תח"צ מרכזית הארזים

אולם ההמתנה הממוזג הוא למי שפספס את האוטובוס שלו עקב חוסר הנגישות והחליט לחכות שעתיים---
הרציפים אינם ממוזגים ולא נצפתה נוחות ייחודית על פני תחנה קלאסית. וההמתנה לאוטובוס קרוב היא ברציף.
הדלתות לא נפתחות רק בזמן שיש אוטובוס ברציף? (כמו ב"תחנה מרכזית" במודיעין ובעוד מקומות)
(לא הייתי שם עדיין)
 
אין שום עניין לחכות לאוטובוס ברציף, אפשר לחכות באולם עד שהאוטובוס מגיע.
ולמה זה כ"כ חשוב?
כי בכל הקשור למרכזית הארזים נצטרך להתרגל לעוד משהו חדש - עמידה בתור...
חבל שזה ייראה כמו ביציאה מהכותל...
וזה משהו שתלוי רק בנו הנוסעים, ולא באף אחר
זה ממש לא תלוי רק בנוסעים.
אם יהיה כמן אוטובוסים כמו ביציאה מהכותל
אז זה יראה כמו ביציאה מהכותל

שילוב של קצב אוטובוסים נמוך
עם קהל ישראלי (כזה שלא עומד יפה על הפס הנע בשדה התעופה בלונדון :) )
מביא בהכרח דחיפות לאוטובוס.
אם כולם היו יודעים שמאחורי כל אוטובוס עומד עוד אחד ועד שכל הנוסעים יעלו יהיה בזרימה עוד אוטובוס ועוד אחד - אנשים לא ידחפו ולא יעמדו דרוכים בשורה למנוע עקיפתם.
 
לאט לאט אנחנו יורדים
"נגישות משופרת" = לכיוון מרכז העיר יש קווים שיוצאים מהמתחם.

נראה כמו הכוכבית של הפרסומות.
עליבות גדולה זה לקחת את החיסרון הכי גדול של המקום - חוסר הנגישות
ולכתוב כותרת גדולה "שופרה הנגישות" כשבכוכבית קטנה יש 2 אוטובוסים למרכז העיר מתוך התחנה...
וכל השאר הפסידו זמן והפסידו נגישות.

במקרה זה הבהרת על היתרון הנגיש לשכונות רמת שלמה ורמות שקיבלו פקקי ענק והארכת זמן - לא ממש מרכז העיר.

אולם ההמתנה הממוזג הוא למי שפספס את האוטובוס שלו עקב חוסר הנגישות והחליט לחכות שעתיים---
הרציפים אינם ממוזגים ולא נצפתה נוחות ייחודית על פני תחנה קלאסית. וההמתנה לאוטובוס קרוב היא ברציף.
המקום לא פחות נגיש מהרטום.

יש 5 קווים לכיון מרכז העיר, מתוכם 4 פעילים בכל ימות השבוע בתדירות טובה מאוד.
אף אחד לא הפסיד נגישות.

בצומת הקרובה, חולפים הרבה יותר קווים מאשר בהרטום, הנגישות אל הצמתים תשפר עם הזמן, גם לרמת שלמה.
לתוך התחנה נכנסים 5 קווים עירוניים.

האזור פחות פקוק מאשר הרטום.

הרציפים לא אמורים להיות ממוזגים, ואף אחד גם לא אמור להמתין בהם יותר מכמה רגעים.
ההמתנה לאוטובוס היא באולם ההמתנה, לא ברציף.

אולם המתנה ממוזג הוא לא רק למי שפספס את האוטובוס, אלא גם למי שהגיע בזמן, כלומר לא ברגע האחרון, בירושלים קשה לתזמן את ההגעה למקום בדיוק בזמן בו יוצא האוטובוס, ולכן תמיד העדיפו נוסעים להגיע לתחנה קצת מוקדם, וכעת במקום לעמוד ולהתרטב מהגשם או מהשמש, הם יכולים לשבת במקום מוצל וממוזג.

בנתיים הנוסעים איתם שוחחתי מרוצים מהשינוי.
 
המקום לא פחות נגיש מהרטום.

יש 5 קווים לכיון מרכז העיר, מתוכם 4 פעילים בכל ימות השבוע בתדירות טובה מאוד.
אף אחד לא הפסיד נגישות.

בצומת הקרובה, חולפים הרבה יותר קווים מאשר בהרטום, הנגישות אל הצמתים תשפר עם הזמן, גם לרמת שלמה.
לתוך התחנה נכנסים 5 קווים עירוניים.

האזור פחות פקוק מאשר הרטום.

הרציפים לא אמורים להיות ממוזגים, ואף אחד גם לא אמור להמתין בהם יותר מכמה רגעים.
ההמתנה לאוטובוס היא באולם ההמתנה, לא ברציף.

אולם המתנה ממוזג הוא לא רק למי שפספס את האוטובוס, אלא גם למי שהגיע בזמן, כלומר לא ברגע האחרון, בירושלים קשה לתזמן את ההגעה למקום בדיוק בזמן בו יוצא האוטובוס, ולכן תמיד העדיפו נוסעים להגיע לתחנה קצת מוקדם, וכעת במקום לעמוד ולהתרטב מהגשם או מהשמש, הם יכולים לשבת במקום מוצל וממוזג.

בנתיים הנוסעים איתם שוחחתי מרוצים מהשינוי.
נחזור שוב
נגישות היא לא רק מספר האוטובוסים המגיעים לאיזור קרוב לתחנה.
אלא בעיקר הגעה מהירה מהאוטובוס או אל האוטובוס המוביל.
העובדה שיש הרבה קווים לבניני האומה והתחנה המרכזית לא הופכת את התחנה בגשר המיתרים לנגישה.

כרגע כשאתה מסכים שיש רק כמה קווים רק למרכז בצירים מרכזיים
וכל השאר עוצרים בצומת רמות
שהנגישות ממנה לתחנה גרועה בעליל (תשתפר עם הזמן קוראים לזה...)

אז "מישהו" כן הפסיד נגישות. המישהו הזה שלא בא בדיוק מהציר המרכזי של המרכז ו"ישתפר לו הנגישות עם הזמן".
וקודם הסבירו לנו שזה רוב התושבים לא באים מהמרכז :D

גם בנוגע לפקקים הסברת לפני רגע בטוב טעם למישהי שאכן יש יותר פקקים ממה שהיה בדרך להרטום אפילו מהכוון של רמות ורמת שלמה - "אבל 5 דקות יותר או פחות לא משנים כשמדובר בנסיעה בינעירונית"

בקיצור אין נגישות ואין מהירות .

אנחנו נחכה ונראה להשוואות כמה עולים על 404 במרכזית הארזים מול כמה עולים על 422 בצומת רמות.
חבל שלא ניתן יהיה לראות כמה יורדים מ404 בארזים וכמה יורדים ב422 בצומת רמות/קניון רמות.


נ.ב

מניחה שיש כמה נוסעים איתם שוחחת שמרוצים מהשינוי.
מענין שלא נתקלת בטעות אפילו באחד שחושב בטעות שמרכזית הארזים פחות מוצלחת
ורק פה יש איזה כמה קוטרים
אגב - זו בעיני אחת הבעיות של מתכנני התחבורה הציבורית המנותקים שלא נסעו באוטובוס מימיהם - כל תלונה הם מיד מגיבים ב "אני שוחחתי עם אנשים מרוצים" = זו בעיה שלך פרטית שהאוטובוס לא הותאם לצרכיך המדוייקים. (משתמשי התח"צ חושבים שהיא רכב פרטי... רוצים שיהיה להם נוח... זה תח"צ!! אבן הנגף הגדולה בחשיבה של תח"צ אכן לא מספקים אוטובוס ישיר מבית לבית לכל אחד וזה לא עומד בסתירה שהתחבורה הציבורית צריכה להיות נוחה ולא מסייטת)

תכל'ס המציאות מוכיחה שככל שהם "מייעלים" את התח"צ - יותר אנשים עוברים לרכב פרטי...
 
נערך לאחרונה ב:
נחזור שוב
נגישות היא לא רק מספר האוטובוסים המגיעים לאיזור קרוב לתחנה.
אלא בעיקר הגעה מהירה מהאוטובוס או אל האוטובוס המוביל.
העובדה שיש הרבה קווים לבניני האומה והתחנה המרכזית לא הופכת את התחנה בגשר המיתרים לנגישה.

כרגע כשאתה מסכים שיש רק כמה קווים רק למרכז בצירים מרכזיים
וכל השאר עוצרים בצומת רמות
שהנגישות ממנה לתחנה גרועה בעליל (תשתפר עם הזמן קוראים לזה...)

אז "מישהו" כן הפסיד נגישות. המישהו הזה שלא בא בדיוק מהציר המרכזי של המרכז ו"ישתפר לו הנגישות עם הזמן".
וקודם הסבירו לנו שזה רוב התושבים לא באים מהמרכז :D

גם בנוגע לפקקים הסברת לפני רגע בטוב טעם למישהי שאכן יש יותר פקקים ממה שהיה בדרך להרטום אפילו מהכוון של רמות ורמת שלמה - "אבל 5 דקות יותר או פחות לא משנים כשמדובר בנסיעה בינעירונית"

בקיצור אין נגישות ואין מהירות .

אנחנו נחכה ונראה להשוואות כמה עולים על 404 במרכזית הארזים מול כמה עולים על 422 בצומת רמות.
חבל שלא ניתן יהיה לראות כמה יורדים מ404 בארזים וכמה יורדים ב422 בצומת רמות/קניון רמות.


נ.ב

מניחה שיש כמה נוסעים איתם שוחחת שמרוצים מהשינוי.
מענין שלא נתקלת בטעות אפילו באחד שחושב בטעות שמרכזית הארזים פחות מוצלחת
ורק פה יש איזה כמה קוטרים
אגב - זו בעיני אחת הבעיות של מתכנני התחבורה הציבורית המנותקים שלא נסעו באוטובוס מימיהם - כל תלונה הם מיד מגיבים ב "אני שוחחתי עם אנשים מרוצים" = זו בעיה שלך פרטית שהאוטובוס לא הותאם לצרכיך המדוייקים. (משתמשי התח"צ חושבים שהיא רכב פרטי... רוצים שיהיה להם נוח... זה תח"צ!! אבן הנגף הגדולה בחשיבה של תח"צ אכן לא מספקים אוטובוס ישיר מבית לבית לכל אחד וזה לא עומד בסתירה שהתחבורה הציבורית צריכה להיות נוחה ולא מסייטת)

תכל'ס המציאות מוכיחה שככל שהם "מייעלים" את התח"צ - יותר אנשים עוברים לרכב פרטי...
נתמצת
השיקול בהפעלת מרכזית הארזים, הוא אילוץ, כדי למנוע קריסה של הצירים המרכזיים.
ברור שיותר נוח לעלות קרוב לבית, וברור שאם כולם יעלו קרוב לבית אז כולם יתקעו בפקק.
הפתרון של הרטום היה פתרון פחות טוב בגלל שמקום ההמתנה היה פחות מוסדר, ופחות קווים עירוניים עוברים ליד התחנה הזאת.

הפרשי זמן של עוד 5 דקות לכאן או לכאן, לא מהווים שיקול בתכנון של קווים ארוכים.
המטרה העיקרית של 404 היא להוות גיבוי ל422 במקטע שבין צומת רמות ועד סוף מסלול האיסוף, כך שאנשים יהיו בטוחים שיש להם מקום באוטובוס, ולא יטרחו להגיע לתחנות הראשונות, ולכן סביר שבשעות שאנשים יודעים שיש להם מקום ב422 הם לא יטרחו להכנס למרכזית הארזים, זה בסדר ואמור להיות ככה.

המציאות היא שתמיד יש אנשים שעוברים לרכב פרטי, ואין קשר ישיר לשינויים שנעשים בתח"צ, שינויים שלפעמים גורמים שיפור לנוסעים, ולפעמים ההיפך.
 
לגבי הגישה למרכזית
הנגישות היא דבר שיכול להריץ קדימה את כל הציבור לכיוון המרכזית
הבעיה שלא תמיד יודעים איך לעשות את זה בצורה נכונה

גם במודיעין עילית יש מסוף עם קווים לערים מרוחקות , והקווים הפנימיים יש להם תחנה ממש בכניסה למסוף ויש שם בלגן אימים ביום שישי וכולם צריכים לרוץ כדי להספיק את האוטובוס שלהם ולעבור כבישים
(בעיקרון יש קווי איסוף למסוף והם נכנסים לתוכו, אבל לפעמים יש עומס גדול על התחנה של הקווים הפנימיים שנמצאת ממש בכניסה מה שגורם לאנשים לרדת שם ולרוץ)

חייבים לתכנן משהו נגיש שיתן לאנשים לרדת עם "5 ילדים+ עגלת תינוק+ מזוודה+ שקית " בצורה רגועה וקלה ולא להתרוצץ עם זה בכל צומת רמות
 
לגבי הגישה למרכזית
הנגישות היא דבר שיכול להריץ קדימה את כל הציבור לכיוון המרכזית
הבעיה שלא תמיד יודעים איך לעשות את זה בצורה נכונה

גם במודיעין עילית יש מסוף עם קווים לערים מרוחקות , והקווים הפנימיים יש להם תחנה ממש בכניסה למסוף ויש שם בלגן אימים ביום שישי וכולם צריכים לרוץ כדי להספיק את האוטובוס שלהם ולעבור כבישים
(בעיקרון יש קווי איסוף למסוף והם נכנסים לתוכו, אבל לפעמים יש עומס גדול על התחנה של הקווים הפנימיים שנמצאת ממש בכניסה מה שגורם לאנשים לרדת שם ולרוץ)

חייבים לתכנן משהו נגיש שיתן לאנשים לרדת עם "5 ילדים+ עגלת תינוק+ מזוודה+ שקית " בצורה רגועה וקלה ולא להתרוצץ עם זה בכל צומת רמות
ומוצאי שבת במודיעין עילית, כשיוצאים יותר אוטובוסים ממספר הרציפים באותה השעה, ואין מספיק אוטובוסים שמגיעים למסוף, ומה שכן מגיע, זה רק מגיע בשניה לפני שהאוטובוסים כבר יוצאים, והם גם לא נכנסים למסוף, זה הופך להיות מבלאגן לסכנת נפשות.

גם אני חושב שמדובר במחדל שלא דאגו למעברים תת קרקעיים לתחנות סביב הצומת, אבל הבעיה הזאת כבר קיימת עוד תקופה ארוכה לפני פתיחת המסוף (אם כי יתכן שהמסוף מחמיר את הבעיה), וגם בעיה דומה הייתה קיימת מהרטום, כך שאני לא רואה שזאת סיבה מספקת לעכב את פתיחת המסוף.
 
היום ביקרתי במרכזית ארזים.
אכן שדרוג משמעותי מהבלאגן של הר חוצבים.

אבל...
להגיע לתחנת אוטובוס של צומת רמות (לכיוון בר אילן) מדובר בהליכה של כ 250 מטר!
ולקינוח כמה וכמה רמזורים באמצע.
רק להמחיש - מרחק סטנדרט בין תחנה לתחנה בתוך העיר: 150-250 מטר.
בהנחה שרוב האנשים קרובים או לתחנה זו או לתחנה הבאה בתור, הרי שלא נותר להלך אלא 75-125 מטר.

אתם רואים הגיון במרחק הזה????
אתם רואים הגיון שתחנת האוטובוס לכיון רמות לא תמוקם צ--מ-ו-ד לכניסה לתחנה??

שנית,
אתה מלווה מישהו ברכבך לתחנה, איפה אתה עוצר? אכן. אין שום מקום לעצור רק בתחנת האוטובוס כנ"ל....
אתה מלווה ילד, רוצה להעלות אותו לאוטובוס, אין! אין מקום לחנות!

50,000 מ"ר, ולא מצאו מקום לחניה לטווח קצר.

חלם בהתגלמותו.
 
זו בעיני אחת הבעיות של מתכנני התחבורה הציבורית המנותקים שלא נסעו באוטובוס מימיהם
האמירה הזאת שהמתכננים לא נוסעים בתח"צ חוזרת הרבה פעמים, אבל היא לא יותר מעקיצה קטנה ולא באמת טענה.
רופא לא אמור לנסות את הטיפול על עצמו לפני שהוא מטפל בפציינט.
במשרד התקשורת לא צריך שהרגולטורים ישימו משבש קליטה על הסלולרי שלהם, כדי לחוות מה זה קליטה משובשת לפני שהם מטפלים בבעיות קליטה.
אבל אם ניקח לדוגמא את מרכזית הארזים, זה יוצר תחושה שהיתה דחיפות לפתוח אותה כבר (ואכן זה נצרך לדעתי), אבל בכל הנוגע לנגישות - זה כבר פחות דחוף....
 
היום ביקרתי במרכזית ארזים.
אכן שדרוג משמעותי מהבלאגן של הר חוצבים.

אבל...
להגיע לתחנת אוטובוס של צומת רמות (לכיוון בר אילן) מדובר בהליכה של כ 250 מטר!
ולקינוח כמה וכמה רמזורים באמצע.
רק להמחיש - מרחק סטנדרט בין תחנה לתחנה בתוך העיר: 150-250 מטר.
בהנחה שרוב האנשים קרובים או לתחנה זו או לתחנה הבאה בתור, הרי שלא נותר להלך אלא 75-125 מטר.

אתם רואים הגיון במרחק הזה????
אתם רואים הגיון שתחנת האוטובוס לכיון רמות לא תמוקם צ--מ-ו-ד לכניסה לתחנה??

שנית,
אתה מלווה מישהו ברכבך לתחנה, איפה אתה עוצר? אכן. אין שום מקום לעצור רק בתחנת האוטובוס כנ"ל....
אתה מלווה ילד, רוצה להעלות אותו לאוטובוס, אין! אין מקום לחנות!

50,000 מ"ר, ולא מצאו מקום לחניה לטווח קצר.

חלם בהתגלמותו.
2 הבעיות האלו הולכים להיפתר (מנהרה מהתחנה בצומת רמות שכבר הוחל בבניתה, ואז ההליכה תהיה 30 מטר בלי רמזורים, וחניון ענק לרכבים פרטיים שיפתח בשנה הבאה)
החלם הוא שהתחנה נפתחה קודם שהבעיות נפתרו, ושאין פיתרון זמני עד לפתיחת הבעיות, אבל הם יפתרו
 
האמירה הזאת שהמתכננים לא נוסעים בתח"צ חוזרת הרבה פעמים, אבל היא לא יותר מעקיצה קטנה ולא באמת טענה.
רופא לא אמור לנסות את הטיפול על עצמו לפני שהוא מטפל בפציינט.
במשרד התקשורת לא צריך שהרגולטורים ישימו משבש קליטה על הסלולרי שלהם, כדי לחוות מה זה קליטה משובשת לפני שהם מטפלים בבעיות קליטה.
אבל אם ניקח לדוגמא את מרכזית הארזים, זה יוצר תחושה שהיתה דחיפות לפתוח אותה כבר (ואכן זה נצרך לדעתי), אבל בכל הנוגע לנגישות - זה כבר פחות דחוף....
דמגוגיה
אתה לא צריך שהרופא ינסה את הטיפול, אלא שיכיר את המחלה והטיפול, ואף יהיה מנוסה בטיפול... לכן אתה הולך לרופא מומחה בתחומו ולא לכל סטודנט...
למזלינו, גם עובדי משרד התקשורת, נתקלים לפעמים בבעיות קליטה... אחרת מצבינו היה גרוע כמו תחב"צ

מתכנני תחנת ארזים - אינם מכירים תח"צ מבפנים. אינם מכירים הליכה לתחנה. אינם מכירים משפחה עם עגלות ומזוודות (רק בתוך נתב"ג)...
ולכן המצב נראה כך.
 
דמגוגיה
אתה לא צריך שהרופא ינסה את הטיפול, אלא שיכיר את המחלה והטיפול, ואף יהיה מנוסה בטיפול... לכן אתה הולך לרופא מומחה בתחומו ולא לכל סטודנט...
למזלינו, גם עובדי משרד התקשורת, נתקלים לפעמים בבעיות קליטה... אחרת מצבינו היה גרוע כמו תחב"צ

מתכנני תחנת ארזים - אינם מכירים תח"צ מבפנים. אינם מכירים הליכה לתחנה. אינם מכירים משפחה עם עגלות ומזוודות (רק בתוך נתב"ג)...
ולכן המצב נראה כך.
אני מכיר אישית מנהל בכיר במשרד התחבורה, בכיר מאוד אחראי על תחום שלם במשרד
הוא לא מכיר אוטובוס? אולי לא הכיר עד אותו יום שהוא קיבל שלילת רישיון לשנתיים
מאז הוא נסחב באוטובוסים, ביחד עם ילדיו כל יום לבתי ספר ולעבודה בשכונה ירושלמית צפופה
הוא אמר לי שהוא לא היחיד במשרד שעבר שלילה ארוכת טווח, אלא פשוט, זה הסגנון שם
 
דמגוגיה

מתכנני תחנת ארזים - אינם מכירים תח"צ מבפנים. אינם מכירים הליכה לתחנה. אינם מכירים משפחה עם עגלות ומזוודות (רק בתוך נתב"ג)...
ולכן המצב נראה כך.
זאת אומרת שהתנאים לעבודה במשרד התחבורה הם: משתמשי תח"צ שיש להם לפחות שישה ילדים?
 
נערך לאחרונה ב:
2 הבעיות האלו הולכים להיפתר (מנהרה מהתחנה בצומת רמות שכבר הוחל בבניתה, ואז ההליכה תהיה 30 מטר בלי רמזורים, וחניון ענק לרכבים פרטיים שיפתח בשנה הבאה)
החלם הוא שהתחנה נפתחה קודם שהבעיות נפתרו, ושאין פיתרון זמני עד לפתיחת הבעיות, אבל הם יפתרו
אכן שיערתי שיש איזה תכנית בקנה.
זה נוהל מקובל כאן - בונים ואח"כ הציבור סובל במשך שנים עד שמתקנים את כל מה שהיה אמור להיות מלכתחילה.
לגבי החניון, אני לא מבקש חניון של חנה וסע (שזה גם כנראה יהיה במרחק מסויים), תן מקום לעצור את הרכב להוריד נוסעים! - כיום אין שום מקום כזה! תן מקום לחניה לטווח קצר!
(לפחות לא חוקית) יש חניון בתכנון? תן פתרון בינים!

דרך אגב, מי שיורד במרכזית ארזים ורוצה להשתמש בכל הקווים המגיעים לרמת שלמה.
אין מעבר מוסדר לתחנה לכיוון הרכס. צריך ללכת לכיוון התחנה בצומת לכיוון רמות - לחצות את הכביש - ללכת ברגל עד הרמזורים שמול הפניה מגולדה לכיוון כביש 9 ולחצות לכיוון התחנה שם.
הבנתם את זה?
לדעתי מדובר בלפחות 400 מטר הליכה.

אולי יש ישירים מרמות או מהתחנה עצמה, השאלה מה התדירות.
 
זאת אומרת שהתנאים לעבודה במשרד התחבורה הם: משתמשי תח"צ שיש להם לפחות שישה ילדים?
לא.
אבל כנראה שיש תנאי אחר, אנשים שחצנים שמבינים יותר טוב איך השני צריך לחיות את חייו.
הם מתכננים יעילות ב'תאוריה' לא במציאות.

הם צריכים להכניס את ראשם לצרכים וליכולות וכו' של הציבור, ולא להחליט לציבור איך טוב לו לנהוג.
 
אכן המעבר לרמת שלמה כעת הוא קטסטרופה, ופשוט נס שלא קורה שם אסונות
גם זה יסודר בהמשך עם פתיחת החניון חנה וסע אמור להיות שם מדרכה
אגב @rew3020 זה לא שמתקנים ליקויים, פשוט לא סינכרנו את כל העבודות ביחד וכל פרויקט מסתיים בזמן אחר, השאלה למה פותחים בלי פיתרונות זמניים
 
לא מדובר במחשבה שמדובר במהלך יותר נוח, אלא שמדובר בפתרון יותר מוצלח להכרח להוציא קווים מצירים בהם הם יגרמו לפקקים.

בסוף שנות התשעים פעלו בירושלים קווי מהדרין פרטיים, @יצחק למפרט יכול אולי לסייע לנו לדעת את המסלול המדוייק.
אני לא ממש זוכר את המסלול המדוייק שבו פעלו קווי ברכל בין ירושלים לבני ברק, אבל קו 402 בהחלט התבסס על המסלול הזה שהיה מסלו מוצלח ומבוקש.
אלא שככל שהביקושים עלו, גם עומסים התנועה על הציר עלו ועלה הצורך לגוון במסלולי הנסיעה על מנת להפחית את העומס בציר ירמיהו.
קו 422 היה בין הפעולות שנעשו כדי להסיט ביקושים מהציר, ובהמשך כשנפתחה מנהרת הארזים שונו חלק מהקווים, כך שהחלו את מסלולם בגשר המיתרים או הר נוף ואספו נוסעים בכיון ההפוך משאר הקווים.

הזרמה של אין ספור אוטובוסים באותו הקו היא לא יעילה, כי היא יוצרת עומסים על הציר, בעוד רבים מהנוסעים צריכים לקחת אוטובוס נוסף כדי להגיע לציר בו נוסעים האוטובוסים, וגם בנסיעה בינעירונית המתנה של מספר דקות לא פוגעת משמעותית ברמת השירות, וזאת הסיבה שהוקומו קווי השכונות של מודיעין עילית וביתר שפועלים בימי שישי ומוצ"ש וקווי בני ברק השונים הפועלים בכל ימות השבוע.

גם קו 422 שזכה לביקוש גבוה קיבל חלופות שכונות, כשהתקווה הייתה שהביקוש יהיה גבוה, ויהיה ניתן להרחיב את השירות, כפי שידוע הביקוש לא הצדיק הרחבה של השירות, וקווי השכונות אכן בוטלו עם המעבר מאפיקים לדרך אגד.

ההסדר הזה החזיק מעמד לא רע ברוב ימות השנה, עד שהוחלט על עבודות הרק"ל.
העבודות על ציר הרק"ל הצרו את הכביש, ונוצר צורך להסיט את רוב התנועה לציר שפע חיים (רחוב שהיה סגור שנים רבות בגלל חשש של תושבי השכונה מכביש סואן והמוני שיעברו בו רכבים רבים שמנסים לעקוף את עומסי התנועה בציר בר אילן).
אם כי רחוב שפע חיים איננו רחב כמו ציר בר אילן, ולכן עמדו בפני המתכננים 2 אפשרויות, האחת לפצל את כל הקווים, להפחית תדירות, קו לחיפה למשל הפועל 11 נסיעות לכיון יפעל בתדירות של 5 נסיעות בציר שפע חיים ו6 נסיעות בציר מקוצר, או לחילופין להשאיר חלק מהקווים בציר שפע חיים ואת האחרים במסלול מקוצר.

כיון שכאשר לא יודעים להגדיר זמני ביקוש מדוייקים תדירות גבוהה (אם כי לא גבוהה מידי) היא גורם עיקרי לרמת השירות, הרי שיותר הגיוני להקצות קווים בהם יש ליותר נוסעים בכל אוטובוס קשר לאזור מרכז העיר.
ההבנה הייתה, שנוסע מחיפה או אופקים לא מגיע באותה התדירות לשכונת רוממה כמו תושב מודיעין עילית או ביתר.
כמו"כ ההבנה הייתה שדווקא נוסעי ערד וקרית גת, היעד העיקרי שלהם בימי שישי ומוצ"ש הוא כן אזור ירמיהו, ושמדובר בהיקף נסיעות גבוה.
בנוסף, נוסע המשתמש בקו בתדירות גבוהה, אינו מנסה להגיע בדווקא לנסיעה שיוצאת בשעה מסויימת, וגם אם הוא כן מנסה ולא הצליח להגיע לתחנה בזמן, הוא ימתין מקסימום 20 דקות לנסיעה הבאה, ולכן סביר שהוא ינסה להגיע רק דקות בודדות לפני הזמן המשוער בו חולף האוטובוס.
לעומת זאת, נוסע ליעד מרוחק, יטרח להגיע מוקדם, ופעמים רבות גם יטרח להגיע לתחילת המסלול כדי להיות בטוח שהוא לא ממתין שעה ויותר לנסיעה הבאה. כלומר נוסע ליעד מרוחק יגיע גם זמן רב לפני הנסיעה לתחנה, וגם יסע את רוב מסלול האיסוף (ניתן לראות זאת די בבירור בקווי בני ברק ליעדים מרוחקים שממלאים בתחנות הראשונות של מסלול האיסוף, ומתרוקנות בתחנות הראשונות של מסלול הפיזור).
ודבר אחרון הוא זמן הנסיעה, משרד התחבורה מעריך (אין לי מושג על סמך מה) שנוסע בתחבורה הציבורית מוכן לנסוע עד פי 1.8 מנסיעה ברכב פרטי, ולכן אם נסיעה ליעדים קרובים תצריך החלפה, נוסעים שיש ביכולתם יעדיפו לנסוע בדרכים אחרות.
ולכן, ההחלטה שהתקבלה הייתה להשאיר את מעבר הקווים מיעדים קרובים בציר שפע חיים (כי יש להם יותר עניין באזור ןכדי זמן הנסיעה ישאיר את הקווים רלוונטיים)
ואילו את היעדים מהמרוחקים להעביר למסלול מקוצר, שכלל את הרטום, גשר המיתרים והיציאה מהעיר.

וכאן נכנסת מרכזית הארזים, כיון שיש זמני המתנה ארוכים לקו, ובעוד שבאזור בר אילן, ניתן לנצל את הזמן עד להגעת האוטובוס לסידורים אישים, הפתרון שניתן הוא מסוף עם אולם המתנה ממוזג ועוד מספר שירותים בסיסיים שניתן לצרוך במקום, המקום גם נותן מענה לזמן ההפסקה של הנהגים, וגם למחסור החריף בחניוני לילה באזור ירושלים

כמו פרוייקטים רבים, גם מרכזית הארזים רחוקה מלהיות מושלמת. הבעיה העיקרית היא המעבר לקווים העירוניים, לא הוסדרו עדיין מעברים תת קרקעיים המגיעים לתחנות העירוניות, התחנות העירוניות בצומת עמוסות עד כדי להתפקע, ואולי הקו החום יתן יום אחד מענה, אבל עד שיגיע היום האחד הזה, יעברו הרבה שנים אחדות.

קו 416 מראה שהמתכננים צדקו בהערכות שלהם שיעד תושבי הערים הקרובות הינו מרכז העיר, אלא שהקו הזה לא נועד להיות קו בפני עצמו אלא קו המפחית מהעומסים של הקווים העיקריים, וזאת כנראה הסיבה שהוא עדיין קיים (למרות שלדעתי עדיף לאחד את התשומות שלו עם קו אחר, או לכל הפחות לתכנן לו מסלול אחר בירושלים).
עוד הבדל בין ארזים לחוצבים....
לגבי ההבדל בין הר חוצבים למרכזית ארזים,
זה ההבדל כשאתה עושה הליכה, האם תעדיף את ההליכה ברחובות שבני אדם הולכים שם ברגל ורכבים חולפים ובנינים ניצבים מעל ראשך, לבין ללכת הליכה ברחובות נידחים, שרכבים לא חולפים שם, אנשים לפעמים, ורכבים רגילים אינם חולפים.

ובעצם בהר חוצבים הרגשת מתחת לבנינים, אנשים הולכים, ורכבים חולפים.
בארזים - שלא ביקרתי שם - אני מתרשם שאין רכבים חולפים, אין בנינים, ולפעמים אין אנשים.

לי יש תחושה, על הרבה פרוייקטים של משרד התחבורה, שלא משתפים את הציבור מראש בתוכניות ובמחשבות - אולי מפחד שהציבור יטרפד את זה... ואז כשזה נפתח יש הרבה קשיים. ואם מראש היה מדובר ייתכן והיינו חוסכים חלק מהדיונים כאן.
 
זה ההבדל כשאתה עושה הליכה, האם תעדיף את ההליכה ברחובות שבני אדם הולכים שם ברגל ורכבים חולפים ובנינים ניצבים מעל ראשך, לבין ללכת הליכה ברחובות נידחים, שרכבים לא חולפים שם, אנשים לפעמים, ורכבים רגילים אינם חולפים.

ובעצם בהר חוצבים הרגשת מתחת לבנינים, אנשים הולכים, ורכבים חולפים.
בארזים - שלא ביקרתי שם - אני מתרשם שאין רכבים חולפים, אין בנינים, ולפעמים אין אנשים.
אני לא חושב שיש בשנה שנתיים האחרונות מעבר סביר ובטוח מהר חוצבים לכיוון צומת רמות.

מאז הבניה צריך ללכת שם על שוליים מסוכנות בכביש סואן וחשוך.
 
לי יש תחושה, על הרבה פרוייקטים של משרד התחבורה, שלא משתפים את הציבור מראש בתוכניות ובמחשבות - אולי מפחד שהציבור יטרפד את זה... ואז כשזה נפתח יש הרבה קשיים. ואם מראש היה מדובר ייתכן והיינו חוסכים חלק מהדיונים כאן.

ממה שראיתי בעבר בירושלים -
נבחרי הציבור במנהלים הקהילתיים בכל שכונה ושכונה קשובים לפניות התושבים
הם הצליחו להביא לשינויים משמעותיים בתחבורה לטובת התושבים בשכונות השונות.

למרות הזלזול שמביעים כאן אלו שאינם תושבי העיר
המודל הזה מתפקד והתוצאה בשטח מדברת בעד עצמה
תושבי ירושלים נהנים מתחבורה מתקדמת יותר ביחס להרבה ערים בישראל
כתבו למעלה שבי-ם הכל ידוע מראש?!
אולי התכוונו שמה שרוצים אומרים לנו קודם.
 
לא.
אבל כנראה שיש תנאי אחר, אנשים שחצנים שמבינים יותר טוב איך השני צריך לחיות את חייו.
הם מתכננים יעילות ב'תאוריה' לא במציאות.

הם צריכים להכניס את ראשם לצרכים וליכולות וכו' של הציבור, ולא להחליט לציבור איך טוב לו לנהוג.
למה נקודת ההנחה ההתחלתית היא שרוצים להקל על הנוסעים בתחבורה ציבורית\לפתור את בעיית הפקקים וכדו'?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה