מידע שימושי איך מעסיקים ילדים באחר הצהריים ארוך?

  • הוסף לסימניות
  • #21
בשבת אחצ''ה אפשר ללכת לבקר קרובי משפחה
אם יש משהו שגר קרוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
רעיונות לתעסוקות מיוחדות:
אפיה - עוגיות , פיצה, פיציות, לחמניות ( אפשר להכין את הבצק לפני שהילדים מגיעים ולתת להם להכין צורות)
גינון - לזרוע או לשתול פרחים / ירקות ( נותן תעסוקה להמשך, להשקות ולעקוב )
יצירה - יש במקס סטוק בלי סוף רעיונות לא יקרים וממש יפים ( פשוט לקנות מלאי וכל פעם לשלוף מהארון)
ניקיון - מתחפשים לעוזרי נקיון וכל אחד בוחר תפקיד , ניתן לשטוף ריצפה יחד, לנקות שולחן וכסאות וכו ( אפשר בסוף לעבור סופית אחריהם , הם נהנים והבית נקי )
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
לעשות קידוש מוקדם לצאת לגינה באזור 9 בבוקר, (אפשר גם לעשות קידוש בגינה)
לחזור בערך ב11 לארגן את הסעודה ולאכול
לשחק משחקי קופסא
לספר סיפורים
לצאת לגינה בערך ב5:00 לחזור הביתה לסעודה שלישית
ולהשכיב לישון
אצלינו סדר היום שונה לחלוטין..
הגברים חוזרים מהתפילה באיזור 12
אוכלים עד שתיים וחצי בערך
הולכים לנוח
קמים אוכלים קצת פירות
סד''ש
הבדלה

לכן כתבתי שלפני שבע וחצי אין מה לרדת לגינה כי אין אף אחד
וילדים שישנים משלש עד שש וחצי לא הולכים לישון בשמונה וחצי אחר כך..
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אצלינו סדר היום שונה לחלוטין..
הגברים חוזרים מהתפילה באיזור 12
אוכלים עד שתיים וחצי בערך
הולכים לנוח
קמים אוכלים קצת פירות
סד''ש
הבדלה

לכן כתבתי שלפני שבע וחצי אין מה לרדת לגינה כי אין אף אחד
וילדים שישנים משלש עד שש וחצי לא הולכים לישון בשמונה וחצי אחר כך..
מה הבעיה ללכת לגינה רק עם אמא?

ואם ישנים אצלך מ3 עד 6 וחצי- אז o_Oo_Oo_O
ואין בעיה של תעסוקה :sne:
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
כמה יכול להיות ארוך אחר הצהרים לאימא במשרה מלאה שמגיעה הביתה ב 4?
אולי תשני את שם האשכול לתעסוקה בשבת בצהריים כשאני רוצה לנוח ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אני חשבתי הרבה בתחילת הקיץ על הנושא הזה והחלטתי לעשות שינוי מחשבתי אצלי,
נכון שאני רגילה לנוח בשבת ונכון שאני עייפה מכל השבוע והכי מגיע לי בעולם …
אבל תכלס ביום יום הילדים במסגרות עד מאוחר ומארבע עד שש וחצי זה הזמן שאני איתם…
אז החלטתי שאת השבת אני רוצה להשקיע בילדים שלי!! השקעה של הדבר שבסוף הוא הכי לילדים- הפניות שלי כאמא, פשוט להיות שם איתם לשחק לדמיין לשיר ולרקוד…
ולכן אני מנסה לראות את היום הזה מנקודת מבט של היום היחיד בשבוע שאני כולי לילדים בלי כל המסביב של היום יום…
אנחנו ממש משקיעים בזה מחשבה ותכנון
מה עוזר לנו??
בליל שבת- אנחנו מקבלים שבת מוקדם מה שמאפשר לנו להתחיל סעודת שבת ב 7:00 ולסיים ב 10:00 לישון טוב לילה ואז לקום בבוקר רעננים ומשמונה להיות איתם מתוך תחושת שליחות של תפקידי כאמא,
בשבת עצמה - אני לא מכינה שום דבר כמו סלטים או משהו כזה הכל מוכן ביום חמישי.

בשבת בבוקר, אנחנו קמים משחקים קצת בשקט כל אחד, ואז קוראים את הדף קשר, מסתכלים על היצירות, אנחנו מתפללים ושרים שירים, לפעמים עושים הצגות הופעות פיראטיות… ואז הבת שלי בת 4 עורכת את הקידוש ואני מכוונת כשצריך היא ממש אוהבת לעצב את המפיות והמגשים.. ועל הדרך היא לומדת הרבה תכנון וארגון, משחקים קצת משחקי הרכבה ובעיקר שומעים שאמא כאן כל כך נהנית להיות איתם…
בעלי חוזר מהתפילה אנחנו עושים קידוש מושקע ואז אני הולכת להתפלל ובעלי שומר עליהם קצת,
ואז עורכים את השולחן שוב גם זה עם הילדה בת הארבע היא מאוד אוהבת לקחת חלק ולהרגיש משמעותית
אחר כך אנחנו הולכים לישון שעה וחצי כזה כשקמים אנחנו משחקים הצגות, מספרים סיפורים, קוראים עלונים של שבת, פרק תהילים אחד בשביל האווירה, עורכים עונג שאבעססס שכולל ממתקים ושאר מרעין בישין… ואחר כך בשמחה ובששון הולכים לגינה לשעה בערך וחוזרים הבייתה לסדש

ומתי אני נחה? בימי ראשון אני מפנקת את עצמי ועולה לישון מוקדם יותר, וקוראת ספר או מאמר שממש רציתי לקרוא,

והאמת שאת הפירות אני רואה כבר עכשיו!! פתאום כולם מחכים לשבת, בעיקר אני מחכה כבר לשמוע את החוויות והסיפורים ולראות את החוכמות והשטויות החדשות שהם למדו לעשות
זה כזאת זכות להיות אמא!!! החלק ההכי חשוב באמא שלצערנו ביום יום לא תמיד יש אליו מאה אחוז פניות…
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #30
ולגבי תעסוקה ביום יום-
מבחינתי השלוש שעות האלה ביום מוקדשות נטו להם!!!
להיות איתם לשחק וכו
הכביסה מחכה , הניקיונות הטלפונים הקניות…

מה אנחנו עושים?
אני בדרך כלל מחלקת את השבוע לפי הכוח שלהם, ביום ראשון שלרוב עייפים נעשה משהו בבית, הרבה פעמים- אמנות פעם צבעי מים, מדבקות, טושטוש, פלסטלינה, יש במקסטוק מלא דברים ממש בזול שאפשר גם לקנות וגם אפשר לאסוף בדרך הבייתה עלים ענפים ואצטרובלים ואחר כך להכין מהם יצירות פאר….
ביום שני יש לנו בשכונה גימבורי שפתוח בשעות מוקדמות אז זה ממש ריק וכיף לפעמים אני באה עם חברה ואז בכלל חגיגה בדרך כלל אני גם מביאה ארוחת ערב ואוכלים בחוץ ואז הבית נשאר נקי וזה מאפשר לי ערב לעצמי…
יום שלישי אני עובדת צהריים ובעלי לוקח אותם לסבתא בדרך כלל או משהו מעניין

יום רביעי זה יום בלי תוכנית מוגדרת … לפעמים אופים לפעמים משחקים לפעמים חולמים לפעמים מסדרים לפעמים מביאים חברים לפעמים הולכים לחברים לפעמים מציירים לפעמים הבנידודים מגיעים לפעמים השכנים לפעמים אנחנו משקים את העציצים..

יום חמישי - אנחנו בגינה או ביער ליד הבית והעוזרת שוטפת את הבית, וגם בחמישי אנחנו אוכלים בחוץ כדי לשמור על הבית נקי לפחות 24 שעות 🤣

ביום שישי- נחים בצהריים , ו— עוזרים לשבת אצלנו זה ממש זכות לעזור לשבת… והילדים מחכים לזה,
אני מאפשרת להם לבחור מה שנראה להם שהם הכי טובים בו והם עפים על זה…

אנחנו כן גמישים וזורמים ואם רוצים משהו אחר אז לגמרי אני זורמת, אבל שמתי לב שכשיש משהו ברור דברים יותר קורים… אני לא כל יום חוזרת הבייתה ושואלת את עצמי מה נעשה עכשיו ?? אני באוטומט מוציאה צבעי מים ולורדים ביום ראשון .. ולגימבורי הם מחכים כל השבוע .. עליי זה מאוד מקל, וגם מרגיש לי משמעותי וחוסך הרבה תסכולים ועוגמת נפש של אמא מה עושים היום ולהתחיל לחשוב אחרי 9 שעות עבודה…
אני מניחה שיהיו כאלו שלגמרי יתנגדו וזה בסדר…

ועוד משהו- כמעט כל יום בערב לפני השינה אחרי שמתרחצים אנחנו יושבים על חוברות שמותאמות לכל גיל ומפתחים מיומנויות חשיבה - יוצא דופן, השלם את החלקי, מספרים וכדו׳ בהתאם לגיל , או שאנחנו מציירים במחברות האישיות כל מיני חוויות הילדים מאוד אוהבים את זה, וזה גם נותן להם מוטיבציה לאכול ולקחת אמבטיה בזמן וככה יש להם זמן עד שבע לשבת איתי, ואני לבינתיים שותה את השוקו והעוגה דל סוף היום….

טיפ קטן- יש לי מלאי ענק של משחקים ויש לי ארון גבוה שחלק ניכר מאוחסן שם וכל תקופה אני מחליפה, יוצר הרבה עניין!!


ואני גם לא שוכחת להנות! עושה דברים שמחוברים לעולמות תוכן שלי (עיצוב ) ואוהבת ומחכה לשעות הצהריים ומתפללת על זה כל יום - שלא אחכה לשעה שבע בערב…. שאזכה לגדל את הילדים ולהנות מהם….
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #31
ולגבי תעסוקה ביום יום-
מבחינתי השלוש שעות האלה ביום מוקדשות נטו להם!!!
להיות איתם לשחק וכו
הכביסה מחכה , הניקיונות הטלפונים הקניות…

מה אנחנו עושים?
אני בדרך כלל מחלקת את השבוע לפי הכוח שלהם, ביום ראשון שלרוב עייפים נעשה משהו בבית, הרבה פעמים- אמנות פעם צבעי מים, מדבקות, טושטוש, פלסטלינה, יש במקסטוק מלא דברים ממש בזול שאפשר גם לקנות וגם אפשר לאסוף בדרך הבייתה עלים ענפים ואצטרובלים ואחר כך להכין מהם יצירות פאר….
ביום שני יש לנו בשכונה גימבורי שפתוח בשעות מוקדמות אז זה ממש ריק וכיף לפעמים אני באה עם חברה ואז בכלל חגיגה בדרך כלל אני גם מביאה ארוחת ערב ואוכלים בחוץ ואז הבית נשאר נקי וזה מאפשר לי ערב לעצמי…
יום שלישי אני עובדת צהריים ובעלי לוקח אותם לסבתא בדרך כלל או משהו מעניין

יום רביעי זה יום בלי תוכנית מוגדרת … לפעמים אופים לפעמים משחקים לפעמים חולמים לפעמים מסדרים לפעמים מביאים חברים לפעמים הולכים לחברים לפעמים מציירים לפעמים הבנידודים מגיעים לפעמים השכנים לפעמים אנחנו משקים את העציצים..

יום חמישי - אנחנו בגינה או ביער ליד הבית והעוזרת שוטפת את הבית, וגם בחמישי אנחנו אוכלים בחוץ כדי לשמור על הבית נקי לפחות 24 שעות 🤣

ביום שישי- נחים בצהריים , ו— עוזרים לשבת אצלנו זה ממש זכות לעזור לשבת… והילדים מחכים לזה,
אני מאפשרת להם לבחור מה שנראה להם שהם הכי טובים בו והם עפים על זה…

אנחנו כן גמישים וזורמים ואם רוצים משהו אחר אז לגמרי אני זורמת, אבל שמתי לב שכשיש משהו ברור דברים יותר קורים… אני לא כל יום חוזרת הבייתה ושואלת את עצמי מה נעשה עכשיו ?? אני באוטומט מוציאה צבעי מים ולורדים ביום ראשון .. ולגימבורי הם מחכים כל השבוע .. עליי זה מאוד מקל, וגם מרגיש לי משמעותי וחוסך הרבה תסכולים ועוגמת נפש של אמא מה עושים היום ולהתחיל לחשוב אחרי 9 שעות עבודה…
אני מניחה שיהיו כאלו שלגמרי יתנגדו וזה בסדר…

ועוד משהו- כמעט כל יום בערב לפני השינה אחרי שמתרחצים אנחנו יושבים על חוברות שמותאמות לכל גיל ומפתחים מיומנויות חשיבה - יוצא דופן, השלם את החלקי, מספרים וכדו׳ בהתאם לגיל , או שאנחנו מציירים במחברות האישיות כל מיני חוויות הילדים מאוד אוהבים את זה, וזה גם נותן להם מוטיבציה לאכול ולקחת אמבטיה בזמן וככה יש להם זמן עד שבע לשבת איתי, ואני לבינתיים שותה את השוקו והעוגה דל סוף היום….

טיפ קטן- יש לי מלאי ענק של משחקים ויש לי ארון גבוה שחלק ניכר מאוחסן שם וכל תקופה אני מחליפה, יוצר הרבה עניין!!


ואני גם לא שוכחת להנות! עושה דברים שמחוברים לעולמות תוכן שלי (עיצוב ) ואוהבת ומחכה לשעות הצהריים ומתפללת על זה כל יום - שלא אחכה לשעה שבע בערב…. שאזכה לגדל את הילדים ולהנות מהם….
את אמא השראה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
בשבע וחצי כן יורדים לגינה? מתי הולכים לישון? זה ממש מאוחר

כמה דברים שעבדו אצלי, כל תקופה משהו אחר
1. להוציא משחק ולשבת איתם למצות אותו ולתת אעיונות - כרבע שעה ואז לאסוף ולהוציא משחק אחר (רבהשראת המעון שמחליף פעילות כל 20 דקות)
2. להוציא שפע של משחקים - אחד חופשי (פליימוביל.מגנטים וכו) אחד קופסא עם הרבה חלקים (לא בשביל לשחק לפי כללים אלא כי אוהבים האבה חלקים להוציא ולהכניס) ועוד ספרונים בשפע. מתעסקים בזה יפה כשעה, לפעמים צריך קצת הכונה
לגוון את סוגי הפעילות
משחק/יציאה קצרה/ ארוחה/סיפור/מקלחות/יצירה/בישולים/אפיה(לראות אותי)
גם עם ארבה חמישה ילדים בני 6 ומטה?
מה הגילאים אצלך שזה מצליח לך ?
ניסתי מס' פעמים והתיאשתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני חשבתי הרבה בתחילת הקיץ על הנושא הזה והחלטתי לעשות שינוי מחשבתי אצלי,
נכון שאני רגילה לנוח בשבת ונכון שאני עייפה מכל השבוע והכי מגיע לי בעולם …
אבל תכלס ביום יום הילדים במסגרות עד מאוחר ומארבע עד שש וחצי זה הזמן שאני איתם…
אז החלטתי שאת השבת אני רוצה להשקיע בילדים שלי!! השקעה של הדבר שבסוף הוא הכי לילדים- הפניות שלי כאמא, פשוט להיות שם איתם לשחק לדמיין לשיר ולרקוד…
ולכן אני מנסה לראות את היום הזה מנקודת מבט של היום היחיד בשבוע שאני כולי לילדים בלי כל המסביב של היום יום…
אנחנו ממש משקיעים בזה מחשבה ותכנון
מה עוזר לנו??
בליל שבת- אנחנו מקבלים שבת מוקדם מה שמאפשר לנו להתחיל סעודת שבת ב 7:00 ולסיים ב 10:00 לישון טוב לילה ואז לקום בבוקר רעננים ומשמונה להיות איתם מתוך תחושת שליחות של תפקידי כאמא,
בשבת עצמה - אני לא מכינה שום דבר כמו סלטים או משהו כזה הכל מוכן ביום חמישי.

בשבת בבוקר, אנחנו קמים משחקים קצת בשקט כל אחד, ואז קוראים את הדף קשר, מסתכלים על היצירות, אנחנו מתפללים ושרים שירים, לפעמים עושים הצגות הופעות פיראטיות… ואז הבת שלי בת 4 עורכת את הקידוש ואני מכוונת כשצריך היא ממש אוהבת לעצב את המפיות והמגשים.. ועל הדרך היא לומדת הרבה תכנון וארגון, משחקים קצת משחקי הרכבה ובעיקר שומעים שאמא כאן כל כך נהנית להיות איתם…
בעלי חוזר מהתפילה אנחנו עושים קידוש מושקע ואז אני הולכת להתפלל ובעלי שומר עליהם קצת,
ואז עורכים את השולחן שוב גם זה עם הילדה בת הארבע היא מאוד אוהבת לקחת חלק ולהרגיש משמעותית
אחר כך אנחנו הולכים לישון שעה וחצי כזה כשקמים אנחנו משחקים הצגות, מספרים סיפורים, קוראים עלונים של שבת, פרק תהילים אחד בשביל האווירה, עורכים עונג שאבעססס שכולל ממתקים ושאר מרעין בישין… ואחר כך בשמחה ובששון הולכים לגינה לשעה בערך וחוזרים הבייתה לסדש

ומתי אני נחה? בימי ראשון אני מפנקת את עצמי ועולה לישון מוקדם יותר, וקוראת ספר או מאמר שממש רציתי לקרוא,

והאמת שאת הפירות אני רואה כבר עכשיו!! פתאום כולם מחכים לשבת, בעיקר אני מחכה כבר לשמוע את החוויות והסיפורים ולראות את החוכמות והשטויות החדשות שהם למדו לעשות
זה כזאת זכות להיות אמא!!! החלק ההכי חשוב באמא שלצערנו ביום יום לא תמיד יש אליו מאה אחוז פניות…
לא הבנתי
כן כתבת שאת ישנה שעה וחצי
זה לא נחשב מנוחה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
ילדים בני שנתיים וחצי ושנה
סדר יום- חול: 6 קימה, הוצאת כל המשחקים מהארון עד שאמא קמה ב7.
ואז התארגנות יציאה למוסדות עד 4.
אחרי צהריים- בד"כ גינה מיד אחרי הלימודים, עד שצמאים/ רעבים/ עייפים/ הכל ביחד- אזור 5.
חוזרים הביתה, ארוחה קלה, משחקים בבית, קצת "עוזרים" בבית- הוצאת בגדים מהמכונה, מוצרים מהמקרר וכו'.
6:30 ארוחת ערב, 7 מקלחות, 7:30 למיטות.
שבת: קמים באותה שעה, משחקים בעיקר בבית, אחרי צהריים לפני סעודה שלישית יורדים לגינה ואז לקרובי משפחה לסעודה.
באמצע השבוע לפעמים הולכים לספריה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
ילדים בני שלוש ו9 חודשים
סדר יום- חול:
5 וחצי קימה (לא ברור למה פשוט לא אובים לישון ברגע שמתאפשר מזנקים מהמיטה)
ואז משחקים אוכל שירים
7:45 הולכים לגן עד 1:30
ארוחת צהרים
ואז עד 4 משחקים רגועים הגדול עוזר עם הכביסות וכו
ואז או גינה או חבר או אמבטיה ארוכה ממש
ארוחת ערב
6:30-7:00 השכבה

שבת: קמים באותה שעה למרות שישנים ב11 בערך
שבת בבוקר גינה
סעודה שניה
מנוחהעד 3 בערך
משחקים עם השכנים
סדש
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אני חשבתי הרבה בתחילת הקיץ על הנושא הזה והחלטתי לעשות שינוי מחשבתי אצלי,
נכון שאני רגילה לנוח בשבת ונכון שאני עייפה מכל השבוע והכי מגיע לי בעולם …
אבל תכלס ביום יום הילדים במסגרות עד מאוחר ומארבע עד שש וחצי זה הזמן שאני איתם…
אז החלטתי שאת השבת אני רוצה להשקיע בילדים שלי!! השקעה של הדבר שבסוף הוא הכי לילדים- הפניות שלי כאמא, פשוט להיות שם איתם לשחק לדמיין לשיר ולרקוד…
ולכן אני מנסה לראות את היום הזה מנקודת מבט של היום היחיד בשבוע שאני כולי לילדים בלי כל המסביב של היום יום…
אנחנו ממש משקיעים בזה מחשבה ותכנון
מה עוזר לנו??
בליל שבת- אנחנו מקבלים שבת מוקדם מה שמאפשר לנו להתחיל סעודת שבת ב 7:00 ולסיים ב 10:00 לישון טוב לילה ואז לקום בבוקר רעננים ומשמונה להיות איתם מתוך תחושת שליחות של תפקידי כאמא,
בשבת עצמה - אני לא מכינה שום דבר כמו סלטים או משהו כזה הכל מוכן ביום חמישי.

בשבת בבוקר, אנחנו קמים משחקים קצת בשקט כל אחד, ואז קוראים את הדף קשר, מסתכלים על היצירות, אנחנו מתפללים ושרים שירים, לפעמים עושים הצגות הופעות פיראטיות… ואז הבת שלי בת 4 עורכת את הקידוש ואני מכוונת כשצריך היא ממש אוהבת לעצב את המפיות והמגשים.. ועל הדרך היא לומדת הרבה תכנון וארגון, משחקים קצת משחקי הרכבה ובעיקר שומעים שאמא כאן כל כך נהנית להיות איתם…
בעלי חוזר מהתפילה אנחנו עושים קידוש מושקע ואז אני הולכת להתפלל ובעלי שומר עליהם קצת,
ואז עורכים את השולחן שוב גם זה עם הילדה בת הארבע היא מאוד אוהבת לקחת חלק ולהרגיש משמעותית
אחר כך אנחנו הולכים לישון שעה וחצי כזה כשקמים אנחנו משחקים הצגות, מספרים סיפורים, קוראים עלונים של שבת, פרק תהילים אחד בשביל האווירה, עורכים עונג שאבעססס שכולל ממתקים ושאר מרעין בישין… ואחר כך בשמחה ובששון הולכים לגינה לשעה בערך וחוזרים הבייתה לסדש

ומתי אני נחה? בימי ראשון אני מפנקת את עצמי ועולה לישון מוקדם יותר, וקוראת ספר או מאמר שממש רציתי לקרוא,

והאמת שאת הפירות אני רואה כבר עכשיו!! פתאום כולם מחכים לשבת, בעיקר אני מחכה כבר לשמוע את החוויות והסיפורים ולראות את החוכמות והשטויות החדשות שהם למדו לעשות
זה כזאת זכות להיות אמא!!! החלק ההכי חשוב באמא שלצערנו ביום יום לא תמיד יש אליו מאה אחוז פניות…
ואו!
ממש מרגש החשיבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ממליצה מאד על "לשכת התעסוקה לילדים" סיפורי שמע מרתקים וחינוכיים שמגיעים פעם בשבוע, מושקעים ומעניינים, סדרות בהמשכים בכל מיני נושאים, הילדים מחכים לזה ממש בכליון עיניים וכל שבוע כשהסיפורים החדשים מגיעים שומעים בנוסף לזה עוד הרבה סיפורים מהמאגר, בקיצור- תעסוקה מושלמת וחינוכית, מפתחת ומהנה ביותר!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה