מידע שימושי תילה, עיר חדשה למגזר החרדי

[ברוך ר]

התכוונתי לכל זה

 

[מקצועיות]

התכוונתי לכל זה
צפה בקובץ המצורף 1694626

אלו מקומות שאתה לא שומע עליהם.
זה לא יותר בעייתי מביתר עילית, ירושלים, אחיסמך, חיפה, מודיעין עילית, חריש ועוד

 

[עו"ד נתן רוזנבלט]

מי שמפחד לא מאמין ...

אני למשל אדם שמתקשה להאמין למודעות, אז נסעתי לשם אתמול, שוחחתי עם אנשי השטח, והמסקנות:
א) הלוואי שיהיה (מיקום מעולה, אין בדואים בשטח)
ב) לא בטוח שיהיה שלנו בסוף (מידי טוב לחרדים)

 

[פריפריאלי]

מי שמפחד לא מאמין ...

אני למשל אדם שמתקשה להאמין למודעות, אז נסעתי לשם אתמול, שוחחתי עם אנשי השטח, והמסקנות:
א) הלוואי שיהיה (מיקום מעולה, אין בדואים בשטח)
ב) לא בטוח שיהיה שלנו בסוף (מידי טוב לחרדים)צפה בקובץ המצורף 1695009

יש באמת מי שמתנגד שתיהיה למגזר החרדי?

 

[לירי]

מיקום לא בעייתי בכלל.. מגזימים

 

[מנוי פרימיום]

לגבי מי שכתב שזה לא מדבר לא מדוייק זה על גבול המדבר וכמו שכתוב במדבר באר שבע מבחינת מזג אויר זה די מדברי חם אך לא לח ויבש ובחורף קר אך נטול משקעים כמעט.

להשוואה -

 

[עו"ד נתן רוזנבלט]

להשוואה -

צפה בקובץ המצורף 1695103
צפה בקובץ המצורף 1695104
צפה בקובץ המצורף 1695105
צפה בקובץ המצורף 1695106
צפה בקובץ המצורף 1695107

עכשיו תעשה טבריה בבקשה, והר יונה, ועפולה ובית שאן, ואופקים ונתיבות, וכל המקומות שהחרדים נדחפים אליהם לאחרונה. בקיצור, אין כאן משהו חריג, אם יש הוא לטובה. עדיין מהדהדות באוזניי קולו של הבעל קורא אצלינו שלשום:
הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר עָבַ֤רְנוּ בָהּ֙ לָת֣וּר אֹתָ֔הּ טוֹבָ֥ה הָאָ֖רֶץ מְאֹ֥ד מְאֹֽד

 

[מנוי פרימיום]

עכשיו תעשה טבריה בבקשה, והר יונה, ועפולה ובית שאן, ואופקים ונתיבות, וכל המקומות שהחרדים נדחפים אליהם לאחרונה. בקיצור, אין כאן משהו חריג, אם יש הוא לטובה. עדיין מהדהדות באוזניי קולו של הבעל קורא אצלינו שלשום:
הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר עָבַ֤רְנוּ בָהּ֙ לָת֣וּר אֹתָ֔הּ טוֹבָ֥ה הָאָ֖רֶץ מְאֹ֥ד מְאֹֽד

חלילה, הבאתי את זה כראיה שמזג האוויר דומה יותר לתל אביב ומודיעין עילית מאשר לישובי המדבר כמו באר שבע וערד אשר החום בהם גדול יותר בהפרש של מעלה עד מעלה וחצי יותר

אגב, טבריה היא דוגמה קיצונית כידוע...

 

[עו"ד נתן רוזנבלט]

חבל שלא מדדתי שם בשטח כשהייתי שם אתמול (יש לי כזה באוטו שכותב מה החום) אבל ההרגשה הייתה מאוד נעימה ולא חמה במיוחד. סוג של קרית גת (שהיא גם לא ממש חרמון)

 

[חתואל]

להשוואה -

צפה בקובץ המצורף 1695103
צפה בקובץ המצורף 1695104
צפה בקובץ המצורף 1695105
צפה בקובץ המצורף 1695106
צפה בקובץ המצורף 1695107

הערה צדדית, ההשוואה כאן לא מדוייקת, כי נתון גובה הלחות משפיע על עומס החום, ולכן בנתונים כאן תל אביב הינה עם עומס החום הגבוה ביותר בשיקלול (35 מעלות) וערד עם עומס החום הנמוך ביותר (29 מעלות)
https://www.weather2day.co.il/heat-indexמחשבון עומס חום

 

[מנוי פרימיום]

הערה צדדית, ההשוואה כאן לא מדוייקת, כי נתון גובה הלחות משפיע על עומס החום, ולכן בנתונים כאן תל אביב הינה עם עומס החום הגבוה ביותר בשיקלול (35 מעלות) וערד עם עומס החום הנמוך ביותר (29 מעלות)

זה אכן מאפיין אקלים מדברי
אך מצד שני יש לזה את כל החסרונות של אקלים מדברי

האם יש נוסחה לחישוב עומס חום?

 

[חתואל]

זה אכן מאפיין אקלים מדברי
אך מצד שני יש לזה את כל החסרונות של אקלים מדברי

האם יש נוסחה לחישוב עומס חום?

הוספתי בהודעה קישור למחשבון

 

[nigun]

אני חושב שהביקורת מוצדקת
משום שהוא ממשיך לעשות בעצם לא לעשות , אלא לחתום את מה שהדרג המיקצועי ואינטרסנטי
במשרד עושה שנים,
זורים לנו חול מדברי בעיניים !!!!
אין היתכנות לישוב חרדי ענק בנגב נקודה!
זה רק משמש כתירוץ לאי הבאת פתרונות אחרים
לולי דחיות הקש האלו ובמקום זה הסתערות לדוג' על מערב קרית גת היתה כבר עוד עיר חרדית בדרום הסביר
עדיף כבר שישיקיע בעיר שפורסמה בדרום יהודה אחרי מעלה אדומים
בתקוה שהאמריקאים לא יסנדלו את זה כפי שהם מטרפדים שנים

אתה יוצא מנוקדת הנחה שתילה הגיע על חשבון משהו אחר
אבל יתכן שהולכים על כל מה שאפשר וחלק מצליח וחלק לא.
והאמת היא שצריך גם וגם
קריית גת וכדו' זה לטווח הקרוב וכסיף ותילה לטווח הרחוק

 

[מקצועיות]

זה מדהים מה שגולדקנוף עושה!
בעתיד 80 אחוז מהציבור החרדי יגורו על ציר בית שמש-קריית גת-תילה-כסיף
והמרחק בין יישוב וישוב לא יעלה על 20-25 דקות!!!
ככה אף אחד לא ירגיש שהוא גר באיזשהו פריפריה זנוחה ורחוקה
וכל אחד יקנה דירה לפי היכולת הכלכלית שלו...

 

[בית שמשניק]

תילה בג'ונגל​

הממשלה החליטה להקים עיר חרדית חדשה בנגב, תילה שמה. הסיבות שהובילו להחלטה, ההשלכות שלה והפספוס שנעוץ בה הם תמצית הסיפור הישראלי הנוכחי​

מוסף כלכליסט | 04.07.24

1​

מזל טוב, יש לנו עיר חדשה! כלומר עוד אין, אבל תהיה, מתישהו.
ביום ראשון הממשלה אישרה את הצעתו של שר השיכון יצחק גולדקנופף להקים עיר חדשה, תילה — שם זמני, בגלל חורבת תילה הסמוכה, אי שם אחרי השפיץ הדרום־מערבי של הר חברון, 20 ק"מ מרהט, 25 ק"מ מבאר שבע. זו מיועדת להיות עיר חרדית, עם 50 אלף דירות ו־100-80 אלף תושבים, אולי אפילו יותר.
רוב גורמי המקצוע התנגדו להחלטה הזו: אנשי תכנון, משרד האוצר, ראשי רשויות מקומיות בנגב הצפוני, החברה להגנת הטבע. אפילו המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שאישרה את ההחלטה לפני הממשלה (ביולי 2023) כתבה ש"קיימת העדפה להרחבה וחיזוק של יישובים קיימים והימנעות מהקמת יישובים חדשים, בהתאמה למטרות תמ"א 35, בהן שמירה על השטחים הפתוחים, ייעול השימוש במשאב הקרקע, ריכוז הפיתוח במרקמים העירוניים, מניעת פרבור וחיזוק העירוניות". ובכל זאת היא אישרה להקים את תילה.
למה? כי הלחץ הפוליטי של המפלגות החרדיות לקדם פתרונות דיור למגזר עשה את שלו. אבל למה הן בכלל רוצות להקים עיר חרדית דווקא שם? לכאן כבר נכנסו צרכים פוליטיים שהתערבבו עם מצוקת הדיור האמיתית, ובדרך התעלמו מהפגיעה האפשרית במרקם החברתי של ישראל העתידית.

אם החרדים יחליטו שהם משתלבים, לא יהיה צריך לדבר על הקמת ערים חרדיות, שנידונות לחיי עוני ותלות, אלא נדבר על ערים מעורבות, שיכולות לפרוח ולשגשג​

שכונה חדשה בבית שמש, שנועדה להדביק את הביקוש. מה יכולה לעשות עיר כשהאוכלוסייה בה גדלה ב־7% בשנה? צריך עוד דירות ועוד תשתיות, וכמעט בלתי אפשרי לעמוד בקצב. צילום: יואב דודקביץ

2​

נתחיל בהתחלה: התכנון המקורי לא היה להקים בתילה עיר חרדית, אלא עיר לכולם. כבר באפריל 2022 ממשלת בנט־לפיד עם שרת הפנים איילת שקד (שהיתה אחראית למינהל התכנון) החליטה לבחון הקמה של עיר כזאת "במרחב צפונית ללהבים".
מה מייחד את "המרחב צפונית ללהבים"? לא הרבה. באזור הזה מסתיים הר חברון, ובשיפוליו מתחיל הנגב. אינספור חיילים ניווטו שם בגבעות בלילות עם או בלי ירח. אז למה המדינה כל כך רוצה להקים כאן עיר? כדי למנוע רצף טריטוריאלי בין ערביי הנגב ביישובים הבדואיים לפלסטינים ביישובים של דרום הר חברון. אף אחד לא אומר את זה בקול, אבל מספיק לפתוח מפה כדי להבין. זה גם היה התמריץ שמאחורי הקמה של שורה (ממש שורה, מילולית) של יישובים כפריים קטנים מדרום להר חברון, מכרמית דרך ליבנה ועד הר עמשא — שמישהו יחצוץ בין הבדואים בחורה לפלסטינים ביאטא.
רק שהמשמעות של כל זה היא פגיעה אנושה בבאר שבע. ביולי, כשהמועצה הארצית דנה בעניין, היא כתבה כי ועדת המשנה לנושאי תכנון עקרוניים (הולנת"ע) "סברה כי לאור ממצאי התזכיר, המצביעים על פגיעה אפשרית בבאר שבע ובערים נוספות במרחב והמתייחסים לעתודות תכנוניות משמעותיות הקיימות במרחב, לא הוכחו הצורך וההצדקה בהקמתה של עיר חדשה לאוכלוסייה הכללית במיקום מרכזי זה מצפון לבאר שבע, וכי הקמתו של יישוב חדש כפי שמוצע תלווה בהשפעות חברתיות, סביבתיות וכלכליות כבדות".
ובכל זאת, הממשלה רוצה ליישב את האזור ביהודים שיחצצו בין הערבים לערבים. מה עושים? טוב שיש חרדים.

מקורות: ביטוח לאומי, דו"חות כספיים של מודיעין עילית וביתר עילית

3​

החברה החרדית גדלה בקצב המהיר ביותר בישראל. מי שרוצה המחשה עד כמה הקצב הזה מסחרר, שייסע לבית שמש. היא עצומה בגודלה מבחינת השטח — 38 אלף דונם (לשם השוואה, בתל אביב יש 52 אלף דונם) — והאוכלוסייה שלה צומחת בקצב הכי מהיר בארץ, 7% בשנה. זה אומר שכל הזמן צריך לבנות עוד דירות, וכל הזמן נדרשות עוד ועוד תשתיות. עוד גנים ובתי ספר, עוד מרפאות, עוד צינורות ביוב, עוד קווי אוטובוס, עוד מרכזים מסחריים, פארקים, מרכזי תעסוקה ומסחר. כמעט בלתי אפשרי לעשות את זה כמו שצריך, ורואים את זה כשמבקרים בבית שמש — עומס אדיר, חריגות בנייה מסוכנות, דירות שנבנות בחניונים, רחובות צפופים וכן הלאה.
אבל זה לא רק הצמיחה הבלתי פוסקת במספר התושבים; ערים חרדיות נוטות להיות עניות. בית שמש היא עוד איכשהו עיר מעורבת, אבל הסתכלו על שתי הערים החרדיות שהוקמו ביהודה ושומרון, מודיעין עילית וביתר עילית. בראשונה גרים כ־90 אלף בני אדם, בשנייה כ־70 אלף. השכר הממוצע בראשונה הוא כ־7,500 שקל (נכון ל־2023), בשנייה כ־7,700; השכר הממוצע הארצי הוא 14 אלף, פי שניים. כלומר אלה שתיים מהערים העניות ביותר במדינת ישראל. ערי מסכנות.
הן לא יכולות להחזיק את עצמן כלכלית. לפי חוות הדעת של משרד האוצר שצורפה להחלטה להקים את תילה, ההכנסה העצמית (הכנסות עצמיות הן מה שהעיריות מקבלות מארנונה למגורים ומאגרות על שירותים עירוניים) לתושב במודיעין עילית היא 1,366 שקל בלבד; הממוצע הארצי ביישובים עירוניים הוא 4,558 שקל, יותר מפי שלושה.
אם נוסיף לכל זה את ההערכה הסבירה שהחרדים שיבואו לגור בתילה לא יעשו זאת כי הם חובבי מדבר גדולים אלא כי הם לא יכולים להרשות לעצמם לגור בירושלים, בבני ברק ואפילו לא בבית שמש, נבין שתילה עומדת להיות עוד עיר חרדית ענייה, שלא תוכל להחזיק את עצמה, ועוד בחום של הנגב. אם זה עבד כל כך טוב עם עיירות הפיתוח בשנות החמישים, למה שלא נעשה את זה שוב עם החרדים?

4​

מצוקת הדיור במגזר אכן קשה. בבני ברק ובירושלים נגמר המקום, ומעט הדירות שיש מאוד יקרות. בשכונות החרדיות המבוקשות בירושלים, כולל כמה עניות מאוד, נמכרות דירות לפי 70 אלף שקל למ"ר. זוגות צעירים חרדים שלא יכולים לשלם סכומים כאלה נודדים לבית שמש, אז גם היא מתייקרת. עכשיו הם ינדדו לאן שהרב יגיד, גם אם זה לנגב.
לפי ניירות עמדה ומחקרים של המכון החרדי למחקרי מדיניות, האוכלוסייה הזאת זקוקה לעוד כ־200 אלף יחידות דיור חדשות עד 2040. המכון גיבש תוכנית אסטרטגית לפתרונות דיור עבורה, דחף אותה נמרצות וגייס לעניין את משרד השיכון עוד בתקופתו של השר יואב גלנט, קל וחומר בתקופתו של גולדקנופף, יו"ר יהדות התורה. והתוכנית הזאת לא נגמרת בתילה. זה היה ברור מאוד בחגיגות של משרד השיכון אחרי אישור הממשלה ביום ראשון. זה מה שלגולדקנופף היה לומר: "אנחנו כעת מרכיבים עוד נדבך במשולש החרדי החדש. אנחנו יוצאים מגבולות ציר ירושלים־בני ברק־אשדוד ועוברים למרחב חדש: תילה־כסיף־קריית גת (...) המטרופולין החרדי החדש יוכל להוות מוקד מרכזי לאוכלוסיות החרדיות באזור ולייצר מענה לכלל צורכי האוכלוסייה החרדית". כסיף היא עיר חרדית שמתוכננת להיבנות ליד תל ערד, ובמערב קריית גת, במסגרת הבנייה הנרחבת, צומחות עוד ועוד שכונות חרדיות. אלה הקודקודים של "המשולש החרדי החדש". מה משולש, מטרופולין.
אם מציירים את המשולש על המפה, רואים שהוא מצביע לכיוון אחד — באר שבע. ומהכיוון הגיאוגרפי נגזר הכיוון העקרוני: לחרד גם את באר שבע, עיר המחוז. זה לא יקרה ביום־יומיים, אבל זה יקרה. ראינו את זה בשכונות חילוניות למהדרין בירושלים, מקריית משה עד רמת אשכול, שהיום נדיר למצוא בהן תושבים שאינם חרדים.


וזה כבר מתחבר לסיפור הגדול של השתלבות החרדים במעגל החיים הישראלי, אותו סיפור שכורך את הגיוס, שוק העבודה וחיי היומיום במרחב הפיזי העירוני. אותו סיפור שיעצב את פני החברה הישראלית כולה בעשורים הקרובים, יותר מכל סיפור אחר.
אם החרדים יחליטו שהם משתלבים, לא יהיה צריך לדבר על הקמת ערים חרדיות, שנידונות לחיי עוני ותלות, אלא נדבר על ערים מעורבות ואפילו שכונות מעורבות. נראה ערים שיכולות לפרוח ולשגשג, כי תושביהן עובדים ומשרתים ותורמים לקופה הציבורית. אם החרדים יחליטו שהם משתלבים, ההחלטות שיתקבלו יבקשו להיטיב עם כל הסביבה — היישובים, הטבע, האוכלוסייה — שבתוכה הם מבקשים לחיות. אם החרדים יחליטו שהם משתלבים, לא יהיה צורך בתוכניות אסטרטגיות ל־200 אלף יחידות דיור רק עבורם, ונוכל לקבל סוף סוף תוכניות אסטרטגיות לחברה הישראלית כולה (מצוקת הדיור לא פוסחת על אף מגזר).
בישראל אין מצוקת יישובים. יש לנו יישובים בשפע, די והותר, הרבה מעבר לנדרש. כל גורמי המקצוע, ממתכנני הערים ועד אחרון הפקידים במשרד האוצר, סבורים שאין סיבה להקים יישובים חדשים, יש לחזק את הקיימים, בדגש על הערים. לחזק את באר שבע כמו שצריך, ולהפוך אותה למטרופולין כמו שמטרופולין צריך להיות, כזו שבין השאר מספקת תעסוקה איכותית לתושביה ושכניה. זה יחזק גם את שאר יישובי הנגב, היהודיים והערביים. לא יהיה שום צורך בהקמת פייק ערים יש מאין באמצע המדבר רק בשביל הכותרת, רק בשביל הבייס הפוליטי.
לכן הסיפור של תילה הוא לא רק הסיפור של תילה. זה הסיפור של איך אנחנו מתכננים כאן, זה הסיפור של עתיד הנגב, ושל המדינה שנשאיר אחרינו לילדינו ולדורות הבאים.
הכותב הוא עיתונאי כאן חדשות

 

[אופקים 1]

תילה בג'ונגל​

הממשלה החליטה להקים עיר חרדית חדשה בנגב, תילה שמה. הסיבות שהובילו להחלטה, ההשלכות שלה והפספוס שנעוץ בה הם תמצית הסיפור הישראלי הנוכחי​

מוסף כלכליסט | 04.07.24

1​

מזל טוב, יש לנו עיר חדשה! כלומר עוד אין, אבל תהיה, מתישהו.
ביום ראשון הממשלה אישרה את הצעתו של שר השיכון יצחק גולדקנופף להקים עיר חדשה, תילה — שם זמני, בגלל חורבת תילה הסמוכה, אי שם אחרי השפיץ הדרום־מערבי של הר חברון, 20 ק"מ מרהט, 25 ק"מ מבאר שבע. זו מיועדת להיות עיר חרדית, עם 50 אלף דירות ו־100-80 אלף תושבים, אולי אפילו יותר.
רוב גורמי המקצוע התנגדו להחלטה הזו: אנשי תכנון, משרד האוצר, ראשי רשויות מקומיות בנגב הצפוני, החברה להגנת הטבע. אפילו המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שאישרה את ההחלטה לפני הממשלה (ביולי 2023) כתבה ש"קיימת העדפה להרחבה וחיזוק של יישובים קיימים והימנעות מהקמת יישובים חדשים, בהתאמה למטרות תמ"א 35, בהן שמירה על השטחים הפתוחים, ייעול השימוש במשאב הקרקע, ריכוז הפיתוח במרקמים העירוניים, מניעת פרבור וחיזוק העירוניות". ובכל זאת היא אישרה להקים את תילה.
למה? כי הלחץ הפוליטי של המפלגות החרדיות לקדם פתרונות דיור למגזר עשה את שלו. אבל למה הן בכלל רוצות להקים עיר חרדית דווקא שם? לכאן כבר נכנסו צרכים פוליטיים שהתערבבו עם מצוקת הדיור האמיתית, ובדרך התעלמו מהפגיעה האפשרית במרקם החברתי של ישראל העתידית.

אם החרדים יחליטו שהם משתלבים, לא יהיה צריך לדבר על הקמת ערים חרדיות, שנידונות לחיי עוני ותלות, אלא נדבר על ערים מעורבות, שיכולות לפרוח ולשגשג​

שכונה חדשה בבית שמש, שנועדה להדביק את הביקוש. מה יכולה לעשות עיר כשהאוכלוסייה בה גדלה ב־7% בשנה? צריך עוד דירות ועוד תשתיות, וכמעט בלתי אפשרי לעמוד בקצב. צילום: יואב דודקביץ

2​

נתחיל בהתחלה: התכנון המקורי לא היה להקים בתילה עיר חרדית, אלא עיר לכולם. כבר באפריל 2022 ממשלת בנט־לפיד עם שרת הפנים איילת שקד (שהיתה אחראית למינהל התכנון) החליטה לבחון הקמה של עיר כזאת "במרחב צפונית ללהבים".
מה מייחד את "המרחב צפונית ללהבים"? לא הרבה. באזור הזה מסתיים הר חברון, ובשיפוליו מתחיל הנגב. אינספור חיילים ניווטו שם בגבעות בלילות עם או בלי ירח. אז למה המדינה כל כך רוצה להקים כאן עיר? כדי למנוע רצף טריטוריאלי בין ערביי הנגב ביישובים הבדואיים לפלסטינים ביישובים של דרום הר חברון. אף אחד לא אומר את זה בקול, אבל מספיק לפתוח מפה כדי להבין. זה גם היה התמריץ שמאחורי הקמה של שורה (ממש שורה, מילולית) של יישובים כפריים קטנים מדרום להר חברון, מכרמית דרך ליבנה ועד הר עמשא — שמישהו יחצוץ בין הבדואים בחורה לפלסטינים ביאטא.
רק שהמשמעות של כל זה היא פגיעה אנושה בבאר שבע. ביולי, כשהמועצה הארצית דנה בעניין, היא כתבה כי ועדת המשנה לנושאי תכנון עקרוניים (הולנת"ע) "סברה כי לאור ממצאי התזכיר, המצביעים על פגיעה אפשרית בבאר שבע ובערים נוספות במרחב והמתייחסים לעתודות תכנוניות משמעותיות הקיימות במרחב, לא הוכחו הצורך וההצדקה בהקמתה של עיר חדשה לאוכלוסייה הכללית במיקום מרכזי זה מצפון לבאר שבע, וכי הקמתו של יישוב חדש כפי שמוצע תלווה בהשפעות חברתיות, סביבתיות וכלכליות כבדות".
ובכל זאת, הממשלה רוצה ליישב את האזור ביהודים שיחצצו בין הערבים לערבים. מה עושים? טוב שיש חרדים.

מקורות: ביטוח לאומי, דו"חות כספיים של מודיעין עילית וביתר עילית

3​

החברה החרדית גדלה בקצב המהיר ביותר בישראל. מי שרוצה המחשה עד כמה הקצב הזה מסחרר, שייסע לבית שמש. היא עצומה בגודלה מבחינת השטח — 38 אלף דונם (לשם השוואה, בתל אביב יש 52 אלף דונם) — והאוכלוסייה שלה צומחת בקצב הכי מהיר בארץ, 7% בשנה. זה אומר שכל הזמן צריך לבנות עוד דירות, וכל הזמן נדרשות עוד ועוד תשתיות. עוד גנים ובתי ספר, עוד מרפאות, עוד צינורות ביוב, עוד קווי אוטובוס, עוד מרכזים מסחריים, פארקים, מרכזי תעסוקה ומסחר. כמעט בלתי אפשרי לעשות את זה כמו שצריך, ורואים את זה כשמבקרים בבית שמש — עומס אדיר, חריגות בנייה מסוכנות, דירות שנבנות בחניונים, רחובות צפופים וכן הלאה.
אבל זה לא רק הצמיחה הבלתי פוסקת במספר התושבים; ערים חרדיות נוטות להיות עניות. בית שמש היא עוד איכשהו עיר מעורבת, אבל הסתכלו על שתי הערים החרדיות שהוקמו ביהודה ושומרון, מודיעין עילית וביתר עילית. בראשונה גרים כ־90 אלף בני אדם, בשנייה כ־70 אלף. השכר הממוצע בראשונה הוא כ־7,500 שקל (נכון ל־2023), בשנייה כ־7,700; השכר הממוצע הארצי הוא 14 אלף, פי שניים. כלומר אלה שתיים מהערים העניות ביותר במדינת ישראל. ערי מסכנות.
הן לא יכולות להחזיק את עצמן כלכלית. לפי חוות הדעת של משרד האוצר שצורפה להחלטה להקים את תילה, ההכנסה העצמית (הכנסות עצמיות הן מה שהעיריות מקבלות מארנונה למגורים ומאגרות על שירותים עירוניים) לתושב במודיעין עילית היא 1,366 שקל בלבד; הממוצע הארצי ביישובים עירוניים הוא 4,558 שקל, יותר מפי שלושה.
אם נוסיף לכל זה את ההערכה הסבירה שהחרדים שיבואו לגור בתילה לא יעשו זאת כי הם חובבי מדבר גדולים אלא כי הם לא יכולים להרשות לעצמם לגור בירושלים, בבני ברק ואפילו לא בבית שמש, נבין שתילה עומדת להיות עוד עיר חרדית ענייה, שלא תוכל להחזיק את עצמה, ועוד בחום של הנגב. אם זה עבד כל כך טוב עם עיירות הפיתוח בשנות החמישים, למה שלא נעשה את זה שוב עם החרדים?

4​

מצוקת הדיור במגזר אכן קשה. בבני ברק ובירושלים נגמר המקום, ומעט הדירות שיש מאוד יקרות. בשכונות החרדיות המבוקשות בירושלים, כולל כמה עניות מאוד, נמכרות דירות לפי 70 אלף שקל למ"ר. זוגות צעירים חרדים שלא יכולים לשלם סכומים כאלה נודדים לבית שמש, אז גם היא מתייקרת. עכשיו הם ינדדו לאן שהרב יגיד, גם אם זה לנגב.
לפי ניירות עמדה ומחקרים של המכון החרדי למחקרי מדיניות, האוכלוסייה הזאת זקוקה לעוד כ־200 אלף יחידות דיור חדשות עד 2040. המכון גיבש תוכנית אסטרטגית לפתרונות דיור עבורה, דחף אותה נמרצות וגייס לעניין את משרד השיכון עוד בתקופתו של השר יואב גלנט, קל וחומר בתקופתו של גולדקנופף, יו"ר יהדות התורה. והתוכנית הזאת לא נגמרת בתילה. זה היה ברור מאוד בחגיגות של משרד השיכון אחרי אישור הממשלה ביום ראשון. זה מה שלגולדקנופף היה לומר: "אנחנו כעת מרכיבים עוד נדבך במשולש החרדי החדש. אנחנו יוצאים מגבולות ציר ירושלים־בני ברק־אשדוד ועוברים למרחב חדש: תילה־כסיף־קריית גת (...) המטרופולין החרדי החדש יוכל להוות מוקד מרכזי לאוכלוסיות החרדיות באזור ולייצר מענה לכלל צורכי האוכלוסייה החרדית". כסיף היא עיר חרדית שמתוכננת להיבנות ליד תל ערד, ובמערב קריית גת, במסגרת הבנייה הנרחבת, צומחות עוד ועוד שכונות חרדיות. אלה הקודקודים של "המשולש החרדי החדש". מה משולש, מטרופולין.
אם מציירים את המשולש על המפה, רואים שהוא מצביע לכיוון אחד — באר שבע. ומהכיוון הגיאוגרפי נגזר הכיוון העקרוני: לחרד גם את באר שבע, עיר המחוז. זה לא יקרה ביום־יומיים, אבל זה יקרה. ראינו את זה בשכונות חילוניות למהדרין בירושלים, מקריית משה עד רמת אשכול, שהיום נדיר למצוא בהן תושבים שאינם חרדים.


וזה כבר מתחבר לסיפור הגדול של השתלבות החרדים במעגל החיים הישראלי, אותו סיפור שכורך את הגיוס, שוק העבודה וחיי היומיום במרחב הפיזי העירוני. אותו סיפור שיעצב את פני החברה הישראלית כולה בעשורים הקרובים, יותר מכל סיפור אחר.
אם החרדים יחליטו שהם משתלבים, לא יהיה צריך לדבר על הקמת ערים חרדיות, שנידונות לחיי עוני ותלות, אלא נדבר על ערים מעורבות ואפילו שכונות מעורבות. נראה ערים שיכולות לפרוח ולשגשג, כי תושביהן עובדים ומשרתים ותורמים לקופה הציבורית. אם החרדים יחליטו שהם משתלבים, ההחלטות שיתקבלו יבקשו להיטיב עם כל הסביבה — היישובים, הטבע, האוכלוסייה — שבתוכה הם מבקשים לחיות. אם החרדים יחליטו שהם משתלבים, לא יהיה צורך בתוכניות אסטרטגיות ל־200 אלף יחידות דיור רק עבורם, ונוכל לקבל סוף סוף תוכניות אסטרטגיות לחברה הישראלית כולה (מצוקת הדיור לא פוסחת על אף מגזר).
בישראל אין מצוקת יישובים. יש לנו יישובים בשפע, די והותר, הרבה מעבר לנדרש. כל גורמי המקצוע, ממתכנני הערים ועד אחרון הפקידים במשרד האוצר, סבורים שאין סיבה להקים יישובים חדשים, יש לחזק את הקיימים, בדגש על הערים. לחזק את באר שבע כמו שצריך, ולהפוך אותה למטרופולין כמו שמטרופולין צריך להיות, כזו שבין השאר מספקת תעסוקה איכותית לתושביה ושכניה. זה יחזק גם את שאר יישובי הנגב, היהודיים והערביים. לא יהיה שום צורך בהקמת פייק ערים יש מאין באמצע המדבר רק בשביל הכותרת, רק בשביל הבייס הפוליטי.
לכן הסיפור של תילה הוא לא רק הסיפור של תילה. זה הסיפור של איך אנחנו מתכננים כאן, זה הסיפור של עתיד הנגב, ושל המדינה שנשאיר אחרינו לילדינו ולדורות הבאים.
הכותב הוא עיתונאי כאן חדשות

אם החרדים יחליטו שהם לא חרדים, אז הם לא יצרכו שכונות בנפרד.
ואם הכתב הנכבד יחליט שהוא לא ישראלי, אז תהיה עוד דירה פנויה בירושלים
לבאר שבע יש יותר סיכוי להפוך לעיר ערבית מאשר להיות עיר חרדית

 

[nigun]

אם החרדים יחליטו שהם לא חרדים, אז הם לא יצרכו שכונות בנפרד.

אם החרדים יחליטו שהם לא חרדים
קצב הגידול יהיה בהתאם ולא יצטרכו כ"כ הרבה דירות

 

[די]

כתבה מגעילה
אני מזהה תהליכים שקרו בגרמניה בשנות השלושים
יהודי 1930=חרדי 2024

 

[יעקב ארץ-צבי]

הם מ-פ-ח-ד-י-ם !! ובצדק, [מבחינתם] הם מתחילים להרגיש בודדים...

 

[איכא מאן דאמר]

אני רואה בכתבה הזו המון אמת ויושרה.
פעם הם תרצו תירוצים.
כשבנו ערים חדשות חרדיות הם הסבירו שזה לא מתאים ההסתגרות הזו.
וכשבנו שכונות חדשות בערים חילוניות, הם התלוננו שזה מכביד על העיר.
כשבנו שכונות נוספות בערים מעורבות, הם הסבירו שזה מכריע את גורל העיר.
וכשחרדים העיזו לבא לגור בשכונות חילוניות, הם זעקו גיוואלד על ההתחרדות.
בוודאי שיש לדאוג לחרדים. אבל לא ככה.

כאן הכתבה כותבת את הכל על השולחן.
יש לנו בעיה עם זה שאתם חרדים
וממילא מה שלא יעשו עבורכם, הוא לא טוב בשבילנו.
עד שתחליטו שאתם משתלבים (כמובן מתאים את עצמכם עלינו, חלילה לחשוב על הדרה והדתה אצלנו) אז הכל פוליטי.

רק משהו אחד לא הבנתי.
אם המטרה בלבנות את תילה היא כדי לחצוץ בין הפלסטינים לבדואים, כיצד זה נהיה אינטרס פוליטי?
ואם עדיף שלא לבנות ישובים חדשים כי זה יחליש את באר שבע, אז מה החשש שהחבר'ה פשוט יבואו לבאר שבע?...