עזרה למה אתם עוקפים? למה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
יש, הדרך לשם לוקחת... וגם שם יש תורות מטורפים
התורות בעצמאיות, הן אשליה אופטית.
התור כולו הוא עבור למעלה מ10 קופות, מה שתור לקופאי, כולו לקופה אחת.

אכן לא בסדר מה שקרה לך. עד שעה 3 תעברו חויות נוספות באיחול שיהיו חיוביות, ותשכחו מה שהיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
למה לא אמרת אני מתנצלת אבל אני מאוד ממהרת עוד 2 דקות יש לי אוטובוס
כך לא תשארי הרעה שלא מוותרת
ולא הרעה שמאחרת לגן של הבת שלה...

וזה באמת מכעיס מאודדדדדדדדד!!!
זאת תרבות תעצבנת נורא!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
לא מצליחה להתחבר לדרמה בכלל...

בעיני מאד לגיטמי שמישהי שיש לה ממש פריט או גג שלושה פריטים בודדים נניח לנסות להמלט מהתורות הארוכים וחסרי הפורפורציה, אישית לא כ"כ נעים לי ולרוב לא אבקש דברים כאלו מאחרים אבל כשמבקשים ממני אני אסכים בשמחה.

מבחינת המשאבים של זמן וכח וכ אני חושבת שזה הכי הגיוני ואנושי עוד בלי להכנס לנושאים של חסד שגם מותר לעשות לפעמים(:
כמובן, בנסיבות המקרה הפתוח הייתי אומרת יפה ובאדיבות שאני ממש מתנצלת אבל חייבת לאסוף את הילדה ואין לי אפשרות לוותר. ברור שאם זה כרוך בהפסד ממשי למוותר זה לא רלוונטי ולא נצרך אבל במקרים רגילים מה גובה הנזק?

הפסד של דקה במצטבר לכל אחד מהממתינים לעומת הזמן שאותו 'קונה תצטרך להשקיע ביחס לכמות הפריטים שיש לה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
לא מצליחה להתחבר לדרמה בכלל...

בעיני מאד לגיטמי שמישהי שיש לה ממש פריט או גג שלושה פריטים בודדים נניח לנסות להמלט מהתורות הארוכים וחסרי הפורפורציה, אישית לא כ"כ נעים לי ולרוב לא אבקש דברים כאלו מאחרים אבל כשמבקשים ממני אני אסכים בשמחה.

מבחינת המשאבים של זמן וכח וכ אני חושבת שזה הכי הגיוני ואנושי עוד בלי להכנס לנושאים של חסד שגם מותר לעשות לפעמים(:
כמובן, בנסיבות המקרה הפתוח הייתי אומרת יפה ובאדיבות שאני ממש מתנצלת אבל חייבת לאסוף את הילדה ואין לי אפשרות לוותר. ברור שאם זה כרוך בהפסד ממשי למוותר זה לא רלוונטי ולא נצרך אבל במקרים רגילים מה גובה הנזק?

הפסד של דקה במצטבר לכל אחד מהממתינים לעומת הזמן שאותו 'קונה תצטרך להשקיע ביחס לכמות הפריטים שיש לה.
דקה מזמנם של אחרים זה משהו שאפשר לקבל, לא לקחת.
כמו שלא חוסכים לעצמך שקל על חשבון זה שאחרים יפסידו עשר אגורות.
שלא לדבר על זה שכל אחד בטוח שהוא היחיד שעושה את זה ולכן לאחרים נגרם רק נזק של דקה. אז מה אם יש עוד חמישה כמוהו.
אם כולם (לא רק הראשון!) מסכימים להיות נחמדים ולתת דקה, אז למה לא, אבל הדקה הזו היא לא משהו שהגיוני לקחת בכוח מאנשים.

[ערב חג אחד, עמדתי בתור לקופה המהירה בסופר. כשהתקרבתי לקופה, הגיע בחור אחד וביקש לעקוף כי יש לו רק כמה מוצרים. הראיתי לו את עשרים האנשים שעמדו אחרי ולכל אחד מהם רק כמה מוצרים... האמת זה היה די מצחיק, היה די ברור שהוא פשוט לא קלט מה הולך ולא שהוא היה חצוף]
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
לא מצליחה להתחבר לדרמה בכלל...

בעיני מאד לגיטמי שמישהי שיש לה ממש פריט או גג שלושה פריטים בודדים נניח לנסות להמלט מהתורות הארוכים וחסרי הפורפורציה, אישית לא כ"כ נעים לי ולרוב לא אבקש דברים כאלו מאחרים אבל כשמבקשים ממני אני אסכים בשמחה.

מבחינת המשאבים של זמן וכח וכ אני חושבת שזה הכי הגיוני ואנושי עוד בלי להכנס לנושאים של חסד שגם מותר לעשות לפעמים(:
כמובן, בנסיבות המקרה הפתוח הייתי אומרת יפה ובאדיבות שאני ממש מתנצלת אבל חייבת לאסוף את הילדה ואין לי אפשרות לוותר. ברור שאם זה כרוך בהפסד ממשי למוותר זה לא רלוונטי ולא נצרך אבל במקרים רגילים מה גובה הנזק?

הפסד של דקה במצטבר לכל אחד מהממתינים לעומת הזמן שאותו 'קונה תצטרך להשקיע ביחס לכמות הפריטים שיש לה.
נכון שמותר לעשות חסד וצריך לעשות חסד ויש את המשפט ש'על חסד לא מפסידים וכו' וכו', אמנם יש סדר בעולם ובערב חג (נכתב עקב העיתוי אבל מדובר על כל הזמנים) בתוך כל הבלגן לפעמים אנשים מאבדים את זה - ולא מסוגלים להישאר עוד עשרים שניות בתור, וכמו שכבר כתבו:
דקה מזמנם של אחרים זה משהו שאפשר לקבל, לא לקחת.
כמו שלא חוסכים לעצמך שקל על חשבון זה שאחרים יפסידו עשר אגורות.
שלא לדבר על זה שכל אחד בטוח שהוא היחיד שעושה את זה ולכן לאחרים נגרם רק נזק של דקה. אז מה אם יש עוד חמישה כמוהו.
אם כולם (לא רק הראשון!) מסכימים להיות נחמדים ולתת דקה, אז למה לא, אבל הדקה הזו היא לא משהו שהגיוני לקחת בכוח מאנשים.

[ערב חג אחד, עמדתי בתור לקופה המהירה בסופר. כשהתקרבתי לקופה, הגיע בחור אחד וביקש לעקוף כי יש לו רק כמה מוצרים. הראיתי לו את עשרים האנשים שעמדו אחרי ולכל אחד מהם רק כמה מוצרים... האמת זה היה די מצחיק, היה די ברור שהוא פשוט לא קלט מה הולך ולא שהוא היה חצוף]
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אם תשים לב זה בגדול מה שאמרתי.

ברור שדקה של אחרים זה לא משהו שלוקחים אלא שמקבלים ואם תשימו לב דברתי רגע מהצד של מי שמבקשים ממנו.

יוזם הבקשה בהחלט חשוב שישקול האם זה מספיק חשוב ודחוף כדי לבקש, אבל זה כבר נושא אחר.

הנקודה בעיני היא, שהמקרה הספציפי בו דקה אחת שינתה את כל התמונה( שהיא הפסידה את האוטובוס לגן כמו במקרה הפותח) הוא לא כ"כ רווח. בד"כ לדקה יש את המשמעות של דקה וזה משהו שבמכלול השיקולים בהחלט נסבל בשיקול של עלות מול תועלת. (ואני מדגישה פריטים בודדים ממש-דקות בודדות ולא 10 דקות והלאה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אם תשים לב זה בגדול מה שאמרתי.

ברור שדקה של אחרים זה לא משהו שלוקחים אלא שמקבלים ואם תשימו לב דברתי רגע מהצד של מי שמבקשים ממנו.

יוזם הבקשה בהחלט חשוב שישקול האם זה מספיק חשוב ודחוף כדי לבקש, אבל זה כבר נושא אחר.

הנקודה בעיני היא, שהמקרה הספציפי בו דקה אחת שינתה את כל התמונה( שהיא הפסידה את האוטובוס לגן כמו במקרה הפותח) הוא לא כ"כ רווח. בד"כ לדקה יש את המשמעות של דקה וזה משהו שבמכלול השיקולים בהחלט נסבל בשיקול של עלות מול תועלת. (ואני מדגישה פריטים בודדים ממש-דקות בודדות ולא 10 דקות והלאה).
במקרה המתואר לא שאלו אותה. כלומר שאלו, ואז צפצפו.
זה חלק מהדרמה, מה לעשות. אפילו מה שבנאדם מוכן לתת מרצונו הטוב, זה מרגיז שלוקחים לו בלי לשאול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
לא מצליחה להתחבר לדרמה בכלל...

בעיני מאד לגיטמי שמישהי שיש לה ממש פריט או גג שלושה פריטים בודדים נניח לנסות להמלט מהתורות הארוכים וחסרי הפורפורציה, אישית לא כ"כ נעים לי ולרוב לא אבקש דברים כאלו מאחרים אבל כשמבקשים ממני אני אסכים בשמחה.

מבחינת המשאבים של זמן וכח וכ אני חושבת שזה הכי הגיוני ואנושי עוד בלי להכנס לנושאים של חסד שגם מותר לעשות לפעמים(:
כמובן, בנסיבות המקרה הפתוח הייתי אומרת יפה ובאדיבות שאני ממש מתנצלת אבל חייבת לאסוף את הילדה ואין לי אפשרות לוותר. ברור שאם זה כרוך בהפסד ממשי למוותר זה לא רלוונטי ולא נצרך אבל במקרים רגילים מה גובה הנזק?

הפסד של דקה במצטבר לכל אחד מהממתינים לעומת הזמן שאותו 'קונה תצטרך להשקיע ביחס לכמות הפריטים שיש לה.
מעניין אם את נוסעת בתחבורה ציבורית
הפסד של דקה עלול להיות הפסד של הרבה יותר לנוסעים בתחבורה ציבורית
ברכב פרטי זה באמת אולי לא משמעותי !!!
מי שיש לו רכב ולא טעם את ההתנהלות בתחבורה ציבורית כנראה לא יבין לעולם
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
מעניין אם את נוסעת בתחבורה ציבורית
הפסד של דקה עלול להיות הפסד של הרבה יותר לנוסעים בתחבורה ציבורית
ברכב פרטי זה באמת אולי לא משמעותי !!!
מי שיש לו רכב ולא טעם את ההתנהלות בתחבורה ציבורית כנראה לא יבין לעולם
כן, בהחלט נוסעת הרבה בתחבורה ציבורית,
והזמן שלי בשלב הזה של החיים יקר ודחוק עד למאד מאד ב"ה
ושוב, כמה פעמים ניכנס לויכוח הלא רלוונטי הזה. זה חמור מאד ועצוב מאד וחבל מאד שהיא הפסידה את האוטובוס האחרון לגן של הבת שלה, וכמי שנמצאת בסיטואציה הזו אני מבינה עד כמה זה בעייתי ולא אפשרי לאחר לגן

אבל רק אמרתי שבד"כ לא קורות תוצאות כ"כ דרמטיות מעיכוב של דקה ולכן בעיני מאד הגיוני לתת תור של דקה ככל שהתור שלי יקח הרבה יותר דקות. ועוד הדגשתי שבנסיבות האלו וודאי שהייתי מסרבת, מתנצלת ומסבירה

מרגישה קצת מוזר להגיב שוב ושוב על טענות שלא ממין ההענין, עניתי על מה שעניתי עם כל ההסתיגויות הנדרשות עדיין חושבת ספציפית ככה לגבי הנושא הזה וזה הכל. מי שחושב אחרת, הכל טוב, לגמרי חשוב לי להביא גם את הזוית הזו. אישית לא חושבת בכלל שזה כ"כ נורא ומשתדלת לעשות את זה כשאני יכולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
למה לא אמרת אני מתנצלת אבל אני מאוד ממהרת עוד 2 דקות יש לי אוטובוס
כך לא תשארי הרעה שלא מוותרת
ולא הרעה שמאחרת לגן של הבת שלה...

וזה באמת מכעיס מאודדדדדדדדד!!!
זאת תרבות תעצבנת נורא!!

לא מצליחה להתחבר לדרמה בכלל...

בעיני מאד לגיטמי שמישהי שיש לה ממש פריט או גג שלושה פריטים בודדים נניח לנסות להמלט מהתורות הארוכים וחסרי הפורפורציה, אישית לא כ"כ נעים לי ולרוב לא אבקש דברים כאלו מאחרים אבל כשמבקשים ממני אני אסכים בשמחה.

מבחינת המשאבים של זמן וכח וכ אני חושבת שזה הכי הגיוני ואנושי עוד בלי להכנס לנושאים של חסד שגם מותר לעשות לפעמים(:
כמובן, בנסיבות המקרה הפתוח הייתי אומרת יפה ובאדיבות שאני ממש מתנצלת אבל חייבת לאסוף את הילדה ואין לי אפשרות לוותר. ברור שאם זה כרוך בהפסד ממשי למוותר זה לא רלוונטי ולא נצרך אבל במקרים רגילים מה גובה הנזק?

הפסד של דקה במצטבר לכל אחד מהממתינים לעומת הזמן שאותו 'קונה תצטרך להשקיע ביחס לכמות הפריטים שיש לה.
אמרתי שאני ממהרת מאוד. אז אמרתי.
אגב זה לא לאחר לגן- זה לאחר את ההסעה של הילדה שלומדת במעון שיקומי וחוזרת ברבע לארבע.
בנס הספקתי אותה. היום הם התעכבו.
ואני שוב- אומרת- אני עם עגלה אמנם, אבל אם היה קופת אקספרס הייתי עומדת שם, ואני אומרת- לא אין לי שניה אחת!!!!!!! עוד שניה אני מפספסת אוטובוס! וכלום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אני כאן במחשב ולא בדרך הביתה לקחת את הקטנה מהגן, כי כשנכנסתי ליש לעשות קניה לא גדולה לחג בדרך הביתה, חיכיתי בתור לקופה.
אחרי 5 דקות מגיעה אישה- יש לה רק חלב. אפשר לעקוף? אני- לא אני ממהרת לאוטובוס.
היא הולכת ללקוחה הראשונה בתור! והיא כן מסכימה. ונותנת לה.
כשמגיע התור שלי תוך כדי חשבון מגיעה עוד לקוחה עם 2 מוצרים לברר קודים/ מחירים/ לא יודעת מה בדיוק, ואני אומרת לקופאית- אני ממהרת מאוד! אין לי זמן! היא אומרת לי לא צריך להיות בלחץ, חצי דקה לפה חצי דקה לשם, הכל טוב.
איך שאני יוצאת אני רואה את האוטובוס שלי עובר לי מול העיניים.
אני לא מדברת על פטור מתור ושות'.
למה????????? למה אתם עוקפים??????????????????? על גזל זמן שמעתם?????????????
מעצבן!
אני מסכים עם הכל.
הכי מעצבן שמי שעוקף חושב "זה חוצפה קטנה, אז אפשר לצפצף"...
הבעיה היא, שגם אני כמה פעמים עשיתי את זה, ובטעות גמורה!!!
ופעם כשזכרתי מי שהיה לפני אמר לי שהוא לא מסכים, וחיכיתי.
מסכים עם כל מילה, דין פרוטה כדין מאה.
אין לאף אחד זכות לצפצף.
טוב שאתה מעלה מודעות!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אם הראשונה בתור מסכימה לוותר על תורה, המשמעות היא שהיא צריכה להתחלף במקום של זו שקיבלה את מקומה, דהיינו לעמוד בסוף התור.
אני מסכימה עם כל מה שכתבת
רק מוסיפה,
שהכי טוב באושר עד עם השקילת עגלות וסורק שיש על כל עגלה ככה אין תורות ארוכים
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אני מסכימה עם כל מה שכתבת
רק מוסיפה,
שהכי טוב באושר עד עם השקילת עגלות וסורק שיש על כל עגלה ככה אין תורות ארוכים
יש אנשים שמתעצלים לקחת סורק,ויעמדו שעתיים בקופה
מישהו טען לי שהוא עומד בקופות בשביל לדאוג לפרנסת הקופאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
בלת"ק
ממלא מקרים שכאלה למדתי לא להתבייש ולומר: "היי גם אני ממהרת וגם לי יש רק כמה פריטים בודדים" וצריך להמשיך להיות אסרטיבים כי יש כאלה שיתחילו להתווכח על כמות ואיכות. (לא מדובר בפעמים שיש לי את כל הזמן והכח לחכות...)

בנוסף יש נושא חשוב שצריך לשים אליו לב: לא לעקוף בכוונה או בלי כוונה ילדים ביישנים שמחכים לתורם
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
בנוסף יש נושא חשוב שצריך לשים אליו לב: לא לעקוף בכוונה או בלי כוונה ילדים ביישנים שמחכים לתורם
ויש עוד נושא חשוב: שהילדים לא ילמדו מההורים לעקוף :cool:.
אני עומדת בתור עם שקית חלב אחת לצורך העניין, ומגיע ילד עם ארטיק. ''אני יכול להיות לפנייך? יש לי רק דבר אחד''
לא, אתה לא יכול להיות לפניי. גם לי יש רק דבר אחד, אתה רואה את זה.

לפעמים אחרי 3 ילדים ש'יש להם רק דבר אחד' ואני נותנת להם להיות לפניי, מגיעה הרביעית ומבקשת גם, וכאן אני עוצרת את זה ומסבירה לה שאני לעולם לא אגיע לקופה ככה. המבט המאשים שהיא נותנת לי... כאילו מישהו חייב לה משהו....
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אני כאן במחשב ולא בדרך הביתה לקחת את הקטנה מהגן, כי כשנכנסתי ליש לעשות קניה לא גדולה לחג בדרך הביתה, חיכיתי בתור לקופה.
אחרי 5 דקות מגיעה אישה- יש לה רק חלב. אפשר לעקוף? אני- לא אני ממהרת לאוטובוס.
היא הולכת ללקוחה הראשונה בתור! והיא כן מסכימה. ונותנת לה.
כשמגיע התור שלי תוך כדי חשבון מגיעה עוד לקוחה עם 2 מוצרים לברר קודים/ מחירים/ לא יודעת מה בדיוק, ואני אומרת לקופאית- אני ממהרת מאוד! אין לי זמן! היא אומרת לי לא צריך להיות בלחץ, חצי דקה לפה חצי דקה לשם, הכל טוב.
איך שאני יוצאת אני רואה את האוטובוס שלי עובר לי מול העיניים.
אני לא מדברת על פטור מתור ושות'.
למה????????? למה אתם עוקפים??????????????????? על גזל זמן שמעתם?????????????
אוקי אז מהיום לשאול גם את האחרון שבתור???
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אוקי אז מהיום לשאול גם את האחרון שבתור???
מה זאת אומרת? אם אתה עוקף את הראשון אתה עוקף את כל התור כולו! ברור שצריך לשאול! זה שהראשון נתן לך לא אומר שגם השני והשלישי מסכימים שתעבור לפניהם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
למה את לא יכולה לומר בשעת מעשה "סליחה גברת, אני ממהרת. לכי לקופה אחרת"?
את צודקת שזה קצת מביך להיות הרעה, אבל גם הראשונה בתור שהסכימה, מובכת בדיוק כמוך...
אם את היית מתקוממת ובכל זאת היו מכניסים אותה לפנייך את צודקת.
אבל לשתוק ואח"כ להתפוצץ, זו שיטה אשכנזית מידי שלא עובדת...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

אני רואה מדי פעם אנשים שיש להם טענות על תמחור של עצמאיים. המשלם רואה שהוא שילם 300 ש"ח לעבודה שלקח לעצמאי שעה, או סכומים גדולים יותר, וזה נראה לו מוזר. כי הוא עובד תמורת 55 לשעה, אז מה זה החוצפה לקחת 300 ש"ח לשעה?

אני ישתף מהמקרה שלי שאני מכיר בפרטים, ואפשר להקיש מזה למקרים רבים. העצמאיים פה יבינו מיד מה אני מדבר. המטרה שלי היא קצת להסביר לשכירים, למה הם צריכים לעבוד תמורת 55 לשעה, והעצמאי נראה שעושה הרבה יותר.
בנוסף אני מקווה שזה יעזור קצת למי שמקבל שירות מעצמאי ומרגיש מתוסכל מהסכום הלכאורה גבוה שהוא היה צריך לשלם עבור זמן או שירות.

אני עצמאי שעובד בתחום המוזיקה ומרוויח "1500 ש"ח בערב אחד" (והמחמירים מתחילים לעשות חישוב מה קורה אם אני עובד כל ערב...), אשתי מטפלת רגשית ש"יושבת על כורסא ומרוויחה 300 לשעה",


בוא נעשה חישוב קצר. (לכאורה)
כמה זמן זה לנגן בבר מצוה? בוא נגיד 3 שעות? לכאורה 500 לשעה זה אחלה כסף.
אבל...
אם מחשבים את הזמן שאני עובד סביב האירוע, מהרגע שאני מתחיל לארוז את הרכב, ועד שאני חוזר הביתה והולך לישון מדובר על כ6 שעות.
מה שאומר שהרווח הוא פחות מ300 לשעה.
תורידו דלק, ציוד, ידע, אימון, ואין אירוע כל יום.
מליונר אני לא.

אז נכון שבעל האירוע שילם 1500 שח על 10 דקות ריקודים בבר מצוה וקצת מוזיקת רקע (חלק מהזמן היה בכלל מוזיקה מוקלטת...)
אבל העבודה שלי מסביב היא יותר ממה שנראה למי שמסתכל מהצד.

אותו דבר אשתי.
300 לשעה בשביל לפטפט קצת... נשמע אחלה דבר (והמחמירים יעשו חשבון כמה זה אם עובדים יום שלם וכו')

אז בוא נחשוב שניה, אשתי למדה תואר שני, ויש לה 10 שנות נסיון. (אפשר לחשב לכאורה מאות או אלפי שעות לימוד. מהבגרויות ועד ההדרכות שהיא עדיין מקבלת) זה משהו שעושה הגיון לשלם עליו בפני עצמו.
בנוסף, אם היא קובעת טיפול, זה להתכונן (טכנית ונפשית) חצי שעה לפני לפחות, וחצי שעה אחרי להתאפס. בנוסף יש בדרך כלל לפחות 10 דקות של תיאום לפני הפגישה. לפעמים יש דיונים טלפוניים עם אנשים שקשורים לטיפול.
מה עם קליניקה וביטוח? מה אם משלמים על הדרכה?

הגענו לשעתיים ועשר דקות מינימום על פגישה. וזה בקלות יכול להגיע ל3 שעות. לא כולל הוצאות נלוות.
100 ש"ח לשעה זה לא כזה דבר מושלם.


אז לפני שממהרים לעשות את החישוב המהיר: "כמה עולה פיתה, כמה עולה כדור פלאפל, כמה עולה קצת מלפפון- למה זה עולה 15 ש"ח למנה?"

הייתי מציע להסתכל רחב יותר.

נ.ב. אני לא אומר שכל תמחור של כל עצמאי זה הוגן. רק מציע למסתכל מהצד לראות תמונה רחבה יותר (או לא לעשות את החישובים של השני)
א' עברה פיגוע כשהמתינה בתור למסעדה בירושלים.
התופת לא הסתיימה שם
היא רק התחילה
בסיוטי הלילה,
בפלאשבקים ביום
בהתקפי החרדה,
ברגישות הגבוהה למקומות הומים ולצפיפות אוכלוסין.
"זה מדהים איך היא השתקמה, לא רואים עליה כלום"
כך אמרה השכנה, לא שמעה עוד בום
אז שתדעו שא' סובלת מפוסט טראומה, בשיא
לא סתם הוסיפו לה לPTSD גם
C *
(יכול להיות גם שא' עברה פיגוע מסוג פגיעה,
וכל הנ"ל לגמרי מתאר גם אותה)

ב' נולד עם אוטיזם.
לפעמים היא צועקת
אצל אחרים היא שקטה
לא תמיד היא בולטת
יש מצב שהיא שקופה
הוא מוצף עד אימה
מצלילים, ריחות ומהומה
קשה לו, עד בלתי אפשרי
לראות את השני עד ToM **
ואין לדעת מתי ואיך
זה יתפוצץ לו פתאום

ג' סובלת מפגיעה קשה במערכת אשר יצר.
ככה גזרה עליה חכמתו העליונה של הבורא
וזה מסב לה סבל בל יתואר
ובל ייראה.
לא תראו עליה דבר
אבל תור אצלה מוקצה
לא מחמת חסרון כיס אלא כיסא ***

לד' יש סוד אפל
כאופל היצורים המאיימים לחטוף אותו
אתם לא רואים אותם
אבל הם מתרוצצים במוחו
הוא לא יפגע בכם בשל כך
לא, לא עד כדי כך
אבל הם עלולים לפגוע בו
ולכן הוא חייב לעשות ויברח
ולא, זה לא יעזור לעמת אותו שזה דמיוני
ולא, לא תוכלו לדמיין עד כמה הוא סובל באמת

א' ב' ג' וגם ד'
מחזיקים בכיס כרטיס

הוא מקנה להם פטור אישי,
לעיתים + מלווה.
כתוב עליו גם השם הפרטי
אבל לא תמיד תדעו מי זה
כי א' ב' ג' או ד'
מעדיפים להגיש את הכרטיס בהיחבא...

באותו יקום ממש, ובמקביל
ייתכן אף שבדלת ממול
גרה לה גברת א',
לא כל כך בנחת
כי 3 מילדיה
ריטלין צריכים לקחת.


בתור בקופ"ח
עומד הרב ב'
אם
הוא יאחר לכולל
שכרו יקופח
ובעצם הוא כאן, ככל הנראה
מכורח מצוקה
הוא לא פה סתם מבלה
הוא זקוק לשירותי רפואה
[ ולכן במרחבים של בריאות, עפ"י חוק, כולם שווים בפני התור
ועומדים (או יושבים), לפי הסדר, מלפנים ומאחור ]

ג' עומדת להפסיד את האוטובוס
או אולי את החופה
הבייביסיטר כבר עצבנית
ויש לה משימה דחופה
היא קרועה מעייפות, נופלת מהרגליים
הלילה היה לבן, יצאו לו שיניים
היא רעבה מהבוקר, שחור לה בעיניים
הילדים צורחים בטלפון, צומחות לה קרניים

וד' הוא סתם טיפוס מאורגן
הוא מגיע לכל מקום תמיד בזמן
לא, זה לא מאובחן
אילו שהוא רגיש לזה מאז שהיה קטן
ואם התוכניות שלו
עומדות לזוז
זה מעלה לו לגמרי
את הפיוז
נכון,
הוא משתדל לעבוד על כך
ולהשתפר בכל מאודו
אבל קשה לו עדיין כל כך
אלוקים בשמים עדו.

א' ב' ג' וד' עומדים בשורה
רוצים כבר להגיע הביתה/לעלות על מגלשה/לאכול במסעדה
אבל הופס,
כרטיס מולם נשלף,
והסדר מוחלף.
זה מתחיל להרגיז,
אבל הם משתדלים לבלוע...
אבל כשמגיע אחד נוסף
גם להם כבר קשה לעמוד רגוע - - -

תראו אותם
אלו וגם אלו עומדים בשורה
תראו אותם
ועכשיו יש לכם בחירה


יש חוק של פטור מתור, הוא נחקק מצרכי ציבור
הוא מקנה לאדם עצמו ולפעמים בנוסף למלווה אחד בלבד
את האפשרות להימנע מהמתנה בתור.
לכולנו, כחברה, יש את הזכות לכבד את זה
לכל זכאי יש את החובה לא לנצל סתם את זה
לא, זה לא נועד לתת פיצוי לכל המשפחה
זה נועד לתת זכות שווה להיות שונה
זה נועד להשוות את הזכויות באופן כזה
IISC_EqualityEquity.png

כאימא לילד עם צרכים ייחודיים (במיוחד :))
אני משתדלת מאד להימנע משימוש בכרטיס ולצמצם זאת למינימום הכרחי
זה הרבה פעמים כרוך במאמץ גדול ובהשקעת משאבים וכוחות רבים
וזו זכותי וחובתי להשקיע את זה.
אני מזכירה לעצמי שזה לא הוגן לנצל את זכויותיו
על חשבון אחרים, על שלל צרכיהם הלגיטימיים בהחלט
זה לא הגון ולא הוגן
עם זאת, אני מזכירה לעצמי שזה לא תמיד הוגן להתחשב באחרים
ולהיות יפת נפש על חשבון צרכיו של הילד שלי
זה לא יפה ולא הוגן כלפיו.
הוא לא תמיד יוכל להשמיע את קולו
וזו המחויבות שלי
אני הופקדתי על שלומו ורווחתו
והנחות, אני יכולה לעשות רק לעצמי
אני כן רוצה לעזור לו, ככל שזה אפשרי
להרחיב את גבולות מיומנויות ההמתנה שלו

ואני גם רוצה לעזור לעצמי
לא לתת לנכות להביא אותי למקום נחות
לכן, ככל שהדבר אפשרי
גם במקרה שהצורך אכן חיוני
אם הוא לא דחוף באופן נואש
אני אחכה לפחות עוד תור אחד
זה עוזר לי לחנך את עצמי לשאת בנטל האזרחי
ועל הדרך, נותן לילד הזדמנות לפתח את שריר ההמתנה
באמצעות אסטרטגיות מותאמות ותיווך לפני, תוך כדי, ואחרי
(מה שכולל לתווך גם עם לעצמי את הסיטואציה ;)
מכירים את הסיפור עם הגברת בסופרמרקט
שכולם התפעלו איך היא מדברת בסבלנות ומרגיעה את הילדה הצורחת שלה
"רותי חמודה, את יכולה להתגבר, עוד מעט נסיים ויהיה לך יותר קל..."
וכשהחמיאו לה על זה התברר שרותי זה השם שלה עצמה....?)

ושוב, כמובן, ככל שהדבר מעשי ורלוונטי בכל מקרה לגופו.
ותוך שימת לב לאיזון בין הוגנות לחברה והוגנות לילד שלי.
זה איזון דק
שאני מתפללת לדייק.
לשאת ולתת באמונה
זה גם לשלוף את הכרטיס
או ביושר להצטרף להמתנה.

אז לפטורים ובני משפחותיהם
ואנוכי בתוכם
אני פונה בקריאה נרגשת
תשקלו בבקשה את השימוש בכרטיס
תזכרו, יש לכם בחירה
ויש לכם השפעה על החברה
שימוש לא הוגן בכרטיס
מהווה בסופו של דבר פגיעה
בבעלי המוגבלויות בעצמם
תתחשבו בהם
תתחשבו באחרים
תתחשבו בכם
להרגלי השימוש שלכם בכרטיס
יש השפעה על השיח הציבורי
והראשון לשלם מחיר על שימוש יתר לא הוגן
הוא אתם או היקר לליבכם.
אז קחו את זה בחשבון
כן, אנשים משלמים על זה מחיר.
תכירו בכך.
תוקירו את זה.
הודו בזה.
הודו על כך.
תעשו חשבון, תשקלו את כל המחירים
ותוודאו שאתם נשארים ביתרת זכות.

בבקשה
תחשבו פעמיים, או אפילו פעם אחת
אם השימוש אכן חיוני.
והאם אתם משתמשים בזה בצורה חוקית.
הפטור אינו פיצוי לבני המשפחה
את זה הם יכולים להשיג מסדנאות, טיולים, הנחות והקלות אחרות
שאינן משחק סכום אפס. ****
אין אפס.
אם אני משתמשת בפטור
מישהו אחר יחכה עוד זמן בתור
הזמן שלו יקר לא פחות
לכן ראוי להשתמש באופציה הזו כמה שפחות.
תשקלו.
לא סתם מידות טובות הן עניין של מדידה
תשקלו
שלא תעשו כרטיסכם קרדום לחפור בה.

ותזכרו שאם מישהו פותח ת'פה
ומדבר אליכם לא כל כך יפה
זה לא בגלל שהוא צר עין ואיש רע
זה כי הוא רוצה גם ליהנות או שהוא ממהר נורא
וגם עליו לא רואים עם מה הוא מתמודד
לא עלינו
ולא עליו.

אמנם אתם לא חייבים לוותר על זכותכם
אבל גם לא חייבים 3 תורות במגלשה
תתחשבו גם בו
בבקשה
הוא לא נכה
אבל גם לצרכים שלו יש נוכחות
ולפטור מפטור בתור
יש לכם זכות.

ולבלתי מנויים על מועדון הפטורים
אני קוראת גם כן
תשקלו את התגובות שלכם
אנא מכם.
אף פעם לא תדעו כמה דם ודמעות זלגתי כדי לצאת איתו לקנות נעליים
לא תשערו בנפשכם את הדופק ההולם, את הסרט המאיים
רק. שנעבור. את. זה. בשלום.
ולא, להביא נעליים הביתה זה לא תמיד אפשרי ולא תמיד פתרון.
ואל תנסו למצוא הגיון בשיגעון.
ידעתם שלעלות איתו לאוטובוס
עלול להיות שקול לסיבוב של תרנגול, מטבעות או דג?
ומה לעשות שעוד לא הצלחתי להוציא רישיון
(תאחלו לי בהצלחה)
ושלא לנצח הוא יוכל להסתמך על שירותיי הטובים
או שיהיה לו תקציב מספיק למוניות כל חייו
(הלוואי שכן
תגידו: אמן!)

שירותי התחבורה הציבורית נועדו גם לו, אפילו שהוא רגיש
ולחוויות של לונה פארק גם הוא רוצה להיות נגיש
לצלוח משימה של קניות – הלוואי שיצליח, זה חיוני
ולכן, פליז, כשהוא מוציא כרטיס, תגידו לו: בבקשה, אדוני.

(אני גם לא יודעת אם תזכו לשמוח איתי בחתונה שלו........
אבל מידה מסויימת של עצמאות בוודאי תשמחו לדעת שהוא השיג.
את הכאב המפלח לא תוכלו לשכך
אבל את המסע המפרך תוכלו לרכך
אתם יכולים לזכות להיות האנשים הטובים בדרך, הקשה
אתם יכולים עם עוד קצת הכלה, להביא להמון הקלה !)


נכון, השימוש בכרטיס מייצר מצב שזה על חשבונכם.
גם ההמתנה לההוא בכיסא גלגלים עד שהנהג יירד ויפתח לו את הרמפה
ויחכה עד שהוא יתמרן החוצה, ויסגור אחריו... וכל זאת – על חשבונכם.
וגם ההמתנה לההיא שסובלת מגמגום
ואתם צריכים לחכות עד שהמזכירה תבין מה שהיא אומרת, על חשבונכם.
ואפילו מערכת הכריזה באוטובוס, מציקה לכם באוזניים
ומפריעה לכם לשמוע את ההרצאה בנייד. על חשבונכם.
אבל תעשו חשבון לבד
ותבינו שכנראה לא הייתם רוצים לחיות בחברה
שלא לוקחת את זה בחשבון
ומתחשבת.
הרווח כולו של כולנו.

שאף פעם לא תדעו
זו לא רק איחול
זו עובדה ומציאות
שמעוררת הרבה תסכול.
בואו נזכור:
לכולנו יש כרטיס של פטור
מתור,
או מחסד שאין לכפות.
וכחברה, יש לנו זכות
שנעזור.
שיהיה לנו אכפת.
ראה נתתי לפניך את החיים ואת המוות
זו בחירה.
אשרי מי שזוכה שביד הלשון המכבדת פטור
הוא מחייה נפש וחסרונה.



* פוסט טראומה מורכבת Complex Post-Traumatic Stress Disorder

** Theory of Mind עיין
כאן

*** יש המכנים "מקום חשוב" – "בית כיסא"

**** משחק סכום אפס = כשאחד מרויח, השני בהכרח מפסיד.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה