - בעודי על מיטת ההעברה מח. לידה. אטימות... זו הרגשה בייתית?

קרוב ללידה ביתית מאיזה בחינה? של חוסר טיפול רפואי ? - נכון
הרגשה נעימה וביתית, לא הייתה לי שם... האחיות במחלקה מאד לא סימפטיות ומכילות, חסרה תודעת שירות (!!!)
שאני מתכוונת להשקיע בלקוחות - זה המינימום המתבקש צוות מכיל וקשוב, אכפתיות.


וביות, כפי שכבר צוין לעייל, זה רק לקחת תינוק לחדר צפוף (של 3)
אין שם ציוד ומקום לטיפול, מקלחת, בדיקות רופא, זו לא כוונת המשורר...
למי שזה חשוב לה, כדאי לדעת את הדברים.
(אגב, יותר טוב מהצרחניה בתינוקייה, לתשומת לב הנשים שנחות במנוחה)

ובאופן אישי,
טרם הלכתי למעייני הישועה ולאור מה שנחשפתי מפרסומות, וכן שמעתי מנשים, לא תיארתי לעצמי שזה המצב.
אני כן חושבת שהפירוט חשוב לנשים שמתלבטות / לא מכירות
 
כשכתבתי קהל שבוי התכוונתי ליחס של בית החולים ללקוחותיו
ולא לבחירה המודעת של הלקוחות - פצינטיות.

ברור לי שכל אחת שהולכת למעייני הישועה לוקחת את השיקולים שלה:
יתרונות וחסרונות ומבצעת בחירה מודעת.

מפריע לי שבית החולים מזלזל במודע ולא מנסה לשפר שירות,
בדברים כ"כ מהותיים
מכיוון שיש ציבור שיגיע אליו בכל מקרה,
מספיק בגלל הכותרת- חרדי או המיקום החרדי והנגיש.

נכון לגבי כל בית חולים באשר הוא.
כולם במודע משקיעים איפה שהם חזקים ובמה שהם רואים שמושך אליהם לקוחות.
ואת שוב ושוב
מזלזלת בקהל הנשים שלדעתך סובל בשביל מקום "חרדי" (בכוונה חוזר על עצמו שוב ושוב הסיבה הזו. כי היא הכי מתנשאת ומזלזלת. סובלות בבית חולים בשם זה שהוא מנופף "חרדי")
מתעלמת מכל החילוניות שבאות אליו ונשים שנוסעות אליו מרחוק ממש --
נראה אותך כותבת את המשפט הזה ובמקום חרדי ונגיש -
תכתבי "בגלל הכותרת. ביתי ומפנק ---"

וכמובן כל התיאור באותו טון מתנשא שטוען שזה לא מהותי אלא רק כותרתי.

בבית החולים אליו את הולכת את "קהל שבוי".
כל חסרונותיו המהותיים של היעדר טבעיות וביתיות הוא מזלזל במודע בך
כי את קהל שבוי של הרצון ברופאים מזן מסוים או בחדר פרטי שזה "נתון טבעי" שיש לו.
לו יהי --

היתרונות של בית החולים מעייני הישועה לא נובעים מהשקעה בחוזקות וכו'
אלו נתונים טבעיים, שקיימים.

אם אווירה ביתית בתוך בית חולים וחדרים משופצים ואוכל היא נתון "טבעי" של מעייני
למה היא לא נתון "טבעי" של כל בתי החולים מסביב?!
מענין לא?!

נגיד הרופאים של איכילוב או שיבא הם גם "נתון טבעי"?!

אם כוונתך לחדרי אשפוז משופצים, ואוכל, לדעתי זה בייסיק, בלי זה ה' ישמור...
ואם זה בייסיק ה' ישמור ולמשל אוכל "בייסיק" חסר בבית החולים איכילוב ?! - ה' ישמור !! חרדי!! זלזול בלקוחות שבויים!!
או שכאן מותר להבין פתאום את מי שפחות אכפת לה הענין הבייסיקי של האוכל - ונהנית מאד מאד בלעדיו?!

והכי חשוב ה"שוס" :
טרם הלכתי למעייני הישועה ולאור מה שנחשפתי מפרסומות, וכן שמעתי מנשים, לא תיארתי לעצמי שזה המצב.

כלומר - מעולם לא ילדתי שם.
לא הייתי שם בשום אישפוז.
קראתי מלל באינטרנט או "שמעתי סיפורים"
וכבר "הוא מזלזל בקהל הלקוחות ("השבוי") שלו". "לא משקיע". "לא מבון בכלל איך נשים יולדות שם".

שיא השיאים שקיים של זלזול ופטרנליסטיות מול נשים שמצביעות ברגליים
לא. לא. כי הן טיפשות או מוכנות לסבול אפילו שד' ה' ו' הכי חשובים להם רק בגלל שזה "חרדי" ו"קרוב לבית".
אלא כי החוויה הכללית שלהן היתה חיובית+++.
ומה שנראה לך כמהותי נתפס אצלם לאורך האישפוז כשולי לעומת שאר החוויה.

כל עוד לא ניסית ולא חווית רק "שמעת וקראת" - השאירי את הזירה של ההתרשמות בבקשה לאלו שחוו וניסו.
אף אחד לא מחפש מידע - מה שמעת על בית החולים מעייני הישועה או איכילוב.
מחפשים כאן מידע מה חווית. תודה.
 
נערך לאחרונה ב:
(אגב, יותר טוב מהצרחניה בתינוקייה, לתשומת לב הנשים שנחות במנוחה)
והנה עוד ציטוט להמחשה בנוגע להתנשאות ופטרנליזם מופרז.

נכון הנשים ש"נחות במנוחה" צריך פשוט "ללמד" אותם על הצרחניה בתינוקיה?!
נכון הן פשוט אמהות מזניחות / מפונקות על חשבון הילד/ לא יודעות מה קורה שם בתינוקיה?!
 
לא ילדתי במעיני,
אבל אנחנו כמה אחיות אחרי כמה לידות-
ההתנסות שלנו כוללת לניאדו ומעיני,
המסקנה היא,
הלידה וכל המסתעף בלניאדו מהממת במעיני ממש פחות
המחלקה במעיני מהממת בלניאדו פחות---

(דוגמאות: אחות שבמעיני לא ניסו אפילו לשים טיפת שמן אלא חתכו מיד- וסבלה קשות מזה לעומתה אחות שגמרו עליה 2 בקבוקי שמן עיסוי בלניאדו, לעומת זאת הפינוקים שמקבלים במעיני בעיקר באוכל ובלניאדו ממש לא וכו)
 
והכי חשוב ה"שוס" :


כלומר - מעולם לא ילדתי שם.
לא הייתי שם בשום אישפוז.
קראתי מלל באינטרנט או "שמעתי סיפורים"
וכבר "הוא מזלזל בקהל הלקוחות ("השבוי") שלו". "לא משקיע". "לא מבון בכלל איך נשים יולדות שם".

שיא השיאים שקיים של זלזול ופטרנליסטיות מול נשים שמצביעות ברגליים
לא. לא. כי הן טיפשות או מוכנות לסבול אפילו שד' ה' ו' הכי חשובים להם רק בגלל שזה "חרדי" ו"קרוב לבית".
אלא כי החוויה הכללית שלהן היתה חיובית+++.
ומה שנראה לך כמהותי נתפס אצלם לאורך האישפוז כשולי לעומת שאר החוויה.

כל עוד לא ניסית ולא חווית רק "שמעת וקראת" - השאירי את הזירה של ההתרשמות בבקשה לאלו שחוו וניסו.
אף אחד לא מחפש מידע - מה שמעת על בית החולים מעייני הישועה או איכילוב.
מחפשים כאן מידע מה חווית. תודה.


תגידי לי, את הזויה?, וסליחה שאני נסערת
אני לא אשמה שלא הבנת את מה שכתבתי באופן כ"כ ברור, (אגב באחת התגובות הקודמות ממש פירטתי )
קצת הבנת הנקרא...

ילדתי במעייני הישועה.
כל מה שכתבתי הוא אך ורק על בסיס חוויה אישית של לידה במעייני הישועה.


הבנת הנקרא: טרם ילדתי במעייני הישועה ,
כלומר -
בשלב שקדם ללידה (=טרם ילדתי) שמעתי מידע, וככל הנראה מכיוון שרציתי מאד ללכת לשם, (מכל הסיבות הכי מובנות בעולם) קבלתי החלטה,
החלטה שנבעה מכל מה ששמעתי וסיפרו לי.
וכשהייתי שם חשתי על בשרי את הדברים שציינתי.

קצת אמפטיה, לא תזיק.
 
תגידי לי, את הזויה?, וסליחה שאני נסערת
אני לא אשמה שלא הבנת את מה שכתבתי באופן כ"כ ברור, (אגב באחת התגובות הקודמות ממש פירטתי )
קצת הבנת הנקרא...

ילדתי במעייני הישועה.
כל מה שכתבתי הוא אך ורק על בסיס חוויה אישית של לידה במעייני הישועה.


הבנת הנקרא: טרם ילדתי במעייני הישועה ,
כלומר -
בשלב שקדם ללידה (=טרם ילדתי) שמעתי מידע, וככל הנראה מכיוון שרציתי מאד ללכת לשם, (מכל הסיבות הכי מובנות בעולם) קבלתי החלטה,
החלטה שנבעה מכל מה ששמעתי וסיפרו לי.
וכשהייתי שם חשתי על בשרי את הדברים שציינתי.

קצת אמפטיה, לא תזיק.
עברית שפה קשה...

כי "טרם ילדתי במעייני הישועה" - משמעותו בעברית דבורה בדרך כלל "עוד לא ילדתי במעייני הישועה"
כדי להפוך את זה ל"לפני שילדתי במעייני הישועה" כותבים "בטרם ילדתי במעייני הישועה".

בכל מקרה - חוויות סובייקטיביות הם הדבר שמפיע על כולנו
את הרגשת רע במעייני הישועה - וזכותך לשתף זאת.

שיפוטיות והתנשאות כלפי כל מי שחוותה חויה טובה+++ במקום.
כאילו לא מובן איך היא בכלל חושבת על זה ובטח היא הולכת רק כי זה "חרדי" ו"קרוב" והיא "שבויה"
כפי שהופיעה בדברייך
וחזרה ונשנתה ביתר שאת מתגובה לתגובה
הייתה מאד מאד "אמפטית"
ולכן הזמינה גם תגובות לא אמפתיות במיוחד...

תאמיני או לא. בכל בית חולים גם "נאורים" ו"מפותחים"
יש את ההן שחוו שם חוויה זוועה מהסרטים לטענתן ואחרות שחוו שם חווית נהדרת לטענתן.
חוויות הן ענין סובייקטיבי כאמור לעיל.
ואין מקום לזלזול או למילים "קהל שבוי" באות רק "כי זה חרדי וקרוב" עם טון ברור של "סובלות מחוסר מודעות" - כלפי כל מי שחוותה במקום חוויה אחרת ממך.
 
@קצרה הביטוי קהל שבוי מקפיץ אותך
אבל נראה לי את מסתכלת עליו לא נכון

קהל שבוי הכוונה קהל שיבוא בכל מצב מסיבות מסוימות
והמקום לא יעשה מאמץ לשפר נתונים בעיתיים בגלל הידיעה שממילא יבואו לשם לא משנה מה

לדג', המעון בשכונה היה מרגיז נורא אבל ממילא היה ביקוש יתר ותמיד היה מלא אז הם הרשו לעצמם לעשות דברים שההורים לא אוהבים כי ממילא אין ברירה
דוגמא 2- אני חברה במכבי ואני שבויה שלהם, לכאורה אני יכולה לעבור לאיזו קופה שאני רוצה אבל נתונים מסוימים גורמים לי להשאר דווקא אצלם ולשלם מחירים בדברים אחרים

מעייני הישועה יודעים שבגלל מעלות ספציפיות מאוד יש הרבה נשים שיבואו לשם שוב בכל מצב ולכן מרשים לעצמם לפשל בכל מיני דברים מרגיזים


אני יודעת שיש כאלו שנהנות שם מאוד אבל גם הרבה לא והן חוזרות לשם שוב מתרגזות וחוזרות כי לדג' הקרבה מדי משמעותית להן ומעייני הישועה נמצא בנישה יחידנית מבחינת המרחק והסגנון
 
@קצרה הביטוי קהל שבוי מקפיץ אותך
אבל נראה לי את מסתכלת עליו לא נכון

קהל שבוי הכוונה קהל שיבוא בכל מצב מסיבות מסוימות
והמקום לא יעשה מאמץ לשפר נתונים בעיתיים בגלל הידיעה שממילא יבואו לשם לא משנה מה

לדג', המעון בשכונה היה מרגיז נורא אבל ממילא היה ביקוש יתר ותמיד היה מלא אז הם הרשו לעצמם לעשות דברים שההורים לא אוהבים כי ממילא אין ברירה
דוגמא 2- אני חברה במכבי ואני שבויה שלהם, לכאורה אני יכולה לעבור לאיזו קופה שאני רוצה אבל נתונים מסוימים גורמים לי להשאר דווקא אצלם ולשלם מחירים בדברים אחרים

מעייני הישועה יודעים שבגלל מעלות ספציפיות מאוד יש הרבה נשים שיבואו לשם שוב בכל מצב ולכן מרשים לעצמם לפשל בכל מיני דברים מרגיזים


אני יודעת שיש כאלו שנהנות שם מאוד אבל גם הרבה לא והן חוזרות לשם שוב מתרגזות וחוזרות כי לדג' הקרבה מדי משמעותית להן ומעייני הישועה נמצא בנישה יחידנית מבחינת המרחק והסגנון

מעון יחיד בשכונה הוא דוגמה של קהל שבוי
כי באמת מעון בשכונה אחרת הוא אופציה קשה
יומיום לצעוד מרחקים למעון זה בעייתי לרוב האוכלוסיה.
ככה שגם בעין אוביקטיבית מלמעלה ניתן לומר שאין תחליף ראוי.

במכבי את לא שבויה - את "מעדיפה" והאופציות האחרות אינן רחוקות או לא הגיוניות בעין אוביקטיבית.
רק לך באופן סובייקטיבי מכבי שווה למרות חסרונותיה.
והגיוני שמכבי תזהה מהם הנתונים שגורמים לרוב האנשים להשאר בה - ותשקיע בהם ביתר שאת.
גם על חשבון הזנחה של דברים שיגרמו לחלק לעזוב ולחלק להיות פחות מרוצים.
כמו כל בית עסק.

וגם מעייני הישועה מזהים את נקודות החוזקה שלהם
משקיעים במה שגורם ל"אלו שנהנות שם מאוד" להנות ולחזור. ולוקחים בחשבון שמי שלא נהנה מזה לא יחזור. זו הנישה שלהם זה היכולות שלהם.

אם יש מישהי שבאופן פרטי החוויה הכללית שלה גרועה אבל הקרבה לבית משמעותית לה ברמה כזו ש-3 בתי חולים בקירבה של רבע שעה - עשרים דקות באוטובוס לא משפיעים לה על ההחלטה.
כשמדובר באירוע חד פעמי ולא באירוע יומיומי או מתמשך.
הוא מקבל אותה "על הדרך" כבונוס בגלל מיקומו.
והיא לא קהל היעד המרכזי שלו.
ואם היא מעדיפה צוות רפואי הדוק למשל וזה סותר את האווירה שהוא מנסה לבנות - אז בכלל..

בכל מקרה הנוסח היה מזלזל לחלוטין מהחל ועד כלה.
הוא "לא ידע" ולא הסכים להכיר בזה שיש (ואני אוסיף על דבריך כי משון מה זה היה חסר והשתמע כאילו הן יחידות סגולה. "הרבה" ) כאלו שנהנות שם מאוד. ולא לא חוזרות לשם ומתרגזות...
הוא הניח שכולן סובלות שם או לא יודעות שהן סובלות שם
וחזר שוב ושוב על הטקסט "חרדי" ...
 
נערך לאחרונה ב:
וגם מעייני הישועה מזהים את נקודות החוזקה שלהם
משקיעים במה שגורם ל"אלו שנהנות שם מאוד" להנות ולחזור. ולוקחים בחשבון שמי שלא נהנה מזה לא יחזור. זו הנישה שלהם זה היכולות שלהם.
לא נראה שמשקיעים שם במשהו...
אם יש מישהי שבאופן פרטי החוויה הכללית שלה גרועה אבל הקרבה לבית משמעותית לה ברמה כזו ש-3 בתי חולים בקירבה של רבע שעה - עשרים דקות באוטובוס לא משפיעים לה על ההחלטה.
כשמדובר באירוע חד פעמי ולא באירוע יומיומי או מתמשך.
הוא מקבל אותה "על הדרך" כבונוס בגלל מיקומו.
והיא לא קהל היעד המרכזי שלו.
ואם היא מעדיפה צוות רפואי הדוק למשל וזה סותר את האווירה שהוא מנסה לבנות - אז בכלל..
את מפספסת את הנקודה שזה בית החולים היחיד החרדי באזור המרכז,
(לניאדו זה כבר בשרון)
וזה הייתרון היחידי שלהם.
בזמן שבכל בתי החולים במרכז(בלינסון, תל השומר)
מתקדמים לכיוון חדרים פרטיים מרווחים הם ממשיכים לדחוף 3 נשים בחדר ....
למה? כי יש להם קהל שבוי...
בכל מקרה הנוסח היה מזלזל לחלוטין מהחל ועד כלה.
הוא "לא ידע" ולא הסכים להכיר בזה שיש (ואני אוסיף על דבריך כי משון מה זה היה חסר והשתמע כאילו הן יחידות סגולה. "הרבה" ) כאלו שנהנות שם מאוד. ולא לא חוזרות לשם ומתרגזות...
הוא הניח שכולן סובלות שם או לא יודעות שהן סובלות שם
וחזר שוב ושוב על הטקסט "חרדי" ...
הרבה שנהנות שם מאוד לא ילדו מעולם בבית חולים אחר,
או הולכות לשם מתוך התחשבות בבעל.
כשההייתי בבית החלמה כל מי שילדה במעיני כמעט סיפרה שזה יותר נוח לבעלה ולילדים....
זה לא מצדיק זלזול בוטה שכזה.
לא חושבת ששכחתי לציין
אולי לא שמת לב לקרוא
כי המשפט הראשון שלי היה:

והמילה בעיני משמעותה - חוויתי האישית / מזווית מבטי האישית
כמישהי שילדה מספר פעמים רב ב-2 בתי החולים המפורטים.
בכל זאת---- כתבת...

עכשיו סתם קלקלת את כל הרושם
ונראה שבאת סתם להשמיץ בלי להצמד לעובדות...

אולי זה מסביר את זה שרוב הנשים נתקלו במעייני הישועה בבית חולים מצוחצח ללא מקקים ובאוכל משודרג ולא מבינות על מה את מדברת---
הדברים שלך מטילים לגמרי ספק במה שאני כותבת.
ואני מאוד נצמדתי לעובדות. כל העינין כאן הוא באמת לתועלת.

כי כשאני ביררתי על מעיני לפני הלידה הראשונה שלי שמעתי דברים מעולים...
אחרי שלא נהנתי שם פתאום שמעתי מאלו שבררתי אצלם גם על הדברים הפחות נחמדים...
 
לא נראה שמשקיעים שם במשהו...

את מפספסת את הנקודה שזה בית החולים היחיד החרדי באזור המרכז,
(לניאדו זה כבר בשרון)
וזה הייתרון היחידי שלהם.
בזמן שבכל בתי החולים במרכז(בלינסון, תל השומר)
מתקדמים לכיוון חדרים פרטיים מרווחים הם ממשיכים לדחוף 3 נשים בחדר ....
למה? כי יש להם קהל שבוי...

הרבה שנהנות שם מאוד לא ילדו מעולם בבית חולים אחר,
או הולכות לשם מתוך התחשבות בבעל.
כשההייתי בבית החלמה כל מי שילדה במעיני כמעט סיפרה שזה יותר נוח לבעלה ולילדים....
זה לא מצדיק זלזול בוטה שכזה.

בכל זאת---- כתבת...




הדברים שלך מטילים לגמרי ספק במה שאני כותבת.
ואני מאוד נצמדתי לעובדות. כל העינין כאן הוא באמת לתועלת.

כי כשאני ביררתי על מעיני לפני הלידה הראשונה שלי שמעתי דברים מעולים...
אחרי שלא נהנתי שם פתאום שמעתי מאלו שבררתי אצלם גם על הדברים הפחות נחמדים...

את מפספסת את הנקודה
שיש למעייני הישועה כל מיני יתרונות
שגורמים גם לנשים שאינם חרדיות להגיע..
גם אם את לא נהנית מהיתרונות הללו שלו - נשים אחרות כן.

ואז בהתנשאות ובפטרנליזם מסוים מסיקה שזה היתרון ה"יחיד" שלו
וכל הנשים שבאות אליו הן "חרדיות אומללות" מעולם לא היו "נאורות" כמוך
לא יצאו מהביצה . טיפשות. לא רואות את האור בכל בתי החולים שמסביב
וכל זה למה? כי הן "קהל שבוי" = חרדיות לא נאורות. לא מבינות. ש"לא יודעות" מה קורה בעולם הרחב.

והן "מעולם לא ילדו בבית חולים אחר" - רע להן אומללות "חרדיות שבויות"
ואפילו כשבאות אחרות ש"ראו את אור הבית חולים החילוני והנאור" ומספרות על היתרונות במעייני הישועה

ככלב השב על קיאו את בוחרת להתעלם ולהכריז שזהו ה"יתרון היחיד" שלו.

וברור שאם לך הכי חשוב זה חדר פרטי - אז זו כמובן "קידמה" ולא סתם עלה תאנה שיווקי...
אני חושבת שלבתי החולים יש הרבה מה להתקדם בקבלה ואיבחון מהירים בחדר המיון... זוהי ה"קידמה" . לא הגיוני שיולדת שלא יודעת לעשות פוזות יפות או פרצופים סובלים במיוחד. תחכה עשרים דקות למוניטור ועוד 20 דקות עד שמישהו יסתכל עליה ויראה שצריך להריץ אותה לחדר לידה כי אפידורל היא כבר לא תספיק. אבל צריך סניטר אז חכי עוד רבע שעה ---
(ודרך אגב במעייני הישועה זו עובדה ולא דעה. משרד הבריאות מדד את מהירות הזמן לתגובה ראשונית ולסיום טיפול במיון. ויש מדדים אוביקטיביים)
אני חושבת ש"קידמה" - זה אוכל מגוון ולא משהו "לצאת ידי חובה" בחמגשית.
אני חושבת (וגם בעולם הרחב זה נחשב כיום לקידמה העדכנית!!) שלידה לא אמורה להיות אירוע רפואי עם הרבה התערבות של רופאים ואחיות אלא אם כן היא מסובכת מראש.

אבל אני כמובן "חרדית" "פרימיטבית" "קהל שבוי" היתרון היחיד שלי הוא "נוח לבעל" ... ככה אמרו אפילו כל הנשים בבית החלמה שלא ראו את האור והיה להן כל כך רע ונורא בלידה ולאחריה - אבל הן חשבו רק על נינוחות ה"פטרון" - הבעל והילדים. לא חשוב בכלל הנוחות שלהן.
(ולכן גם אחרי הלידה הן הלכו לבית החלמה והיו שם בחדר פרטי , עם ביות ללא תינוקיה ועם ארוחות פרטיות בחדר. ממש כמו הקידמה הנאורה :D:D:D)
ישר להעביר לכל הפמיניסטיות הנאורות המתנשאות על המגזר החרדי ...

דברי על העובדות ציטטו ענין אחד -
עובדת שיפוץ המיון של איכילוב.
הוא לא משופץ וחדר הניטור הוא אחד גדול מופרד בווילון. וזו עובדה לא תחושה.
ורק על כך ציינתי לגביך שאי הצמדות לעובדות מזיקה לאמינות...

מענין שכשבררת על מעייני הישועה שמעת על דברים מעולים מכל מיני נשים ...
מי הן הנשים הללו? קהל שבוי שרע לו? לא באו לבית החלמה?
זה לא סותר קצת את זה שהיתרון היחיד שלו זה רק שהוא "חרדי" ו"נוח לבעל ולילדים" ?! :unsure:
 
נערך לאחרונה ב:
כותבת מנסיון אישי
ילדתי 4 לידות במעייני ובשתי האחרונות הלכתי לשם באמת בגלל שיקולים של נוחות עם הילדים , חרדי , וכו'
ומהלידה עצמה פחות
עד שאמרתי די , לידה הבאה משהו אחר
ובאמת הלכתי לשיבא ונהניתי מאוד
לתועלת הרבים אני אפרט ,
חדר לידה מרווח נקי ונראה חדש (אולי יש יותר לא יודעת )
השקט מהמם לא שומעים כמעט את היולדות מהחדרים האחרים הרגשתי כאילו אין עוד יולדות במשמרת אבל המילדת אמרה לנו שמלא מאוד...
מילדת מדהימה , רופא רגיש ומרדימה גם מדהימה כולם עונים לך על כל שאלה בסבלנות וברגישות מיותר לציין שרק צייצתי אפדורל ומיד הגיע...
גם לגבי היותי "חרדית" , הם כנראה למדו הרבה וידעו כל דבר שנדרש ...
בקיצור חוויתי לידה מיוחדת בס"ד והם היו שליחים טובים
לגבי האשפוז ,
לקחתי ביות מלא/אפס הפרדה (למי שיש מעט כח לזה אחרי הלידה זה שווה ממש ובאמת לכו לחדר תינוקות תשמעו את הצרחות , האור והבלאגן ....)
קיבלתי חדר של 2 עם שידת טיפול בתינוק וכורסת הנקה , רופא ילדים שבא לבדוק אצלי ובדיקת שמיעה גם אצלי זה היה מדהים אפילו שגם קשה , היה שווה !
לגבי האוכל יש שם אוכל של בד"ץ העדה החרדית עם משגיח במקום (לא חמגשיות) אוכל נחמד מאוד
הייתי שם גם שבת היה בסדר גמור , יש הוראות של רב בית החולים
ואחד הדברים המדהימים שעד שלא השתחררתי (הכל היה מוכן מבחינתם רק בעלי עוד לא הגיע ..) לא פינו אותי מהחדר ולא רמזו שיש עומס.. הכל בסדר אמרו לי ,
*חשוב לציין שהם מאפשרים למלווה להיות ב - 24 שעות הראשונות כל הזמן
 
ממש סיקרנת… באיזה בית חולים מדובר?
רק עכשיו ראיתי את השאלה שלך. ב"ה ילדתי יום אחרי שציטטת אותי ולא פתחתי מחשב מאז....
מדובר בביה"ח העמק בעפולה. הלכתי אליו בי היה ברור לי שלמעייני אני לא חוזרת ולפני הלידה הבאה עברתי דירה
לפני חודש ילדתי שם פעם רביעית וב"ה גם הפעם הייתי מרוצה מאד.
 
נערך לאחרונה ב:
בטח מי שפתחה את האשכול ילדה כבר מזמן ;)
בכל מקרה חשבתי לכתוב מהנסיון שלנו במשפחה, אולי יועיל לנשים אחרות
לידה אחת הייתה במעייני הישועה, בניתוח קיסרי- עשו בהרדמה מלאה למרות שלא היה קיסרי חירום וללא כל הצדקה רפואית!!! ההתאוששות מלידה כזו כמובן הרבה יותר קשה. היה שם עוד קטע ממש חמור, אחות אחת חיברה לעירוי, אחריה באה אחות אחרת , הוציאה את המחט וזרקה לפח, כשהאחות הראשונה חזרה היא הוציאה מהפח את העירוי והחזירה לוריד!!! בנס היולדת לא קיבלה זיהום... היא עוד היתה מטושטשת מכדי לשים לב ולהתנגד לזה. גם היחס של האחיות במחלקה לא היה מלבב כשהיא ביקשה עזרה צעקו עליה שתקום בעצמה (היא אחרי קיסרי כבר אמרנו... )
זה לפני כמה שנים לא יודעת מה המצב שם היום :unsure:
לידה אחרת באיכילוב- קיבלו מהר במיון, חדר ל. אמנם לא מפואר אבל בהחלט מספק את מה שצריך, הצוות היה קשוב לרצון היולדת ומתחשב, לא מתערבים רפואית לפני שמציעים (לעומת מקום אחר שהזריקו פיטוצין לזירוז בלי ליידע למרות שלא היה ממש צורך, הלידה התקדמה מעולה הם פשוט רצו לתקתק את החדר...) הזמינות של האפידורל היתה בסדר רק שהוא ללא ממש עבד :sneaky:
האשפוז במחלקה היה ממש נעים במחלקה ב' משופצת ומרווחת, יש מיטה נפתחת או כורסה לבעל / מלווה שיכול להשאר (כמעט 100% מהחדרים פרטיים כך שזה לא אמור להפריע)
האוכל שם (מדברת על הבד"ץ כמובן ) רגיל, לא מיוחד אבל בהחלט בסדר, בצהריים בחמגשיות (נראה לי ככה האוכל הכשר בכל בית חולים חילוני)
בתכל'ס הכי חשוב להתפלל לפני ליפול על צוות טוב ושהכל יעבור בשלום, בכל מקום יש את כאלה וכאלה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה