תח"צ מרכזית הארזים

[שתים]

רק אחרי הרמזור בתחנה בצומת רמות
אחד מהתקלות של המקום

אין כניסה ייעודית למתחם?
ראיתי איזה כביש שפונה ימינה, זו הירידה לתל אביב?

 

[נבחר]

אין כניסה ייעודית למתחם?
ראיתי איזה כביש שפונה ימינה, זו הירידה לתל אביב?

הפניה ימינה זה הירידה לתל אביב (או הכניסה לאוטובוסים)

 

[ספרא רבא]

מאיפה עובדי העירייה יודעים את צרכי התושבים?
רוב העיריות לא יודעות אפילו לנתח נתונים פשוטים, כמו מספר כיתות שיצטרכו לתחילת שנת הלימודים, נראה לך שהם ידעו לנתח נתונים מורכבים של דרישה משתנה לתחבורה ציבורית?

הדימוי לכיתות הוא לא מדויק, כי גם אם העיריות מתקשות לחזות את הצפי, הם כן פועלות לתיקון מצב קיים. כיון שכרגע אנו מסתפקים בהתאמת התח"צ לצורך שכבר קיים, הדימוי המתאים הוא לכיתות שצריכים ולא לכיתות שיצטרכו.

 

[נבחר]

אופקים 1 מייצג כאן את הגישה הקלאסית של משרד התחבורה:
רק הם מבינים רק הם יודעים, רק להם יש טווח חשיבה ארוך
רשות מטרופולינית? מה היא כבר תעשה יותר טוב ממשרד התחבורה
נציגי העיריה? מה הם יודעים, אפילו כמה כיתות בעיר הם לא יודעים
והתושבים? סובלים

 

[אפרסמון2]

הדימוי לכיתות הוא לא מדויק, כי גם אם העיריות מתקשות לחזות את הצפי, הם כן פועלות לתיקון מצב קיים. כיון שכרגע אנו מסתפקים בהתאמת התח"צ לצורך שכבר קיים, הדימוי המתאים הוא לכיתות שצריכים ולא לכיתות שיצטרכו.

וזה גם לא משנה.
כדברי צ'רצ'יל, דמוקרטיה היא שיטה גרועה מאוד, אבל הפחות גרועה מכולן.

 

[אופקים 1]

אופקים 1 מייצג כאן את הגישה הקלאסית של משרד התחבורה:
רק הם מבינים רק הם יודעים, רק להם יש טווח חשיבה ארוך
רשות מטרופולינית? מה היא כבר תעשה יותר טוב ממשרד התחבורה
נציגי העיריה? מה הם יודעים, אפילו כמה כיתות בעיר הם לא יודעים
והתושבים? סובלים

אני מייצג את הגישה הקלאסית שהמגזר הציבורי הוא פחות יעיל מהמגזר העסקי.
וגם את הגישה הקלאסית ששלטון מקומי נגוע באינטרסים יותר מאשר שלטון מרכזי.
וגם את הגישה הקלאסית שתחבורה מחברת גם לרשויות נוספות, ושעירייה תתקשה לקבל החלטות כאשר מדובר בקו משותף לרשות נוספת, ע"ע קו בית שמש - ביתר
וגם את הגישה הלא קלאסית שרשויות מטרופוליניות זה אותו הדבר שקיים כיום, ורק מדובר בשינוי השם.
ואני מזכיר, במחוז ירושלים התכנון נעשה על ידי צוות אב תחבורה, כלומר על ידי גוף שמתוקצב על ידי עיריית ירושלים.

 

[אפרסמון2]

גוף שמתוקצב על ידי עיריית ירושלים.

מתוקצב זה פקידים.
צריכים להכריע בזה נציגי ציבור. כמובן אפשר להתייעץ עם מומחי תחבורה.

 

[אופקים 1]

מתוקצב זה פקידים.
צריכים להכריע בזה נציגי ציבור. כמובן אפשר להתייעץ עם מומחי תחבורה.

מה ההכשרה של נציגי ציבור?
בנתיים רוב נציגי הציבור איתם דיברתי מתקשים בכלל להבין את הבעיות והמצוקות.
התחום הוא תחום מקצועי.
מזל שלא רוצים שהעירייה גם תספק מים וחשמל.

 

[חוחית]

בלת"ק
אני חושבת שכלל העוסקים בתכנון תח"צ
צריכים פשוט לסוע בה, אם לא כל יום, אז כל שבוע.
ואם הם לא מוכנים
אז שיקשיבו לציבור.
בפשטות.
חכמת ההמונים.

 

[מרכז מידע]

ואם הם לא מוכנים
אז שיקשיבו לציבור

למה להציע אופציה כזו?...

מי שלא מוכן יתכבד ויעבור לאגף אחר,
לא ביקשנו למכור את האוטו אלא מינימום פעמיים שלוש בשבוע לבוא לעבודה עם תח״צ!

 

[אפרסמון2]

מה ההכשרה של נציגי ציבור?

אין להם הכשרה. לא בטחונית, לא מדינית, לא כלכלית, וגם לא תחבורתית.
אבל הם מנהלים את המדינה/העיר.
זה הרעיון הדמוקרטי.

אין כזה דבר "מקצועי". יש כאן אינטרסים מנוגדים של קבוצות שונות: בעלי רכבים ושאינם, תושבי איזורים שונים, ועוד.

בשביל להכריע ביניהם, צריך הכרעה דמוקרטית.

כמובן, שצריך להתייעץ עם גורמי מקצוע.

 

[די]

מי שמנהל את הגדלת השירות ינהל את הכסף בעצמו, ועדיף שזה יהיה מנוהל על ידי גוף עסקי

אדרבה

 

[די]

אופקים 1 מייצג כאן את הגישה הקלאסית של משרד התחבורה:
רק הם מבינים רק הם יודעים, רק להם יש טווח חשיבה ארוך

לא לתקוף אישי...

 

[נבחר]

לא לתקוף אישי...

אני משוכנע, ואם לא אז אני כותב זאת במפורש, שאופקים 1 מבין שאני לא תוקף אותו
כתבתי שהוא מייצג את הגישה הרווחת במשרד התחבורה
הוא גם מסכים עם מה שכתבתי, רק מסביר את זה במילים אחרות שמוצדקות יותר לדעתו:

אני מייצג את הגישה הקלאסית שהמגזר הציבורי הוא פחות יעיל מהמגזר העסקי.
וגם את הגישה הקלאסית ששלטון מקומי נגוע באינטרסים יותר מאשר שלטון מרכזי.
וגם את הגישה הקלאסית שתחבורה מחברת גם לרשויות נוספות, ושעירייה תתקשה לקבל החלטות כאשר מדובר בקו משותף לרשות נוספת, ע"ע קו בית שמש - ביתר
וגם את הגישה הלא קלאסית שרשויות מטרופוליניות זה אותו הדבר שקיים כיום, ורק מדובר בשינוי השם.
ואני מזכיר, במחוז ירושלים התכנון נעשה על ידי צוות אב תחבורה, כלומר על ידי גוף שמתוקצב על ידי עיריית ירושלים.

 

[מנוי פרימיום]

ממה שראיתי בעבר בירושלים -
נבחרי הציבור במנהלים הקהילתיים בכל שכונה ושכונה קשובים לפניות התושבים
הם הצליחו להביא לשינויים משמעותיים בתחבורה לטובת התושבים בשכונות השונות.

למרות הזלזול שמביעים כאן אלו שאינם תושבי העיר
המודל הזה מתפקד והתוצאה בשטח מדברת בעד עצמה
תושבי ירושלים נהנים מתחבורה מתקדמת יותר ביחס להרבה ערים בישראל

 

[דוד פרידמן השני]

כן כל כך קשה להתלונן בטופס הזה.
רק לדוגמא, אני כתבתי מלל 10 דקות, ורציתי לכתוב מספר תחנה וחיפשתי בגוגל, וכשמצאתי עשיתי העתק הדבק, ואז נכתב לי שאי אפשר לעשות הדבקה! אבל ביותר מכך, כל המלל שהשקעתי כתיבה עליו - נמחק!!! למה???

גם אני סבלתי מזה, עד שמצאתי מעקף:
מוחקים את שורת הכתובת בדפדפן, מדביקים לשם את התוכן שרוצים להדביק בטופס,
ואז בוחרים את התוכן (שנמצא בשורת הכתובת, כאמור,) וגוררים אותו עם העכבר לתוך השדה המבוקש בטופס.
המערכת לא מזהה שזו הדבקה.
שימושי במיוחד כשכבר כתבתי תלונה לחברה, ואני רוצה לשלוח אותה גם למשרד התחבורה עם שינויים קלים.

דווקא מירי רגב מנסה לקדם את זה, אבל בנתיים ללא הצלחה.

מרב מיכאלי קידמה מה שרצתה בתוך כמה חודשים.
תמיד חשבתי שלקדם דברים במשרד התחבורה זה פשוט לא אפשרי,
עד שהיא באה ועשתה בתוך כמה חודשים מהפכות שכץ ורגב לא עשו ב20 שנה.
הם עשו דברים אחרים, כמובן. (בעיקר כץ.)

 

[מרכז מידע]

ממה שראיתי בעבר בירושלים -
נבחרי הציבור במנהלים הקהילתיים בכל שכונה ושכונה קשובים לפניות התושבים
הם הצליחו להביא לשינויים משמעותיים בתחבורה לטובת התושבים בשכונות השונות.

הבעייה בד״כ שרוב התושבים פונים אחרי שכבר הוחלט על השינוי ואז כבר אין מה לעשות,
תאמרו אז שיפנו קודם?
הבעייה שזה לא בבית כנסת, אלא ישיבה במתנ״ס באיזה שעת בוקר בתאריך שנקבע ע״י מישהו,
כמה נראה לכם באים לכאלו ישיבות שגם שם ההשפעה שלך היא מאוד מוגבלת עד לא קיימת?
התשובה: 5-10 תושבים משכונה של 10,000 איש!
בקיצור בסופו של יום החבר׳ה מהמתנ״ס הם טובים ורוצים לעזור אבל ברוב המקרים הם לא התושב הקלאסי החרדי מהשכונה!
כך שכנראה אין הרבה הבדל ויותר חשוב אנשים שפשוט נוסעים בתחב״צ!
וכמובן שחייב נציגים כאלו מכל איזור!

אבל אם יהיו כאלו שהסיבה שהם מונו זה כי הם נחמדים לא נגיע לשום מקום!

למרות הזלזול שמביעים כאן אלו שאינם תושבי העיר
המודל הזה מתפקד והתוצאה בשטח מדברת בעד עצמה
תושבי ירושלים נהנים מתחבורה מתקדמת יותר ביחס להרבה ערים בישראל

דווקא התחבורה מתקדמת בעיר היא נגד התושבים,
העובדה שבכל איזור שבונים רכבת קלה/מרכזית וכדו׳
התושבים מוחים ולא רוצים אלא מעדיפים את האוטובוס,
אבל פשוט לא הקשיבו ולכן התקדמו,

כמובן שאני בעד להקשיב לתושב, אבל רק עושה סדר!

 

[אופקים 1]

אין להם הכשרה. לא בטחונית, לא מדינית, לא כלכלית, וגם לא תחבורתית.
אבל הם מנהלים את המדינה/העיר.
זה הרעיון הדמוקרטי.

אין כזה דבר "מקצועי". יש כאן אינטרסים מנוגדים של קבוצות שונות: בעלי רכבים ושאינם, תושבי איזורים שונים, ועוד.

בשביל להכריע ביניהם, צריך הכרעה דמוקרטית.

כמובן, שצריך להתייעץ עם גורמי מקצוע.

כיון שבשיטה הדמקורטית הנציגים עומדים להצבעה כל מספר שנים, הרי שלא כדאי להם לקדם מהלכים ארוכי טווח שאת הקרדיט עליהם סביר שיקבלו נציגים אחרים.
כמו"כ, פעולות שבטווח הקצר לא מתקבלות בסבר פנים יפות גם יהיה קושי לקדם אפילו אם מדובר רק בקבוצת מיעוט קולנית.
לצ'רצ'יל למשל, מייחסית את האמרה הבאה "הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר הקיימת, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום".

 

[די]

כיון שבשיטה הדמקורטית הנציגים עומדים להצבעה כל מספר שנים, הרי שלא כדאי להם לקדם מהלכים ארוכי טווח שאת הקרדיט עליהם סביר שיקבלו נציגים אחרים.
כמו"כ, פעולות שבטווח הקצר לא מתקבלות בסבר פנים יפות גם יהיה קושי לקדם אפילו אם מדובר רק בקבוצת מיעוט קולנית.

וזה נכון גם כלפי שר התחבורה
אלא אם כן ה"פקידים הלא נבחרים" ינהלו את המדינה לפי האג'נדות שלהם
מה עם ניהול עסקי פרטי שכתבת? דווקא נשמע רעיון טוב.

 

[אופקים 1]

וזה נכון גם כלפי שר התחבורה
אלא אם כן ה"פקידים הלא נבחרים" ינהלו את המדינה לפי האג'נדות שלהם
מה עם ניהול עסקי פרטי שכתבת? דווקא נשמע רעיון טוב.

ודאי שזה נכון גם לגבי שר התחבורה, הוא יודע שבהתראה קצרה הוא יכול לעמוד לבחירה מחדש.
ולכן, הצורה הטובה ביותר, וזה גם היה הרעיון של ועדת סדן כשהציעה את הקמת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, שהרשות תתנהל כיחידת סמך, שזה משהו באמצע בין חברה ממשלתית לבין משרד ממשלתי, ותוכל להגדיל את מספר העובדים, ולתת שכר הולם לפי רמת הביצועים.
חלוקה של המכרז לחלק של תפעול, וחלק תכנון, יכול לתת מצד אחד ודאות כלכלית למתפעל שצריך סכומי כסף גדולים להצטייד באוטובוסים ולהכשיר את עובדי השטח, וגם לתת תמרוץ ליעילות ומענה מהיר לצרכים על ידי מחלקת תכנון קטנה שכל קיומה תלוי בתחבורה ציבורית טובה.
בלונדון פועל מודל דומה, שנחשב להצלחה.