שיתוף כיתה ג' הפצצה

  • הוסף לסימניות
  • #22
  • הוסף לסימניות
  • #23
הרפרנס הזה היה לי קצת מאתגר כי אני מחפשת להביע רעיון שיגרום להזדהות ולחיבור
וכאן לא שיניתי מהמקור- בלי 'לגייר' . כך שאין מסר מי יודע מה.
אז החלטתי לבטא את האופי הניטרלי של הגיל כפי שהוא מיוצג באופן כללי-
לתת ביטוי להתמודדות של מתבגר: הוא כבר לא ילד. וזה עושה הרבה בלגן.

1718867586509.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
מושלם!! גורם חולשה!o_O
אגב, הסגנון מאוד שונה מהציורים שלך משיתופים קודמים, האם זה בגלל אופי האתגר? ומהו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
כזו רמה גבוהה!!!
הפסקתי לצייר כאשר תרצה פלג התחילה לאייר ספרים
איך קרתה הקפיצה האדירה ברמה?
לא סבלתי את הציורים שהופיעו בספרים ובעיתון ילדים היחיד זרקור.
(לפני 40 שנה...)
סליחה שהתפרצתי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
הפסקתי לצייר
למה להפסיק לצייר?

גורם חולשה!o_O
חלילה חלילה זו לא המטרה.
אדרבה. יצירה שעושה טוב יכולה לגרום להשראה.

אגב, הסגנון מאוד שונה מהציורים שלך משיתופים קודמים, האם זה בגלל אופי האתגר? ומהו?
שאלה מעניינת .
יכול להיות שבגלל שהגישה לאתגר (איור לפי תמונת רפרנס) היא מתוך מוטיבציה עצמית בלי התחייבויות
פתאום מגיעים משמיים רעיונות באופן שהראש פנוי לקבל אותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
למי שיהיה פנאי לתאר ולהסביר את קפיצת המדרגה ברמת הציור והאילוסטרציה בציבור שלנו .
אודה מאד!
אולי יש אשכול בנושא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
ולהסביר את קפיצת המדרגה ברמת הציור
מדובר בתהליך שנמשך לאורך שנים
ומושפע ממספר גורמים בכמה תחומים.
אחד מהם הוא האמן @גדי פולק שלאחר הגיעו לארץ לימד קבוצת אמניות
והן אלו שהפיצו את שיטת הציור הקלאסי אצל תלמידותיהן.
לא לשכוח שגם ליוני יש תלמידים
וכן לאמנים נוספים מצויינים ומעולים.
במקביל גם במישור העיצוב הגרפי נכנסו כמה מקפצות
וגם מקומות ללמוד בהם נפתחו יותר מאי פעם.
ולדעתי השינוי הוא לאו דווקא מגזרי אלא גם ביטוי להתקדמויות שארעו כמעט בכל תחום
ב30 שנה האחרונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
זה עולם קסום שעזבתי...
גם אני חשבתי שגדי פולק היה מראשוני המשפיעים על איכות הציורים אצלנו.
(עד אז לקחו ציירים שלא מהמגזר שלנו?)
יוני הוא פנומן אבל פחות מתחברת לסגנון.
@מציירת לילדים (ולמבוגרים) מהיכן ההשראה לציור האחרון ?- כ"כ מביע ומדהים!
האם את מאיירת ספרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
הזכרת "לאו דווקא מגזרי"
אני גדלתי בחו"ל - עיתוני ילדים וספרות ילדים עם ציורים מרהיבים ב"קו נקי" בכל הסגנונות.
וגם בארץ קראתי ספרי ילדים (גויים) שהיו מקובלים בזמני לפני 40-50 שנה- ציורים ראליסטים ברמה.
זה דבר שצריך ללמוד?
אני חושבת שזה יותר מודעות וכשרון ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
התמוגגתי פה מכל ציור וציור!
גם הטיפוגרפיה מצוינת. (רואה הרבה פעמים שמאיירים נופלים בקטע הזה של העיצוב, ואת התעלית על עצמך!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
מהיכן ההשראה לציור האחרון
גם @הני פנט העלתה:

1719146609562.jpeg


האם את מאיירת ספרים?
כן, גם. בינתיים לא הרבה.

זה דבר שצריך ללמוד?
כן, חד משמעית. וודאי.
ייתכנו מוכשרים שיצליחו ללמוד לבד. אבל עליהם לבצע למידה. (אוטו- דידיקט)

(רואה הרבה פעמים שמאיירים נופלים בקטע הזה של העיצוב,
שוב, כי עיצוב הוא מקצוע בפני עצמו וצריך ללמוד אותו. הוא אמנם בנדוד של ציור, אבל עדיין מצריך תכנית לימודים שונה.
כאן המקום להזכיר כי אמנם חוקי העיצוב חלים על כל האמנויות שהן. ממוזיקה ועד בניה.
(קומפוזציה וקונטרסט. איזון ועוד)
המשותף לכולם הוא הצורך ללמוד, לתרגל וליישם.
שונה הוא אופן הביטוי של חוקים אלו בכל מקצוע שהוא.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

לכל מאן דבעי!​


להלן רשימת רעיונות ליצירת האתגר הבא.​

אתם מוזמנים לבחור את הרעיון המנצח ולהתקדם איתו.​

(לצורך יצירת הרשימה נעזרתי בבינה מלאכותית).


1. הצצה לעולם מקביל


בחר סיטואציה פשוטה מהיום־יום — חדר כיתה, תחנת רכבת, מקלחת בבית — ודמיין את אותו המקום בעולם שבו חוק אחד בסיסי משתנה: כוח הכבידה הפוך, בעלי חיים הם הדוברים, הזמן נע אחורה. איך זה נראה? כיצד האנשים מגיבים? ציור כזה מאפשר לפרוץ את גבולות ההיגיון ולחגוג דמיון חופשי דרך מציאות שנראית מוכרת – אך במהותה זרה.








2. שני עולמות באותה תמונה


צייר קומפוזיציה המחולקת לשניים: צד אחד מייצג את מה שרואים כלפי חוץ — מציאות, חיוך, סדר. הצד השני משקף עולם פנימי, רגש, חלום, טראומה או פנטזיה. שני החלקים מצוירים זהים בקווים הכלליים, אך שונים ברוחם ובפירושם. החיבור ביניהם יוצר עומק רגשי וחשיפה של השכבה שמאחורי המסכה.








3. הציור מתחיל – ואתה מסיים


התחל מצורת פתיחה לא גמורה – כתם צבע, קו אקראי או חצי דמות – והמשך ממנו ביצירה שלמה. אתגר זה מאלץ את המוח לדלות דימויים מתוך כאוס, לפתח אינטואיציה חזותית ולשלב קונספט עם צורה. זו דרך לפתח יצירתיות אמיתית: להתחיל ממשהו שאינו שלך – ולהפוך אותו לשלך.








4. הכול בקו אחד


צייר את כל היצירה מקו רציף אחד – מבלי להרים את היד כלל. אתגר טכני מובהק, אך גם תודעתי: כיצד יוצרים תנועה, משקל, הבעה ודימוי – מבלי "לחתוך" את הזרימה? עבודות כאלה מלמדות על קשר בין שליטה לקלילות, ועל יכולת לחשוב ציורית דרך קו.








5. ריאליזם פוגש סוריאליזם


בחר אובייקט אחד בלבד – ריאליסטי לגמרי (כף יד, תפוח, דמות) – והצב אותו בתוך סצנה הזויה, חסרת היגיון או חלומית. הקונטרסט בין השפה האמינה לבין התפאורה הלא רציונלית יוצר אפקט דרמטי, טעון ולעיתים קרובות עמוק יותר מכל ריאליזם "רגיל".








6. סיפור של רגע אחד


צייר רגע בודד – ללא הקדמה וללא סוף – שממנו אפשר לחוש את כל הסיפור שמאחוריו. נקודת שיא דרמטית, מבט טעון, פרט שנפל – זה יכול להיות כל דבר. המטרה: לגרום לצופה להבין שיש פה "לפני ואחרי", ולהשלים בעצמו את הנרטיב שלא סופר.








7. אובדן ושלמות


בנה קומפוזיציה עם ניגוד צורני ברור: צד אחד שלם, נקי, מסודר – והצד השני חסר, שבור או לא גמור. אל תמסגר את זה כסבל או הרס, אלא כהבעה של קיום דו־משמעי. האם החוסר הוא אובדן, או פשוט חלק מהצורה? כל יוצר יענה אחרת – וזה כל היופי.








8. עיני הילד


צייר סצנה מוכרת מנקודת מבטו של ילד קטן – גובה נמוך, קנה מידה מעוות, סדרי עדיפויות שונים: חפצים רגילים עשויים להיראות ענקיים או מאיימים, ואילו דברים "חשובים" למבוגרים כלל אינם נוכחים. אתגר מרתק בתפיסה מרחבית ורגשית.








9. האובייקט רואה אותך


בחר חפץ יומיומי – ונסה לדמיין את נקודת המבט שלו. מה רואה ספל הקפה שלך? מה מרגיש החלון בלילה? אתגר אמנותי־פילוסופי שמחייב כניסה לנעליים של "הדומם", תוך ניסיון להעביר רגש דרך תודעה שאינה אנושית.








10. רגע לפני הפגיעה


צייר את השבר שנייה לפני שהוא מתרחש. כדור רגע לפני שהוא שובר חלון, כוס נופלת באוויר, מבט של אדם רגע לפני שהאמת מתגלה. ציור כזה יוצר מתח מיידי, תחושת זמן מתוח, ודרמה חזקה – בלי להזדקק לאקשן ממשי.








11. השתקפות בלבד


בנה ציור שבו כל המידע החזותי מופיע אך ורק דרך השתקפות: מראה, שלולית, מסך. המציאות עצמה חסרה – אנחנו רואים רק את ההשתקפות שלה. אתגר צורני־קומפוזיציוני מרתק, ומרחב לפרשנות על מה אמיתי ומה עיוות.








12. פרספקטיבה בלתי אפשרית


צייר סצנה שמבוססת על חוקי פרספקטיבה שנראים נכונים – אבל אינם אפשריים. מדרגות שמתכנסות למקום לא קיים, חלל שבתוכו מתקיים פרדוקס. אתגר מורכב טכנית, אך עם פוטנציאל אמנותי מסעיר ביותר.








13. מנקודת מבטו של חיידק


צייר מהגובה הנמוך ביותר האפשרי – פנים מגוף, רצפה, שולחן – כפי שהיה נראה בעיני יצור זעיר. עיוותי קנה מידה, טקסטורות מוגזמות ותחושת התפעמות או אימה מפרטים קטנים – אלה הכלים שלך.








14. המבט מתוך הכלי


בחר אובייקט חלול – בקבוק, סיר, פה – וצייר את הסצנה מבחוץ כפי שהיא נראית מבפנים. זווית מבט יוצאת דופן שמאלצת אותך להפוך כל קונספט על הראש – ולגלות סידור חדש לחלוטין של המציאות.








15. צייר כאילו אתה עף


בנה קומפוזיציה "מלמעלה" – דרך עיני ציפור, רחפן או מלאך. הכל נראה מרוחק, קטן, מתוכנן – או דווקא כאוטי. מבט עילי משנה את היררכיית הדברים בציור, ומביא איתו תחושת ריחוף, בדידות או שליטה.








16. המראה מבפנים


צייר סצנה שמביטה החוצה מתוך מקום סגור – מתוך גוף, מתוך חדר פנימי, מתוך מנגנון מכני. זו לא רק זווית צילום – זו עמדה נפשית: איך העולם נראה מבפנים, כשאתה לא חלק ממנו, אלא מתבונן עליו דרך דופן.








17. החפץ שהוא השאיר


צייר חפץ יחיד, שאינו מסופר או מוסבר, אך ברור כי יש לו מטען רגשי: כובע ישן, מברג, שעון, פתק. הוא מונח שם לבד – אך כל הסיפור טמון בו. דרך היעדר האדם – מתהווה הנוכחות.








18. שיחה ללא קול


צייר קומפוזיציה שיש בה ניסיון לתקשר – אבל בלי קול: שפת גוף של שניים שאינם מביטים זה בזה, יד שמושטת אך לא מתקבלת, טלפון כבוי. ציור שמאיר את הריק דווקא בניסיון למלא אותו.








19. עוקב מרחוק


הצג דמות אחת בפעולה (ילד משחק, אדם אוכל) – ובקצה התמונה, מופיעה צללית של דמות אחרת, שמביטה מהצללים, מעבר לגדר, מתוך רכב. אין מגע. יש רק נוכחות אילמת שמסרבת להיעלם.








20. משהו שחסר בשרטוט


צייר סצנה מושקעת, הרמונית ומפורטת – אך בה חסרה חתיכה ברורה, כמו אובייקט שנחתך, דמות שנמחקה, או פרט חסר שצורח מתוך השקט. לא להשלים אותו – להפוך אותו לגורם המרכזי.








21. מכתב שלא נשלח


צייר מכתב חצי כתוב – אולי משורבט, אולי קרוע, אולי ריק. מכתב שיש בו פתיחה אך לא סיום, מילים עם קו מחיקה, ניסיונות התחלה. כל הטעון הרגשי נמצא במה שלא נכתב.








22. רק משטחים – בלי קווים


צייר ללא שימוש בקווים כלל – רק כתמי צבע, צל, אור וטקסטורה. אתגר אמנותי שמחייב אותך לבטא צורה בלי מתאר, לבנות נפח דרך תדרים צבעוניים בלבד.








23. מונו-מודע


בחר צבע אחד בלבד – וגווניו בלבד – וצייר בו סצנה שלמה. בלי קונטרסט צבעוני, בלי הפניות לבריחה. רק עומק, קצב, טקסטורה ואור בתוך מגבלה צבעונית אחת.








24. שקט והפרעה


בנה ציור שלם, עדין, הרמוני ושלו – ושתול בתוכו פרט צורם, צורח, לא במקום. משהו שמזעזע קלות את הסצנה מבלי להרוס אותה. זו ההפרעה שמחדדת את השקט.








25. המרחק כעיקרון


המרחק בין פרטים, בין כתמים, בין צבעים – הוא המרכז הקומפוזיציוני. צייר סצנה שבה דווקא הרווחים הם אלה שמובילים את העין, יוצרים משמעות, בונים קצב.








26. הפינה כאמצע


מקם את הדימוי המרכזי שלך באחת מפינות הקנבס – לא באמצע, לא במרכז. תן לקומפוזיציה להסתובב סביב שולי הפריים – ובדוק כיצד זה משפיע על המתח והאיזון של העבודה.








27. כל מה שאסור


בחר כלל אמנותי "קדוש" – איזון, ריכוז, צבעים משלימים, מיקום במרכז – ושבור אותו לגמרי. תבדוק אם מתוך ההפרה נולדת משמעות חדשה. זהו תרגול של חופש תחת מסורת.
0 תגובות
היי, כולם!

אני באמת מתרגש להצטרף לקהילת הכתיבה המדהימה כאן! (צליל מזמין מחיאות כפיים) (מחיאות כפיים).
ובכן, החלטתי שהפוסט הראשון שלי כאן יהיה השיר הראשון שכתבתי.
חשוב לי להדגיש הערה חשובה - השיר כאן אינו השיר המקורי, הוא ערוך וחלקים ממנו הוסרו למען התאמה. זה בעיקר הערה לעצמי אז אין צורך להגיב על כך.
בכל אופן, הוא בוסרי למדי, וזה אמור להיות כך, אחרי הכל - שיר ראשון, אבל הוא עמוק ומגיע ממקום כל כך אמיתי (ועצוב), שאין סיכוי שאני לא מפרסם אותו.
הייתי ממשיך בהקדמות אבל נראה לי כבר אין לכם כוח.

---

השיר הראשון שלי

יושב אני
מול אינסוף נקי
של אורות נוצצים

האור מבליח מרחוק
מלא, יציב, אי אפשר למחוק
יושב בחושך, יושב באור

"אני אוהב את האור, לראות את הדרכים
אני אוהב את החושך, הוא מראה לי כוכבים"

יושב על סלע בדד
שוכב, מביט אל השמיים
אני לבד

אין מישהו איתי באותו הרגע
אין חבר, תקווה או מרגוע
יושב מול העיר, כותב שיר

מביט אל האורות
מכניס אותם לליבי
אני נשבע לעצמי

כשאשוב יום אחד
לאותו המקום, לאותה התצפית
לא אהיה לבד

איני יודע מה מתחיל
איני יודע איך אסיים
השראה שפרצה יש מאין
חייבה אותי לשיר ראשון

אך זאת אדע
את זאת - לא אשכח
לא יהיה זה שירי האחרון

אני כתבתי שיר זה
אין זה מובן מאליו בדור כזה
אשוב, לא לבד אשוב
כל השאר איננו חשוב


---

השיר הזה אכן נכתב במקום מדהים ומעורר השראה ביער מסוים שצופה על עיר מסוימת.
בלילה אפשר לראות את כל האורות המגיעים מהעיר המרוחקת ומכאן האווירה של השיר.
אף על פי שהשיר הזה ערוך, עדיין העדפתי להשאיר אותו עד כמה שאפשר בצורתו המקורית.
לכך, הצעות לשינויים בטקסט לא יתקבלו כלל בשיר הספציפי הזה, אשמח לשמוע על כך בשירים הבאים אם אפרסם אותם.
ביקורות על סגנון, רגש, אומנות, חריזה, חיוביות ובונות - יתקבלו באושר רב.
השיר הזה הוא שיר עצוב.
לצערי, הסוף הטוב שלו עדיין לא הגיע, לכשיגיע כנראה אכתוב על כך שיר נוסף.
השיר הזה הוא שיר אמיתי.
אם אתם מרגישים קצת עצובים אחרי זה - זה לגמרי בסדר.
השיר הזה אינו משקף את המצב של כותב השיר. השיר (המקורי) נכתב במצב תודעה מסוים שבו הדברים היו אמת מוחלטת, דברים השתנו מאז.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה