- הוסף לסימניות
- #481
אכן לא קשור לקבלה, קשור לקבלת שבתלפי הבן איש חי קודם מדליקים ואח"כ מברכים(לא קשור לקבלה כמובן נראה לי מזהירות יתרה)
יש פוסקים הסוברים שבשעת ברכת ההדלקה האשה כבר מקבלת שבת, וממילא אם תברך לפני כן יהיה אסור לה להדליק, ועל כן מברכים רק לאחר ההדלקה
את הדעה לאחר את ההדלקה הביא כבר הרמ"א בדרכי משה (סי' רסג אות ב), וכן פסק הרמ"א בשו"ע (שם סעיף ה).
וכך כתב הבן איש חי (ש"ש נח אות ח):
האשה חל עליה קבלת שבת בהדלקת נרות שבת, מיהו לא חל אלא עד שתסיים כל הנרות אשר מדלקת במקום השלחן, ששם תהיה הברכה שלה, ואחר שתסיים כל הנרות תיכף ומיד תזרוק מידה הפתילה שמדלקת בה את הנרות, ותניח ידה על עיניה ותעצום עיניה ותברך תיכף, ויש טעם על פי הסוד בעצימת עיניה אותה שעה. ואחר סיום הברכה תפתח עיניה ותראה זריחת אור הנרות והתפשטות אורן במקום ההוא. עכ"ל.
וכך היה המנהג רווח אצל רבים מבני ספרד, שלא כדעת מרן השו"ע
ולכן הרב עובדיה שסובר שקיבלנו הוראות מרן ויש לחזור לדבריו גם באופן ששינו את המנהג כמה דורות, סובר שכאן בארץ ישראל כל בני ספרד צריכים לשוב ולנהוג כדעתם
וכאמור, יש חולקים עליו בזה וממשיכים כמנהגם בחו"ל
ובספר אור לציון (ח"ב פי"ח הערה ג) כתב טעם לכך שנהגו בזה לא כמו מרן, וז"ל:
והנה הרבה קהילות בבני ספרד נהגו לברך אחר ההדלקה, ונראה שנהגו כן, אף שאין כן דעת מרן, כדי שלא יבואו לזלזל במלאכות שבת, שיש לחוש שיסברו הנשים שקבלת שבת תלויה בברכה, וכיון שרואות שאעפ"י שבירכו מותרות במלאכת ההדלקה, יבואו לזלזל בעשיית מלאכה. עכ"ל.
וזה דומה למה שכתבת: זהירות יתירה.
הנושאים החמים