הצילו! עבודות ענישה! יש אצלכם בבי"ס? מישהו ?

  • הוסף לסימניות
  • #41
ואח''כ עוד באים בתלונות ומתבכיינים כשמגיע סוף סוף מישהו ששם להם קצת גבולות...
דרך אגב, מהניסיון בשטח, עם ההורים האלה הכי קשה לעבוד ולקדם את הילד
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
מורה שמתייעצת בפרוג?
זה המשפט הראשון שחשבתי כשקראתי את ההודעה הפותחת.... - וכי מה חשבה לה המורה השואלת? הרי בפרוג הרוב הם תלמידים... אז מה? שהם יתנו לה עצות איך להעניש????
אבל המשכתי לקרוא ופשוט נהניתי...
מסתבר ש"אנשי השטח" הם המייעצים הכי טובים!!! כל התובנות שבאו דווקא מהתלמידים - מאוד פוקחים את העיניים להבין מה באמת יגרום לתלמיד להיטיב את דרכו... עם חלקם אני מסכים ועם חלקם - פחות... אבל בהחלט נהניתי מחכמת ההמונים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
לכן פיתחתי לי 'שיטה' - אני מעניש את התלמיד ואומר לו שיכתוב חמש פעמים [זו ההתחלה] את הטקסט שאכתוב לו בהמשך... קודם כל, הפחד מהלא ידוע הוא העונש הכי חזק [על גבול התעללות, מסוכן!]. כשיהיה לי רוגע לאחר השיעור, אכתוב לו על הלוח טקסט שמתמצת את הבעיה, וכולל חרטה וחזרה בתשובה. למשל, "נכשלתי, והגבתי לרב בצורה שאיננה מכובדת, וכך אסור לעשות. אתפלל אל השם שיתן לי את היכולת להתגבר ולכבד את הורי ומורי במילים נאותות, ושיעזור לי לא לחזור על כך שנית".
לפי עניות דעתי, כשילד כותב דבר כזה חמש פעמים, ולא צריך יותר, פשוט נתתי לו זמן לחשוב על המעשה ועודדתי אותו להתחרט על כך ולהשתנות יחד עם זה שהוא לא האשם הבלעדי ושצריך כח עליון להתגבר על היצר הרע.
כל כך התרגשתי לקרוא את סוג הענישה הזה...
ברעיון של הכתיבה החוזרת טמון סוג של מנטרה שאמורה להיכנס לראש של הכותב ולגרום לו להפנים את המסר...
הבעיה שהכתיבה הקרה של "אני לא אעשה כך וכך" הייתה שייכת לפעם - לזמנים שילדים היו צייתנים, ואם הם לא, אז עשו אותם כאלו... מה שנקרא "אילוף". באותם הזמנים הייתה שייכת המנטרה היבשה והמאלפת כנ"ל.
היום עם "התחכמות" הדור הצעיר, ובד בבד עם פריצת הגבולות שמערערת את כל יסודות ההיררכיה הבסיסית, כבר לא יעזרו תכתיבי אילוף... התכתיבים חייבים להיות באופן שיגרום לילד להבין מעצמו את מה שהוא צריך לתקן...
לכן הרעיון הנ"ל הוא מדהים בפשטותו... הוא גם מנטרה!!! אבל זו מנטרה שהילד מכתיב אותה לעצמו... אתה סה"כ היית המכוון לילד מה להכתיב לעצמו...
במילים אחרות - במקום שאתה תעמוד מול הילד ותטיף לו מוסר על רעת דרכו, עשית את זה בחוכמה שכעת הילד הוא זה שמטיף לעצמו את המוסר ומפנים את זה ע"י המנטרה החודרת לתוך עצמו...
לדעתי זה בגדר פריצת דרך בהפנמת מסר... כל הכבוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
הסברת כ''כ טוב. ראיתי שהביאו כבר בפורום את המאמר הזה
חסום לי. מאוד הייתי רוצה לקרוא את זה. מי שיכול להעלות את זה כקובץ מצורף - יבורך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
אולי תספרי לנו על מה זה ישב לך שהמורה הייתה אמורה לפתור,
תסלחי לי אבל אני לא חושבת שאת מתחום החינוך - לדעתי בקושי בעולם התעסוקה..
כל מורה וכל איש חינוך יודע שלפעמים צריך גם להעניש.
וכן, תלמידה שהשפילה מורה והתנהגה בצורה שאינה מתאימה צריכה להיענש - במקביל צריך לבדוק למה היא מתנהגת בצורה כזאת ואני יכולה לגלות לך בסוד שלפעמים:
יש תלמידות (ותלמידים) שמעולם לא הציבו להן גבולות - לא בבית ולא בשום מקום אחר רק בבית ספר ושם הם נאלצות להתמודד עם המושג הזה שנקרא גבולות!
אולי יש קושי בבית אולי יש קושי חברתי
אי אפשר לדעת מה הילד עובר כן צריך המון המון שכל ורגישות כן בעיקר רגישות לחשוב למה הילד מתנהג ככה רוב הפעמים זה מגיע מילד שלא טוב לו ולא מילד שאין לו גבולות
לכי למחנות של צוהר תראי מה קורה שם 50% מהנושרים והנושרות זה ילדים שסבלו במוסדות כן במקום לתקן את הגשר בונים בית חולים ליד הגשר תתחילו לשמוע הרצאות יחיאל יעקובזון חיים מלאך וכ'ו כמובן שמותר להעניש כשצריך אבל במידה וכמובן כמובן לא עונשים משפילים ותבדקו גם למה זה קרה
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
חסום לי. מאוד הייתי רוצה לקרוא את זה. מי שיכול להעלות את זה כקובץ מצורף - יבורך.

דודו כהן​

א.נשים, הניסוחים הא-מגדריים.ות אינם.ן תמימים.ות כמו שנדמה לכם.ן​

סגנון כתיבה חדש הולך ומשתרש כאן, ולא באופן טבעי או תמים במיוחד. אז מה בעצם עומד מאחוריו?​

  • דודו כהן
  • פורסם י"ג תשרי התשפ"ד 28.09.23 |עודכן 28.09.23 10:00

colbass.com
(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
https://www.hidabroot.org/article/1204867?UcId=1550&UsId=12879&UaId=24231&Utype=capsule

בהתחלה זה היה מוזר. שלטי "ברוכים.ות הבאים.ות" החלו להופיע במקומות ציבוריים שונים, מודעות דרושים התמלאו ב"דרושים.ות עובדים.ות" וכל מני צירופי אותיות שבהתחלה נראו כמו טעות. השפה העברית קיימת כבר 5,784 שנים, ומעולם לא היתה כתיבה כזו - לא בתקופת התנ"ך, לא בתקופת התלמוד ואפילו לא בקולמוסו של אליעזר בן יהודה. אז מה היה דחוף למי שיזם ושיווק את הטרלול הנוכחי? תכף נבין. מה שבטוח, אם "חדש אסור מן התורה" אז עבורם - כל מה שחדש, שלא לומר מערער את סדרי החיים הקיימים והטבעיים - הוא סוג של מצווה חילונית.
בכלל, בטח שמתם לב שבשנים האחרונות הולכת ומוקמת כאן דת חילונית של ממש. החילונים שהכרתי בילדותי היו סתם אנשים שפשוט לא היו שמרו תורה ומצוות מסיבות כאלה ואחרות. רובם נולדו כך, ולכן זה היה מסלול חייהם, למרבה הצער. אבל היום בקרב ציבור מסוים החילוניות היא לא סתם "לא להיות דתי", אלא דת בפני עצמה עם כל מה שנלווה לכך: אדמו"ר (אהרן ברק), גדולי הדור (שופטי בג"צ), ראשי ישיבות (ראשי ארגוני המחאה), משגיחי כשרות (התקשורת כמובן, כלב השמירה של הדיקטטורה השיפוטית) ואפילו גל של פוליטיקאים "חוזרים בתשובה" שעברו מהימין אל מחנה השמאל.

343665.jpg


בתוך כל זה, ובתוך השלולית הפרוגרסיבית שבה אנו משכשכים רגליים בשנים האחרונות, נולדה צורת הכתיבה החדשה. לא הייתי נדרש לכך אילולא הייתי מקבל בעצמי מיילים או הודעות מחרדים למהדרין, שמשום מה החלו להתנסח בכתיבה שמאחוריה אג'נדה פרוגרסיבית לוחמנית עליה חתומות דמויות כמו מירב מיכאלי. ואם הכתיבה עם הנקודות באמצע (רופאים.ות, הולכים.ות וכו') לא מספיקה - ישנו גם סוג נוסף, מוזר יותר, של כתיבה עם אותיות ש"נשברות" וניתן לקרוא אותן בכמה אופנים. ויש עוד סוג של מילים משובשות כמו "כותבותים", "כותבימות", "לכםן" וכו'. העיקר שהאג'נדה תהדהד הלאה.
אז מהי בעצם האג'נדה? אם תשאלו את תומכי הכתיבה המוזרה הזו, הם יטענו שמדובר בכתיבה שוויונית שלא מדירה אף אחד. הכתיבה הזו נותנת לגברים ולנשים מקום שווה, ויש עוד אג'נדות בעייתיות שלא זה המקום להרחיב לגביהן.
האקדמיה ללשון עברית כבר נזעקה ויצאה כנגד השיבוש המכוון והלא-תמים הזה בשפת הקודש, אבל את תומכי הטרלול הפרוגרסיבי זה מן הסתם לא מעניין. הם שולחים זרועות לכל מקום, וגם במשרד החינוך למשל פרסמו טקסט כזה: "בואו להכיר תודה למורים ולמורות, לגננים ולגננות שהיו שם בשבילכם.ן… אתם.ן יכולות.ים לכתוב מכתב" וכו'. גם קופת חולים מאוחדת מציעה ללקוחותיה "רופאים.ות", "מטפלים.ות" ו"מנתחים.ות", וכמובן שיש עוד דוגמאות רבות. יתכן שחלק מהמקרים האלה נולדו בתמימות, אבל הגיע הזמן להבהיר: הכתיבה החדשנית הזו היא הרבה דברים, אבל תמימה היא לא. היא מייצגת אנשים שרוצים לערער את הסדר האנושי הקיים, ולהמציא פתרונות לבעיות שלא קיימות (אם הם חרדים כל כך למעמד האישה, אולי כדאי להתחיל בהשוואת תנאי השכר לגברים, במקום לקדם צורות כתיבה מוזרות?).

באקדמיה ללשון עברית כבר הבהירו שצורת הפנייה הזו אינה עברית תקינה, ופירטו: "האקדמיה אינה ממליצה על שימוש בלוכסן ועל אחת כמה וכמה אינה ממליצה על שימוש בנקודה – הצורות המתקבלות מסורבלת, מקשות את הקריאה ויוצרות פעמים רבות צורות לשון בלתי אפשריות. יתרה מזאת, הצורות הללו מתעלמות מכך שהשפה היא גם (ובעיקר) מדוברת, והדיבור ה'כפול' מסורבל, מקשה את ההבנה ואינו ישים בפועל… כדאי גם לתת את הדעת שאמצעי ההכפלה שנזכרו מקשים על קריאוּת הכתוב ועלולים להכביד על קבוצות מסוימות באוכלוסייה, לדוגמה לקויי ראייה הנעזרים בקריין אוטומטי".
לא שזה משנה לתומכי הכתיבה ה"שוויונית" כביכול. הם ממשיכים לנסות לקדם אג'נדות כלבבם. אבל חשוב שלפחות נדע מה עומד מאחורי הנקודה. נקודה למחשבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
כל מי שחושב שהוראה זה העבודה הכי קלה
מכל הנאמר כאן, הזדהיתי עם אלו שכתבו על אותם תלמידים/ות שבאים מבתים של חוסר גבולות, ואת ההתנהגות חסרת הגבולות מהביית הם מעתיקים לבית הספר, עושים ככל העולה על רוחם, פוגעים בלי חשבון בחברים וגם בצוות ההוראה, ואח''כ עוד באים בתלונות ומתבכיינים כשמגיע סוף סוף מישהו ששם להם קצת גבולות...
מורים ומורות! חזקו ואימצו - אתם עושים עבודת קודש, עשו אותה ברגישות גדולה אבל בנחישות!
דרך אגב, מהניסיון בשטח, עם ההורים האלה הכי קשה לעבוד ולקדם את הילד
מסכים עם כל מילה!!!
עבודת ההוראה היא אחת העבודות הכי קשות ולא מתגמלות שיש בשוק העבודה!!!!
הראיה הכי פשוטה - אין מספיק עובדים זמינים לאייש תקנים פנויים!!! מחפשים בנרות גננות/סייעות משלימות - ואיין!!!
ההוראה, היא עבודה פיזית מתישה עם אחריות ברמה הכי גבוהה! אחריות על קיום כל החובות הנדרשות - והחובות האלו רודפות גם בבית ובחופשים, וגם בערב ובלילה, ואין התחשבות בזמני שמחה וכדו'... [ואלו חובות מצד ההנהלה, מצד הפיקוח הממונה, מצד ניהול הכיתה וכו']. אחריות פיזית על כלל התלמידים שלא יפגעו מעצמם ומאחרים... אחריות לימודית על כל התלמידים שישיגו את התוצאות הנדרשות...
והכי הכי חשוב במחוזותינו - אחריות על "חינוך" הילדים!!! כן. חינוך. לא אילוף כמו במחוזות אחרים שאין להם שום אחריות על עתיד הילדים ומבחינתם שיצאו חיות רעות... אצלינו מ-ח-נ-כ-י-ם!!! צופים פני עתיד מה יצא מהילדים - ולשם בעיקר מכוונים - וזו אחת העבודות הקשות במקדש...
וכל זה לא על ילד אחד ולא על 10 ילדים וגם לא על 20 ילדים - כל זה על 35-40 תלמידים, שכולם בני אותו גיל - שובבים, מלאי מרץ, ולא תמיד בעלי גבולות ברורים... ובלי לדבר על הילדים המאתגרים... ועל אלו שעל הגבול - וד"ל...
אנשים - תתחילו להעריך!!! תפנימו שצוות ההוראה עושה המון בשביל עיצוב הפנימיות של הילד שלכם... ובשקט אפשר לומר שבהרבה מהמקרים הוא אפילו עושה את מה שאתם הייתם צריכים לעשות - ולא הצלחתם... [הורים רבים שמשאירים צהרונים הודו במפורש לפני צוות ההוראה שזה מחוסר כוח להתמודד עם בילד בבית!!!]
אז - חזקו ואמצו!!! ותעשו את כל מה שאתם יודעים ויכולים לעשות בשביל שהילדים שלנו יצאו בני אדם טובים...
תודה רבה לכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
אולי יש קושי בבית אולי יש קושי חברתי
אי אפשר לדעת מה הילד עובר כן צריך המון המון שכל ורגישות כן בעיקר רגישות לחשוב למה הילד מתנהג ככה רוב הפעמים זה מגיע מילד שלא טוב לו ולא מילד שאין לו גבולות
לכי למחנות של צוהר תראי מה קורה שם 50% מהנושרים והנושרות זה ילדים שסבלו במוסדות כן במקום לתקן את הגשר בונים בית חולים ליד הגשר תתחילו לשמוע הרצאות יחיאל יעקובזון חיים מלאך וכ'ו כמובן שמותר להעניש כשצריך אבל במידה וכמובן כמובן לא עונשים משפילים ותבדקו גם למה זה קרה
תהיי בטוחה ששמעתי בחיי מספיק הרצאות בנושא חינוך וכו'
אני לא צריכה ללכת למחנות של צוהר או מקומות אחרים, די לי לבדוק נתונים האומרים כי רובם של בני הנוער הנושרים מתמודדים עם לקויות למידה לא מטופלות, או הפרעת קשב והיפראקטיביות, פגיעות (לסוגיהן), וכו',
ילד שלא מסתדר במוסד (תקין) בצורה עקבית(מעל שנה) בשעה שחבריו מסתדרים ומצליחים ונהנים, הבעיה בדרך כלל לא במוסד (יש חריגים אבל לא ברמה שכל הנושרים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
תהיי בטוחה ששמעתי בחיי מספיק הרצאות בנושא חינוך וכו'
אני לא צריכה ללכת למחנות של צוהר או מקומות אחרים, די לי לבדוק נתונים האומרים כי רובם של בני הנוער הנושרים מתמודדים עם לקויות למידה לא מטופלות, או הפרעת קשב והיפראקטיביות, פגיעות (לסוגיהן), וכו',
ילד שלא מסתדר במוסד (תקין) בצורה עקבית(מעל שנה) בשעה שחבריו מסתדרים ומצליחים ונהנים, הבעיה בדרך כלל לא במוסד (יש חריגים אבל לא ברמה שכל הנושרים)
הכרתי אבא שהוציא את הבן שלו מהת"ת בטענה שאתה יודע כמה קלקולים קורים במוסדות ?!
לא צריך להיות מרובע ! (כך הוא אמר לי)
הם בסדר גמור, העיקר שהמוסדות בעייתיים ... :cautious:
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
הכרתי אבא שהוציא את הבן שלו מהת"ת בטענה שאתה יודע כמה קלקולים קורים במוסדות ?!
לא צריך להיות מרובע ! (כך הוא אמר לי)
הם בסדר גמור, העיקר שהמוסדות בעייתיים ... :cautious:
תופעה מוזרה והזויה שלצערינו מוכרת אני פגשתי את הילדים 3 חודשים לאחר שיצאו ....... [הם עדיין בסדר כמובן זה הריבוע אשם]
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
אולי יש קושי בבית אולי יש קושי חברתי
אי אפשר לדעת מה הילד עובר כן צריך המון המון שכל ורגישות כן בעיקר רגישות לחשוב למה הילד מתנהג ככה רוב הפעמים זה מגיע מילד שלא טוב לו ולא מילד שאין לו גבולות
לכי למחנות של צוהר תראי מה קורה שם 50% מהנושרים והנושרות זה ילדים שסבלו במוסדות כן במקום לתקן את הגשר בונים בית חולים ליד הגשר תתחילו לשמוע הרצאות יחיאל יעקובזון חיים מלאך וכ'ו כמובן שמותר להעניש כשצריך אבל במידה וכמובן כמובן לא עונשים משפילים ותבדקו גם למה זה קרה
אין שום סתירה בחלק האישי מול הילד אז אפשר לנסות להבין מה עובר הילד בבית ובחברה ולתת לו את היחס הנדרש ולהעמיד לו צפיות וכלים לפי מה שהוא צריך .בוודאי. אבל בחלק הכיתתי כן הילד הוא חלק ממשמעת כיתתית ואף אחד לא דוגל בזה שילדים "יסבלו במוסדות" אבל כן עונש של העמדה במקום או יצירת הרתעה מול המורה או דרמה על מעשה שלילי בהחלט זה חלק מהקניית החינוך לילד
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
דרמה על מעשה שלילי בהחלט זה חלק מהקניית החינוך לילד
בדיוק על זה מדברים להשפיל את הילד מול הכתה
מה זה דרמה?
עד היום אני לא שוכחת איזה מורה שהשפילה מול כל הכתה לא אותי אני הייתי ילדה שקטה אבל זה נשאר כטראומה לא רק הילד המושפל סובל גם ילדים רגישים לזולת סובלים מזה
אחיין שלי שנה אחת לא ידע כלום בלימודים כי הוא כל הזמן דאג מי יהיה הילד הבא שהולך לחטוף
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
די לי לבדוק נתונים האומרים כי רובם של בני הנוער הנושרים מתמודדים עם לקויות למידה לא מטופלות, או הפרעת קשב והיפראקטיביות, פגיעות (לסוגיהן), וכו',
רובם אולי 70% אבל מה אם ה30% הנותרים אני אישית מכירה כמה וכמה שהצוות יכול לזקוף את הזכות לעצמו.
כן כן ומי שעובד אם נוער נושר יודע על מה אני מדובר
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
בדיוק על זה מדברים להשפיל את הילד מול הכתה
מה זה דרמה?
עד היום אני לא שוכחת איזה מורה שהשפילה מול כל הכתה לא אותי אני הייתי ילדה שקטה אבל זה נשאר כטראומה לא רק הילד המושפל סובל גם ילדים רגישים לזולת סובלים מזה
אחיין שלי שנה אחת לא ידע כלום בלימודים כי הוא כל הזמן דאג מי יהיה הילד הבא שהולך לחטוף
אבל זה בדיוק מה שאמרתי "בחלק הכיתתי" דרמה אין פירושה להעמיד ילד מול כולם ולצלוב אותו ולהפוך אותו להשפלה ובדיחה הכוונה הייתה להחדיר מסר בצורה חזקה בדברים שבחלק הכיתתי כן בהחלט לעשות דרמות גם נגד השלילי וגם בעד החיובי כל מי שמחנך בפועל מבין מה אני מתכוון וגם מי שלא שישאל את עצמו אלו מושגים באמת נרכשו בליבו מהילדות וזה בעיקר הדברים שהיה בהם דרמה זה ממש לא פסול
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
רובם אולי 70% אבל מה אם ה30% הנותרים אני אישית מכירה כמה וכמה שהצוות יכול לזקוף את הזכות לעצמו.
כן כן ומי שעובד אם נוער נושר יודע על מה אני מדובר
תבדקי נתונים:
מעל 80% קרוב ל90%
בודדים בגלל צוותים.
כמו בכל דבר יש תמיד את מי להאשים וטוב שקיימים מוסדות חינוכיים - אחרת מי היה נושא באחריות לכישלונם של כל המוצלחים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
תבדקי נתונים:
מעל 80% קרוב ל90%
בודדים בגלל צוותים.
כמו בכל דבר יש תמיד את מי להאשים וטוב שקיימים מוסדות חינוכיים - אחרת מי היה נושא באחריות לכישלונם של כל המוצלחים..
50% מהנושרים והנושרות זה ילדים שסבלו במוסדות
די לי לבדוק נתונים האומרים כי רובם של בני הנוער הנושרים מתמודדים עם לקויות למידה לא מטופלות, או הפרעת קשב והיפראקטיביות, פגיעות (לסוגיהן), וכו',
רובם אולי 70% אבל מה אם ה30% הנותרים אני אישית מכירה כמה וכמה שהצוות יכול לזקוף את הזכות לעצמו.
כן כן ומי שעובד אם נוער נושר יודע על מה אני מדובר
מתוך ה50% אז 30%
וכן לצערינו במקום לעשות צוהר לנושרים צריך קודם לעשות למחנכים לתקן את הגשר ולא לבנות בית חולים
ואת זה יגיד לך כל אחד שעובד עם נוער נושר
ואני לא נגד הצוות היום יש הרבה מאוד מודעות והמון צוות ממש טוב באמת טוב אבל מספיק אחד כדי להרוס כמה ותמיד טוב לשמוע לא יזיק
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
מתוך ה50% אז 30%
וכן לצערינו במקום לעשות צוהר לנושרים צריך קודם לעשות למחנכים לתקן את הגשר ולא לבנות בית חולים
ואת זה יגיד לך כל אחד שעובד עם נוער נושר
ואני לא נגד הצוות היום יש הרבה מאוד מודעות והמון צוות ממש טוב באמת טוב אבל מספיק אחד כדי להרוס כמה ותמיד טוב לשמוע לא יזיק
שטויותתת

תתחילו לשמוע הרצאות יחיאל יעקובזון
בספר שלו הוא כותב שרוב אחוזי הנשירה מגיעים מחוסר אהבה לילד בבית והוא מפרט שם רק על הבית ולא על מוסד לימודי
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
זה מעניין שמידי תקופה נושא הענישה עולה שוב ושוב עם אותם טענות - ורק הכותרת משתנה...

לגופו של ענין.

ילד צריך אהבה.
ילד צריך חינוך.
ילד צריך גבולות.
כל הנושא הוא השילוב בין כל הנ"ל...
ובראשית, ברור שהכול מתחיל ונגמר באהבה!!! חד משמעית!!! וכבר הורו כל גדולי ישראל שמחנך שלא אוהב את התלמידים, עדיף שלא יהיה מחנך...
ולכן - כל חינוך חייב לבוא עם אהבה!!! בין אם החינוך נעשה ביד ימין מקרבת ובין את הוא נעשה ביד שמאל מרחקת...
אז כל הדיבורים על השפלה וביזוי אין להם מקום בלקסיקון החינוכי!!!! אסור בשום מצב לגרום לילד להרגיש דחוי ומושפל - זה לא תורם שום דבר לחינוך של הילד... זה אולי תורם להרגעת העצבים של המחנך...
יחד עם זאת - זה בודאי לא אומר שהמחנך צריך להיות כבול בכבלי האהבה - וכל מה שלא טוב לילד, אסור לעשות... כי הרי "ילד צריך חינוך" - וככה לא מחנכים!!! ו"ילד צריך גבולות" - וככה אין אפשרות להציב גבולות...
חייב להיות דרך ממוצעת שתכלול גם חינוך שכולו אהבה - וגם ענישה אפקטיבית שיכולה לחנך ולהציב גבולות!!!
לעניות דעתי - דרך החינוך הממוצעת היא, קודם כל - לקרב!!! גם את התלמידים הסוררים והקשים - תראה להם שאתה חפץ בטובתם, תדבר על ליבם ותראה להם את מה שהם יכולים להרוויח בטוב, ומה שהם יכולים להפסיד ברע...
ובלי לגרוע מהנ"ל - אם אתה רואה ילד שלא משתנה מדיבורים, חייבים להשתמש במעשים... וד"ל. אבל רק תזכור שאת המעשים שלך תעשה מתוך אהבה ורצון להיטיב עם הילד - אז הם יהיו הכי אפקטיביים - בהווה ולעתיד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
לכל המענישים ממולץ מאוד לשמוע מ27 דק'
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה