עזרה למה אתם עוקפים? למה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
יש, הדרך לשם לוקחת... וגם שם יש תורות מטורפים
התורות בעצמאיות, הן אשליה אופטית.
התור כולו הוא עבור למעלה מ10 קופות, מה שתור לקופאי, כולו לקופה אחת.

אכן לא בסדר מה שקרה לך. עד שעה 3 תעברו חויות נוספות באיחול שיהיו חיוביות, ותשכחו מה שהיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
למה לא אמרת אני מתנצלת אבל אני מאוד ממהרת עוד 2 דקות יש לי אוטובוס
כך לא תשארי הרעה שלא מוותרת
ולא הרעה שמאחרת לגן של הבת שלה...

וזה באמת מכעיס מאודדדדדדדדד!!!
זאת תרבות תעצבנת נורא!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
לא מצליחה להתחבר לדרמה בכלל...

בעיני מאד לגיטמי שמישהי שיש לה ממש פריט או גג שלושה פריטים בודדים נניח לנסות להמלט מהתורות הארוכים וחסרי הפורפורציה, אישית לא כ"כ נעים לי ולרוב לא אבקש דברים כאלו מאחרים אבל כשמבקשים ממני אני אסכים בשמחה.

מבחינת המשאבים של זמן וכח וכ אני חושבת שזה הכי הגיוני ואנושי עוד בלי להכנס לנושאים של חסד שגם מותר לעשות לפעמים(:
כמובן, בנסיבות המקרה הפתוח הייתי אומרת יפה ובאדיבות שאני ממש מתנצלת אבל חייבת לאסוף את הילדה ואין לי אפשרות לוותר. ברור שאם זה כרוך בהפסד ממשי למוותר זה לא רלוונטי ולא נצרך אבל במקרים רגילים מה גובה הנזק?

הפסד של דקה במצטבר לכל אחד מהממתינים לעומת הזמן שאותו 'קונה תצטרך להשקיע ביחס לכמות הפריטים שיש לה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
לא מצליחה להתחבר לדרמה בכלל...

בעיני מאד לגיטמי שמישהי שיש לה ממש פריט או גג שלושה פריטים בודדים נניח לנסות להמלט מהתורות הארוכים וחסרי הפורפורציה, אישית לא כ"כ נעים לי ולרוב לא אבקש דברים כאלו מאחרים אבל כשמבקשים ממני אני אסכים בשמחה.

מבחינת המשאבים של זמן וכח וכ אני חושבת שזה הכי הגיוני ואנושי עוד בלי להכנס לנושאים של חסד שגם מותר לעשות לפעמים(:
כמובן, בנסיבות המקרה הפתוח הייתי אומרת יפה ובאדיבות שאני ממש מתנצלת אבל חייבת לאסוף את הילדה ואין לי אפשרות לוותר. ברור שאם זה כרוך בהפסד ממשי למוותר זה לא רלוונטי ולא נצרך אבל במקרים רגילים מה גובה הנזק?

הפסד של דקה במצטבר לכל אחד מהממתינים לעומת הזמן שאותו 'קונה תצטרך להשקיע ביחס לכמות הפריטים שיש לה.
דקה מזמנם של אחרים זה משהו שאפשר לקבל, לא לקחת.
כמו שלא חוסכים לעצמך שקל על חשבון זה שאחרים יפסידו עשר אגורות.
שלא לדבר על זה שכל אחד בטוח שהוא היחיד שעושה את זה ולכן לאחרים נגרם רק נזק של דקה. אז מה אם יש עוד חמישה כמוהו.
אם כולם (לא רק הראשון!) מסכימים להיות נחמדים ולתת דקה, אז למה לא, אבל הדקה הזו היא לא משהו שהגיוני לקחת בכוח מאנשים.

[ערב חג אחד, עמדתי בתור לקופה המהירה בסופר. כשהתקרבתי לקופה, הגיע בחור אחד וביקש לעקוף כי יש לו רק כמה מוצרים. הראיתי לו את עשרים האנשים שעמדו אחרי ולכל אחד מהם רק כמה מוצרים... האמת זה היה די מצחיק, היה די ברור שהוא פשוט לא קלט מה הולך ולא שהוא היה חצוף]
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
לא מצליחה להתחבר לדרמה בכלל...

בעיני מאד לגיטמי שמישהי שיש לה ממש פריט או גג שלושה פריטים בודדים נניח לנסות להמלט מהתורות הארוכים וחסרי הפורפורציה, אישית לא כ"כ נעים לי ולרוב לא אבקש דברים כאלו מאחרים אבל כשמבקשים ממני אני אסכים בשמחה.

מבחינת המשאבים של זמן וכח וכ אני חושבת שזה הכי הגיוני ואנושי עוד בלי להכנס לנושאים של חסד שגם מותר לעשות לפעמים(:
כמובן, בנסיבות המקרה הפתוח הייתי אומרת יפה ובאדיבות שאני ממש מתנצלת אבל חייבת לאסוף את הילדה ואין לי אפשרות לוותר. ברור שאם זה כרוך בהפסד ממשי למוותר זה לא רלוונטי ולא נצרך אבל במקרים רגילים מה גובה הנזק?

הפסד של דקה במצטבר לכל אחד מהממתינים לעומת הזמן שאותו 'קונה תצטרך להשקיע ביחס לכמות הפריטים שיש לה.
נכון שמותר לעשות חסד וצריך לעשות חסד ויש את המשפט ש'על חסד לא מפסידים וכו' וכו', אמנם יש סדר בעולם ובערב חג (נכתב עקב העיתוי אבל מדובר על כל הזמנים) בתוך כל הבלגן לפעמים אנשים מאבדים את זה - ולא מסוגלים להישאר עוד עשרים שניות בתור, וכמו שכבר כתבו:
דקה מזמנם של אחרים זה משהו שאפשר לקבל, לא לקחת.
כמו שלא חוסכים לעצמך שקל על חשבון זה שאחרים יפסידו עשר אגורות.
שלא לדבר על זה שכל אחד בטוח שהוא היחיד שעושה את זה ולכן לאחרים נגרם רק נזק של דקה. אז מה אם יש עוד חמישה כמוהו.
אם כולם (לא רק הראשון!) מסכימים להיות נחמדים ולתת דקה, אז למה לא, אבל הדקה הזו היא לא משהו שהגיוני לקחת בכוח מאנשים.

[ערב חג אחד, עמדתי בתור לקופה המהירה בסופר. כשהתקרבתי לקופה, הגיע בחור אחד וביקש לעקוף כי יש לו רק כמה מוצרים. הראיתי לו את עשרים האנשים שעמדו אחרי ולכל אחד מהם רק כמה מוצרים... האמת זה היה די מצחיק, היה די ברור שהוא פשוט לא קלט מה הולך ולא שהוא היה חצוף]
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אם תשים לב זה בגדול מה שאמרתי.

ברור שדקה של אחרים זה לא משהו שלוקחים אלא שמקבלים ואם תשימו לב דברתי רגע מהצד של מי שמבקשים ממנו.

יוזם הבקשה בהחלט חשוב שישקול האם זה מספיק חשוב ודחוף כדי לבקש, אבל זה כבר נושא אחר.

הנקודה בעיני היא, שהמקרה הספציפי בו דקה אחת שינתה את כל התמונה( שהיא הפסידה את האוטובוס לגן כמו במקרה הפותח) הוא לא כ"כ רווח. בד"כ לדקה יש את המשמעות של דקה וזה משהו שבמכלול השיקולים בהחלט נסבל בשיקול של עלות מול תועלת. (ואני מדגישה פריטים בודדים ממש-דקות בודדות ולא 10 דקות והלאה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אם תשים לב זה בגדול מה שאמרתי.

ברור שדקה של אחרים זה לא משהו שלוקחים אלא שמקבלים ואם תשימו לב דברתי רגע מהצד של מי שמבקשים ממנו.

יוזם הבקשה בהחלט חשוב שישקול האם זה מספיק חשוב ודחוף כדי לבקש, אבל זה כבר נושא אחר.

הנקודה בעיני היא, שהמקרה הספציפי בו דקה אחת שינתה את כל התמונה( שהיא הפסידה את האוטובוס לגן כמו במקרה הפותח) הוא לא כ"כ רווח. בד"כ לדקה יש את המשמעות של דקה וזה משהו שבמכלול השיקולים בהחלט נסבל בשיקול של עלות מול תועלת. (ואני מדגישה פריטים בודדים ממש-דקות בודדות ולא 10 דקות והלאה).
במקרה המתואר לא שאלו אותה. כלומר שאלו, ואז צפצפו.
זה חלק מהדרמה, מה לעשות. אפילו מה שבנאדם מוכן לתת מרצונו הטוב, זה מרגיז שלוקחים לו בלי לשאול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
לא מצליחה להתחבר לדרמה בכלל...

בעיני מאד לגיטמי שמישהי שיש לה ממש פריט או גג שלושה פריטים בודדים נניח לנסות להמלט מהתורות הארוכים וחסרי הפורפורציה, אישית לא כ"כ נעים לי ולרוב לא אבקש דברים כאלו מאחרים אבל כשמבקשים ממני אני אסכים בשמחה.

מבחינת המשאבים של זמן וכח וכ אני חושבת שזה הכי הגיוני ואנושי עוד בלי להכנס לנושאים של חסד שגם מותר לעשות לפעמים(:
כמובן, בנסיבות המקרה הפתוח הייתי אומרת יפה ובאדיבות שאני ממש מתנצלת אבל חייבת לאסוף את הילדה ואין לי אפשרות לוותר. ברור שאם זה כרוך בהפסד ממשי למוותר זה לא רלוונטי ולא נצרך אבל במקרים רגילים מה גובה הנזק?

הפסד של דקה במצטבר לכל אחד מהממתינים לעומת הזמן שאותו 'קונה תצטרך להשקיע ביחס לכמות הפריטים שיש לה.
מעניין אם את נוסעת בתחבורה ציבורית
הפסד של דקה עלול להיות הפסד של הרבה יותר לנוסעים בתחבורה ציבורית
ברכב פרטי זה באמת אולי לא משמעותי !!!
מי שיש לו רכב ולא טעם את ההתנהלות בתחבורה ציבורית כנראה לא יבין לעולם
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
מעניין אם את נוסעת בתחבורה ציבורית
הפסד של דקה עלול להיות הפסד של הרבה יותר לנוסעים בתחבורה ציבורית
ברכב פרטי זה באמת אולי לא משמעותי !!!
מי שיש לו רכב ולא טעם את ההתנהלות בתחבורה ציבורית כנראה לא יבין לעולם
כן, בהחלט נוסעת הרבה בתחבורה ציבורית,
והזמן שלי בשלב הזה של החיים יקר ודחוק עד למאד מאד ב"ה
ושוב, כמה פעמים ניכנס לויכוח הלא רלוונטי הזה. זה חמור מאד ועצוב מאד וחבל מאד שהיא הפסידה את האוטובוס האחרון לגן של הבת שלה, וכמי שנמצאת בסיטואציה הזו אני מבינה עד כמה זה בעייתי ולא אפשרי לאחר לגן

אבל רק אמרתי שבד"כ לא קורות תוצאות כ"כ דרמטיות מעיכוב של דקה ולכן בעיני מאד הגיוני לתת תור של דקה ככל שהתור שלי יקח הרבה יותר דקות. ועוד הדגשתי שבנסיבות האלו וודאי שהייתי מסרבת, מתנצלת ומסבירה

מרגישה קצת מוזר להגיב שוב ושוב על טענות שלא ממין ההענין, עניתי על מה שעניתי עם כל ההסתיגויות הנדרשות עדיין חושבת ספציפית ככה לגבי הנושא הזה וזה הכל. מי שחושב אחרת, הכל טוב, לגמרי חשוב לי להביא גם את הזוית הזו. אישית לא חושבת בכלל שזה כ"כ נורא ומשתדלת לעשות את זה כשאני יכולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
למה לא אמרת אני מתנצלת אבל אני מאוד ממהרת עוד 2 דקות יש לי אוטובוס
כך לא תשארי הרעה שלא מוותרת
ולא הרעה שמאחרת לגן של הבת שלה...

וזה באמת מכעיס מאודדדדדדדדד!!!
זאת תרבות תעצבנת נורא!!

לא מצליחה להתחבר לדרמה בכלל...

בעיני מאד לגיטמי שמישהי שיש לה ממש פריט או גג שלושה פריטים בודדים נניח לנסות להמלט מהתורות הארוכים וחסרי הפורפורציה, אישית לא כ"כ נעים לי ולרוב לא אבקש דברים כאלו מאחרים אבל כשמבקשים ממני אני אסכים בשמחה.

מבחינת המשאבים של זמן וכח וכ אני חושבת שזה הכי הגיוני ואנושי עוד בלי להכנס לנושאים של חסד שגם מותר לעשות לפעמים(:
כמובן, בנסיבות המקרה הפתוח הייתי אומרת יפה ובאדיבות שאני ממש מתנצלת אבל חייבת לאסוף את הילדה ואין לי אפשרות לוותר. ברור שאם זה כרוך בהפסד ממשי למוותר זה לא רלוונטי ולא נצרך אבל במקרים רגילים מה גובה הנזק?

הפסד של דקה במצטבר לכל אחד מהממתינים לעומת הזמן שאותו 'קונה תצטרך להשקיע ביחס לכמות הפריטים שיש לה.
אמרתי שאני ממהרת מאוד. אז אמרתי.
אגב זה לא לאחר לגן- זה לאחר את ההסעה של הילדה שלומדת במעון שיקומי וחוזרת ברבע לארבע.
בנס הספקתי אותה. היום הם התעכבו.
ואני שוב- אומרת- אני עם עגלה אמנם, אבל אם היה קופת אקספרס הייתי עומדת שם, ואני אומרת- לא אין לי שניה אחת!!!!!!! עוד שניה אני מפספסת אוטובוס! וכלום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אני כאן במחשב ולא בדרך הביתה לקחת את הקטנה מהגן, כי כשנכנסתי ליש לעשות קניה לא גדולה לחג בדרך הביתה, חיכיתי בתור לקופה.
אחרי 5 דקות מגיעה אישה- יש לה רק חלב. אפשר לעקוף? אני- לא אני ממהרת לאוטובוס.
היא הולכת ללקוחה הראשונה בתור! והיא כן מסכימה. ונותנת לה.
כשמגיע התור שלי תוך כדי חשבון מגיעה עוד לקוחה עם 2 מוצרים לברר קודים/ מחירים/ לא יודעת מה בדיוק, ואני אומרת לקופאית- אני ממהרת מאוד! אין לי זמן! היא אומרת לי לא צריך להיות בלחץ, חצי דקה לפה חצי דקה לשם, הכל טוב.
איך שאני יוצאת אני רואה את האוטובוס שלי עובר לי מול העיניים.
אני לא מדברת על פטור מתור ושות'.
למה????????? למה אתם עוקפים??????????????????? על גזל זמן שמעתם?????????????
מעצבן!
אני מסכים עם הכל.
הכי מעצבן שמי שעוקף חושב "זה חוצפה קטנה, אז אפשר לצפצף"...
הבעיה היא, שגם אני כמה פעמים עשיתי את זה, ובטעות גמורה!!!
ופעם כשזכרתי מי שהיה לפני אמר לי שהוא לא מסכים, וחיכיתי.
מסכים עם כל מילה, דין פרוטה כדין מאה.
אין לאף אחד זכות לצפצף.
טוב שאתה מעלה מודעות!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אם הראשונה בתור מסכימה לוותר על תורה, המשמעות היא שהיא צריכה להתחלף במקום של זו שקיבלה את מקומה, דהיינו לעמוד בסוף התור.
אני מסכימה עם כל מה שכתבת
רק מוסיפה,
שהכי טוב באושר עד עם השקילת עגלות וסורק שיש על כל עגלה ככה אין תורות ארוכים
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אני מסכימה עם כל מה שכתבת
רק מוסיפה,
שהכי טוב באושר עד עם השקילת עגלות וסורק שיש על כל עגלה ככה אין תורות ארוכים
יש אנשים שמתעצלים לקחת סורק,ויעמדו שעתיים בקופה
מישהו טען לי שהוא עומד בקופות בשביל לדאוג לפרנסת הקופאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
בלת"ק
ממלא מקרים שכאלה למדתי לא להתבייש ולומר: "היי גם אני ממהרת וגם לי יש רק כמה פריטים בודדים" וצריך להמשיך להיות אסרטיבים כי יש כאלה שיתחילו להתווכח על כמות ואיכות. (לא מדובר בפעמים שיש לי את כל הזמן והכח לחכות...)

בנוסף יש נושא חשוב שצריך לשים אליו לב: לא לעקוף בכוונה או בלי כוונה ילדים ביישנים שמחכים לתורם
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
בנוסף יש נושא חשוב שצריך לשים אליו לב: לא לעקוף בכוונה או בלי כוונה ילדים ביישנים שמחכים לתורם
ויש עוד נושא חשוב: שהילדים לא ילמדו מההורים לעקוף :cool:.
אני עומדת בתור עם שקית חלב אחת לצורך העניין, ומגיע ילד עם ארטיק. ''אני יכול להיות לפנייך? יש לי רק דבר אחד''
לא, אתה לא יכול להיות לפניי. גם לי יש רק דבר אחד, אתה רואה את זה.

לפעמים אחרי 3 ילדים ש'יש להם רק דבר אחד' ואני נותנת להם להיות לפניי, מגיעה הרביעית ומבקשת גם, וכאן אני עוצרת את זה ומסבירה לה שאני לעולם לא אגיע לקופה ככה. המבט המאשים שהיא נותנת לי... כאילו מישהו חייב לה משהו....
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אני כאן במחשב ולא בדרך הביתה לקחת את הקטנה מהגן, כי כשנכנסתי ליש לעשות קניה לא גדולה לחג בדרך הביתה, חיכיתי בתור לקופה.
אחרי 5 דקות מגיעה אישה- יש לה רק חלב. אפשר לעקוף? אני- לא אני ממהרת לאוטובוס.
היא הולכת ללקוחה הראשונה בתור! והיא כן מסכימה. ונותנת לה.
כשמגיע התור שלי תוך כדי חשבון מגיעה עוד לקוחה עם 2 מוצרים לברר קודים/ מחירים/ לא יודעת מה בדיוק, ואני אומרת לקופאית- אני ממהרת מאוד! אין לי זמן! היא אומרת לי לא צריך להיות בלחץ, חצי דקה לפה חצי דקה לשם, הכל טוב.
איך שאני יוצאת אני רואה את האוטובוס שלי עובר לי מול העיניים.
אני לא מדברת על פטור מתור ושות'.
למה????????? למה אתם עוקפים??????????????????? על גזל זמן שמעתם?????????????
אוקי אז מהיום לשאול גם את האחרון שבתור???
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אוקי אז מהיום לשאול גם את האחרון שבתור???
מה זאת אומרת? אם אתה עוקף את הראשון אתה עוקף את כל התור כולו! ברור שצריך לשאול! זה שהראשון נתן לך לא אומר שגם השני והשלישי מסכימים שתעבור לפניהם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
למה את לא יכולה לומר בשעת מעשה "סליחה גברת, אני ממהרת. לכי לקופה אחרת"?
את צודקת שזה קצת מביך להיות הרעה, אבל גם הראשונה בתור שהסכימה, מובכת בדיוק כמוך...
אם את היית מתקוממת ובכל זאת היו מכניסים אותה לפנייך את צודקת.
אבל לשתוק ואח"כ להתפוצץ, זו שיטה אשכנזית מידי שלא עובדת...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?
אני רואה מדי פעם אנשים שיש להם טענות על תמחור של עצמאיים. המשלם רואה שהוא שילם 300 ש"ח לעבודה שלקח לעצמאי שעה, או סכומים גדולים יותר, וזה נראה לו מוזר. כי הוא עובד תמורת 55 לשעה, אז מה זה החוצפה לקחת 300 ש"ח לשעה?

אני ישתף מהמקרה שלי שאני מכיר בפרטים, ואפשר להקיש מזה למקרים רבים. העצמאיים פה יבינו מיד מה אני מדבר. המטרה שלי היא קצת להסביר לשכירים, למה הם צריכים לעבוד תמורת 55 לשעה, והעצמאי נראה שעושה הרבה יותר.
בנוסף אני מקווה שזה יעזור קצת למי שמקבל שירות מעצמאי ומרגיש מתוסכל מהסכום הלכאורה גבוה שהוא היה צריך לשלם עבור זמן או שירות.

אני עצמאי שעובד בתחום המוזיקה ומרוויח "1500 ש"ח בערב אחד" (והמחמירים מתחילים לעשות חישוב מה קורה אם אני עובד כל ערב...), אשתי מטפלת רגשית ש"יושבת על כורסא ומרוויחה 300 לשעה",


בוא נעשה חישוב קצר. (לכאורה)
כמה זמן זה לנגן בבר מצוה? בוא נגיד 3 שעות? לכאורה 500 לשעה זה אחלה כסף.
אבל...
אם מחשבים את הזמן שאני עובד סביב האירוע, מהרגע שאני מתחיל לארוז את הרכב, ועד שאני חוזר הביתה והולך לישון מדובר על כ6 שעות.
מה שאומר שהרווח הוא פחות מ300 לשעה.
תורידו דלק, ציוד, ידע, אימון, ואין אירוע כל יום.
מליונר אני לא.

אז נכון שבעל האירוע שילם 1500 שח על 10 דקות ריקודים בבר מצוה וקצת מוזיקת רקע (חלק מהזמן היה בכלל מוזיקה מוקלטת...)
אבל העבודה שלי מסביב היא יותר ממה שנראה למי שמסתכל מהצד.

אותו דבר אשתי.
300 לשעה בשביל לפטפט קצת... נשמע אחלה דבר (והמחמירים יעשו חשבון כמה זה אם עובדים יום שלם וכו')

אז בוא נחשוב שניה, אשתי למדה תואר שני, ויש לה 10 שנות נסיון. (אפשר לחשב לכאורה מאות או אלפי שעות לימוד. מהבגרויות ועד ההדרכות שהיא עדיין מקבלת) זה משהו שעושה הגיון לשלם עליו בפני עצמו.
בנוסף, אם היא קובעת טיפול, זה להתכונן (טכנית ונפשית) חצי שעה לפני לפחות, וחצי שעה אחרי להתאפס. בנוסף יש בדרך כלל לפחות 10 דקות של תיאום לפני הפגישה. לפעמים יש דיונים טלפוניים עם אנשים שקשורים לטיפול.
מה עם קליניקה וביטוח? מה אם משלמים על הדרכה?

הגענו לשעתיים ועשר דקות מינימום על פגישה. וזה בקלות יכול להגיע ל3 שעות. לא כולל הוצאות נלוות.
100 ש"ח לשעה זה לא כזה דבר מושלם.


אז לפני שממהרים לעשות את החישוב המהיר: "כמה עולה פיתה, כמה עולה כדור פלאפל, כמה עולה קצת מלפפון- למה זה עולה 15 ש"ח למנה?"

הייתי מציע להסתכל רחב יותר.

נ.ב. אני לא אומר שכל תמחור של כל עצמאי זה הוגן. רק מציע למסתכל מהצד לראות תמונה רחבה יותר (או לא לעשות את החישובים של השני)
א' עברה פיגוע כשהמתינה בתור למסעדה בירושלים.
התופת לא הסתיימה שם
היא רק התחילה
בסיוטי הלילה,
בפלאשבקים ביום
בהתקפי החרדה,
ברגישות הגבוהה למקומות הומים ולצפיפות אוכלוסין.
"זה מדהים איך היא השתקמה, לא רואים עליה כלום"
כך אמרה השכנה, לא שמעה עוד בום
אז שתדעו שא' סובלת מפוסט טראומה, בשיא
לא סתם הוסיפו לה לPTSD גם
C *
(יכול להיות גם שא' עברה פיגוע מסוג פגיעה,
וכל הנ"ל לגמרי מתאר גם אותה)

ב' נולד עם אוטיזם.
לפעמים היא צועקת
אצל אחרים היא שקטה
לא תמיד היא בולטת
יש מצב שהיא שקופה
הוא מוצף עד אימה
מצלילים, ריחות ומהומה
קשה לו, עד בלתי אפשרי
לראות את השני עד ToM **
ואין לדעת מתי ואיך
זה יתפוצץ לו פתאום

ג' סובלת מפגיעה קשה במערכת אשר יצר.
ככה גזרה עליה חכמתו העליונה של הבורא
וזה מסב לה סבל בל יתואר
ובל ייראה.
לא תראו עליה דבר
אבל תור אצלה מוקצה
לא מחמת חסרון כיס אלא כיסא ***

לד' יש סוד אפל
כאופל היצורים המאיימים לחטוף אותו
אתם לא רואים אותם
אבל הם מתרוצצים במוחו
הוא לא יפגע בכם בשל כך
לא, לא עד כדי כך
אבל הם עלולים לפגוע בו
ולכן הוא חייב לעשות ויברח
ולא, זה לא יעזור לעמת אותו שזה דמיוני
ולא, לא תוכלו לדמיין עד כמה הוא סובל באמת

א' ב' ג' וגם ד'
מחזיקים בכיס כרטיס

הוא מקנה להם פטור אישי,
לעיתים + מלווה.
כתוב עליו גם השם הפרטי
אבל לא תמיד תדעו מי זה
כי א' ב' ג' או ד'
מעדיפים להגיש את הכרטיס בהיחבא...

באותו יקום ממש, ובמקביל
ייתכן אף שבדלת ממול
גרה לה גברת א',
לא כל כך בנחת
כי 3 מילדיה
ריטלין צריכים לקחת.


בתור בקופ"ח
עומד הרב ב'
אם
הוא יאחר לכולל
שכרו יקופח
ובעצם הוא כאן, ככל הנראה
מכורח מצוקה
הוא לא פה סתם מבלה
הוא זקוק לשירותי רפואה
[ ולכן במרחבים של בריאות, עפ"י חוק, כולם שווים בפני התור
ועומדים (או יושבים), לפי הסדר, מלפנים ומאחור ]

ג' עומדת להפסיד את האוטובוס
או אולי את החופה
הבייביסיטר כבר עצבנית
ויש לה משימה דחופה
היא קרועה מעייפות, נופלת מהרגליים
הלילה היה לבן, יצאו לו שיניים
היא רעבה מהבוקר, שחור לה בעיניים
הילדים צורחים בטלפון, צומחות לה קרניים

וד' הוא סתם טיפוס מאורגן
הוא מגיע לכל מקום תמיד בזמן
לא, זה לא מאובחן
אילו שהוא רגיש לזה מאז שהיה קטן
ואם התוכניות שלו
עומדות לזוז
זה מעלה לו לגמרי
את הפיוז
נכון,
הוא משתדל לעבוד על כך
ולהשתפר בכל מאודו
אבל קשה לו עדיין כל כך
אלוקים בשמים עדו.

א' ב' ג' וד' עומדים בשורה
רוצים כבר להגיע הביתה/לעלות על מגלשה/לאכול במסעדה
אבל הופס,
כרטיס מולם נשלף,
והסדר מוחלף.
זה מתחיל להרגיז,
אבל הם משתדלים לבלוע...
אבל כשמגיע אחד נוסף
גם להם כבר קשה לעמוד רגוע - - -

תראו אותם
אלו וגם אלו עומדים בשורה
תראו אותם
ועכשיו יש לכם בחירה


יש חוק של פטור מתור, הוא נחקק מצרכי ציבור
הוא מקנה לאדם עצמו ולפעמים בנוסף למלווה אחד בלבד
את האפשרות להימנע מהמתנה בתור.
לכולנו, כחברה, יש את הזכות לכבד את זה
לכל זכאי יש את החובה לא לנצל סתם את זה
לא, זה לא נועד לתת פיצוי לכל המשפחה
זה נועד לתת זכות שווה להיות שונה
זה נועד להשוות את הזכויות באופן כזה
IISC_EqualityEquity.png

כאימא לילד עם צרכים ייחודיים (במיוחד :))
אני משתדלת מאד להימנע משימוש בכרטיס ולצמצם זאת למינימום הכרחי
זה הרבה פעמים כרוך במאמץ גדול ובהשקעת משאבים וכוחות רבים
וזו זכותי וחובתי להשקיע את זה.
אני מזכירה לעצמי שזה לא הוגן לנצל את זכויותיו
על חשבון אחרים, על שלל צרכיהם הלגיטימיים בהחלט
זה לא הגון ולא הוגן
עם זאת, אני מזכירה לעצמי שזה לא תמיד הוגן להתחשב באחרים
ולהיות יפת נפש על חשבון צרכיו של הילד שלי
זה לא יפה ולא הוגן כלפיו.
הוא לא תמיד יוכל להשמיע את קולו
וזו המחויבות שלי
אני הופקדתי על שלומו ורווחתו
והנחות, אני יכולה לעשות רק לעצמי
אני כן רוצה לעזור לו, ככל שזה אפשרי
להרחיב את גבולות מיומנויות ההמתנה שלו

ואני גם רוצה לעזור לעצמי
לא לתת לנכות להביא אותי למקום נחות
לכן, ככל שהדבר אפשרי
גם במקרה שהצורך אכן חיוני
אם הוא לא דחוף באופן נואש
אני אחכה לפחות עוד תור אחד
זה עוזר לי לחנך את עצמי לשאת בנטל האזרחי
ועל הדרך, נותן לילד הזדמנות לפתח את שריר ההמתנה
באמצעות אסטרטגיות מותאמות ותיווך לפני, תוך כדי, ואחרי
(מה שכולל לתווך גם עם לעצמי את הסיטואציה ;)
מכירים את הסיפור עם הגברת בסופרמרקט
שכולם התפעלו איך היא מדברת בסבלנות ומרגיעה את הילדה הצורחת שלה
"רותי חמודה, את יכולה להתגבר, עוד מעט נסיים ויהיה לך יותר קל..."
וכשהחמיאו לה על זה התברר שרותי זה השם שלה עצמה....?)

ושוב, כמובן, ככל שהדבר מעשי ורלוונטי בכל מקרה לגופו.
ותוך שימת לב לאיזון בין הוגנות לחברה והוגנות לילד שלי.
זה איזון דק
שאני מתפללת לדייק.
לשאת ולתת באמונה
זה גם לשלוף את הכרטיס
או ביושר להצטרף להמתנה.

אז לפטורים ובני משפחותיהם
ואנוכי בתוכם
אני פונה בקריאה נרגשת
תשקלו בבקשה את השימוש בכרטיס
תזכרו, יש לכם בחירה
ויש לכם השפעה על החברה
שימוש לא הוגן בכרטיס
מהווה בסופו של דבר פגיעה
בבעלי המוגבלויות בעצמם
תתחשבו בהם
תתחשבו באחרים
תתחשבו בכם
להרגלי השימוש שלכם בכרטיס
יש השפעה על השיח הציבורי
והראשון לשלם מחיר על שימוש יתר לא הוגן
הוא אתם או היקר לליבכם.
אז קחו את זה בחשבון
כן, אנשים משלמים על זה מחיר.
תכירו בכך.
תוקירו את זה.
הודו בזה.
הודו על כך.
תעשו חשבון, תשקלו את כל המחירים
ותוודאו שאתם נשארים ביתרת זכות.

בבקשה
תחשבו פעמיים, או אפילו פעם אחת
אם השימוש אכן חיוני.
והאם אתם משתמשים בזה בצורה חוקית.
הפטור אינו פיצוי לבני המשפחה
את זה הם יכולים להשיג מסדנאות, טיולים, הנחות והקלות אחרות
שאינן משחק סכום אפס. ****
אין אפס.
אם אני משתמשת בפטור
מישהו אחר יחכה עוד זמן בתור
הזמן שלו יקר לא פחות
לכן ראוי להשתמש באופציה הזו כמה שפחות.
תשקלו.
לא סתם מידות טובות הן עניין של מדידה
תשקלו
שלא תעשו כרטיסכם קרדום לחפור בה.

ותזכרו שאם מישהו פותח ת'פה
ומדבר אליכם לא כל כך יפה
זה לא בגלל שהוא צר עין ואיש רע
זה כי הוא רוצה גם ליהנות או שהוא ממהר נורא
וגם עליו לא רואים עם מה הוא מתמודד
לא עלינו
ולא עליו.

אמנם אתם לא חייבים לוותר על זכותכם
אבל גם לא חייבים 3 תורות במגלשה
תתחשבו גם בו
בבקשה
הוא לא נכה
אבל גם לצרכים שלו יש נוכחות
ולפטור מפטור בתור
יש לכם זכות.

ולבלתי מנויים על מועדון הפטורים
אני קוראת גם כן
תשקלו את התגובות שלכם
אנא מכם.
אף פעם לא תדעו כמה דם ודמעות זלגתי כדי לצאת איתו לקנות נעליים
לא תשערו בנפשכם את הדופק ההולם, את הסרט המאיים
רק. שנעבור. את. זה. בשלום.
ולא, להביא נעליים הביתה זה לא תמיד אפשרי ולא תמיד פתרון.
ואל תנסו למצוא הגיון בשיגעון.
ידעתם שלעלות איתו לאוטובוס
עלול להיות שקול לסיבוב של תרנגול, מטבעות או דג?
ומה לעשות שעוד לא הצלחתי להוציא רישיון
(תאחלו לי בהצלחה)
ושלא לנצח הוא יוכל להסתמך על שירותיי הטובים
או שיהיה לו תקציב מספיק למוניות כל חייו
(הלוואי שכן
תגידו: אמן!)

שירותי התחבורה הציבורית נועדו גם לו, אפילו שהוא רגיש
ולחוויות של לונה פארק גם הוא רוצה להיות נגיש
לצלוח משימה של קניות – הלוואי שיצליח, זה חיוני
ולכן, פליז, כשהוא מוציא כרטיס, תגידו לו: בבקשה, אדוני.

(אני גם לא יודעת אם תזכו לשמוח איתי בחתונה שלו........
אבל מידה מסויימת של עצמאות בוודאי תשמחו לדעת שהוא השיג.
את הכאב המפלח לא תוכלו לשכך
אבל את המסע המפרך תוכלו לרכך
אתם יכולים לזכות להיות האנשים הטובים בדרך, הקשה
אתם יכולים עם עוד קצת הכלה, להביא להמון הקלה !)


נכון, השימוש בכרטיס מייצר מצב שזה על חשבונכם.
גם ההמתנה לההוא בכיסא גלגלים עד שהנהג יירד ויפתח לו את הרמפה
ויחכה עד שהוא יתמרן החוצה, ויסגור אחריו... וכל זאת – על חשבונכם.
וגם ההמתנה לההיא שסובלת מגמגום
ואתם צריכים לחכות עד שהמזכירה תבין מה שהיא אומרת, על חשבונכם.
ואפילו מערכת הכריזה באוטובוס, מציקה לכם באוזניים
ומפריעה לכם לשמוע את ההרצאה בנייד. על חשבונכם.
אבל תעשו חשבון לבד
ותבינו שכנראה לא הייתם רוצים לחיות בחברה
שלא לוקחת את זה בחשבון
ומתחשבת.
הרווח כולו של כולנו.

שאף פעם לא תדעו
זו לא רק איחול
זו עובדה ומציאות
שמעוררת הרבה תסכול.
בואו נזכור:
לכולנו יש כרטיס של פטור
מתור,
או מחסד שאין לכפות.
וכחברה, יש לנו זכות
שנעזור.
שיהיה לנו אכפת.
ראה נתתי לפניך את החיים ואת המוות
זו בחירה.
אשרי מי שזוכה שביד הלשון המכבדת פטור
הוא מחייה נפש וחסרונה.



* פוסט טראומה מורכבת Complex Post-Traumatic Stress Disorder

** Theory of Mind עיין
כאן

*** יש המכנים "מקום חשוב" – "בית כיסא"

**** משחק סכום אפס = כשאחד מרויח, השני בהכרח מפסיד.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה