התייעצות איך מעודדים הכי נכון אנשים שעוברים קשיים לא פשוטים בחיים?

  • הוסף לסימניות
  • #21
נתקלתי במקרה של משהי שעוברת קושי ממש גדול
ומלחץ נגמר לך המילים
אשמח לעצות ולמידע איך אפשר לחזק ולעודד במצב כזה ולומר את המילים הנכונות שיתקבלו על הלב
אשמח רק למידע ענייני ותועלתי לתועלת הרבים!
תודה רבה!
סור מרע:
א. לא משתמשים בציניות.
ב. לא מנסים לחזק באמונה וביראת שמים.
ג. אם לא יודעים מה לומר, עדיף לשתוק.
עשה טוב:
לא לחשוב על עצמנו ועל 'איך אמצא את המילים הנכונות ' אלא להסתכל עליה ולהקשיב לה, ולנסות לראות את העולם מנקודת המבט שלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נתקלתי במקרה של משהי שעוברת קושי ממש גדול
ומלחץ נגמר לך המילים
אשמח לעצות ולמידע איך אפשר לחזק ולעודד במצב כזה ולומר את המילים הנכונות שיתקבלו על הלב
אשמח רק למידע ענייני ותועלתי לתועלת הרבים!
תודה רבה!
העלית נושא מאד חשוב,
שאני מאמינה שרבים מאיתנו נתקלו איתו לפחות פעם אחת בחיים (אם לא יותר..),
דבר ראשון חשוב להבהיר שאין תבנית מסויימת שמתאימה או מילים מסויימות שבטוח יתאימו,
יש לכל אחד התמודדויות שונות, אופי שונה וציפייה לתגובה אחרת.
אבל מה שבטוח שכשאדם משתף אותנו הוא רוצה שנקשיב לו,
לא תמיד יש פתרונות, אבל הקשבה עושה פלאים.
דבר שני, בדרך כלל לא ממולץ להכניס את עצמי או
סיפורים אחרים ששמעתי שמזכירים לך את ההתמודדות של המשתף אותך,
להתמקד באדם ששיתף בקושי. להיות אמפתי.
חשוב לשים לב, שלא תמיד נכון לנסות לחזק את האדם מבחינה רוחנית,
לפעמים זה יכול להפריע לאדם שמתמודד.
בהמשך, אחרי שכבר הקשבת למי ששיתף אותך,
אחרי שכבר הייתה שיחה שלימה של הקשבה ואמפתיה,
אפשרי אחרי מספר ימים גם לחזק מבחינה רוחנית,
אבל, שוב,
צריך להיות קשובים ולשים לב ברגישות מה מתאים ומה עושה טוב לאדם שמולנו.
וגם ממולץ להתקשר יום למחרת או לשלוח מייל ולכתוב משהו כמו-
אני חושבת עלייך מאז השיחה האחרונה שלנו, מתפללת עלייך ומחזיקה לך אצבעות.
בהצלחה!
בתפילה שה' תמיד ישים בפינו את המילים הנכונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
לומר : זה כל כך כואב(להקשיב באמת ולהכיל)
אני ממש איתך
ואני לעזרתך אם תצטרכי...

ולפעמים עדיף לשתוק מאשר לדבר סתם
כמו בניחום אבלים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מניסיון אישי:

יש הבדל אם הוא בוחר לשתף אותך או ששמעת ממקורות אחרים.

אם הוא משתף אותך - אין דבר כזה לא להגיב.
ולכן, דבר ראשון - כשהוא מדבר עלינו להיות עם מאה אחוז הקשבה, בלי פרשנויות פנימיות ובלי הוכחות וסתירות למה שהוא אומר.
אחר כך, כשהוא משתתק, הכי טוב לומר:
אני מעריך את זה שבחרת לשתף אותי בסיפור הלא פשוט שאתה עובר.

אם הוא לא משתף אותך אבל יודע שאתה יודע - תלוי:
אם הוא תולה בך עיניים מצפות, זרוק לו מילה של חיזוק. 'העם איתך', משהו קליל ולא מחייב לפתוח שיחה.
אם לא - תמשיך בטבעיות. אל תנסה בכוח לדבר איתו על דברים אחרים. כי שניכם יודעים שיש כאן איזשהו פיל שלא מדברים עליו.

ועוד משהו:
מותר וכדאי להפתיע אותו בחבילה קטנה ומשמחת הביתה. עם פתק: חושב עליך, ומתפלל עליך.
כשהוא שם, בבית, יותר קל לו להתמודד עם הרגשות שהמשלוח שלך מציף לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
הכלל הוא: עימו, אנוכי בצרה!
תביעו הערכה ושותפות לקושי שלהם , בלי חיזוקים בלי הטפות ובלי להבכיא אותם עוד
פשוט:"אני חושב עליך המון", אתה מתמודד עם משהו לא קל ואתה לא שוקע" זה התמודדות קשה ואני מתרגש לראות שאת המצליח, וכאן כדאי לפרט קצת מה באמת הוא מצליח כי שיהיה לו כח להמשיך לעשות את הדברים הללו
!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
1727371978407.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
כתבו כבר דברים נפלאים, במיוחד הסור מרע...
מנסיון, ראיתי שאם שתקתי והקשבתי באמת בלי להביע דעה אישית ושיפוטית לטוב ולמוטב כמה הנסיון קשה/בלתי אפשרי וכמה היא גדולה/ ענקית. כי אף אחד לא מבקש ציונים על ההתמודדות ועל החיים שלו.
אם הייתי שם, בלי לשים את עצמי וביקשתי בעדינות את השם לתפילה וציינתי שאני יבקש שהשם ישלח לה את העצות והשליחים והכוחות לעמוד בכל המסע. היתה שמחה והיה חיבור ונראה היה שבא מעט רוגע.
וגם אם לא מבקשים את השם לתפילה יש מקום חשוב מאוד!! לכל תפילה של כל יהודי על חברו.
פרק תהילים אחד. בקשה פעם אחת בשמע קולינו. תחילה במילים שלנו שיעזור השם לידידתי ויעניק לה כוחות לעבור את הנסיון בצורה המיטבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אני חייבת להוסיף על מה שכתבתי שזה מניסיון.
הייתי במצב מאוד מורכב ומצאתי את עצמי מקשיבה לאנשים במקום שיקשיבו לי (ובוכה בשקט מאחורי הקו
על זה)
את רק מחכה לקצת חמלה, למישהו שיקשיב לך וישמע את הכאב שלך...
ואת מוצאת את עצמך שומעת את כל הסיפורי סבתא של כולם
די. בואו נלמד להקשיב אחד לשני ולא רק "לשמוע" ולעבור הלאה לסיפור הבא.
לצערי מכיר את החוויה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
כמו שחיים הקוסם אמר
פשוט להקשיב
לשמוע
לתת תחושה שאני איתך ולכל דבר שתצטרך אני מייד מגיע
פשוט לתת את עצמי עם כל הלב והנשמה ואם צריך גם עזרה

מה לא לעשות?
לא להגיד "הכל לטובה"
לא להגיד "השם איתך"
ולא שום דבר מיזה

לפחות לא בהתחלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
העלית נושא מאד חשוב,
שאני מאמינה שרבים מאיתנו נתקלו איתו לפחות פעם אחת בחיים (אם לא יותר..),
דבר ראשון חשוב להבהיר שאין תבנית מסויימת שמתאימה או מילים מסויימות שבטוח יתאימו,
יש לכל אחד התמודדויות שונות, אופי שונה וציפייה לתגובה אחרת.
אבל מה שבטוח שכשאדם משתף אותנו הוא רוצה שנקשיב לו,
לא תמיד יש פתרונות, אבל הקשבה עושה פלאים.
דבר שני, בדרך כלל לא ממולץ להכניס את עצמי או
סיפורים אחרים ששמעתי שמזכירים לך את ההתמודדות של המשתף אותך,
להתמקד באדם ששיתף בקושי. להיות אמפתי.
חשוב לשים לב, שלא תמיד נכון לנסות לחזק את האדם מבחינה רוחנית,
לפעמים זה יכול להפריע לאדם שמתמודד.
בהמשך, אחרי שכבר הקשבת למי ששיתף אותך,
אחרי שכבר הייתה שיחה שלימה של הקשבה ואמפתיה,
אפשרי אחרי מספר ימים גם לחזק מבחינה רוחנית,
אבל, שוב,
צריך להיות קשובים ולשים לב ברגישות מה מתאים ומה עושה טוב לאדם שמולנו.
וגם ממולץ להתקשר יום למחרת או לשלוח מייל ולכתוב משהו כמו-
אני חושבת עלייך מאז השיחה האחרונה שלנו, מתפללת עלייך ומחזיקה לך אצבעות.
בהצלחה!
בתפילה שה' תמיד ישים בפינו את המילים הנכונות.
כל מילה פנינה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
כמובן שאין כללים,
וכל אדם ירצה ויצטרך משהו שונה,
(לעיתים גם אותו אדם בזמנים שונים),
הרבה פעמים, כמו שכתבו-הקשבה (אמתית,
בלי לנסות לחשוב כל הזמן מה להגיב)

וגם- אמירות מסוג: "אני מבינה" וכו
יכולות להכאיב מאד ולתת תחושת זרות וניתוק

כי היא (וכל אדם אחר שעובר קושי רציני)
יודע עד כמה השני לא באמת מבין את סוג ועוצמת הקושי שלו
(גם אנשים שעוברים משהו "דומה")

זה כנראה לא חל על כולם,
אבל שיהיה במודעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
לתת לו מקום חם שהוא יכול לשפוך את הלב, שירגיש שאין כלפיו שיפוטיות (אם זו נקודה רגישה בסיפור), לא למלא את השיח ב"אני" אלא יותר "מה את/ה " ו"איך את/ה" וכו', ולהבדיל (..) אבל כשמגיעים לשבעה בשלושה ימים הראשונים לא פותחים בדיבור אלא מחכים שהאבל יפתח, ככה שעיקר התפקיד שלנו הוא להקשיב, אולי לכוון או לעודד שיתוף אבל לא לבקר ולא לתפוס מקום אלא פשוט להיות..
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נתקלתי במקרה של משהי שעוברת קושי ממש גדול
ומלחץ נגמר לך המילים
אשמח לעצות ולמידע איך אפשר לחזק ולעודד במצב כזה ולומר את המילים הנכונות שיתקבלו על הלב
אשמח רק למידע ענייני ותועלתי לתועלת הרבים!
תודה רבה!
לב לב לב
כשיש לב פתוח ומכיל הבן אדם מרגיש וזה כבר עושה לו הרגשה טובה.
ברגע שהרצון הוא לעשות טוב ד' יעזור וישים את המילים הנכונות בפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34

אמפתיה/ סמדר וינשטוק​

אם תפגוש אדם שבור​

שב איתו​

על סף השבר הארור​

אל תנסה לתקן​

אל תרצה שום דבר​

ביראה ובאהבת הזולת​

שב איתו​

שלא יהיה שם לבד.​


 
  • הוסף לסימניות
  • #36
תשמעו האנשים פה ממש חכמים!!! ב"ה אני שמח לראות שאנשים מאד מודעים שיש הרבה פעמים קושי לאנשים, וזה דבר לגיטימי, ופשוט צריך להקשיב לשני בלי טיפה אחת של ביקורת/שיפוטיות, ואני אומר לכם שמנסיון אישי, זה הדבר היחיד! שנותן כוחות להמשיך הלאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
דרך אגב, מישהו יודע האם קיים בפרוג פורום פרטי בנושא התמודדויות רגשיות,
וכן בנושא שידוכים לפרק ב?
אשמח לכל מידע שיעזור! תודה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
כתבו כבר דברים נפלאים, במיוחד הסור מרע...
מנסיון, ראיתי שאם שתקתי והקשבתי באמת בלי להביע דעה אישית ושיפוטית לטוב ולמוטב כמה הנסיון קשה/בלתי אפשרי וכמה היא גדולה/ ענקית. כי אף אחד לא מבקש ציונים על ההתמודדות ועל החיים שלו.
אם הייתי שם, בלי לשים את עצמי וביקשתי בעדינות את השם לתפילה וציינתי שאני יבקש שהשם ישלח לה את העצות והשליחים והכוחות לעמוד בכל המסע. היתה שמחה והיה חיבור ונראה היה שבא מעט רוגע.
וגם אם לא מבקשים את השם לתפילה יש מקום חשוב מאוד!! לכל תפילה של כל יהודי על חברו.
פרק תהילים אחד. בקשה פעם אחת בשמע קולינו. תחילה במילים שלנו שיעזור השם לידידתי ויעניק לה כוחות לעבור את הנסיון בצורה המיטבית.
לדבר או לשתוק ???



לאחת והיחידה,

האחות החמודה, הגיסה הנחמדה, השכנה והידידה.

שכל כך דואגת לי ולועסת אותי בארוחות בוקר צהריים וערב,

ומנשנשת אותי ביניהם...

חלילה לא מרכלת רק מרחמת...

נכון, את רק רוצה לעזור ?

את באמת נורא דואגת ?

את באמת מתכוונת רק לטובה ?




חשבתי לכתוב לך,

שאולי, אולי העזרה שלך תהיה פשוט לשתוק.

לבכות, לרחם, להשתתף, להתפלל.

ןלהתאפק !

כן,

להתאפק !!

להתאפק מלהתעניין.

להתאפק מלשאול. להתאפק מלייעץ.

להתאפק מלומר. להתאפק מלעזור.



אבל חשבתי

שזה רק אולי...

ואולי לא ?

אולי זה כן נדרש,

אולי כן צריך לומר,

אולי כן צריך לדבר.

'לא תוכל להתעלם' - זה ציווי !!!

נכון, את מרגישה שאת דורכת על ביצים ?

אני מרגישה שהן מתפוצצות...

הדילמה היא קשה.


"להתייחס או להתעלם"

לדבר יותר מידי או אולי לא מספיק ??

מה עדיף התעניינות או שמירה על הפרטיות ???



אותו משפט – יכול

פעם להכעיס

ופעם להחיות.

לפעמים להכאיב

ולפעמים לרפאות.



זה כל כך רגיש, כל כך עדין,

כל כך טעון, כל כך נפיץ.

קשה לך ?

גם לי...

הדילמה היא קשה


"לדבר או לשתוק"

לפעמים זה אסון ולפעמים פתרון...

זה כל כך מורכב, כל כך מסובך.

אנחנו אבודות !

כן,

גם אני, גם את.

לא יודעות !

אין לנו תשובה..

קשה מאוד להתנהל במצב כזה.

אי וודאות, חוסר יציבות.

לה' הפתרונים.




אז בסוף חשבתי,

להציע לך,

שפשוט נישא תפילה יחד

לבוחן לבבות ויודע מחשבות.

שלא נטעה ולא נשגה,

שנתנהג ברגישות ובתשומת לב,

שנעשה רק את הדברים הראויים להיעשות...

שנאמר רק את מה שנצרך שייאמר...

ושנשמע רק את מה שנדרש שיישמע...

שיהיה לנו כח וסבלנות –

להבין ולהשכיל, להרגיש ולהכיל.

ושלא ייצא שום תקלה ושום מכשול מתחת ידינו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אשמח רק למידע ענייני ותועלתי לתועלת הרבים!

היא רוצה לקבל ממך דברי עידוד וחיזוק?
אם היא לא ביקשה אולי זה רק יעצבן אותה.

הדבר הכי נכון הוא לראות אותה כאדם שלם שבין היתר יש לה התמודדות מסוימת
אפשר להתעניין, אפשר לדבר על נושאים אחרים או קרובים ולאפשר לה לבחור אם היא רוצה לדבר על ההתמודדות שלה.

לפעמים אנחנו באים לתת קביים וגורמים לשני להרגיש שהוא לא מסוגל לעמוד על הרגליים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
פעם נפגשתי עם מישהי זמן קצר אחרי שאיבדה מישהו קרוב, בלי שום הכנה מקדימה.
אז פשוט עמדתי מולה ואמרתי לה "את האמת? אין לי מה להגיד לך, אבל לשמוע אני יכולה"
ואז היא אמרה לי "אל תגידי כלום" שתקה ואז סיפרה לי כמה קשה לה, ו-זהו, נפרדנו.
ולעניות דעתי- זו הייתה התגובה הטובה ביותר שיכלתי להפיק. הרי זה כבר דערנאך אחרי הכול
ואין לי עצות לייעץ לה ברוב תבונתי, אבל להקשיב תמיד אפשר!
ממליצה לכול מי שאובדת עצות ומילים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה