חידות תורניות אשכול חידות תורניות

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?
אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.
 
איזה הוכחה ברורה (לא רעיוני אלא פיזי) היה לפרעה שפתרון יוסף אכן נכון ?
ויען המלך ויאמר ליוסף מי יאמר ומי יודע כי דבריך נכונה, ויאמר יוסף אל המלך זה לך אות על כל דברי כי נכונים הם וכי עצתי טובה לך, הנה אשתך יושבת על המשבר ביום הזה וילדה לך בן ושמחת בו, והיה בצאת הילד ממעי אמו ומת בנך בכורך אשר יולד זה שנתים ימים, ונחמת בילד היולד לך היום, ויכל יוסף לדבר את כל הדברים האלה אל המלך וישתחו למלך ויצא, ויהי בצאת יוסף מאת פני המלך ותבאן האותות האלה אשר דבר יוסף אל המלך ביום ההוא, ותלד המלכה בן ביום ההוא ויתבשר המלך בבנו וישמח, ויהי בצאת המבשר מאת פני המלך וימצאו עבדי המלך את בן המלך הבכור נופל ארצה מת, ותהי צעקה ומהומה בבית המלך, וישמע המלך ויאמר מה המהומה והצעקה אשר שמעתי בבית, ויגידו למלך כי מת בנו בכורו, אז ידע המלך כי כל דברי יוסף אשר דבר אליו נכונה, וינחם המלך אל בנו בילד היולד לו ביום ההוא כאשר דיבר אליו יוסף. (סה"י)
 
איזה קשר יש בין פרשתנו לחלוקת הארץ,
2 תשובות
האחין מן האב נוחלין ומנחילין כו' והאחין מן האם לא נוחלין ולא מנחילין מנלן אמר רבה אתיא אחוה אחוה מבני יעקב. (ב"ב קי: )

בפי' התוס' הדר זקנים: וי"א תמית לשון עוני, ועני חשוב כמת, שאמר ראובן לא תתן להם נחלת הארץ אם לא אביאנו אליך, והיינו דכתיב יחי ראובן ואל ימות, שיהיה נחלת בניו גדולה משאר השבטים, ודוק ותמצא בחלוקת הארץ שעשה יהושע שחלק בני ראובן מרובה משל אחרים. (וקיצור דברים גם בריב"א שם). והט"ז בספרו דברי דוד כיוון בעיקר הרעיון לדברי רבעה"ת, (וכותב דמקום הניחו לו), ומוסיף עוד ע"פ הגמ' ב"ב קיח: ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים ההם, מאי חיו, אילימא חיו ממש, והא כתיב קרא אחרינא ולא נותר מהם איש וכו', אלא מאי חיו שנטלו חלקם בארץ, ש"מ דנטילת חלק בארץ קרוי בפסוק חיות, ובזה אמר ראובן הרי יש לי מעלה בבנים שלי אשר אחד מהם יהיה נחלק לשני שבטים, מעלה זו תטול ממני וזו היא מיתה, ותשובת יעקב מפרש ע"פ גמ' ב"ב קנט. דהם יכולים לומר מכח אבוה דאבא קאתינא. וכיוון לזה גם החת"ס בשו"ת או"ח סוף סי' ר"ח ובתורת משה עה"ת ועוד אחרונים בספריהם. [חומש תורה שלמה]​
 
נערך לאחרונה ב:
כמה ימי שלווה היו ליעקב אע"ה ?
י"ז שנה בארץ ישראל וי"ז שנה במצרים
לגבי ימי שלווה, ראיתי מצטטים פני יהושע (אולי גיטין) שבס"ה היה ליעקב אע"ה רק יום אחד שלווה... עדיין לא מצאתיו
וזה לשון המדרש בר"ר:
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם" אמר לו זבין לי חד יום מן דידך אמר רבי אחא כל מי שהוא יודע לחשב ימי הגלות ימצא שיום אחד ישב יעקב בשלוה בצלו של עשו.

וזה הפנ"י גיטין פח, עי"ש.

1735029494524.png
 
ויען המלך ויאמר ליוסף מי יאמר ומי יודע כי דבריך נכונה, ויאמר יוסף אל המלך זה לך אות על כל דברי כי נכונים הם וכי עצתי טובה לך, הנה אשתך יושבת על המשבר ביום הזה וילדה לך בן ושמחת בו, והיה בצאת הילד ממעי אמו ומת בנך בכורך אשר יולד זה שנתים ימים, ונחמת בילד היולד לך היום, ויכל יוסף לדבר את כל הדברים האלה אל המלך וישתחו למלך ויצא, ויהי בצאת יוסף מאת פני המלך ותבאן האותות האלה אשר דבר יוסף אל המלך ביום ההוא, ותלד המלכה בן ביום ההוא ויתבשר המלך בבנו וישמח, ויהי בצאת המבשר מאת פני המלך וימצאו עבדי המלך את בן המלך הבכור נופל ארצה מת, ותהי צעקה ומהומה בבית המלך, וישמע המלך ויאמר מה המהומה והצעקה אשר שמעתי בבית, ויגידו למלך כי מת בנו בכורו, אז ידע המלך כי כל דברי יוסף אשר דבר אליו נכונה, וינחם המלך אל בנו בילד היולד לו ביום ההוא כאשר דיבר אליו יוסף. (סה"י)
גאון... אני עדיין זוכר את הציטוט הזה ממך בסיבוב הקודם...

באמרי נועם מבעלי התוס' אי' שינוי פיזי שפרעה ראה על עצמו
 
איזה קשר יש בין פרשתנו לחלוקת הארץ,
2 תשובות
תשובה ראשונה:
דעת זקנים מבעליי התוס' למה ה' קרע נחלת מנשה? חצי מעבר הירדן וחלק בתוך ארץ ישראל , בגלל שהנער שרץ לעצור את אחיי יוסף במלון ושמצא את הגביע אצל בנימין זה היה מנשה והוא גרם להם לקרוע שמלותם שנאמר "וַֽיִּקְרְע֖וּ שִׂמְלֹתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹס֙ אִ֣ישׁ עַל־חֲמֹר֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ הָעִֽירָה"
לכן אלוקים קרע נחלתו ,
{ @מתגעגע בלת"ק - יש עוד תשובה המשך יבוא}
 
ויבוא הביתה לעשות מלאכתו וירא כי אין איש, יש תוספות שאנץ על הדף שאומר פירוש מענין מאוד,​
(בסוטה לו: ) יש במדרש שבדק יוסף עצמו ולא מצא מעשה של איש, שלא היה לו מילה, שמצא עצמו טומטום.

(אכן ביאור מעניין, ומקורו במדרש רבה ותנחומא, ותוס' שאנץ מבאר שזה כוונת המדרש, אמנם יש עוד ביאורים במפרשי המדרש).​
 
נערך לאחרונה ב:
באמרי נועם מבעלי התוס' אי' שינוי פיזי שפרעה ראה על עצמו
וייטב הדבר בעיני פרעה, לפי כשחלם נתפקקו כל איבריו, וכל מה שפתרו חכמיו לא היו חוזרין למקומם, עד שפתר לו יוסף, מיד חזרו.​
 
איזה קשר יש בין פרשתנו לחלוקת הארץ,
2 תשובות
תשובה שניה נדירה במיוחד בלת"ק:
למה חצי שבט מנשה קיבלו נחלה בעבר הירדן הם לא ביקשו שם נחלה,
ועוד שאלה איך 2 וחצי שבטים ויתרו על הארץ הנכספת בשביל מקנה רב
תשובה של החיד"א בשם גורי האר"י דבר מפחיד שקשה להגיד,
שהקדוש ברוך הוא נתן לשתיים וחצי השבטים,
רעיון לבקש נחלה מחוץ לארץ ישראל כי גם אם הם היו מבקשים נחלה בתוך ארץ ישראל הם לא היו מקבלים,
למה? כי הקדושה של ארץ ישראל לא יכלה להחזיק אותם למה? בוא נפרט
שבט ראובן בגלל שהיה לו סוג של בעיה איך שהוא נולד
כי קידש את רחל והנה היא לאה הרי זה בני תמורה שזה בעיה בקדושה ולכן אז מאותה ביאה נולד ראובן ולכן הקדושה של ארץ ישראל לא יכולה להחזיק ,
בני גד כתוב שרחל הביאה את שפחתה ליעקב אבינו היא ביקשה רשות, לאה לא ביקשה רשות להביא את שפחתה ליעקב אבינו ואז נולד" גד " אז זה גם בעיה כי בעצם זה היה בלי רשות, וזה בעיה בקדושה,
ומה זה חצי שבט מנשה?
למנשה ואפרים היה סבא וסבתא מצד אבא רחל ויעקב וסבא וסבתא מצד אמא דינה ושכם בן חמור,
אפרים קיבל זרעו מצד אביו שהם צדיקים , לכן קיבל נחלה בתוך הארץ,
מנשה קיבל את צד אימו , וחצי השבט שקיבל זרעו מדינה שהיתה צדיקה קיבל בתוך הארץ וחצי שקיבל בעבר הירדן הוא הצד של שכם בן חמור,
 
איזה קשר יש בין פרשתנו לחלוקת הארץ,
2 תשובות
תשובה ראשונה: דעת זקנים מבעלי התוס'
תשובה שניה: החיד"א בשם גורי האר"י
כנראה כוונתך שהקשר בין פרשתינו לנחלת הארץ הוא: מנשה
ולמה נטלו חצי מנשה חלק בעבר הירדן, על זה יש תשובות
תשובה של הדעת זקנים, ותשובה מהאריז"ל
אך אין זה 2 תשובות לקשר בין פרשתנו לחלוקת הארץ, ודו"ק
 
תשובה ראשונה: דעת זקנים מבעלי התוס', למה ה' קרע נחלת מנשה? חצי מעבר הירדן וחלק בתוך ארץ ישראל, בגלל שהנער שרץ לעצור את אחיי יוסף במלון ושמצא את הגביע אצל בנימין זה היה מנשה והוא גרם להם לקרוע שמלותם שנאמר "וַֽיִּקְרְע֖וּ שִׂמְלֹתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹס֙ אִ֣ישׁ עַל־חֲמֹר֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ הָעִֽירָה" לכן אלוקים קרע נחלתו.​
(לא מצאתי בדעת זקנים)
מנשה גרם לשבטים לקרוע לפיכך נתקרעה נחלתו חציה בארץ הירדן וחציה בארץ כנען [ב"ר פד כ]
 
בספר אורות חיים מביא ראיה שהיה זה לפי החשבון ביום ראשון של חנוכה
וזה לשונו: אך נבוא ונדייק בחשבון ותמצא כי באותו פעם שהיה יוסף הצדיק עושה הסעודה הקדוש הלז של טבח טבח והכן כשפגש פעם הראשון עם בנימין הצדיק ואכלו כל השבטים ביחד היה בדיוק ביום ראשון של חנוכה. דהנה כשבא יעקב למצרים היה בן ק"ל שנה, והיה במצרים י"ז שנה, כמו שכתוב ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה, והנה איתא במסכת ר"ה דף י"א בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות, ואם כן נמצא כשבא יעקב למצרים היה ר"ח ניסן, כיון דהיה במצרים בדיוק י"ז שנה, והנה בבראשית רבה (פרשה צ"ג סימן ז') משמע שיוסף היה רחוק מאביו ד' מאות פרסה, כדאיתא התם א"ר יוחנן בשעה שתפס יוסף הצדיק את בנימין וכו' מיד כעס יהודה ושאג בקול גדול והלך קולו ת' פרסה עד ששמע חושים בן דן וקפץ מארץ כנען ובא אצל יהודה ע"ש, הרי בפירוש דהיה ת' מאות פרסה מיוסף עד אביו. והנה איתא (פסחים דף צ"ג) כמה מהלך אדם ביום עשרה פרסאות, ואם כן נמצא דהליכה לארץ ישראל וחזרה למצרים היה צריך ליקח זמן של פ' יום, והנה ידוע דבני יעקב שמרו את השבת קודם שניתן כדאיתא בבראשית רבה על הפסוק ויחן את פני העיר הדא אמרה ששימר יעקב את השבת קודם שניתן, וכן הוא בבראשית רבה (פרשה צ"ב סימן ד') אין והכן אלא שבת (היינו ערב שבת) כמד"א והיה ביום הששי והכינו וגו' הדא אמרה ששמר יוסף את השבת קודם שניתן עכ"ל המדרש, והנה בתוך ימי ההליכה שמונים ימים היו י"א שבתות שלא הלכו בהם, הרי צ"א ימים, ונשארו ג' ימים, שי"א שבתות הוא רק ע"ז ימים, צרף הג' ימים עם הי"א הרי ביחד י"ד ימים, הרי באו עוד שני שבתות שלא היו יכולים לילך, א"כ היה צריך לזמן ההליכה של שמונים ימים צ"ג ימים, והנה תדקדק החשבון מן ראש חודש ניסן למפרע, שבאותו היום באו למצרים עם יעקב אעה"ש כנ"ל, עד זמן יציאתם ממצרים, תמצא שהיה זמן יציאתם ג' דחנוכה, כי נחשוב החדשים כסדרן אחד מלא ואחד חסר, וא"כ יום אחד של ניסן, ל' דאדר, כ"ט דשבט, ל' דטבת, הרי צ', ועוד ג' ימים להשלים צ"ג כנ"ל, הרי כ"ז דכסלו שאז יצאו ממצרים, והנה הסעודה היה בערב שבת כבמדרש הנ"ל, א"כ היה הסעודה ביום ו', ב' ימים לפני היציאה, כי למחרת הסעודה היה שבת, ואידחי יציאתם ליום א' לג' דחנוכה, ומן אז היה הצ"ג ימים, הרי לך בפירוש שסעודת וטבח טבח והכן היה בערב שבת ב' ימים קודם יציאתם, והוא יום א' דחנוכה בדיוק לא פחות ולא יותר, ולכן שפיר כותב השלטי גבורים מה שהיה לו מקובל ובספרים הקדושים רמז מוטבח טבח והכן לסעודת חנוכה ומ"ד נרות חנוכה.​
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה