עזרה איפה לומדים להתנהל נכון?

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום וברכה, בעקבות האשכולות האחרונים רציתי להתייעץ פה בבעיה שמטרידה אותי כבר מספר חודשים.
התחתנתי לא מזמן, ולמרות שיש כבר תינוק ברוך ה' אני ובעלי כל חודש מחדש מתוסכלים מההתנהלות הכלכלית שלנו.

אקדים ואומר- בדר"כ הילדים לומדים התנהלות כלכלית מהבית, מההורים ולכן אכתוב כאן בקצרה את המצב אצל הורי -
יש לנו במשפחה 13 ילדים בלי עין הרע, ההורים שלי עובדים במשרד החינוך הרבה שנים ולכן מקבלים משכורות די יפות, יחסית (בהערכה גסה מגושמת בין 35,000 ל40,000) אבל תמיד גדלנו ב"איך נגמור את החודש?".
אני חושבת שרק מי שמכיר משפחות גדולות יכול להבין את כמות ההוצאות הבלתי נתפסת שיש למשפחה גדולה בי יש ילדים בכל הגילאים. זה מתחיל ממעון ועד הוצאות רציניות לבנות הסמינר ולבחורים בישיבות, עובר דרך טיפולים רגשיים לבינונים, ויישור שיינים לחמש ילדים ברצף כמעט, וההורים שלי רצו כ"כ לתת לנו הכל...
לכן הם התנהלו בשיטה שנקראת "מהראשון לראשון"
במהלך החודש לא קונים כלום, כל מה שאפשר לדחות - דוחים. דברים שאי אפשר לדחות (אמא, צריך 80 ש"ח לטיול של הכיתה ועוד 100 למתנה למורה) הם הלוו ואבא שלי רשם בפנקס.
ב'ראשון' לחודש התחילו החגיגות- אבא שלי ישב עם הפנקס ושילם את כל התשלומים שצריך לכל החודש הבא, עשה פקדון לקנייה גדולה ברמי לוי, פקדון של כמה מאות שקלים לכל שבת, שילם את החשבונות ובדר"כ אחרי ה'ראשון' כמעט ולא נשאר שקל בחשבון. יש איזה בלת"מ? אם ניתן לחכות מחכים ל'ראשון' הבא, אם לא - לווים ומשלמים ב'ראשון'. מאמינה שהעיקרון הובן, גדלנו באווירה מצומצמת מאד מצד אחד (ראינו את ההורים שלנו נושכים שפתיים על כל הוצאה לא צפויה) ומצד שני את הדברים הגדולים קיבלנו (קייטנות יקרות, חוגים וכו')
גדלתי והקמתי לי בית משלי וגם אני ב'ראשון' נכנסתי לחשבון והתחלתי להוריד את כל הדברים (דוגמה - דבר ראשון מעבירה את השכירות, דבר שני יורד המעשרות וכל מה שבכרטיס אשראי, ביטוחים ופלאפון. עושה קנייה גדולה של אוכל, שמה בפיקדון סכומים שיספיקו לקניות שוטפות כל שבוע ואחרי זה כמעט לא נשאר כלום, וכשנשאר מבזבזים.
הבעיה שבעלי לא רגיל לצורת חיים הזאת, הוא מתוסכל שאם חודש אחד אחותו ילדה - אין לנו כסף לקנות לה מתנה. אם חודש אחד נסענו יותר מהרגיל - אין לנו כסף להטעין רב קו. מבחינתו לא להוריד שום דבר ב'ראשון' ופשוט לקנות מה שצריך...
אני רואה כאן אשכולות ואני לא מבינה איך מתנהלים. לדוגמה היה כאן תקופה שכולם קנו דרימי מהרגע שזה נהיה אופנה, איך אפשר מצד אחד להתנהל בצורה קפדנית ומחושבת מצד שני לקנות מה שצריך ולא להיות בדיקדוקי עניות?
מקווה שהדילמה הובהרה.. אני רוצה מצד אחד לדעת על מה אני מוציאה מראש, ומצד שני לקנות ספונטנית גלידה כשמתחשק לי או בגד חדש שאהבתי.. איך עושים שזה יהיה גם וגם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ייעוץ כלכלי.
כל יום שעובר חבל ממש.
אפשר ללמוד התנהלות נכונה ולהתחיל להנות מהחיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
שלום וברכה, בעקבות האשכולות האחרונים רציתי להתייעץ פה בבעיה שמטרידה אותי כבר מספר חודשים.
התחתנתי לא מזמן, ולמרות שיש כבר תינוק ברוך ה' אני ובעלי כל חודש מחדש מתוסכלים מההתנהלות הכלכלית שלנו.

אקדים ואומר- בדר"כ הילדים לומדים התנהלות כלכלית מהבית, מההורים ולכן אכתוב כאן בקצרה את המצב אצל הורי -
יש לנו במשפחה 13 ילדים בלי עין הרע, ההורים שלי עובדים במשרד החינוך הרבה שנים ולכן מקבלים משכורות די יפות, יחסית (בהערכה גסה מגושמת בין 35,000 ל40,000) אבל תמיד גדלנו ב"איך נגמור את החודש?".
אני חושבת שרק מי שמכיר משפחות גדולות יכול להבין את כמות ההוצאות הבלתי נתפסת שיש למשפחה גדולה בי יש ילדים בכל הגילאים. זה מתחיל ממעון ועד הוצאות רציניות לבנות הסמינר ולבחורים בישיבות, עובר דרך טיפולים רגשיים לבינונים, ויישור שיינים לחמש ילדים ברצף כמעט, וההורים שלי רצו כ"כ לתת לנו הכל...
לכן הם התנהלו בשיטה שנקראת "מהראשון לראשון"
במהלך החודש לא קונים כלום, כל מה שאפשר לדחות - דוחים. דברים שאי אפשר לדחות (אמא, צריך 80 ש"ח לטיול של הכיתה ועוד 100 למתנה למורה) הם הלוו ואבא שלי רשם בפנקס.
ב'ראשון' לחודש התחילו החגיגות- אבא שלי ישב עם הפנקס ושילם את כל התשלומים שצריך לכל החודש הבא, עשה פקדון לקנייה גדולה ברמי לוי, פקדון של כמה מאות שקלים לכל שבת, שילם את החשבונות ובדר"כ אחרי ה'ראשון' כמעט ולא נשאר שקל בחשבון. יש איזה בלת"מ? אם ניתן לחכות מחכים ל'ראשון' הבא, אם לא - לווים ומשלמים ב'ראשון'. מאמינה שהעיקרון הובן, גדלנו באווירה מצומצמת מאד מצד אחד (ראינו את ההורים שלנו נושכים שפתיים על כל הוצאה לא צפויה) ומצד שני את הדברים הגדולים קיבלנו (קייטנות יקרות, חוגים וכו')
גדלתי והקמתי לי בית משלי וגם אני ב'ראשון' נכנסתי לחשבון והתחלתי להוריד את כל הדברים (דוגמה - דבר ראשון מעבירה את השכירות, דבר שני יורד המעשרות וכל מה שבכרטיס אשראי, ביטוחים ופלאפון. עושה קנייה גדולה של אוכל, שמה בפיקדון סכומים שיספיקו לקניות שוטפות כל שבוע ואחרי זה כמעט לא נשאר כלום, וכשנשאר מבזבזים.
הבעיה שבעלי לא רגיל לצורת חיים הזאת, הוא מתוסכל שאם חודש אחד אחותו ילדה - אין לנו כסף לקנות לה מתנה. אם חודש אחד נסענו יותר מהרגיל - אין לנו כסף להטעין רב קו. מבחינתו לא להוריד שום דבר ב'ראשון' ופשוט לקנות מה שצריך...
אני רואה כאן אשכולות ואני לא מבינה איך מתנהלים. לדוגמה היה כאן תקופה שכולם קנו דרימי מהרגע שזה נהיה אופנה, איך אפשר מצד אחד להתנהל בצורה קפדנית ומחושבת מצד שני לקנות מה שצריך ולא להיות בדיקדוקי עניות?
מקווה שהדילמה הובהרה.. אני רוצה מצד אחד לדעת על מה אני מוציאה מראש, ומצד שני לקנות ספונטנית גלידה כשמתחשק לי או בגד חדש שאהבתי.. איך עושים שזה יהיה גם וגם?
הכי טוב ליווי של מסילה או פעמונים
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כל הכבוד על לקיחת האחריות של שתיכם
כל אחד ממכם ראה התנהלות כספית אחרת
ובסוף אתם צריכים לעשות את הדרך הנכונה שלכם
ייעוץ כלכלי, קורס טוב והרבה מודעות
יתנו לכם את הדרך הנכונה עבורכם, במקום בו אתם נמצאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לא ברור לי למה אי אפשר לקנות כל החודש? משלמים באשראי וזה יורד בתחילת החודש הבא.
כמובן שצריך להיות עם אצבע על הדופק לראות שלא חורגים מהמקסימום שאפשר להרשות לעצמינו שירד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תכינו רשימה מסודרת של הוצאות קבועות.
קבועות זה אומר יורד בלי שליטה מהחשבון - דיור, חשמל / מים / ארנונה , שכר לימוד וכו'.
תבדקו כמה נשאר לכם בחשבון לאחר הפתחת ההוצאות הקבועות.
אם לדעתכם זה מספק תתקדמו הלאה להתנהלות נכונה עם מה שנשאר.

אם מה שנשאר לא אמור להספיק, לא יעזור שתתנהלו נכון כי החור קיים וישאר.
ואל תנסו להתייעל כי תשארו מתוסכלים -
אנחנו מתאמצים וכלום לא מספיק.
השלב הראשון יהיה להבין שיש חוסר וצריך להגדיל הכנסה.
אח"כ ללמוד גם איך להתנהל נכון עם מה שנשאר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אצל חמיך וחמותך "מאוזנים" כלכלית או שחיים על הלוואות?
ממה מתפרנסים חמיך וחמותך?
אםחמיך וחמותך חיים בחובות ולא מצליחים להגיע לקניות משמעותיות וחשובות, השאלה אם אתם רוצים לחיות ככה.
הרבה מאד אנשים חיים במנותק מתכנון כלכלי. בחוץ הם נראים "נוצצים" אבל הם מאד שבירים
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לא בהכרח זה חוסר בהתנהלות כלכלית
אולי באמת חסר לה הכנסות?
כי לא מוצג פה שום נתון על רמת ההכנסה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
לא בטוחה שהבנתי את הקטע של הראשון לחודש
ז"א הגיוני שיש תאריך בחודש שיורדים בו הדברים הגדולים אבל למה למשל צריך לעשות קניה גדולה של אוכל? תקנו לפי הצורך..

בשלב ראשון כדאי שיהיה ברור מה ההכנסה הקבועה שלכם וכמה ההוצאות החודשיות הרגילות שלכם, ואז תראו איפה הפער, האם חסר או האם יש מיותר..

שיהיה פרנסה ברווח ובשפע!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
שלום וברכה, בעקבות האשכולות האחרונים רציתי להתייעץ פה בבעיה שמטרידה אותי כבר מספר חודשים.
התחתנתי לא מזמן, ולמרות שיש כבר תינוק ברוך ה' אני ובעלי כל חודש מחדש מתוסכלים מההתנהלות הכלכלית שלנו.

אקדים ואומר- בדר"כ הילדים לומדים התנהלות כלכלית מהבית, מההורים ולכן אכתוב כאן בקצרה את המצב אצל הורי -
יש לנו במשפחה 13 ילדים בלי עין הרע, ההורים שלי עובדים במשרד החינוך הרבה שנים ולכן מקבלים משכורות די יפות, יחסית (בהערכה גסה מגושמת בין 35,000 ל40,000) אבל תמיד גדלנו ב"איך נגמור את החודש?".
אני חושבת שרק מי שמכיר משפחות גדולות יכול להבין את כמות ההוצאות הבלתי נתפסת שיש למשפחה גדולה בי יש ילדים בכל הגילאים. זה מתחיל ממעון ועד הוצאות רציניות לבנות הסמינר ולבחורים בישיבות, עובר דרך טיפולים רגשיים לבינונים, ויישור שיינים לחמש ילדים ברצף כמעט, וההורים שלי רצו כ"כ לתת לנו הכל...
לכן הם התנהלו בשיטה שנקראת "מהראשון לראשון"
במהלך החודש לא קונים כלום, כל מה שאפשר לדחות - דוחים. דברים שאי אפשר לדחות (אמא, צריך 80 ש"ח לטיול של הכיתה ועוד 100 למתנה למורה) הם הלוו ואבא שלי רשם בפנקס.
ב'ראשון' לחודש התחילו החגיגות- אבא שלי ישב עם הפנקס ושילם את כל התשלומים שצריך לכל החודש הבא, עשה פקדון לקנייה גדולה ברמי לוי, פקדון של כמה מאות שקלים לכל שבת, שילם את החשבונות ובדר"כ אחרי ה'ראשון' כמעט ולא נשאר שקל בחשבון. יש איזה בלת"מ? אם ניתן לחכות מחכים ל'ראשון' הבא, אם לא - לווים ומשלמים ב'ראשון'. מאמינה שהעיקרון הובן, גדלנו באווירה מצומצמת מאד מצד אחד (ראינו את ההורים שלנו נושכים שפתיים על כל הוצאה לא צפויה) ומצד שני את הדברים הגדולים קיבלנו (קייטנות יקרות, חוגים וכו')
גדלתי והקמתי לי בית משלי וגם אני ב'ראשון' נכנסתי לחשבון והתחלתי להוריד את כל הדברים (דוגמה - דבר ראשון מעבירה את השכירות, דבר שני יורד המעשרות וכל מה שבכרטיס אשראי, ביטוחים ופלאפון. עושה קנייה גדולה של אוכל, שמה בפיקדון סכומים שיספיקו לקניות שוטפות כל שבוע ואחרי זה כמעט לא נשאר כלום, וכשנשאר מבזבזים.
הבעיה שבעלי לא רגיל לצורת חיים הזאת, הוא מתוסכל שאם חודש אחד אחותו ילדה - אין לנו כסף לקנות לה מתנה. אם חודש אחד נסענו יותר מהרגיל - אין לנו כסף להטעין רב קו. מבחינתו לא להוריד שום דבר ב'ראשון' ופשוט לקנות מה שצריך...
אני רואה כאן אשכולות ואני לא מבינה איך מתנהלים. לדוגמה היה כאן תקופה שכולם קנו דרימי מהרגע שזה נהיה אופנה, איך אפשר מצד אחד להתנהל בצורה קפדנית ומחושבת מצד שני לקנות מה שצריך ולא להיות בדיקדוקי עניות?
מקווה שהדילמה הובהרה.. אני רוצה מצד אחד לדעת על מה אני מוציאה מראש, ומצד שני לקנות ספונטנית גלידה כשמתחשק לי או בגד חדש שאהבתי.. איך עושים שזה יהיה גם וגם?
מה שאת מתארת נשמע דומה ל"שיטת המעטפות", שבה בכל חודש מקציבים מראש סכום לכל מטרה, ומוציאים רק מתוך הסכום הזה. (במקור - מוציאים מזומנים בתחילת החודש ומחלקים למעטפות, ומשתמשים רק במזומן שיש במעטפה).
מה שחסר לך זה תקציב בלת"מים כחלק מהשיטה הזו, ודיוק של הסכומים כולל התחשבות בהוצאות לא צפויות והוצאות עונתיות.
אם אתם מגיעים למצב שאין ממה לטעון את הרב קו זה לא מוצלח. (בהנחה שאתם לא במצב שבו צריך באמת לחסוך כל שקל והחלטתם לקצץ בנסיעות...) צריך להגדיל את תקציב הנסיעות, או לקחת את הכסף לנסיעות לא שגרתיות מתקציב הבלת"ם.
אני מצטרפת להמלצות על קורס לכלכלת בית, זה טוב לכולם, נותן כלים חשובים. באופן ספציפי, זה יכול לעזור לכם לדייק את השיטה ולאזן את הצורך לחיות בתוך מסגרת עם הצורך להרגיש רווחה.
אפשר לדייק יותר גם את ההתנהלות עם הקניות של האוכל, לא בטוח שקניה גדולה בתחילת החודש היא הדבר הנכון. (אולי כן, יש אנשים שיעיל להם לעשות קניות גדולות. צריך לבחון את זה ספציפית).
לא חייבים להתנהל בצורה של פקדונות, אפשר לעשות את זה בצורה וירטואלית ולעקוב אחרי ניצול הסכומים באמצעות טבלה או כלי ייעודי כמו רייזאפ.
כמה דברים שצריך לעשות כדי שהשיטה תעבוד:
כדי להגדיר נכון את הסכומים צריך כמובן לעשות מיפוי של ההוצאות וההכנסות. מעבר לזה:
1) לקחת בחשבון הוצאות עונתיות, כמו חגים וחופש גדול. בכל חודש צריך לשים בצד סכום שנועד לכסות את ההוצאות העודפות של חודשים שבהם יש חג וכד'.
2) לקחת בחשבון בלת"מים כגון החלפת מכונת כביסה. צריך להעריך את העלות השנתית המשוערת של אירועים מהסוג הזה, ובכל חודש לשים בצד כסף שמיועד לדברים כאלו. לא להתייחס לזה ככסף שנשאר בסוף החודש, זה לא כסף פנוי. לסעיף הזה האפשרות של פיקדון מתאימה מאד.
3) לקחת בחשבון גם סעיף בלת"ם או "שונות" חודשי. כסף לטיול של הכיתה או למתנה לא אמור להיות הוצאה לא צפויה. צפוי שבכל חודש יהיו הוצאות מהסוג הזה, הן רק משתנות. לכן צריך סעיף בשביל זה בתקציב.
4) תקציב בזבוזים /מותרות - בשביל הגלידה הספונטנית. זה חשוב בשביל תחושת רווחה. הסעיף הזה יכול להיות גדול או קטן, תלוי כמה אתם יכולים להרשות לעצמכם, אבל לא כדאי שהוא יהיה אפס.
5) מדיניות מה עושים עם כסף שנשאר - בסוף החודש יתכן שישאר סכום כלשהו ב"מעטפה" מסוימת. כדאי לחשוב מראש מה עושים עם הסכום הזה. הכל לגיטימי, אפשר לבזבז, אפשר להוסיף לתקציב של אותו סעיף בחודש הבא, אפשר להוסיף לחיסכון ארוך טווח, אפשר לצבור לטובת תקציב מותרות (מי אמר דרימי?...)
היתרון של שיטת המעטפות הוא שהיא שומרת על המסגרת בצורה מאד ברורה, ומונעת חריגה. (אם עושים את זה נכון בצורה כזו שהתקציבים לסעיפים השונים מתאימים, ולא משהו שאי אפשר לעמוד בו ואז ממילא מתרגלים לחרוג).
החיסרון שלה הוא שאם התקציבים החודשיים לא מאד הדוקים, ונשאר מהם עודף, זה קצת מעודד לבזבז את העודף. צבירת העודף לטובת תקציב מותרות היא דרך לא רעה לעודד את עצמכם לא לבזבז אותו סתם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
עוד משהו על שיטת המעטפות.
כשעושים את זה נכון, זו שיטה יעילה כדי להתנהל בתוך תקציב ולא לחרוג ממנו.
אפשר להיעזר בשיטה הזו גם כדי לצמצם הוצאות - למשל, מקטינים קצת את תקציב המזון וזה גורם לנו ללמוד לעשות קניות במזווה.
אפשר להשתמש בשיטה הזו גם באופן חלקי.
למשל, מי שמרגיש שבסופר הוא מתנהל בצורה מאוזנת, אבל מוציא יותר מדי על אוכל בחוץ, או על ביגוד, יכול להתנהל בצורה של תקציב חודשי ("מעטפה" אמיתית או וירטואלית) רק לסעיף האוכל בחוץ או סעיף הביגוד, בלי שיהיו מעטפות לשאר התחומים. זה עוזר לשלוט על ההוצאות בתחום הבעייתי, אבל הרבה פחות מעיק מאשר השיטה המלאה.
כמובן, עדיף לבסס את זה על ניתוח הוצאות והכנסות ומיפוי צרכים, ולא רק על תחושות בטן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אולי הקובץ הזה יוכל לעזור מאוד ממליץ לכל אחד..........
 

קבצים מצורפים

  • monthlyBudgetHEB.xlsx
    KB 166.1 · צפיות: 36
  • הוסף לסימניות
  • #18
סתם מעניין מישהו יודע להגיד מה יותר טוב גודפלוס או מסילה או פעמונים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
זה שונה מאד
מסילה ופעמונים לפי מה שאני יודעת זה אותו דבר
גוטפלוס זה ראיה רחבה יותר על כל הנושא הכלכלי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

רציתי להתייעץ
הציעו לנו משהו שלא מריח טוב בכלל בכלל.
אני אקדים ואומר שאין לי צל של ספק אם לגשת לעסקה או לא.
כי אני לא עושה את זה בכל מקרה.


השאלה שלי רק האם משהו נתקל בזה, והאם מישהו יכול להצביע לי נקודתית היכן העוקץ?

אוקיי אז הסיפור בערך ככה:
אחד שמייבא רכבים מחו"ל. רוצה לייבא רכב מאד מאד יקר, לרשום אותו על שמנו, שאנחנו נוציא את המימון- ההלוואה ל 50 אחוז, ו50 אחוז הוא מביא מזומן.
הוא יעביר לנו שכר נאה, וכן כמובן כל חודש את סכום ההלוואה..
מתחייב תוך שנה לסדר את העניין למכור את הרכב ולכסות את ההלוואה
ולנו יש בתמורה, וכעירבון, רכב יקר מאד הרשום על שמנו.. שאם הוא לא ישלם/יאבד אז הרווחנו גם את חלקו...
מצד שני הרכב אצלו...
כמה מכרים שלנו כבר עשו את זה ובנתיים הכל דופק.

ניסיתי לשאול הגימיני הוא ממש לא התלהב וגם נימק..לדעתו הסיכון כאן גבוה מדיי.. להוציא הלוואה ככ גדולה.. אבל הוא מביא כל מיני דברים שכבר כן שללתי את זה.. ודברים שניתן גם להכניס לחוזה

מעניין אותי האם מישהו נתקל בכזה סוג הצעה?
  • חחח
Reactions: aabb1 //
7 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה