תח"צ "האם נהג האוטובוס הוא גם מרכז המידע של הנוסעים?"

  • הוסף לסימניות
  • #1
ברצוני לשתף משהו שמציק לי מאוד בכל פעם מחדש.

יש רגעים באוטובוס שגורמים לי לתהות – האם הנהג הוא באמת רק נהג, או שהוא הפך לנציג שירות, יועץ מסלולים ומרכז מידע נייד? לא פעם, ברגע שאנשים עולים לאוטובוס, מתחילה סדרת שאלות: "איך אתה נוסע?", "באיזו תחנה אתה פונה ימינה או שמאלה?". לפעמים נדמה שהנהג צריך להחזיק מפה פתוחה ביד אחת, לענות במדויק על כל שאלה אפשרית ביד השנייה, וכל זה תוך כדי נהיגה, פתיחה וסגירה של דלתות – ואז, כצפוי, מתחילות גם הקריאות מהחלק האחורי של האוטובוס: 'נהג! דלת אחורית!'"

גם מעכבים את שאר הנוסעים עם השאלות האינסופיות, וגם מוציאים את הנהג מריכוז ומהרוגע הדרוש לו בנסיעה.

וזה עוד לא הכל. יש את אותם נוסעים שמתעקשים לתקף דווקא בעמדה שליד הנהג, גם כשיש באוטובוס לא מעט עמדות תיקוף ריקות. והנהג, במקום להתמקד בנהיגה, מוצא את עצמו אוטומטית סובב ובודק מה בדיוק נוגעים במכשיר שלו, ולפעמים אפילו צריך לבצע פעולה ידנית כדי שהתיקוף יעבור – וכל זה בזמן שהוא אמור להתרכז בנהיגה ,ולא מדובר במקרים שבהם המכשירים הפנימיים לא עובדים או עומס באוטובוס, אלא בהרגל קבוע של להידחף קדימה ולהטריד את הנהג באזור העבודה שלו. האם אי אפשר פשוט לתת לו לנהוג בשקט וברוגע?

העבודה של נהג האוטובוס היא אחת מהעבודות המורכבות והאחראיות ביותר. מתמודד עם כבישים עמוסים, לוחות זמנים לחוצים והתנהגות בלתי צפויה של רכבים והולכי רגל. בתוך כל זה, כל שאלה נוספת או עיכוב קטן יכולים להוציא אותו מריכוז.

אז אולי הגיע הזמן שכולנו ניקח אחריות. כשעולים לאוטובוס – אפשר לתקף בעמדות הפנויות ולהסתמך על מידע התחבורה הקיים בכל תחנת אוטובוס, ואפשר לפני זה לברר במידע התחבורה - *7878. נסו לתת לנהג את השקט שמגיע לו. אחרי הכל, נהג רגוע הוא גם נהג בטוח יותר, וזה רק לטובת כולנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ויש את הנהגים שתמיד יציקו לך שלמת? לא שילמת?
יצא לי פעם אחת בנסיעה עם נהג ש5 ספסלים מאחוריו לא הסכים להדליק אורות
אז בסה"כ זה פיפטי פיפטי
ויש את הנהגים שמתפרגנים להפגין ידע
נגהים שלא מתנהגים כראוי אפשר תמיד לדווח לחברה
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אולי זה המקום להצהיר על כל מטרידי הנהגים במהלך הנסיעה,
שתדעו לכם שאתה מעכבים את כל הנוסעים האחרים
ואני לא מדבר שזה גם לפעמים מעכב את התנועה
בכך שאתה דורשים תשומת לב מהנהג עם כל מיני שאלות מעצבנות.
ובגלל זה הוא מתעכב מהיציאה מהתחנה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נקודה נוספת,

יש לכם שאילה חשובה על הנסיעה/יעד/מסלול וכדו'
מעולה!!!

יש באוטובוס/תחנה
בד"כ אנשים שהם הרבה יותר נאמנים מהנהג!

מה לכם לשאול את הנהג ולא מישהו מאנ"ש?
גם תקבלו תשובה אמיתית וגם לא תעכבו את כל יושבי האוטובוס!

{אחרי ששאלתם אותי, אנא אל תשאלו גם את הנהג, סליחה אבל זה ממש מכוער.. בשביל מה טרחתי להסביר לכם..
מה הוא נראה לכם יותר נאמן ממני?? כי אם כן זה ממש פוגע:oops:}




נ. ב. בהערת אגב, ההערה הזו:
אולי זה המקום להצהיר על כל מטרידי הנהגים במהלך הנסיעה,
שתדעו לכם שאתה מעכבים את כל הנוסעים האחרים
כל כך נכון!!!
אתם אולי מרגישים טוב לדבר עם איזה נהג ב...פשששש
אבל גורמים עיכוב מרגיז לכל יושבי האוטובוס,
אנא היזהרו בזה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
יש רגעים באוטובוס שגורמים לי לתהות – האם הנהג הוא באמת רק נהג, או שהוא הפך לנציג שירות, יועץ מסלולים ומרכז מידע נייד? לא פעם, ברגע שאנשים עולים לאוטובוס, מתחילה סדרת שאלות: "איך אתה נוסע?", "באיזו תחנה אתה פונה ימינה או שמאלה?". לפעמים נדמה שהנהג צריך להחזיק מפה פתוחה ביד אחת, לענות במדויק על כל שאלה אפשרית ביד השנייה, וכל זה תוך כדי נהיגה, פתיחה וסגירה של דלתות – ואז, כצפוי, מתחילות גם הקריאות מהחלק האחורי של האוטובוס: 'נהג! דלת אחורית!'"
אני חושב שלא קורה כלום כשבנ"א שואל את הנהג אם הוא נכנס לרחוב מסוים או מה התחנה הקרובה
רוב הפעמים התשובה לוקחת שניה ולא יותר
ברור שעדיף שישאל קודם אך יש יוצא מן הכלל ומותר להתחשב
וזה קורה כשהבנ"א לא מכיר את המקום ואז מגיע אוטובוס שהוא חושב שהוא נוסע לכיוון אליו הוא צריך
אך הוא לא בטוח ולשאול בתחנה הוא לא יספיק אז לא יקרה כלום אם הוא ישאל


וזה שמתחיל קריאות דלת אחורית וכו' מה הקשר לנאמר
שהנהג יפתח תמיד את 2 הדלתות ואז לא יהיה את הקריאות הללו
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
  • הוסף לסימניות
  • #12
הרוח של הדברים בגדול נכונה.

אבל קצת נסחפת!
הנהגים עוברים הכשרות מפרכות דווקא כדי להתמודד עם ציבור נוסעים.
בשנים האחרונות הוקל להם מאוד ע"י שהורידו מהם את גביית התשלומים (לוותיקים- ע"י ניקוב כרטיסייה/החזרת עודף מטבעות ועוד..)

לענות במדויק על כל שאלה אפשרית ביד השנייה,
לא חייב, אפשר בפה. זה נהג אוטובוס, לא נהג מונית..

העבודה של נהג האוטובוס היא אחת מהעבודות המורכבות והאחראיות ביותר. מתמודד עם כבישים עמוסים, לוחות זמנים לחוצים והתנהגות בלתי צפויה של רכבים והולכי רגל. בתוך כל זה, כל שאלה נוספת או עיכוב קטן יכולים להוציא אותו מריכוז.
זה המצב של כל הנהגים על הכביש, אין "תוספת עומס" בעניין דווקא על נהגי האוטובוסים (אולי חוץ מהעניין של השאלות, אם אתה נוהג לבד ללא הילדים באוטו..).

ובקיצור:
אני חושב שלא קורה כלום כשבנ"א שואל את הנהג אם הוא נכנס לרחוב מסוים או מה התחנה הקרובה
רוב הפעמים התשובה לוקחת שניה ולא יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נראה לי שהשאלה הכי 'גאונית' זה קו 740 כבר עבר?
עוד לא נולד נהג האוטובוס שיענה תשובה אחרת מ:
"לא יודע"
"מאחורי"
יצא לי פעם אחת בנסיעה עם נהג ש5 ספסלים מאחוריו לא הסכים להדליק אורות
אתה נהג? יש נהגים שמאוד מפריע להם אור בלילה, נשמע הגיוני בהחלט (ודאי אם זה מסנוור אותו דרך המראה)
זה המצב של כל הנהגים על הכביש, אין "תוספת עומס" בעניין דווקא על נהגי האוטובוסים
מעניין.
מה הרכב הכי גדול שנהגת עליו ?
תנסה לנהוג על רכב 9 מקומות, משם נתקדם למשאית ואח"כ נוכל לדבר על נהיגה באוטובוס (אה... ושכחתי את החלק שבמקום נסיעה חלקה הוא בכל תחנה הוא צריך לעצור)
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
ברצוני לשתף משהו שמציק לי מאוד בכל פעם מחדש.

יש רגעים באוטובוס שגורמים לי לתהות – האם הנהג הוא באמת רק נהג, או שהוא הפך לנציג שירות, יועץ מסלולים ומרכז מידע נייד? לא פעם, ברגע שאנשים עולים לאוטובוס, מתחילה סדרת שאלות: "איך אתה נוסע?", "באיזו תחנה אתה פונה ימינה או שמאלה?". לפעמים נדמה שהנהג צריך להחזיק מפה פתוחה ביד אחת, לענות במדויק על כל שאלה אפשרית ביד השנייה, וכל זה תוך כדי נהיגה, פתיחה וסגירה של דלתות – ואז, כצפוי, מתחילות גם הקריאות מהחלק האחורי של האוטובוס: 'נהג! דלת אחורית!'"

גם מעכבים את שאר הנוסעים עם השאלות האינסופיות, וגם מוציאים את הנהג מריכוז ומהרוגע הדרוש לו בנסיעה.

וזה עוד לא הכל. יש את אותם נוסעים שמתעקשים לתקף דווקא בעמדה שליד הנהג, גם כשיש באוטובוס לא מעט עמדות תיקוף ריקות. והנהג, במקום להתמקד בנהיגה, מוצא את עצמו אוטומטית סובב ובודק מה בדיוק נוגעים במכשיר שלו, ולפעמים אפילו צריך לבצע פעולה ידנית כדי שהתיקוף יעבור – וכל זה בזמן שהוא אמור להתרכז בנהיגה ,ולא מדובר במקרים שבהם המכשירים הפנימיים לא עובדים או עומס באוטובוס, אלא בהרגל קבוע של להידחף קדימה ולהטריד את הנהג באזור העבודה שלו. האם אי אפשר פשוט לתת לו לנהוג בשקט וברוגע?

העבודה של נהג האוטובוס היא אחת מהעבודות המורכבות והאחראיות ביותר. מתמודד עם כבישים עמוסים, לוחות זמנים לחוצים והתנהגות בלתי צפויה של רכבים והולכי רגל. בתוך כל זה, כל שאלה נוספת או עיכוב קטן יכולים להוציא אותו מריכוז.

אז אולי הגיע הזמן שכולנו ניקח אחריות. כשעולים לאוטובוס – אפשר לתקף בעמדות הפנויות ולהסתמך על מידע התחבורה הקיים בכל תחנת אוטובוס, ואפשר לפני זה לברר במידע התחבורה - *7878. נסו לתת לנהג את השקט שמגיע לו. אחרי הכל, נהג רגוע הוא גם נהג בטוח יותר, וזה רק לטובת כולנו.
מצטרף לכל מילה, יש"כ.
רק תוספת אחת, שימו לב לילדים שמטרידים את הנהג (ערבי או יהודי, זה לא משנה) זו תופעה נוראית שחייבת להיפסק.
אתה נהג? יש נהגים שמאוד מפריע להם אור בלילה, נשמע הגיוני בהחלט (ודאי אם זה מסנוור אותו דרך המראה)
נהג שמפריע לו תאורה במרחק 5 ספסלים מאחוריו-שלא יהיה נהג אוטובוס, זה חלק מהעבודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הנהגים עוברים הכשרות מפרכות דווקא כדי להתמודד עם ציבור נוסעים.
הלוואי.. ככה היה בעבר הרחוק באגד והחברות הוותיקות,
{משם הגיע הלבוש האחיד והעניבה.. כי בעצם נהג זה אחרי מיונים והתאמות וכו׳ ולא סתם מקצוע..}
נהג שמפריע לו תאורה במרחק 5 ספסלים מאחוריו-שלא יהיה נהג אוטובוס, זה חלק מהעבודה
וואו..סליחה.. מי שצריך תאורה יעבור לספסל שישי, מי ישמע מה קרה???

{ואגב, להרבה נוסעים מפריע מאוד! שמדליקים לידם תאורה, אז אולי לטובת כולם במושבים הקדמיים לפחות, לא יהיה...}
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נהג שמפריע לו תאורה במרחק 5 ספסלים מאחוריו-שלא יהיה נהג אוטובוס, זה חלק מהעבודה
@ליטאי פשוט בכל ויכוח יש שני צדדים ונראה לי שהפעם אתה לא הצודק ביניהם
וכי פעם נהגת על אוטובוס שאתה יודע מה מפריע לנהג ומה לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
וכי פעם נהגת על אוטובוס שאתה יודע מה מפריע לנהג ומה לא?
זה לא סותר שזה מפריע לחלק מהנהגים, אבל נהג באוטובוס צריך לדעת שהוא מסיע בני אדם ולא פרות-ובני אדם צריכים קצת אור, לא מתאים לך? תהיה נהג משאית! שם הנוסעים לא מתלוננים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נראה לי שהשאלה הכי 'גאונית' זה קו 740 כבר עבר?
עוד לא נולד נהג האוטובוס שיענה תשובה אחרת מ:
"לא יודע"
"מאחורי"
נו......
זה בדיוק מה שהוא רוצה לשמוע אם הוא מאחוריו או לא.............
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
@ליטאי פשוט בכל ויכוח יש שני צדדים ונראה לי שהפעם אתה לא הצודק ביניהם
וכי פעם נהגת על אוטובוס שאתה יודע מה מפריע לנהג ומה לא?
סליחה
ואם מפריע לנהג שאני עולה אם כובע זה גם מצריך התחשבות
האורות הקטנים מיועדים בדיוק לכך
אז הנהג יכול לבקש יפה וכל אחד יחליט מה הוא עושה אבל לצעוק אסור לו
השבוע אני הייתי על אוטובוס שישב שם בנ"א בספסל החמישי ודיבר עם חברו
הנהג בן מיעוטים התהפך עליו שזה מפריע לו וכו'
אז אמרתי לנהג שירגע זכות הנוסע לדבר(אסור בקדמי אבל בתוכו מותר)
ואין לך זכות לצעוק אתה יכול לבקש יפה ואם הוא ימשיך לדבר שים אוזניות ותיסע!!!!!!!!!
הנהג נרגע תוך שניה כי הוא קלט שצעקתו איננה מוצדקת
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

יום ראשון בצהריים, החום של המדרכה עולה לך ישר לראש, ואתה עומד שם כבר 45 דקות עם עוד שבעים יהודים יקרים שנראים כאילו הם בדרך לגלות בבל. השלט הדיגיטלי מזייף זמנים, כבר ארבעים דקות כתוב "2 דקות" (כשמדי פעם זה קופץ ל-9 וחוזר ל-5), ובשלב מסוים המספר פשוט נעלם, כאילו האוטובוס עבר הארה רוחנית והחליט להפוך לניידת חב"ד.

פתאום, באופק, מופיע צל צהוב. האדרנלין בתחנה עולה לרמה של ערב פסח. עשרות ידיים נשלחות לאוויר בנפנוף נואש של ניצולים על אי בודד. אנשים קופצים לכביש, מסכנים את חייהם, מנופפים בתיקי טליתות, במזוודות בגודל של ארון קודש. והנהג? הנהג חולף על פניכם בטיסה נמוכה של מטוס F-15, עושה תנועת "ביטול" עם היד, ומשאיר אחריו ענן פיח שחור וסמיך שצובע לכולם את הציציות בשחור-פחם.

עוברת עוד חצי שעה. מגיע האוטובוס הבא. הוא לא עוצר בתחנה, כי זה פשוט מדי. הוא עוצר 30 מטר קדימה, באמצע נתיב נסיעה, ליד פח זבל שעלה על גדותיו. באותו רגע נשמעת שריקת הפתיחה. יהודים עם פראקים מתעופפים, נשים עם עגלות תאומים שהופכות לנגמ"שים, וכולם רצים בטירוף לעבר הדלת. הנהג פותח את הדלת הקדמית.

אתה נדחף פנימה ומוצא את עצמך נמרח על השמשה של הנהג. והנהג? יש לו אוזניית בלוטוס שיושבת לו על האוזן כמו גידול ממאיר, והוא צורח בערבית בווליום שגורם למנוע להישמע כמו לחישה. "יא אבו-יוסף! וולאהי אמרתי לו שהברקסים שרופים! יא חיוואן, אל תגיד לי מה לעשות!" הוא לא מדבר, הוא מנהל מלחמת עולם שלישית בשידור חי, ותוך כדי הוא דופק גז שמעיף את כל הנוסעים קדימה כמו ערימת דומינו.

בפנים אין מקום לעמוד, יש רק מקום "להיטמע". אתה מוצא את עצמך דבוק לאדם זר ברמה שאתה מרגיש את פעימות הלב שלו ואת העובדה שהוא אכל חמין לפני יומיים. הריח הוא שילוב של סולר, זיעה קולקטיבית ובושם זול שהנהג התיז כדי להסתיר את ריח הסנדוויץ' טונה שאכל. הנהג לוקח פנייה ב-80 קמ"ש בתוך סמטה צרה בבני ברק, האוטובוס נוטה על הצד, ואתה רואה את החלון מתקרב למדרכה. הנהג לא מסתכל על הכביש, הוא מחזיק קלמנטינה ביד אחת, את הטלפון ביד השנייה, ומנווט עם המרפק תוך כדי שהוא צורח בערבית: "לא, לא! תגיד לו שאני לא משלם על הטרקטור הזה!".

בכל ברקס חירום – ויש כאלה כל שלוש שניות – מאה איש מבצעים קידה אלימה קדימה. הראש שלך נכנס בתוך התיק של יהודי שסוחב קוגל תפוחי אדמה חם. "סליחה," אתה ממלמל, והוא עונה לך: "הכל טוב, בברקס הקודם נכנסתי לתוך קופסה של כבד קצוץ". הנהג מסתכל במראה, רואה את כל הפסיפס האנושי שמעוך לו על הדשבורד, ומחייך חיוך סדיסטי של מי שמצא את הייעוד שלו בחיים – התעללות המונית בשכר מינימום.

כשאתה סוף סוף מגיע לתחנה שלך, אתה מגלה שאתה נעול מאחורי חומה של מזוודות וארגזי חלב. אתה צועק "נהג, דלת!", אבל הוא בשיא של ויכוח על מחיר הדיזל בירדן. אתה לוחץ על הסטופ בטירוף, והוא מצפצף כמו סירנה של אמבולנס, אבל הנהג ב"מוד" של טייס קרב. הוא עוצר קילומטר אחרי היעד, פותח את הדלת לשנייה וחצי בדיוק כשהאוטובוס עוד בנסיעה איטית, ואתה פשוט "נפלט" החוצה כמו פגז שנורה מתותח. אתה נוחת על המדרכה, מיוזע, רועד, מריח כמו עשן וקוגל, ורואה את האוטובוס נעלם באופק בענן פיח, כשקולות הצרחות בערבית של הנהג עוד מהדהדות לך בתוך הנשמה כמו קינה על השפיות שאבדה לך לעד.
נהוג בעמנואל וגלילותיה להעלות לאוטובוסים בינעירוניים עם עגלות קניות עמוסות. להעמיס את השקיות והעגלה בתא מטען.
הסיבה לזה ברורה מאוד ומורכבת מהמרכיבים הבאים:
1- בעמנואל העליות קשות מאוד, והסופר נמצא הכי למטה שיש. (עד שיפתחו יש ליד המועצה.)
2- אין בעמנואל אוטובוסים עירוניים.
3- לאוטובוס בינעירוני לא מעלים עגלות אלא רק בתא מטען.
4- זה מצוי גם באנשים שעושים קניות בבני ברק או באריאל.
אבל מה?
היום עליתי עם עגלה מלאה בקניות לשבת על אוטובוס מהסופר הביתה (עגלה כבדה+ קור כלבים+ עליה קשה מאוד+ דרך של 25 דקות בערך+ ילדה בת 4 שהצטרפה לקניה.) אחרי 10 שניות בערך של העמסה הנהג מתחיל לצפור ולצעוק עליי מה אני מעמיסה שקיות בתא מטען! "מה אני? נהג ספיישל?" כשלונו.
וגם בירידה הציב דרישה בלתי הגיונית בעליל של 2 שניות! (אציין שכל הסיפור הסתכם ב5-6 שקיות+ עגלה.)
הנהג אנטישמי מובהק, אבל לפני שאני מתלוננת, אני רוצה לדעת האם הנוהג הזה חוקי או רק מטעמי נוחות מקומיים. (להעמיס קניות בתא מטען.)
1763374955624.png



הובא לידיעתי משהו שלא ידעתי, ואני מניח שיש עוד שלא יודעים, על אתר המביא את כל נתוני ה-GPS של האוטובוסים בישראל.
הנה לכם דוגמא לחיפוש שערכתי היום אחר שבתי התלוננה שהיא עמדה בתחנה בטולידנו והאוטובוס לא הגיע
מהנתונים עולה, כי האוטובוס יצא מהמסוף, עשה סיבוב בשכונה, וחזר למסוף ולא ביצע את המשך המסלול.
כמובן שפניתי לאקסטרה בתלונה, ואפנה גם למשרד התחבורה.
הנקודה היא, שיש לנו דרך לעשות סוף להשתוללות של החברה, או לפחות לנסות לעשות זאת.
אני חושב שכדאי שנתארגן, וכל אחד יתנדב להקדיש יום אחד בשבוע, בו הם עוברים על כל האוטובוסים של היום, של קו מסיום ובמידה ויש איזשהו אוטובוס שלא יוצא בזמן, נארגן לכל הפחות עשר תלונות לחברה ולמשרד התחבורה. לשם כך, צריכים אנו עשרות מתנדבים, כשכל מתנדב יקבל יום קבוע בשבוע שבו הוא בודק כיוון אחד של האוטובוס שאותו הוא קיבל
הבדיקה היינו קצר ואינו אמור לקחת יותר מ 5 דקות

במידה ויהיו לנו נתונים מספיקים, נוכל גם להתארגן לתביעה בבית משפט לתביעות קטנות.
מה דעתכם?
ואם היא חיובית, האם תרצו להתנדב?

הקישור לאתר


https://open-bus-map-search.hasadna.org.il/single-line-map?timestamp=1753640983719&operatorId=38&lineNumber=57&routeKey=חזון+איש/מסוף+רמת+שלמה-ירושלים<->מרכז+תחבורתי+הארזים/הורדה-ירושלים-1#
אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה