תח"צ מרכזית הארזים

אוקי, אז בא נשמע מה יש לראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית לומר, לא לאגד. והוא הרבה יותר חריף מאגד.
היום בגלובס

החלטות ממשלה ודוחות מבקר המדינה קראו להסדיר את מעמד הרשות ולהקים רשויות מטרופוליניות לניהול התחבורה מאז שנות ה-90, ועל המלצות אלו חזרו גם מוסדות בינלאומיים ובנק ישראל. מטרת הרשויות לבזר את סמכויות משרד התחבורה.
"הגשתי לנציבות כבר בחודש מרץ עבודת מטה. התבססנו על דוחות מבקר המדינה והרשות תהיה עצמאית לחלוטין", הוא אומר.
מה ההבדל בתפעול היומיומי?
"תהיה מחלקה משפטית גדולה שתפעל עבור הרשות לנוכח המכרזים הרבים והמשאים־והמתנים, לצד חשבות נפרדת והסדרת ניהול מול הרשויות המטרופוליניות. היום הכל מעורבב. לדוגמה, פרויקטים שאני אחראי עליהם עוברים לאגף תשתיות של משרד התחבורה ואחר כך חוזרים אליי - זה לא יעיל וגורם לעיכובים מטורפים ולחוסר סנכרון. אני בפול גז גם על הרשויות המטרופוליניות. בלי לזלזל באף אחד כמובן, אבל הרבה פעמים אני מוצא את עצמי כסדרן אוטובוסים ובזה אני לא אמור להתעסק. אגף התפעול אצלנו אמור להתעסק בקביעת מדיניות, פיקוח ובקרה, לוודא שכולם עובדים על פי הנהלים. כל השאר זה רק הרשויות המטרופוליניות".
תקרא את דו"ח ועדת סדן, ותבין שהרשויות המטרופוליניות עליהם הם מדברים זה לא הרשויות המטרופוליניות שיפתרו את הבעיה.
ומחלקה משפטית גדולה, אפשר להקים גם ברשות הארצית.
חלוקה לאזורים - קיים כבר ברשות הארצית.
דו"ח ועדת סדן בדק את שיטות הניהול הקיימות בעולם, וקבע באופן ברור, שחלוקה של הפעילות לאזורים לא תייעל את פעילות התח"צ.

אני אסביר, בתחבורה ציבורית יש צורך לנהל באופן שוטף את הקווים, ולתת מענה מהיר לצרכים המשתנים.
בגלל הצורך בבקרה, רשות ממשלתית מתקשה להיות גמישה, ולכן גם אם מקבלי ההחלטות יהיו הכי קשובים ומבינים, המבנה של הרשות מונע מהם לתת מענה.
כלומר, אם יש אירוע חריג, וצריך לגייס סדרנים, רשות ממשלתית תצטרך להוציא מכרז, ויש גם סיכוי שהסדרנים לא יהיו יעילים במיוחד.
ואם יש צורך בתכנון מחדש של מסלולים או לוחות זמנים, גוף פרטי יכול לגייס ברגע ובאיזה שכר שנראה לו לנכון אנשי מקצוע מתאימים, לעומת זאת, גוף ממשלתי יאלץ (כדי למנוע שחיתויות) לגייס תקציב, לאפיין את המשרה, לפרסם מכרז לאיוש המשרה, לקוות שיגשו מעומדים, לראיין את כולם, עוד אסיפה כדי לקבוע מי ראוי, ובסוף לגלות שעד שקלטו עובד, האירוע כבר נגמר, או שלנוסעים כבר נמאס להתקע בכל פעם עם הבעיות של הקווים.

זאת הסיבה שוועדת סדן המליצה על גוף עצמאי שהתקציב שלו יהיה תלוי במספר הנוסעים, שתהיה לו גמישות בתשלומי השכר, ובהיקף ההעסקה של העובדים.
 
הוכחתי שנוסעי התח"צ בניגוד לדעתם המלומדת של מומחי משרד התחבורה
מעדיפים לשבת יותר זמן באוטובוס הפנימי או הבינעירוני
ולא אוהבים להטלטל ברגל ביניהם - והעיקר לחסוך זמן.

אי לכך הטוענים שתושבי רמות/רמת שלמה חסכו זמן של למעלה מ-5 דקות
אבל נאלצים להטלטל ברגל סיבובים אל התחנה הלא נגישה
נהנים מאד מהשינוי -
טועים מן הסתם.

וכאחת שניסתה פעם את אחד הקווים במרכזית הארזים
הריני להצהיר שבכיוון ההפוך מהשכונה ה""מרוויחה"" כבר לקחתי אוטובוס פנימי לתחנה אחרת ששייכת לחלופת הקו ההוא (שלמזלי עדיין קיימת) ולא למרכזית.
לא מדובר במחשבה שמדובר במהלך יותר נוח, אלא שמדובר בפתרון יותר מוצלח להכרח להוציא קווים מצירים בהם הם יגרמו לפקקים.

בסוף שנות התשעים פעלו בירושלים קווי מהדרין פרטיים, @יצחק למפרט יכול אולי לסייע לנו לדעת את המסלול המדוייק.
אני לא ממש זוכר את המסלול המדוייק שבו פעלו קווי ברכל בין ירושלים לבני ברק, אבל קו 402 בהחלט התבסס על המסלול הזה שהיה מסלו מוצלח ומבוקש.
אלא שככל שהביקושים עלו, גם עומסים התנועה על הציר עלו ועלה הצורך לגוון במסלולי הנסיעה על מנת להפחית את העומס בציר ירמיהו.
קו 422 היה בין הפעולות שנעשו כדי להסיט ביקושים מהציר, ובהמשך כשנפתחה מנהרת הארזים שונו חלק מהקווים, כך שהחלו את מסלולם בגשר המיתרים או הר נוף ואספו נוסעים בכיון ההפוך משאר הקווים.

הזרמה של אין ספור אוטובוסים באותו הקו היא לא יעילה, כי היא יוצרת עומסים על הציר, בעוד רבים מהנוסעים צריכים לקחת אוטובוס נוסף כדי להגיע לציר בו נוסעים האוטובוסים, וגם בנסיעה בינעירונית המתנה של מספר דקות לא פוגעת משמעותית ברמת השירות, וזאת הסיבה שהוקומו קווי השכונות של מודיעין עילית וביתר שפועלים בימי שישי ומוצ"ש וקווי בני ברק השונים הפועלים בכל ימות השבוע.

גם קו 422 שזכה לביקוש גבוה קיבל חלופות שכונות, כשהתקווה הייתה שהביקוש יהיה גבוה, ויהיה ניתן להרחיב את השירות, כפי שידוע הביקוש לא הצדיק הרחבה של השירות, וקווי השכונות אכן בוטלו עם המעבר מאפיקים לדרך אגד.

ההסדר הזה החזיק מעמד לא רע ברוב ימות השנה, עד שהוחלט על עבודות הרק"ל.
העבודות על ציר הרק"ל הצרו את הכביש, ונוצר צורך להסיט את רוב התנועה לציר שפע חיים (רחוב שהיה סגור שנים רבות בגלל חשש של תושבי השכונה מכביש סואן והמוני שיעברו בו רכבים רבים שמנסים לעקוף את עומסי התנועה בציר בר אילן).
אם כי רחוב שפע חיים איננו רחב כמו ציר בר אילן, ולכן עמדו בפני המתכננים 2 אפשרויות, האחת לפצל את כל הקווים, להפחית תדירות, קו לחיפה למשל הפועל 11 נסיעות לכיון יפעל בתדירות של 5 נסיעות בציר שפע חיים ו6 נסיעות בציר מקוצר, או לחילופין להשאיר חלק מהקווים בציר שפע חיים ואת האחרים במסלול מקוצר.

כיון שכאשר לא יודעים להגדיר זמני ביקוש מדוייקים תדירות גבוהה (אם כי לא גבוהה מידי) היא גורם עיקרי לרמת השירות, הרי שיותר הגיוני להקצות קווים בהם יש ליותר נוסעים בכל אוטובוס קשר לאזור מרכז העיר.
ההבנה הייתה, שנוסע מחיפה או אופקים לא מגיע באותה התדירות לשכונת רוממה כמו תושב מודיעין עילית או ביתר.
כמו"כ ההבנה הייתה שדווקא נוסעי ערד וקרית גת, היעד העיקרי שלהם בימי שישי ומוצ"ש הוא כן אזור ירמיהו, ושמדובר בהיקף נסיעות גבוה.
בנוסף, נוסע המשתמש בקו בתדירות גבוהה, אינו מנסה להגיע בדווקא לנסיעה שיוצאת בשעה מסויימת, וגם אם הוא כן מנסה ולא הצליח להגיע לתחנה בזמן, הוא ימתין מקסימום 20 דקות לנסיעה הבאה, ולכן סביר שהוא ינסה להגיע רק דקות בודדות לפני הזמן המשוער בו חולף האוטובוס.
לעומת זאת, נוסע ליעד מרוחק, יטרח להגיע מוקדם, ופעמים רבות גם יטרח להגיע לתחילת המסלול כדי להיות בטוח שהוא לא ממתין שעה ויותר לנסיעה הבאה. כלומר נוסע ליעד מרוחק יגיע גם זמן רב לפני הנסיעה לתחנה, וגם יסע את רוב מסלול האיסוף (ניתן לראות זאת די בבירור בקווי בני ברק ליעדים מרוחקים שממלאים בתחנות הראשונות של מסלול האיסוף, ומתרוקנות בתחנות הראשונות של מסלול הפיזור).
ודבר אחרון הוא זמן הנסיעה, משרד התחבורה מעריך (אין לי מושג על סמך מה) שנוסע בתחבורה הציבורית מוכן לנסוע עד פי 1.8 מנסיעה ברכב פרטי, ולכן אם נסיעה ליעדים קרובים תצריך החלפה, נוסעים שיש ביכולתם יעדיפו לנסוע בדרכים אחרות.
ולכן, ההחלטה שהתקבלה הייתה להשאיר את מעבר הקווים מיעדים קרובים בציר שפע חיים (כי יש להם יותר עניין באזור ןכדי זמן הנסיעה ישאיר את הקווים רלוונטיים)
ואילו את היעדים מהמרוחקים להעביר למסלול מקוצר, שכלל את הרטום, גשר המיתרים והיציאה מהעיר.

וכאן נכנסת מרכזית הארזים, כיון שיש זמני המתנה ארוכים לקו, ובעוד שבאזור בר אילן, ניתן לנצל את הזמן עד להגעת האוטובוס לסידורים אישים, הפתרון שניתן הוא מסוף עם אולם המתנה ממוזג ועוד מספר שירותים בסיסיים שניתן לצרוך במקום, המקום גם נותן מענה לזמן ההפסקה של הנהגים, וגם למחסור החריף בחניוני לילה באזור ירושלים

כמו פרוייקטים רבים, גם מרכזית הארזים רחוקה מלהיות מושלמת. הבעיה העיקרית היא המעבר לקווים העירוניים, לא הוסדרו עדיין מעברים תת קרקעיים המגיעים לתחנות העירוניות, התחנות העירוניות בצומת עמוסות עד כדי להתפקע, ואולי הקו החום יתן יום אחד מענה, אבל עד שיגיע היום האחד הזה, יעברו הרבה שנים אחדות.

קו 416 מראה שהמתכננים צדקו בהערכות שלהם שיעד תושבי הערים הקרובות הינו מרכז העיר, אלא שהקו הזה לא נועד להיות קו בפני עצמו אלא קו המפחית מהעומסים של הקווים העיקריים, וזאת כנראה הסיבה שהוא עדיין קיים (למרות שלדעתי עדיף לאחד את התשומות שלו עם קו אחר, או לכל הפחות לתכנן לו מסלול אחר בירושלים).
 
וכבר ענו לעיל
שלמרות התדירות הנמוכה יותר וההמתנה של עוד 5-10 דקות בתחנה -
הקו מגיע מהר יותר ליעדו.

מי שיעלה על קו 402 יגיע לבני ברק אחרי הקו 416 שיוצא 10 דקות אחריו
כך שכל עוד 402 יוצא כל 20 דקות ו416 כל חצי שעה - מבחינת זמנים עדיף לחכות ל416.

הנושא נידוש לעיל
ואחרי שהופרכה גם הטענה שאנשים "מכירים" רק את 402 (אבל משום מה התעדכנו במסלולו השונה)
בזה שבכיוון ההפוך אנשים כן עולים על 416...

דפדף למעלה ותצפה בטענות הממוחזרות ..
אף טענה לא הופרכה לעיל, הדיון מיצה את עצמו
ולמרות שהנתונים שהבאתם אינם נכונים לא אגיב להודעה הזו שכתובה בצורה גסה
 
ציטוט כזה של אגד מחזק את הטענה שלי שניהול של הרשויות המקומיות לא ישפר את המצב, וכנראה שאף ידרדר אותו.
בגדול מה שאמר מנכ״ל אגד,
שאין היגיון שישב מאן דהו במשרד התחבורה ויכריע כמה קיבולת אוטובוסים יש ברחוב מסוים בגבעתיים/רעננה/אופקים או כל מקום אחר,
לא כל דבר זה נתונים דיגיטליים, שבהם לא משנה אם אתה מכיר את השטח, {האריכו למעלה כמה הם אמינים, עוד סיבה להכיר את השטח}
 
בגדול מה שאמר מנכ״ל אגד,
שאין היגיון שישב מאן דהו במשרד התחבורה ויכריע כמה קיבולת אוטובוסים יש ברחוב מסוים בגבעתיים/רעננה/אופקים או כל מקום אחר,
לא כל דבר זה נתונים דיגיטליים, שבהם לא משנה אם אתה מכיר את השטח, {האריכו למעלה כמה הם אמינים, עוד סיבה להכיר את השטח}
את רוב הנתונים על קיבולת יש באתר תלתן, כך שאין צורך בהכרעה.
תכנון קו הוא אירוע לא מצוי וכיום גם המפעיל וגם העירייה יכולים להעיר על בעיות מסוג זה.
ככל שהעיר גדולה יותר, כך הסיכוי שמישהו בעירייה ידע איך נראה כל רחוב קטנה.
אם האחריות עוברת לערייה, איך יתוכנן קו שחולף בכמה רשויות, נניח צפת בני ברק, מי יהיה האחראי על התכנון שלו?
לא סביר שימתינו לכל רשות שתחווה את דעתה ותאשר את המקטע שעובר בתחום שלה.
 
נהנתי לקרא בשקיקה כל מילה שלך.למעט שורה אחת:
כפי שידוע הביקוש לא הצדיק הרחבה של השירות, וקווי השכונות אכן בוטלו עם המעבר מאפיקים לדרך אגד.
א.בפגישה שהייתה לי במשרד התחבורה הובטח לי ש412 ישאר גם במכרז הבא. ב.כבר הבאתי לעיל שקו 421 הכי הצדיק את עצמו מבין כלל השכונות. ג.תושבי רמ"ש סובלים בעיקר בשעות הערב והלילה מאי הנגשת מרכזית הארזים וביטולו של 421 הקשה מאוד על השכונה . עכ"פ תודה על כל ההסבר.
 
נהנתי לקרא בשקיקה כל מילה שלך.למעט שורה אחת:

א.בפגישה שהייתה לי במשרד התחבורה הובטח לי ש412 ישאר גם במכרז הבא. ב.כבר הבאתי לעיל שקו 421 הכי הצדיק את עצמו מבין כלל השכונות. ג.תושבי רמ"ש סובלים בעיקר בשעות הערב והלילה מאי הנגשת מרכזית הארזים וביטולו של 421 הקשה מאוד על השכונה . עכ"פ תודה על כל ההסבר.
זה לא סותר.
יש ביקוש לתדירות נמוכה, קשה לתאם תדירות נמוכה אל מול ביקושים.
ולכן, העדיפות היא לבטל קווים מסוג זה.
אין לי יד ורגל בהחלטות של המשרד, ולדעתי רבות מהן נעשות ללא חשיבה מספקת, שנובעת מבעיה בצורת העבודה של המשרד ועומס עבודה גבוה ביחס על מקבלי ההחלטות שמונע מהם מהתעמק ולחשב את כלל הצדדים.
הקו אכן היה במכרז, ויתכן שאף בזמן שנפגשת עם משרד התחבורה לא התכוונו לבטלו.
להערכתי, הביקושים יעלו, מרכזית הארזים תעבור את הקיבולת שלה ויוקמו חלופות לקווים תדירים.
 
מנכ״ל אגד בועידת כלכליסט לפני עשרה ימים מאריך בחשיבות העברה לעיריות, וטוען שבמקומות שהם עובדים באירופה {פולין, הולנד, זה ככה ועובד הרבה יותר טוב}

"צריך להעביר את ניהול התחבורה הציבורית בישראל לרשויות המקומיות במקום משרד התחבורה", אמר גלעד ריקלין, מנכ״ל קבוצת אגד בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט (תחבורה ציבורית)
פולין והולנד לא דומים בכלום לאופי הנוסעים והנסיעות בארץ, בדגש על הציבור החרדי, שהוא מגזר שלם שמתנייד המון בתח"צ וכמעט לכל מקום ואירוע ובמשפחות גדולות בלעה"ר.
רק מניחוש ולא מידיעה - כנראה שאין שם משפחות גדולות שנוסעות באוטובוסים לחתונות.
אין שם משפחות של עשרה נפשות שנוסעות לנופש בצפת (לא השנה) עם עגלותיהם ומזוודותיהם.
זה באמת מסובך לנהל תח"צ משתנה כל כך. תחשבו על תקופת החתונות שמחג השבועות ועד שלושת השבועות - אוטובוסים עמוסים במשפחות בדרך לחתונות, ופתאום - שלושה שבועות של ירידה דרסטית עם איזה משפחה בדרך לבר מצוה....
מה שלא יהיה האתגר, החברות צריכות ומחוייבות לעמוד בו, אבל הרושם הוא שכל פתרון שיגיע מחברות התח"צ ממש לא ישרת אותנו הנוסעים...
 
אין ספק שתושבי רמות ורמת שלמה חסכו את הדרך הנוספת עד הר חוצבים
בלת"ק
על רמת שלמה אי אפשר להגיד את זה, הם ממש לא הרויחו מהמרכזית,
במקום ה5 דקות שירדו להם נוספו 15 דקות נוספות שעכשיו לוקח לנסוע מרמת שלמה לצומת רמות בגלל כל הרמזורים והאוטובוסים שהוסיפו בדרך,
אז זה רק גרע!
ובחזור בהר חוצבים יכלו להגיע ישר לתחנה של 56, 67,
ועכשיו צריך סיבוב של 10 דקות במלא מעברי חציה בשביל להגיע לתחנה של צומת רמות-רכס.
וגם נזכיר את קו 421 שהם הפסידו בזכות המרכזית המהוללת
כך שלדעתי כרגע תושבי רמת שלמה לא הרויחו כלום מהמרכזית,
 
בלת"ק
על רמת שלמה אי אפשר להגיד את זה, הם ממש לא הרויחו מהמרכזית,
במקום ה5 דקות שירדו להם נוספו 15 דקות נוספות שעכשיו לוקח לנסוע מרמת שלמה לצומת רמות בגלל כל הרמזורים והאוטובוסים שהוסיפו בדרך,
אז זה רק גרע!
ובחזור בהר חוצבים יכלו להגיע ישר לתחנה של 56, 67,
ועכשיו צריך סיבוב של 10 דקות במלא מעברי חציה בשביל להגיע לתחנה של צומת רמות-רכס.
וגם נזכיר את קו 421 שהם הפסידו בזכות המרכזית המהוללת
כך שלדעתי כרגע תושבי רמת שלמה לא הרויחו כלום מהמרכזית,
לא מדוייק
יתכן שלעת עתה הם לא הרוויחו זמן בהגעה למרכזית החדשה, אבל הבדל של חמש דקות לכאן או לכאן, הוא לא שיקול בנסיעה בנעירונית ארוכה, שזה רוב הנסיעות שיוצאות מהמרכזית.
הם הרוויחו נגישות, כי יש יותר קווים שמגיעים לצומת רמות מאשר להרטום.
והם הרוויחו, כמו כל משתמשי התחנה, אזור המתנה ועלייה נוח לאוטובוס.
 
בנסיעה בינערונית אולי זה פחות משמעותי ה10 דקות,
אבל הדרך לצומת רמות היא לא רק לנסיעה בינערונית,
אני הייתי נוסעת לעבודה בתוך ירושלים בחצי שעה ובשבוע האחרון לוקח לי שעה להגיע,
באיזור 8 בבוקר הכביש בין רמת שלמה לצומת רמות פקוק כל כך שזה פשוט הזוי!!
 
תושבי רמת שלמה ניזוקו באופן חמור מהמסוף החדש
במקום לנסוע באוטובוס עוד קצת יותר מ5 דקות עד הר חוצבים או מהר חוצבים

הם פותחים במסע סיבובי של 12 דקות הליכה מהתחנה אל/מ רמת שלמה - למסוף הארזים.
רק מדמיינת לעשות את זה בגשם עוד...

היתה פצצה הנגישות מקווי רמת שלמה ורמות לתחנות בהר חוצבים
זוועה הנגישות מצומת רמות למרכזית הארזים

בלת"ק
על רמת שלמה אי אפשר להגיד את זה, הם ממש לא הרויחו מהמרכזית,
במקום ה5 דקות שירדו להם נוספו 15 דקות נוספות שעכשיו לוקח לנסוע מרמת שלמה לצומת רמות בגלל כל הרמזורים והאוטובוסים שהוסיפו בדרך,
אז זה רק גרע!
ובחזור בהר חוצבים יכלו להגיע ישר לתחנה של 56, 67,
ועכשיו צריך סיבוב של 10 דקות במלא מעברי חציה בשביל להגיע לתחנה של צומת רמות-רכס.
וגם נזכיר את קו 421 שהם הפסידו בזכות המרכזית המהוללת
כך שלדעתי כרגע תושבי רמת שלמה לא הרויחו כלום מהמרכזית,
האמת שזה באמת מקומם.
כי כמו ש @מנוי פרימיום פירט למעלה במפורט, מרכזית הארזים היתה דבר נצרך מאוד.
חבל שהוא לא נעשה באזור של הר חוצבים, אולי היכן שהוא על צלע ההר שבין הר חוצבים לרמת שלמה באזור של הכביש שהולך לקום שם שיחבר ביניהם, דבר שהיה משאיר שכונות שלמות עם יכולת להגיע רגלית וביניהם רוממה, סנהדריה ואף רמת שלמה לפי המיקום החדש והכביש העתידי.
אבל גם לאחר שהוחלט שהוא יהיה בצומת רמות, זה ממש מקומם שלא דאגו לכל התשתיות מסביב.
יש אמנם כמה קווים שנכנסים לתוך המסוף, אבל החיבור לשכונות שלמות כמו רמת שלמה, רמות, הר נוף, בית וגן, נוה יעקב, נעשה ע"י התחנות שמסביב לצומת בלי שהמנהרה שתביא אותם פנימה בקלות ובנוחות תהיה מוכנה.
זה באמת יוצר תחושה של "אתם לקוחות שבויים ובכל מקרה לא תהיה לכם ברירה", אז בינתיים תסתדרו ככה, ובעוד שנה נקל מעליכם ונפתח לכם את המנהרה...
 
לא מדובר במחשבה שמדובר במהלך יותר נוח, אלא שמדובר בפתרון יותר מוצלח להכרח להוציא קווים מצירים בהם הם יגרמו לפקקים.

בסוף שנות התשעים פעלו בירושלים קווי מהדרין פרטיים, @יצחק למפרט יכול אולי לסייע לנו לדעת את המסלול המדוייק.
אני לא ממש זוכר את המסלול המדוייק שבו פעלו קווי ברכל בין ירושלים לבני ברק, אבל קו 402 בהחלט התבסס על המסלול הזה שהיה מסלו מוצלח ומבוקש.
אלא שככל שהביקושים עלו, גם עומסים התנועה על הציר עלו ועלה הצורך לגוון במסלולי הנסיעה על מנת להפחית את העומס בציר ירמיהו.
קו 422 היה בין הפעולות שנעשו כדי להסיט ביקושים מהציר, ובהמשך כשנפתחה מנהרת הארזים שונו חלק מהקווים, כך שהחלו את מסלולם בגשר המיתרים או הר נוף ואספו נוסעים בכיון ההפוך משאר הקווים.

הזרמה של אין ספור אוטובוסים באותו הקו היא לא יעילה, כי היא יוצרת עומסים על הציר, בעוד רבים מהנוסעים צריכים לקחת אוטובוס נוסף כדי להגיע לציר בו נוסעים האוטובוסים, וגם בנסיעה בינעירונית המתנה של מספר דקות לא פוגעת משמעותית ברמת השירות, וזאת הסיבה שהוקומו קווי השכונות של מודיעין עילית וביתר שפועלים בימי שישי ומוצ"ש וקווי בני ברק השונים הפועלים בכל ימות השבוע.

גם קו 422 שזכה לביקוש גבוה קיבל חלופות שכונות, כשהתקווה הייתה שהביקוש יהיה גבוה, ויהיה ניתן להרחיב את השירות, כפי שידוע הביקוש לא הצדיק הרחבה של השירות, וקווי השכונות אכן בוטלו עם המעבר מאפיקים לדרך אגד.

ההסדר הזה החזיק מעמד לא רע ברוב ימות השנה, עד שהוחלט על עבודות הרק"ל.
העבודות על ציר הרק"ל הצרו את הכביש, ונוצר צורך להסיט את רוב התנועה לציר שפע חיים (רחוב שהיה סגור שנים רבות בגלל חשש של תושבי השכונה מכביש סואן והמוני שיעברו בו רכבים רבים שמנסים לעקוף את עומסי התנועה בציר בר אילן).
אם כי רחוב שפע חיים איננו רחב כמו ציר בר אילן, ולכן עמדו בפני המתכננים 2 אפשרויות, האחת לפצל את כל הקווים, להפחית תדירות, קו לחיפה למשל הפועל 11 נסיעות לכיון יפעל בתדירות של 5 נסיעות בציר שפע חיים ו6 נסיעות בציר מקוצר, או לחילופין להשאיר חלק מהקווים בציר שפע חיים ואת האחרים במסלול מקוצר.

כיון שכאשר לא יודעים להגדיר זמני ביקוש מדוייקים תדירות גבוהה (אם כי לא גבוהה מידי) היא גורם עיקרי לרמת השירות, הרי שיותר הגיוני להקצות קווים בהם יש ליותר נוסעים בכל אוטובוס קשר לאזור מרכז העיר.
ההבנה הייתה, שנוסע מחיפה או אופקים לא מגיע באותה התדירות לשכונת רוממה כמו תושב מודיעין עילית או ביתר.
כמו"כ ההבנה הייתה שדווקא נוסעי ערד וקרית גת, היעד העיקרי שלהם בימי שישי ומוצ"ש הוא כן אזור ירמיהו, ושמדובר בהיקף נסיעות גבוה.
בנוסף, נוסע המשתמש בקו בתדירות גבוהה, אינו מנסה להגיע בדווקא לנסיעה שיוצאת בשעה מסויימת, וגם אם הוא כן מנסה ולא הצליח להגיע לתחנה בזמן, הוא ימתין מקסימום 20 דקות לנסיעה הבאה, ולכן סביר שהוא ינסה להגיע רק דקות בודדות לפני הזמן המשוער בו חולף האוטובוס.
לעומת זאת, נוסע ליעד מרוחק, יטרח להגיע מוקדם, ופעמים רבות גם יטרח להגיע לתחילת המסלול כדי להיות בטוח שהוא לא ממתין שעה ויותר לנסיעה הבאה. כלומר נוסע ליעד מרוחק יגיע גם זמן רב לפני הנסיעה לתחנה, וגם יסע את רוב מסלול האיסוף (ניתן לראות זאת די בבירור בקווי בני ברק ליעדים מרוחקים שממלאים בתחנות הראשונות של מסלול האיסוף, ומתרוקנות בתחנות הראשונות של מסלול הפיזור).
ודבר אחרון הוא זמן הנסיעה, משרד התחבורה מעריך (אין לי מושג על סמך מה) שנוסע בתחבורה הציבורית מוכן לנסוע עד פי 1.8 מנסיעה ברכב פרטי, ולכן אם נסיעה ליעדים קרובים תצריך החלפה, נוסעים שיש ביכולתם יעדיפו לנסוע בדרכים אחרות.
ולכן, ההחלטה שהתקבלה הייתה להשאיר את מעבר הקווים מיעדים קרובים בציר שפע חיים (כי יש להם יותר עניין באזור ןכדי זמן הנסיעה ישאיר את הקווים רלוונטיים)
ואילו את היעדים מהמרוחקים להעביר למסלול מקוצר, שכלל את הרטום, גשר המיתרים והיציאה מהעיר.

וכאן נכנסת מרכזית הארזים, כיון שיש זמני המתנה ארוכים לקו, ובעוד שבאזור בר אילן, ניתן לנצל את הזמן עד להגעת האוטובוס לסידורים אישים, הפתרון שניתן הוא מסוף עם אולם המתנה ממוזג ועוד מספר שירותים בסיסיים שניתן לצרוך במקום, המקום גם נותן מענה לזמן ההפסקה של הנהגים, וגם למחסור החריף בחניוני לילה באזור ירושלים

כמו פרוייקטים רבים, גם מרכזית הארזים רחוקה מלהיות מושלמת. הבעיה העיקרית היא המעבר לקווים העירוניים, לא הוסדרו עדיין מעברים תת קרקעיים המגיעים לתחנות העירוניות, התחנות העירוניות בצומת עמוסות עד כדי להתפקע, ואולי הקו החום יתן יום אחד מענה, אבל עד שיגיע היום האחד הזה, יעברו הרבה שנים אחדות.

קו 416 מראה שהמתכננים צדקו בהערכות שלהם שיעד תושבי הערים הקרובות הינו מרכז העיר, אלא שהקו הזה לא נועד להיות קו בפני עצמו אלא קו המפחית מהעומסים של הקווים העיקריים, וזאת כנראה הסיבה שהוא עדיין קיים (למרות שלדעתי עדיף לאחד את התשומות שלו עם קו אחר, או לכל הפחות לתכנן לו מסלול אחר בירושלים).
אני טוענת בחיטים אתה עונה בשעורים.

הטענה שלי אינה נגד הוצאת קווים שכמות נוסעיהם פחותה ממסלולי האיסוף.
הטענה שלי היא אך ורק על ההנגשה של תחנת המסוף ובחירת מיקומה.

לדעתי קו 416 היה גדוש נוסעים אם תחנת האיסוף הראשונה שלו לא היתה אי שם מתחת גשר המיתרים
אלא במקום שקווים רבים מהשכונות מגיעים ישירות אליו.

וזו גם הטענה שלי לגבי מרכזית הארזים
התחנה ממוקמת במקום בלתי נגיש
ולא בוצעה אליה הנגשה מלאה או הנגשה בכלל. כולל לתושבי שכונות סמוכות.

ההשוואה שלי אינה בין איסוף של האוטובוסים הנדירים בשכונות לבין הוצאתם ממסוף
אלא רק בין מרכזית הארזים להר חוצבים
ולא שהר חוצבים היה מושלם אבל מרכזית הארזים עוד גרועה הרבה יותר.
אפילו לתושבי רמת שלמה ורמות הסמוכות כביכול - היא פשוט לא נגישה באופן ישיר. ממש כמו שהתחנה בגשר המיתרים לא נגישה לרוב תושבי ירושלים ולכן אם יש חלופה - היא נזנחת.
אז העובדה שבסוף יחסית להר חוצבים נחסך להם כמה דקות - לא גורמת למרכזית הארזים להיות יותר טובה ממיקום אחר למסוף - כי נוסעי תח"צ על פי הנסיון מעדיפים "להפסיד" כמה דקות ולא לעשות שמיניות באוויר בדרך לתחנה.

למשל - מרמת שלמה הקווים המועדפים כרגע הם 422 או 402 על פני 404 מ/אל מסוף הארזים.
 
לא מדוייק
יתכן שלעת עתה הם לא הרוויחו זמן בהגעה למרכזית החדשה, אבל הבדל של חמש דקות לכאן או לכאן, הוא לא שיקול בנסיעה בנעירונית ארוכה, שזה רוב הנסיעות שיוצאות מהמרכזית.
הם הרוויחו נגישות, כי יש יותר קווים שמגיעים לצומת רמות מאשר להרטום.
והם הרוויחו, כמו כל משתמשי התחנה, אזור המתנה ועלייה נוח לאוטובוס.
נגישות הם לא הרוויחו
כי צומת רמות אינה מרכזית הארזים

וסיבובים של 10 דקות רגלית מהמרכזית לצומת
זה פחות נגיש. לא יותר נגיש.

ובדיוק כמו שאמרת חמש דקות לכאן או לכאן זה לא שיקול בנסיעה בינעירונית ארוכה
ולכן גם לתושבים הקרובים יותר טכנית לתחנה או שיש להם אוטובוס יותר מהיר אליה -
זה לא משנה הרבה כל עוד היא לא נוחה ולא נגישה.

ואם דיברנו על "נוחות". היא לא מתמקדת רק בסככה או מדרכה.
היה אותם גם בתחנות בהר חוצבים אגב.
 
לעומת זאת, נוסע ליעד מרוחק, יטרח להגיע מוקדם, ופעמים רבות גם יטרח להגיע לתחילת המסלול כדי להיות בטוח שהוא לא ממתין שעה ויותר לנסיעה הבאה. כלומר נוסע ליעד מרוחק יגיע גם זמן רב לפני הנסיעה לתחנה
לא רק שביעדים רחוקים יש פחות תחב"צ באופן כללי,
ואותם עוד מענישים בחלופות בו בזמן שאם פיספסת תחכה בתחנה עוד שעתיים.
מה שיקרה שלא יהיה אף משוגע שגר ביעדים המרוחקים ינסע בתח"צ,
כולם ישתמשו שם רק ברכבים פרטיים....
 
לא רק שביעדים רחוקים יש פחות תחב"צ באופן כללי,
ואותם עוד מענישים בחלופות בו בזמן שאם פיספסת תחכה בתחנה עוד שעתיים.
מה שיקרה שלא יהיה אף משוגע שגר ביעדים המרוחקים ינסע בתח"צ,
כולם ישתמשו שם רק ברכבים פרטיים....
המסלול עבור המשוגעים שגרים רחוק כבר קוצר לפני תקופה, ולא ניכרת ירידה במספר הנוסעים.
גם כשהקווים עברו בבר אילן חלק נכבד מהנוסעים הגיעו לתחנה באמצעות אוטובוס ולא בהליכה רגלית.
כך שהשישנוי הוא בעיקר מקום המתנה נוח יותר.
 
נגישות הם לא הרוויחו
כי צומת רמות אינה מרכזית הארזים

וסיבובים של 10 דקות רגלית מהמרכזית לצומת
זה פחות נגיש. לא יותר נגיש.

ובדיוק כמו שאמרת חמש דקות לכאן או לכאן זה לא שיקול בנסיעה בינעירונית ארוכה
ולכן גם לתושבים הקרובים יותר טכנית לתחנה או שיש להם אוטובוס יותר מהיר אליה -
זה לא משנה הרבה כל עוד היא לא נוחה ולא נגישה.

ואם דיברנו על "נוחות". היא לא מתמקדת רק בסככה או מדרכה.
היה אותם גם בתחנות בהר חוצבים אגב.
אני אישית לא שמתי לב שבהר חוצבים היה אולם המתנה ממוזג. יתכן שפיספתי את הנקודה הזאת.
לכיון מרכז העיר יש קווים שיוצאים מתוך מתחם התחנה, ואין צורך להסתובב רגלית 10 דקות.
 
תחשבו על תקופת החתונות שמחג השבועות ועד שלושת השבועות - אוטובוסים עמוסים במשפחות בדרך לחתונות, ופתאום - שלושה שבועות של ירידה דרסטית עם איזה משפחה בדרך לבר מצוה....
שנים שזה משגע אותי,
כאילו המדינה מנותקת,
נכון שא״א לגייס נהגים בזמני עומס ולפטר בזמני שפל,
אבל למשל קווים יחודיים כמו 413 למה הוא עובד כל השנה??? ואז כשמבקשים תיגבור אומרים לך חצי שנה הוא ריק!! שיגעון!
ויש עוד הרבה דוג׳ לניתוק הזה..
 
אני אישית לא שמתי לב שבהר חוצבים היה אולם המתנה ממוזג. יתכן שפיספתי את הנקודה הזאת.
לכיון מרכז העיר יש קווים שיוצאים מתוך מתחם התחנה, ואין צורך להסתובב רגלית 10 דקות.
לאט לאט אנחנו יורדים
"נגישות משופרת" = לכיוון מרכז העיר יש קווים שיוצאים מהמתחם.

נראה כמו הכוכבית של הפרסומות.
עליבות גדולה זה לקחת את החיסרון הכי גדול של המקום - חוסר הנגישות
ולכתוב כותרת גדולה "שופרה הנגישות" כשבכוכבית קטנה יש 2 אוטובוסים למרכז העיר מתוך התחנה...
וכל השאר הפסידו זמן והפסידו נגישות.

במקרה זה הבהרת על היתרון הנגיש לשכונות רמת שלמה ורמות שקיבלו פקקי ענק והארכת זמן - לא ממש מרכז העיר.

אולם ההמתנה הממוזג הוא למי שפספס את האוטובוס שלו עקב חוסר הנגישות והחליט לחכות שעתיים---
הרציפים אינם ממוזגים ולא נצפתה נוחות ייחודית על פני תחנה קלאסית. וההמתנה לאוטובוס קרוב היא ברציף.
 
הרציפים אינם ממוזגים ולא נצפתה נוחות ייחודית על פני תחנה קלאסית. וההמתנה לאוטובוס קרוב היא ברציף.
אין שום עניין לחכות לאוטובוס ברציף, אפשר לחכות באולם עד שהאוטובוס מגיע.
ולמה זה כ"כ חשוב?
כי בכל הקשור למרכזית הארזים נצטרך להתרגל לעוד משהו חדש - עמידה בתור...
חבל שזה ייראה כמו ביציאה מהכותל...
וזה משהו שתלוי רק בנו הנוסעים, ולא באף אחר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה