- הוסף לסימניות
- #1
שלום וברכה, בעקבות האשכולות האחרונים רציתי להתייעץ פה בבעיה שמטרידה אותי כבר מספר חודשים.
התחתנתי לא מזמן, ולמרות שיש כבר תינוק ברוך ה' אני ובעלי כל חודש מחדש מתוסכלים מההתנהלות הכלכלית שלנו.
אקדים ואומר- בדר"כ הילדים לומדים התנהלות כלכלית מהבית, מההורים ולכן אכתוב כאן בקצרה את המצב אצל הורי -
יש לנו במשפחה 13 ילדים בלי עין הרע, ההורים שלי עובדים במשרד החינוך הרבה שנים ולכן מקבלים משכורות די יפות, יחסית (בהערכה גסה מגושמת בין 35,000 ל40,000) אבל תמיד גדלנו ב"איך נגמור את החודש?".
אני חושבת שרק מי שמכיר משפחות גדולות יכול להבין את כמות ההוצאות הבלתי נתפסת שיש למשפחה גדולה בי יש ילדים בכל הגילאים. זה מתחיל ממעון ועד הוצאות רציניות לבנות הסמינר ולבחורים בישיבות, עובר דרך טיפולים רגשיים לבינונים, ויישור שיינים לחמש ילדים ברצף כמעט, וההורים שלי רצו כ"כ לתת לנו הכל...
לכן הם התנהלו בשיטה שנקראת "מהראשון לראשון"
במהלך החודש לא קונים כלום, כל מה שאפשר לדחות - דוחים. דברים שאי אפשר לדחות (אמא, צריך 80 ש"ח לטיול של הכיתה ועוד 100 למתנה למורה) הם הלוו ואבא שלי רשם בפנקס.
ב'ראשון' לחודש התחילו החגיגות- אבא שלי ישב עם הפנקס ושילם את כל התשלומים שצריך לכל החודש הבא, עשה פקדון לקנייה גדולה ברמי לוי, פקדון של כמה מאות שקלים לכל שבת, שילם את החשבונות ובדר"כ אחרי ה'ראשון' כמעט ולא נשאר שקל בחשבון. יש איזה בלת"מ? אם ניתן לחכות מחכים ל'ראשון' הבא, אם לא - לווים ומשלמים ב'ראשון'. מאמינה שהעיקרון הובן, גדלנו באווירה מצומצמת מאד מצד אחד (ראינו את ההורים שלנו נושכים שפתיים על כל הוצאה לא צפויה) ומצד שני את הדברים הגדולים קיבלנו (קייטנות יקרות, חוגים וכו')
גדלתי והקמתי לי בית משלי וגם אני ב'ראשון' נכנסתי לחשבון והתחלתי להוריד את כל הדברים (דוגמה - דבר ראשון מעבירה את השכירות, דבר שני יורד המעשרות וכל מה שבכרטיס אשראי, ביטוחים ופלאפון. עושה קנייה גדולה של אוכל, שמה בפיקדון סכומים שיספיקו לקניות שוטפות כל שבוע ואחרי זה כמעט לא נשאר כלום, וכשנשאר מבזבזים.
הבעיה שבעלי לא רגיל לצורת חיים הזאת, הוא מתוסכל שאם חודש אחד אחותו ילדה - אין לנו כסף לקנות לה מתנה. אם חודש אחד נסענו יותר מהרגיל - אין לנו כסף להטעין רב קו. מבחינתו לא להוריד שום דבר ב'ראשון' ופשוט לקנות מה שצריך...
אני רואה כאן אשכולות ואני לא מבינה איך מתנהלים. לדוגמה היה כאן תקופה שכולם קנו דרימי מהרגע שזה נהיה אופנה, איך אפשר מצד אחד להתנהל בצורה קפדנית ומחושבת מצד שני לקנות מה שצריך ולא להיות בדיקדוקי עניות?
מקווה שהדילמה הובהרה.. אני רוצה מצד אחד לדעת על מה אני מוציאה מראש, ומצד שני לקנות ספונטנית גלידה כשמתחשק לי או בגד חדש שאהבתי.. איך עושים שזה יהיה גם וגם?
התחתנתי לא מזמן, ולמרות שיש כבר תינוק ברוך ה' אני ובעלי כל חודש מחדש מתוסכלים מההתנהלות הכלכלית שלנו.
אקדים ואומר- בדר"כ הילדים לומדים התנהלות כלכלית מהבית, מההורים ולכן אכתוב כאן בקצרה את המצב אצל הורי -
יש לנו במשפחה 13 ילדים בלי עין הרע, ההורים שלי עובדים במשרד החינוך הרבה שנים ולכן מקבלים משכורות די יפות, יחסית (בהערכה גסה מגושמת בין 35,000 ל40,000) אבל תמיד גדלנו ב"איך נגמור את החודש?".
אני חושבת שרק מי שמכיר משפחות גדולות יכול להבין את כמות ההוצאות הבלתי נתפסת שיש למשפחה גדולה בי יש ילדים בכל הגילאים. זה מתחיל ממעון ועד הוצאות רציניות לבנות הסמינר ולבחורים בישיבות, עובר דרך טיפולים רגשיים לבינונים, ויישור שיינים לחמש ילדים ברצף כמעט, וההורים שלי רצו כ"כ לתת לנו הכל...
לכן הם התנהלו בשיטה שנקראת "מהראשון לראשון"
במהלך החודש לא קונים כלום, כל מה שאפשר לדחות - דוחים. דברים שאי אפשר לדחות (אמא, צריך 80 ש"ח לטיול של הכיתה ועוד 100 למתנה למורה) הם הלוו ואבא שלי רשם בפנקס.
ב'ראשון' לחודש התחילו החגיגות- אבא שלי ישב עם הפנקס ושילם את כל התשלומים שצריך לכל החודש הבא, עשה פקדון לקנייה גדולה ברמי לוי, פקדון של כמה מאות שקלים לכל שבת, שילם את החשבונות ובדר"כ אחרי ה'ראשון' כמעט ולא נשאר שקל בחשבון. יש איזה בלת"מ? אם ניתן לחכות מחכים ל'ראשון' הבא, אם לא - לווים ומשלמים ב'ראשון'. מאמינה שהעיקרון הובן, גדלנו באווירה מצומצמת מאד מצד אחד (ראינו את ההורים שלנו נושכים שפתיים על כל הוצאה לא צפויה) ומצד שני את הדברים הגדולים קיבלנו (קייטנות יקרות, חוגים וכו')
גדלתי והקמתי לי בית משלי וגם אני ב'ראשון' נכנסתי לחשבון והתחלתי להוריד את כל הדברים (דוגמה - דבר ראשון מעבירה את השכירות, דבר שני יורד המעשרות וכל מה שבכרטיס אשראי, ביטוחים ופלאפון. עושה קנייה גדולה של אוכל, שמה בפיקדון סכומים שיספיקו לקניות שוטפות כל שבוע ואחרי זה כמעט לא נשאר כלום, וכשנשאר מבזבזים.
הבעיה שבעלי לא רגיל לצורת חיים הזאת, הוא מתוסכל שאם חודש אחד אחותו ילדה - אין לנו כסף לקנות לה מתנה. אם חודש אחד נסענו יותר מהרגיל - אין לנו כסף להטעין רב קו. מבחינתו לא להוריד שום דבר ב'ראשון' ופשוט לקנות מה שצריך...
אני רואה כאן אשכולות ואני לא מבינה איך מתנהלים. לדוגמה היה כאן תקופה שכולם קנו דרימי מהרגע שזה נהיה אופנה, איך אפשר מצד אחד להתנהל בצורה קפדנית ומחושבת מצד שני לקנות מה שצריך ולא להיות בדיקדוקי עניות?
מקווה שהדילמה הובהרה.. אני רוצה מצד אחד לדעת על מה אני מוציאה מראש, ומצד שני לקנות ספונטנית גלידה כשמתחשק לי או בגד חדש שאהבתי.. איך עושים שזה יהיה גם וגם?
הנושאים החמים