מידע שימושי מאחרים למטפלת? למה אתם חושבים שזה בסדר???

מצב
הנושא נעול.
בכל עבודה שנותנת שירות לקוחות יש מרווח של שעה
כל חנות שזמן הסגירה שלה זה 21:00 העובדים
מסכמים עם העובד עד 22:00
אני במקום עבודה שלי סיום העבודה הוא ב4, ואני מתכננת את היום שלי מראש כאילו אני מסיימת ב4:30 והרבה פעמים יצאתי אפילו אחרי, ואני לא היחידה וספציפית אצלנו יש אחריות לעובדת לסיים את המטלות הדחופות באותו יום וזה לא יעזור להתלונן גם לא לבוס ואף אחד גם לא עושה את זה (כי המטלות הן מול לקוחות של החברה וללקוחות החברה ודאי שאי אפשר להתלונן בשונה מגננות שיכולות לצעוק על ההורים...)ואני באמת לא אפתח אשכול חדש על דבר כזה כי זה יהיה מגוחך... (פעם אחת ויחידה התלוננתי כשביום שישי סיימתי בשתיים אחרי צהרים (שעתיים אחרי הזמן...!!))
ואגב לא חושבת שאני מרוויחה הרבה יותר מגננת 8-16.

כן אני מבינה שאצל גננות זה שונה כי הן מקבלות את התוספת בשקלים (אסופים בעשרות אגורות מהארנק של האמא או שבכלל אין לה מזומן באותו רגע או שהיא צריכה עודף וכו'...) וגם שלהשאר עם ילדים זה לא להשאר עם מחשב.
אבל בכל אופן (ולא שאני מצדיקה איחורים קבועים) גננת צריכה לקחת בחשבון שהיום עבודה שלה עלול להסתיים כמה דקות (יותר מ3-4 דקות) אחרי הזמן, בדיוק כמו הרבה עובדות כמוני שמתכננות את זה מראש כל יום.
ואם למישהי קשה עם זה (ולא מדברת על הורה ספציפי שמגיע כל יום רבע שעה באיחור אלא על המציאות הרגילה של להשאר 5-15 דקות כל יום בגלל הורה אחר שזה חד פעמי אצלו) אז היא צריכה לחשוב אם היא יכולה להמשיך לעבוד עם זה (לא כי היא לא מתאימה!! אלא כי התנאים של המשרה לא מתאימים לה טכנית),
ואז היא יכולה לחפש מוקדי שרות לקוחות או קופות חולים שסוגרים את המענה רבע שעה - חצי שעה קודם, לא אומרת את זה בזלזול אלא רק שכל אחד צריך לדעת מה מתאים לו, יש כאלו שבאמת לא מסוגלים לאי-יציבות ולשינויים בשעת הסיום.
 
אם הילדה שאיחרה לא בסדר, אבל דווקא הסיפור שלך ממחיש בלת"מים.
לא אמתי שאין בלתמי"ם. הפוך. הדגשתי שאין כסף שיכול לשפר לבעלי את ההרגשה הזאת. אז איך הגענו למצב שהורים מרגישים עם זה בסדר שהם מאחרים?
מי אמר לך שהיא משולמת על זה? אני יודעת על עובדות בכמה מקומות- סוג של קופאית או מוכרת שלא משולמות על הזמן הזה הנוסף שאת רצית שהן יטיבו להישאר איתך מזמנן- מוגדר להן זמן עבודה משעה עד שעה ועל זה משולמות וכשאת הגעת ברגע האחרון והן ניסו להגיד לך שסגרו קופה או להזדרז- היה לך את כל הזמן שבעולם להסתובב ולחפש מה שרצית- כי הגעת מרחוק או לא משנה מה הסיבה
כל יום עושים להם את זה כמעט? ואין להם יכולת לכבות אורות/לא להעביר מוצרים/ לפנות לבוס?
מי הפריאירית בואי תגידי לי?
איזה פולמוס שלם על כזה דבר מגוחך
איזה דרמה על כמה דקות
מעניין אם התגובות היו אותו דבר
אם מזכירה בקופת חולים היתה פותחת שרשור

"שלום אני עובדת בתור מזכירה עד השעה 4
ןלפעמים המנהל מבקש שאני ישאר עד 4:04
איזה עוול, איזה חוצפה, זהו אני פרקתי..."

לכולם ברור שהיא הייתה מקבלת המון לייקים צוחקים נכון?!
שוב.
לעסנו את הנושא.
זה לא לפעמים. זה "לפעמים" כפול שלושים.
זה לא בוס-שאיתו את יכולה לדבר/לבקש משכורת/ להתלונן על תדירות העיכובים- זה שלושים בוסים, שאיתם אנחנו מנסים לדבר.
זה לא מחשב- זה ילד, שצריך אותך סבלנית, עם חיוך, ואפס תעסוקה.
זה לא מקרי שאין פה אשכול כזה על מזכירה/ היטקיסטית שתעכבת.יש אפשרות לראות את הסיבות האלה צועקים כאן, ויש אפשרות להמשיך להתעלם ולהשאיר את הילדים שלנו בידי אנשים שאנחנו בעצמנו אלה שעושים אותם מתוסכלים.
 
נערך לאחרונה ב:
אני במקום עבודה שלי סיום העבודה הוא ב4, ואני מתכננת את היום שלי מראש כאילו אני מסיימת ב4:30 והרבה פעמים יצאתי אפילו אחרי, ואני לא היחידה וספציפית אצלנו יש אחריות לעובדת לסיים את המטלות הדחופות באותו יום וזה לא יעזור להתלונן גם לא לבוס ואף אחד גם לא עושה את זה (כי המטלות הן מול לקוחות של החברה וללקוחות החברה ודאי שאי אפשר להתלונן בשונה מגננות שיכולות לצעוק על ההורים...)ואני באמת לא אפתח אשכול חדש על דבר כזה כי זה יהיה מגוחך... (פעם אחת ויחידה התלוננתי כשביום שישי סיימתי בשתיים אחרי צהרים (שעתיים אחרי הזמן...!!))
ואגב לא חושבת שאני מרוויחה הרבה יותר מגננת 8-16.

כן אני מבינה שאצל גננות זה שונה כי הן מקבלות את התוספת בשקלים (אסופים בעשרות אגורות מהארנק של האמא או שבכלל אין לה מזומן באותו רגע או שהיא צריכה עודף וכו'...) וגם שלהשאר עם ילדים זה לא להשאר עם מחשב.
אבל בכל אופן (ולא שאני מצדיקה איחורים קבועים) גננת צריכה לקחת בחשבון שהיום עבודה שלה עלול להסתיים כמה דקות (יותר מ3-4 דקות) אחרי הזמן, בדיוק כמו הרבה עובדות כמוני שמתכננות את זה מראש כל יום.
ואם למישהי קשה עם זה (ולא מדברת על הורה ספציפי שמגיע כל יום רבע שעה באיחור אלא על המציאות הרגילה של להשאר 5-15 דקות כל יום בגלל הורה אחר שזה חד פעמי אצלו) אז היא צריכה לחשוב אם היא יכולה להמשיך לעבוד עם זה (לא כי היא לא מתאימה!! אלא כי התנאים של המשרה לא מתאימים לה טכנית),
ואז היא יכולה לחפש מוקדי שרות לקוחות או קופות חולים שסוגרים את המענה רבע שעה - חצי שעה קודם, לא אומרת את זה בזלזול אלא רק שכל אחד צריך לדעת מה מתאים לו, יש כאלו שבאמת לא מסוגלים לאי-יציבות ולשינויים בשעת הסיום.
משלמים לך על השעות שאת נשארת אחרי הזמן!!!!
לגננת לא משלמים על זה !!!!
 
אני במקום עבודה שלי סיום העבודה הוא ב4, ואני מתכננת את היום שלי מראש כאילו אני מסיימת ב4:30 והרבה פעמים יצאתי אפילו אחרי, ואני לא היחידה וספציפית אצלנו יש אחריות לעובדת לסיים את המטלות הדחופות באותו יום וזה לא יעזור להתלונן גם לא לבוס ואף אחד גם לא עושה את זה (כי המטלות הן מול לקוחות של החברה וללקוחות החברה ודאי שאי אפשר להתלונן בשונה מגננות שיכולות לצעוק על ההורים...)ואני באמת לא אפתח אשכול חדש על דבר כזה כי זה יהיה מגוחך... (פעם אחת ויחידה התלוננתי כשביום שישי סיימתי בשתיים אחרי צהרים (שעתיים אחרי הזמן...!!))
ואגב לא חושבת שאני מרוויחה הרבה יותר מגננת 8-16.

כן אני מבינה שאצל גננות זה שונה כי הן מקבלות את התוספת בשקלים (אסופים בעשרות אגורות מהארנק של האמא או שבכלל אין לה מזומן באותו רגע או שהיא צריכה עודף וכו'...) וגם שלהשאר עם ילדים זה לא להשאר עם מחשב.
אבל בכל אופן (ולא שאני מצדיקה איחורים קבועים) גננת צריכה לקחת בחשבון שהיום עבודה שלה עלול להסתיים כמה דקות (יותר מ3-4 דקות) אחרי הזמן, בדיוק כמו הרבה עובדות כמוני שמתכננות את זה מראש כל יום.
ואם למישהי קשה עם זה (ולא מדברת על הורה ספציפי שמגיע כל יום רבע שעה באיחור אלא על המציאות הרגילה של להשאר 5-15 דקות כל יום בגלל הורה אחר שזה חד פעמי אצלו) אז היא צריכה לחשוב אם היא יכולה להמשיך לעבוד עם זה (לא כי היא לא מתאימה!! אלא כי התנאים של המשרה לא מתאימים לה טכנית),
ואז היא יכולה לחפש מוקדי שרות לקוחות או קופות חולים שסוגרים את המענה רבע שעה - חצי שעה קודם, לא אומרת את זה בזלזול אלא רק שכל אחד צריך לדעת מה מתאים לו, יש כאלו שבאמת לא מסוגלים לאי-יציבות ולשינויים בשעת הסיום.
משלמים לך על השעות שאת נשארת אחרי הזמן!!!!
לגננת לא משלמים על זה !!!!
ותשלום מההורים שכן משלמים/ לא משלמים,
נעים/לא נעים לבקש מהם תשלום,
משלמים מיד/ מבטיחים להעביר ושוכחים
לא נחשב לתשלום משכורת!
 
ותשלום מההורים שכן משלמים/ לא משלמים,
נעים/לא נעים לבקש מהם תשלום,
משלמים מיד/ מבטיחים להעביר ושוכחים
לא נחשב לתשלום משכורת!
גם אם ההורה בא עם מספיק כסף
אין כזה דבר להעסיק ללא הסכמה
 
ותשלום מההורים שכן משלמים/ לא משלמים,
נעים/לא נעים לבקש מהם תשלום,
משלמים מיד/ מבטיחים להעביר ושוכחים
לא נחשב לתשלום משכורת!
זה בדיוק מה שכתבתי:
כן אני מבינה שאצל גננות זה שונה כי הן מקבלות את התוספת בשקלים (אסופים בעשרות אגורות מהארנק של האמא או שבכלל אין לה מזומן באותו רגע או שהיא צריכה עודף וכו'...)
רק הוספתי שזה צריך להיות חלק ממכלול השיקולים של אישה שרוצה לעבוד במקצוע הזה. ושוב כמובן בלי להצדיק איחורים קבועים.
 
כמו שאת לא מוכנה לעבוד בחינם
ככה גם הגננת
בכל מקום נורמלי הגננת אמורה לגבות קנס על האיחור. הדגשתי בפירוש שזה לא כיף המעמד הזה ולא כמו לקבל שעות נוספות בתלוש. אבל גם אמרתי - שהיא צריכה להכניס את זה בתוך מכלול השיקולים של עבודה מהסוג הזה ושתחליט אם היא מוכנה רבע שעה ביום לעבוד עם 'משכורת' של חצאי שקלים שצריך לקושש מההורים. מעצבן, אבל כשזה קורה לכל הורה באופן חד פעמי פעם בחודשיים זה יוצא כמעט כל יום ואין הרבה מה לעשות עם זה...
 
אני במקום עבודה שלי סיום העבודה הוא ב4, ואני מתכננת את היום שלי מראש כאילו אני מסיימת ב4:30 והרבה פעמים יצאתי אפילו אחרי, ואני לא היחידה וספציפית אצלנו יש אחריות לעובדת לסיים את המטלות הדחופות באותו יום וזה לא יעזור להתלונן גם לא לבוס ואף אחד גם לא עושה את זה (כי המטלות הן מול לקוחות של החברה וללקוחות החברה ודאי שאי אפשר להתלונן בשונה מגננות שיכולות לצעוק על ההורים...)ואני באמת לא אפתח אשכול חדש על דבר כזה כי זה יהיה מגוחך... (פעם אחת ויחידה התלוננתי כשביום שישי סיימתי בשתיים אחרי צהרים (שעתיים אחרי הזמן...!!))
ואגב לא חושבת שאני מרוויחה הרבה יותר מגננת 8-16.

כשכל אחד מתכנן לעצמו את היום- זה מעולה ואכן חכם לקחת מראש בחשבון כמה דקות ספיר,
אבל כשאחרים מתכננים לך את היום, ולוקחים בחשבון שאת לוקחת בחשבון וכו'- אין עוול גדול מזה!!!
זה לא עניין של אף הורה מה הגננת חושבת על שעת סיום העבודה, התפקיד של ההורה זה לבוא בזמן!!!!!!
שכנתי היא גננת, ולא אחת ולא שתיים ילדיה נאלצים לחכות לה אצלי בבית כי הורים מאחרים באופן קבוע!!!
לא ממש מעניין את הילד הבוכה ומחכה לאמא אם זה היה בלת"מ או מה שזה לא יהיה... [לא מזלזלת במקרי חירום, משקפת את התוצאה..]

אגב, ממעקב אחרי כל האשכול מתחילתו, עצוב והמום לי על חוסר התחשבות בסיסי ואנושי בבני אדם ובמי שאמורה להמשיך להיות נחמדה לילד שלך גם אם את מאחרת שוב ושוב, כי אחרת "היא לא מתאימה להיות גננת" שכל פשעה וחטאה זה לרצות ללכת הביתה בזמן!! עזבו כסף, יש לה חיים אחרי העבודה!!!!!!
 
בכל מקום נורמלי הגננת אמורה לגבות קנס על האיחור. הדגשתי בפירוש שזה לא כיף המעמד הזה ולא כמו לקבל שעות נוספות בתלוש. אבל גם אמרתי - שהיא צריכה להכניס את זה בתוך מכלול השיקולים של עבודה מהסוג הזה ושתחליט אם היא מוכנה רבע שעה ביום לעבוד עם 'משכורת' של חצאי שקלים שצריך לקושש מההורים. מעצבן, אבל כשזה קורה לכל הורה באופן חד פעמי פעם בחודשיים זה יוצא כמעט כל יום ואין הרבה מה לעשות עם זה...
ואם היא לא מוכנה לעבד אצלך בעבור חצאי שקלים
את לא יכולה להכריח אותה לעבוד בשבילך
ןמה יקרה אם אם גננת תחליט שעל כל דקת איחור ירד לך בהוראת 2 ש"ח
האם תסכימי או שתצעקי שהגננות יש להם גדולות
 
מצטטת פה מילים שנכתבו בהידברות בהקשר אחר השבוע- אך נראלי יועיל לכל המאחרים המצדיקים והצדיקים פה בפרוג מאת הרב דן טיומקין:
"הדואר נסגר בשבע. אם תגיע באיחור, אפילו של חצי דקה – אתה נשארבחוץ. וזה לא כל כך משנה מה תגיד לשומר בכניסה. 'היה פקק', 'זו לא אשמתך','השתדלת מאוד', 'קשה לך בחיים'. זה לא רלוונטי. אם לא באת בזמן –אתה נשאר בחוץ.

כשתבינו את זה לגבי איחורים לגננות- [ואני לא גננת] יהיה יותר בהיר ונהיר הכל.
פעם ב... שנה, איחרת? תתנצל. תפצה.
כל שבוע? כל חודש? מוגזם.
בתור בוסית הייתי כועסת על האיחור שלך , אפילו שאתה לא מקבל כסף על הדקות שאיחרת.
אז בתור אחת שרוצה לסיים יום עבודה לא אכעס? [ושוב אני לא גננת]
תהיו רגע כנים עם עצמכם , כל אחד במקום עבודתו, מי בתכנות ומי בהנהלת חשבונות ומי בחנות מתעכב עם לקוח אחרון שמודד בגד,
אתם מקבלים כסף על כל דקה נוספת שאתם שם. נכון?
אז הגננת לא.
אתם לא עייפים כמו עבודה עם ילדים ורוצים שקט, נכון?
אז הגננת כן.


ביביסיטר אני מרשה לאחר [עם עדכון, כי אולי הבחורה קבעה משו מיד אחרי,] אבל היא מקבלת כסף על כל דקה שהיא נשארת.
והגננת לא.
מבינים את הנקודה?

ועכשיו לגננות הכועסות שבאשכול- למה אתם לא לוקחות קנס על כל דקת איחור? גם אם זה לא מרתיע הורים זה משתלם לכן ... תסכמו את זה באסיפת הורים תחילת שנה, וזה תוספת לא רעה, כמובן שזה במינון הנכון ולא יותר מ10 דקות איחור.
יש חוק - ואין בושה.
איחרת? שילמת.
אין לי בעייה [יש אבל כל עוד זה בתשלום זה היא קטנה] להישאר עם הבן שלך 6 דקות אחרי 4, אבל בתשלום...
כי אני לא צריכה כסף, אני צריכה זמן.
אם היה אופצייה לקנות זמן בכסף הייתי לוקחת קנסות.
לא שאני מצדיקה איחורים
אבל ספציפית לגבי זה, -
המשכורת של הגננות היא גלובלית
גם לא מורידים להן מהמשכורת כשהן חולות ולא מגיעות
מניין לך?
 
כי אני לא צריכה כסף, אני צריכה זמן.
אם היה אופצייה לקנות זמן בכסף הייתי לוקחת קנסות.
זה בדיוק הרעיון של קנסות, שהם יקנו לך זמן...
הם נועדו להרתיע, וזה עובד.
 
מענין רק אם כל המטפלות שחסות על חצי דקה מזמנן לא מאחרות אך פעם לרופא ולא מעכבות אותו אחרי שעות הפעילות, מגיעות לחנות הרבה לפני שעות הסגירה כדי שחלילה המוכר לא ישאר בגללן וכו
זה דרך העולם(בכל אופן אצל הישראלים)
פעם זה את שסובלת ופעם זו הפקידה בבנק. לא אומרת שצריך בכוונה לאחר ולא שזה באופן קבוע)
 
נכון שזה לא בסדר
אבל העובדת משולמת על כל דקה שהיא נמצאת בעסק
ואם זה מעבר לתשע שעות שלה אז היא מקבלת לפי שעות נוספות
אולי זה מה שאתה יודע- ואולי זה ככה בכמה מקומות
אבל אני מידיעה יודעת על כמה מקומות שזה לא כך- יש לעובדת שעות עבודה קבועות ועליהם היא משולמת! ועל הדקות שהיא נשארה יותר היא לא משולמת!
כל יום עושים להם את זה כמעט? ואין להם יכולת לכבות אורות/לא להעביר מוצרים/ לפנות לבוס?
מי הפריאירית בואי תגידי לי?
כמו שתשאלי מי הפריארית שנשארת להיות גננת שזה מה שעושים לה כל יום ומשאירים אותה עוד כמה דקות- כל פעם הורה אחר...
היא יכולה לכבות אורות - אבל היא לא יכולה בפועל להוציא אנשים (אם זה בערב אז נהיה חושך וזה עוזר יותר, אם זה בצהרים אז כיבוי אורות לא ממש עוזר כי נכנס אור מבחוץ)
 
אני לא חושבת שזה רק עניין של חוסר נעימות,זה פשוט נורא צורם לקרוא כאלה תגובות, וקצת מעורר רחמים על הגננת.
ולעכב את הגננת כן נשמע לך מוצדק?

וכמו שכבר כתבו כאן, זה לא רק השלוש דקות ,זו תחושת השפלה והזילזול.
דבר ראשון, אין צורך לרחם על הגננת,
היא לא מושפלת ולא מרגישה זלזול.
לא יפה לקחת תגובות כנות של אנשים ולהפוך אותם במחי תגובה אחת לדרמטיות
(צורם, תחושת השפלה וזלזול, הזיה, נוראאאא קשה ועוד ציטוטים) כמו שאנשים מתארים פה.
אם הייתם יודעים איך אני בלחץ כל האוטובוס חזור
(ושוב, אני יוצאת הרבההה לפני הזמן)
כוססת ציפורניים בשביל להגיע בזמן (אמיתי!)
מתקשרת לאחותי או בעלי אם אני רואה שזה איחור של יותר מ5 דקות
מתקשרת כמובן למטפלת להודיע לה על האיחור.
וזו מטפלת שגומרת ברבע לארבע והיא אמרה לי מפורש שלא נורא אם אני מאחרת בכמה דקות.
אני לכשעצמי מאד לא נעים לי לעשות את זה.
בסך הכל כתבתי שאם אני מאחרת ב3 דקות זה היה נשמע לי לא נורא,
כמובן שאחרי ששמעתי את כל תגובות האנשים פה אשתדל לעשות יותר (השם יעזור לי באמת)
זה הכל.
ותודה לכל המטפלות שעושות עבודת קודש. באמת.
 
מענין רק אם כל המטפלות שחסות על חצי דקה מזמנן לא מאחרות אך פעם לרופא ולא מעכבות אותו אחרי שעות הפעילות, מגיעות לחנות הרבה לפני שעות הסגירה כדי שחלילה המוכר לא ישאר בגללן וכו
זה דרך העולם(בכל אופן אצל הישראלים)
פעם זה את שסובלת ופעם זו הפקידה בבנק. לא אומרת שצריך בכוונה לאחר ולא שזה באופן קבוע)
יש הבדל בין גננת לכל בעל מקצוע אחר בעולם.
הגננת היא היחידה שלא תשים שלט סגור ויהי מה. בכל זאת יש לה קצת אחריות לילדים....
מוכר יכול לסגור לך את הדלת בשניה של הסגירה או לפניה, כנ"ל הרופא, כנ"ל המזכירה, כנ"ל כל מקצוע בעולם. מה גם שגננת לא מקבלת תשלום על הזמן הנוסף. (ואם היא כן מקבלת כבר נפתחו פה בעבר שרשורים למה היא לוקחת...)
 
לא אמתי שאין בלתמי"ם. הפוך. הדגשתי שאין כסף שיכול לשפר לבעלי את ההרגשה הזאת. אז איך הגענו למצב שהורים מרגישים עם זה בסדר שהם מאחרים?
כתבת בעצמך שבעקבות העובדה שהורים מאחרים לקחת את ילדם מהגן, בעלך מתעכב על מנת לאסוף אותך ובכך הוא מאחר לקורס בהנחייתו.
האם תסכימי שאחת האמהות תאחר בקביעות בגלל לקוחות שמתקשרים אליה בדיוק בדקות שבהם היא צריכה לצאת לאסוף את הילד מהגן?
אם לא - לא רואה מה ההבדל בין מה שאת עושה, לבין מה שההורים עושים.
וכמו שכבתי - לא אתפלא אם יפתח אשכול על המדריך שמאחר באופן קבוע לחוג.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה