דרוש מידע ילד בן 3 מרביץ במעון בלי סוף - מה ניתן לעשות?

  • הוסף לסימניות
  • #81
סליחה מראש
אלימות זה סוג של שפה שייתכן והילד מכיר אותה מהיכן שהוא, כדאי לחפש היכן היא ולהפסיק אותה.

אני כותבת מניסיון של הצד השני אחד מילדי בכיתות הנמוכות של הת"ת סבל מאלימות קשה של חבר
החבר גר קרוב אלינו ומספר פעמים יצא לי לראות איך "מדברים" איתו בבית.

אני לא באה להאשים חלילה אלה להעלות אופציה לדעתי גם ייתכן מאוד שכמו שכתבו שמדובר בקושי תחושתי.

המון נחת!!
"האלימות" שהוא חווה בבית זה אולי מכה קטנה על היד כאשר עושה משהו מאד חריג וקיצוני
באופן כללי אני אישית ממש לא בעד חינוך עם מכות
אני בעד לאהוב ללטף ולהסביר

גם מבחינת האווירה בבית - לא אוהבת להרים את הקול (כמובן תמיד יש את המקרים שחייב ואסור להבליג) וגם אז מתוך חינוך ולא כעס - וזה עבודה עצמית גם לי
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
אף אחד מהילדים שלי לא נשך בגן כי בפעם הראשונה שהם חזרו עם סימנים (ולכולם היה את החבר הלא מחונך הזה)
אחד הילדים שהיה מופרע
תרשי לי לחלוק עלייך
מהיכן את יודעת איזה חינוך מקבל בבית?
ולא הייתי מגדירה ילד בן 3 "מופרע" בשום צורה שהיא
אם יהיה לך ילד כזה תראי לו מופרע? - לא נראה לי
תגידי שהחינוך שלך התקלקל ובעקבות זאת מרביץ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
כדאי לשים לב גם לתיוג
בגן של הבן שלי היה ילד לדעתי עם בעיית התנהגות והוא היה מרביץ המון
הוא נהיה מושג בגן- "X מרביץ כל היום לכולם"
עד היום (כבר שנתיים בגן) הבן שלי יגיד "כל היום X מרביץ", וכל מכה או סיפור שהיה בגן ישויך אוטומטית לX הבעייתי...
בשיחה עם הגננת הבנתי שהוא כבר בכלל לא מרביץ באופן חריג, אבל אצל כל הילדים בגן הוא מתויג כילד הבעייתי שמרביץ
וזה נזק ועוול גדול לילד
בשביל זה לבד אני חושבת ששווה להתאמץ לעצור את זה גם אם זה תואם גיל
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
יש פה אמא שמחפשת פתרון /עזרה לילד
ולדחוף פה כל הודעה שניה שאין מקומו במקום רגיל....
קצת "קיצוני" בעיני!
היא לא דחפה לה שום דבר
היא מנסה להסביר לכל אלה שחושבים שהתנהלות של אלימות בלתי נסבלת היא בסדר.
והיא לא.
אז לא קמים בבוקר ומעבירים ילד למסגרת אחרת,
עורכים בדיקות ואבחונים
וגם אם מתברר שהוא אכן צריך סיוע במסגרת מסוימת,
זה לטובתו וכמובן לטובת הסביבה.
ילד שקשה לו- עוזרים לו.
לא מפטירים לחלל, הוא קטן, הוא חלש, יעבור לו.

על החתום
אימא לילדה(ולא רק היא, גם אחרות) שעברה שנה זוועה מצד 2 ילדות אלימות
מכות, הצקות ונשיכות ביד שלקחו כמה שבועות לחלוף
וכמובן פחד ללכת לגן.
(והן בהחלט לא ממשיכות שם שנה הבאה.)

ההודעה שלי לא פונה פה לאפאחת ספציפית וגם לא לפותחת האשכול.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #85
ועוד משהו- יכול להיות שכמו שכתבו ההרבצות בגן תואמות גיל וזה תקין
אצל אחד הילדים שלי גם ראיתי קושי גדול כשלהרבה היה חלאקה ולו עדיין לא
אבל מה שנשמע לי חמור- זה שהוא גם ברחוב מרביץ לילדים לא מוכרים ללא סיבה, בלי ניסיון אצל הילדים שלי- זה נשמע לי בעייתי ממש
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
כדאי לשים לב גם לתיוג
בגן של הבן שלי היה ילד לדעתי עם בעיית התנהגות והוא היה מרביץ המון
הוא נהיה מושג בגן- "X מרביץ כל היום לכולם"
עד היום (כבר שנתיים בגן) הבן שלי יגיד "כל היום X מרביץ", וכל מכה או סיפור שהיה בגן ישויך אוטומטית לX הבעייתי...
בשיחה עם הגננת הבנתי שהוא כבר בכלל לא מרביץ באופן חריג, אבל אצל כל הילדים בגן הוא מתויג כילד הבעייתי שמרביץ
וזה נזק ועוול גדול לילד
בשביל זה לבד אני חושבת ששווה להתאמץ לעצור את זה גם אם זה תואם גיל
בשביל זה לבד אני חושב ששווה להתאמץ לעצור את התיוג וההקצנה, גם אם זה קצת לא נעים להיות בצד הסופג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
היא נורמלית כשזה תקופתי!
ראי בתחילת השרשור- האמא כותבת המפורש שהילד מתנהג כך בתקופה האחרונה...
תקופה אחרונה יכולה להיות חצי שנה
זה לגבי זה.

וגם ילד שצץ לו קושי- צריך לבדוק ולבחון מה קרה
ולא לחשוב שזה יעלם כלעומת שבא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
בשביל זה לבד אני חושב ששווה להתאמץ לעצור את התיוג וההקצנה, גם אם זה קצת לא נעים להיות בצד הסופג.
אני מדברת על תיוג של ילדים
והם לא כמו המבוגרים של היום שמסבירים "שזה יעבור, ותואם גיל, ותקין לגמרי"
הם חווים התנהגות של ילד ומקטלגים לבד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
  • הוסף לסימניות
  • #90
ועוד משהו- יכול להיות שכמו שכתבו ההרבצות בגן תואמות גיל וזה תקין
אבל מה שנשמע לי חמור- זה שהוא גם ברחוב מרביץ לילדים לא מוכרים ללא סיבה, בלי ניסיון אצל הילדים שלי- זה נשמע לי בעייתי ממש
להיפך, זה רק מרגיע, זה מראה שזה לא שהילד מתרגל להשיג את מבוקשו באלימות.
זה רק מראה שהוא בשלב של קניית כישורי חיים, והוא מנסה להשיג חברים ותשומת לב בצורה משובשת.
עוד קצת, והוא יבין מעצמו שהוא לא מרוויח מכך, ועם טיפה תיווך של ההורים הוא גם יראה איך החברים יוצרים קשר אחד עם השני, והתקופה הזו מאחוריו.
מניסיון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
אני מדברת על תיוג של ילדים
והם לא כמו המבוגרים של היום שמסבירים "שזה יעבור, ותואם גיל, ותקין לגמרי"
הם חווים התנהגות של ילד ומקטלגים לבד...
ילדים לא מתייגים לבד - ודאי לא לאורך זמן - בלי עזרה של ההורים...
אנחנו לא מכירים את זה? "XXX הוא מרביץ, כדאי להתרחק ממנו"...
כבר אמרו חכמינו: שותא דינוקא בשוקא דאבוה או דאימיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
הסכמתי עם כל מילה בהודעתך, פרט לשורות אלו
ילד שמופנה לחינוך מיוחד לא מוסלל, ועתידו בזירה זו לא נחרץ, וגם אין בכך כדי להורות על היעדר תבונה וכישורים. אלו דעות קדומות נטולות ביסוס מוצ שחבל להדהד ולהפחיד באמצעותן.
לא יודעת לגבי המקרה הספציפי לגביו נועצת מעלת האשכול, אבל פעמים רבות מסגרת חינוך מיוחד לבעלי רמות תפקוד ויכולת גבוהה מעניקה מעטפת טיפולית תומכת ונהדרת שאין בשום מוסד רגיל, ויהא הכי קשוב ומתחשב ונכון לבוא לראת ולהיות מודרך שיש.
בהרבה מקרים זה גורם את ההיפך בדיוק
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
מה ענין רופא ילדים לכאן?
למה לא להתייעץ עם המוכר במכולת או נהג האוטובוס?
זה ענין לבעלי ניסיון ו/או לאנשי חינוך, שמבינים בנפש הילד.
לא מדבר כמובן על ילדים עם בעיות רפואיות או רגשיות, שזה לא המקרה כאן.
לא אומרת שזה רגשי אבל מי החליט שזה לא? אתה מאבחן? בגלל שאצל הילדים שלך זה לא היה רגשי?
חוץ מזה, שפונים לרופא ילדים רק בשביל הפניה להתפתחות הילד. זה הכל.
ולא קורה שום אסון לקבל תרפיה או הנחיית-הורים או עזרה כלשהי, להיפך בדיוק! לא נעים גם להורים להתחיל להתנצל ברחוב ובכל מקום על ההתנהגות של הילד שלהם.

לא מסכימה עם הרעיון שילדים בסביבת המכה צריכים להיות קורבן עד 'שיעבור לו'. למה???
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #94
ומה עם לחנך??
להסביר לו באופן ברור ונחרץ שאין מקום להרמת ידיים!! ילד בן 3 אמור להבין זאת היטב אפשר לשוחח עם הגננת בנוכחותו לסכם אתה על מבצע יומי של התגברות ולשמוע מדי יום על ההתנהגות היומית ולצ'פר אותו במשהו קטן.
לא בשמיים היא .
לערב את אבא או דמות משמעותית אחרת אם זה יעזור.
חינוך בשנת 24 ? - פחות
היום יש אבחון / בעיה / וויסות וכו'
לצעירים ולמבוגרים כאחד
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
ילדים לא מתייגים לבד - ודאי לא לאורך זמן - בלי עזרה של ההורים...
אנחנו לא מכירים את זה? "XXX הוא מרביץ, כדאי להתרחק ממנו"...
כבר אמרו חכמינו: שותא דינוקא בשוקא דאבוה או דאימיה.
אוהו מתייגים לבד, ומאוד מאוד קשה להוציא את התיוג הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
ההודעות שלי מוחות נגד אלו שמנסים לנרמל את התופעה, היא לא נורמלית בעליל.
לחפש פתרון - אדרבא, אין ספק שזו הדרך הראשונה בפרט כשמדובר על שינוי בהתנהגות.
לעצום עיניים ולסתום אוזניים ולומר " ככה זה ילדים" זה עוול ופשע כלפי הילד עצמו, וכלפי הילדים בסביבתו.
ילד שמציק זה תופעה שצריך לטפל בה, אבל היא עדיין לא הופכת ללא נורמלית, בעיניי צריך קודם כל לבדוק האם טוב לילד
ולא אם הוא בסדר נורמלי וכו'
ואם טוב לו אז הוא בטוח לא יציק לסביבה ( וכמובן בלי להאשים את ההורים או הגננות)
וכל הכבוד לאמא הערנית והאכפתית
המון כח
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
@שרה 2020 הודעותיי לא כוונו אלייך כמובן (שזה דבר חדש אצלכם ובעז"ה יחלוף מהר) אלא ל'שיטה'
מאוד מעריכה את העירנות והרצון לתקן ולעזור, שירבו כמותך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
יכול להיות שזה פשוט נותן לו מלאאא צומי?
כמו המנהלת שלוקחת רק אותו אליה לחדר
אני במקומו הייתי ממשיכה להרביץ זה ממש שווה
הגננת צריכה פשוט לא להתייחס אליו שהוא מרביץ
ולעומת זאת לתת לו מלא צומי על דברים טובים שעושה
אולי תפקידים חשובים בגן וכו'
 
אני מעריכה אותך מאד מאד על ההתיחסות לבעיה , על הרצון לפתור אותה .
גם אני הייתי פונה לאבחון מיד , זה נשמע כמו בעית ויסות חושי.
גם לי היה ילד חמוד שהיה לו חבר אלים , אבל ממש..
הבן שלי היה מתחיל לעפעף רק מלהכנס לגן, ויום אחד כשראינו את החבר ההוא ברחוב פתאם הבן שלי התחיל לעפעף בפחד,
הלכתי להתלונן במעון
והיא עונה לי : 'הילד חווה קשיים במשפחה ואין מה לעשות ותודי לה' שהילד שלך בצד השני'
אני מאד מבינה את הילד שחווה קשיים , גם אם רע לו מסיבות אחרות , אבל כן!!! מנסים לעשות.
ולכן אני לא יכולה לסבול שאומרים לי 'ואם זה היה הילד שלך היית מדברת אחרת...'
זה נכון שהילד המכה סובל בעצמו ומתייגים אותו ויכול להווצר לו נזק רגשי .
אבל גם ילד שהולך כל יום למסגרת ולומד לספוג אלימות חריגה, זה נזק .
ואני לא בעד שום צד. זו בעיה שצריך לפתור
ולכן אני מעריכה את הנכונות שלך לעזור לו , לטובת כל הצדדים .
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

להלן טקסט שכתב ילד!
כל מילה נוספת מיותרת!
הורים, תבדקו עם הילדים האם הם או אחד מהחברים שלהם מוחרם!




"אני רוצה לקחת אתכם רק לתחילת השנה.
אני ילד שעבר הרבה דברים בחיים שלו, ויום אחד החלטתי שבא לי מקום שאף אחד לא מכיר אותי.
אז עברתי לפנימייה אחרת — לא כי אני רציתי, אלא כי אמא שלי חשבה שיהיה לי טוב שם.
וכן, היה לי טוב בהתחלה.

אבל אז סיפרתי להם שאני יוצר סרטונים ביוטיוב, והם ראו בזה נקודת חולשה.
סיפרתי להם שאני אוהב לשיר, שזה החלום שלי — וגם בזה הם מצאו על מה לרדת עליי.
"ניצחון לחרשים", "אתה ילד פדחן"...

אני אגיד את האמת — זה לא היה לי חדש.
גם בבית ספר קודם ירדו עליי, ניסו להקניט ולהקטין אותי.
ולאט לאט המילים שלהם חלחלו לי למוח.
כמעט הפסקתי לעשות את הסרטונים שאני אוהב, בגלל כל מה שאמרו לי לפני ואחרי שהצטרפתי לבית הספר.

בהתחלה אמרתי לעצמי: "טוב, מה אכפת לי, שיגידו מה שבא להם — זה לא מזיז לי".
אבל זה היה שקר.
והתחלתי להגיד את זה כל הזמן לעצמי בראש.

בגלל שאני לומד בפנימייה, יש לנו שם כל מיני דברים כמו חדר מוזיקה.
אז מהשעה 14:00 הייתי הולך לשם כדי לשכוח קצת מהבעיות שלי.
בהתחלה זה עבד, אבל התחילו להציק לי.

היה לנו טקס לציון 7.10 בפנימייה, ואני עבדתי על שיר לשיר בטקס.
בסוף שרתי שיר אחר.
בהתחלה קיבלתי מלא מחמאות.

אבל יום למחרת, ילד בן איזה 16–17 — לא ילד קטן — חשב שזה מצחיק להרים אותי, להשכיב אותי על שולחן ולהכריח אותי לשיר לו.
וכשסיפרתי על זה למנהל, הוא התחיל לקרוא לי "שטינקר", כי הילד עשה משהו מטומטם וחשב שזה מצחיק — אז כולם חייבים לקחת את זה בתור בדיחה.

---

סיפור שני:
אני יושב לי על ספסל, כי אני אגיד את האמת — אני מרגיש שאין לי הרבה חברים.
יש לי אולי 5 בבית הספר, ואני לא צריך יותר מזה.
אבל הם לא תמיד מגיעים לבית הספר, רוב הזמן הם בבית — אז יוצא שאני לבד רוב הזמן.

אז אני יושב על ספסל לבד, ופתאום חבורה של ילדים בני 17 זורקים עליי מלא תפוזים.
בנס לא פגע בי, אבל זה לא קרה פעם אחת — זה קרה שוב ושוב.
עד שסוף סוף זה פגע לי בבטן.

ולא תגידו שמי שזרק עליי בא והתנצל — הוא פשוט ברח.
בהתחלה לא ידעתי מי זה, פשוט ניחשתי לבד — וצדקתי.
ועד עכשיו אני לא יודע מה עשו איתו.

---

אז אני רק רוצה להבהיר למשרד החינוך — הגיע הזמן שתטפלו בתופעה הזו שנקראת בריונות, חרם וכל דבר פוגעני כזה.
כי אם לא — יהיה פה גל שלם של ילדים ש×××××× חס ושלום.

ובואו נגיד דבר כזה:
אם לא הייתה לי את המוזיקה שלי ואת השירים שאני כותב — כנראה שמזמן לא הייתי פה.

ולכל הילדים שכאן — אני רוצה להעביר לכם מסר:
גם אלה מהפנימייה שלי שאולי מסתלבטים עליי עכשיו —
תחשבו שאולי, רק אולי, יש ילד שחושב ל×××× את ה×××× שלו בגלל שאתם מחרימים אותו.
תחשבו לפני שאתם פועלים ❤️"

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה