שאלה בנושא חינוכי - בחור שלא יודע לבטא נכון את מה שהבין

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום וברכה לכלל המחנכים.
(מקווה שאצליח להיות מובן)
רציתי לשתף ולהתייעץ בנושא חינוכי (לימודי) מסויים.
אני לומד עם בחור בן 18 בערך, כל מה שאני אומר לו הוא יודע לחזור אחרי... ואי חושב שהוא גם מבין.
בשלב מסוים שמתי לב שהוא משתמש 90 אחוז בזיכרון שלו כדי לחזור ולדעת את מה שלמדנו, ו 10 אחוז במוח כדי להבין ולדעת באמת!
כשביקשתי ממנו לחזור על מה שהוא יודע (בדברים שלמד לבד או בעבר) הוא הצליח ברוב המקרים לומר אבל הוא לא מסביר את המילים המדוייקות אלא משתמש בדימויים אחרים כדי לומר את מה שהוא רוצה לומר (אני מצרף דוגמא) ומכאן גם הסקתי שהזכרון שלו פעיל יותר מהמוח.
לדוגמא: ביקשתי ממנו להסביר לי מה זה 'פרה שנחבלת' והוא לא ידע מה זה! שאלתי אותו מה זה מחבל והוא לא הצליח לומר (מדובר בבחור חכם שיודע מה זה מחבל) חזרתי לשאול מה זה מטען חבלה, וכאן התשובה הייתה משהו גדול ארוך וכבד... (הוא לא ידע שמטען פירושו משא! חבלה פישורה נזק) הוא הסביר שמטען חבלה זה פיצוץ!
והשאלה שלי היא כזו, מה ההגדרה המקצועית של אותו בחור, ולאן עלי לכוון אותו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
דיון חשוב ומענין.
יתכן שצריך לתת לו להסביר מתוך הגמרא או תוספות לאחר שלמדת איתו וזה ימקד אותו יותר בהבנת הטקסטים ולא רק מקופיא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
דיון חשוב ומענין.
יתכן שצריך לתת לו להסביר מתוך הגמרא או תוספות לאחר שלמדת איתו וזה ימקד אותו יותר בהבנת הטקסטים ולא רק מקופיא.
הוא ברוב המקרים יודע לקרוא ולהסיר לבד (שוב, במילים שלו)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
הוא ברוב המקרים יודע לקרוא ולהסיר לבד (שוב, במילים שלו)
טוב, צריך יותר להבין מה זה במילים שלו, אני חושב שהרבה לומדים למדנים גדולים מסבירים במילים שלהם, אבל... להבין היטיב על מה נסובו הדברים.
בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
יש לי סוג של השערה, אבל בפירוש אין לי הבנה מקצועית בענין.
נראה לי שכל אדם מפעיל יותר זכרון משכל, כשאנחנו קוראים כל טקסט שהוא אבנחנו לא בונים כל מילה מחדש כמו ילד שקורא בפעם הראשונה, אלא קוראים בתבניות שזכורות לנו מהעבר.
וכך גם בנושא שאתה מדבר עליו, ניקח את הדוגמא של מטען חבלה, רוב בני האדם לא נעצרו אף פעם לחשוב ולנתח מה מונח בתבנית של המושג הזה, אלא שהם כן ידעו לנתח את זה.
אצל הבחורצי'ק הזה כנראה שהוא למד להסתדר כל החיים שלו בתבניות בלי ניתוח של הבנה עצמאית.
אני יכול לתאר לעצמי שהבחור אף פעם לא ניסה/הצליח להבין תוספות ארוך, או סוגיא קצת יותר מורכבת לבד, אלא תמיד שמע, קיבל תבניות ושינן הלאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
טוב, צריך יותר להבין מה זה במילים שלו, אני חושב שהרבה לומדים למדנים גדולים מסבירים במילים שלהם, אבל... להבין היטיב על מה נסובו הדברים.
בהצלחה.
הרעיון הוא שהכל מסביב להסבר הפשוט והעיקרי. הוא לא יודע להסביר את ההסבר הפשוט גם בדברים פשוטים הוא מסביר את מה שהוא חושב ואיך כנראה שזה מצוייר אצלו בראש (עיין דוגמא)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
יש לי סוג של השערה, אבל בפירוש אין לי הבנה מקצועית בענין.
נראה לי שכל אדם מפעיל יותר זכרון משכל, כשאנחנו קוראים כל טקסט שהוא אבנחנו לא בונים כל מילה מחדש כמו ילד שקורא בפעם הראשונה, אלא קוראים בתבניות שזכורות לנו מהעבר.
וכך גם בנושא שאתה מדבר עליו, ניקח את הדוגמא של מטען חבלה, רוב בני האדם לא נעצרו אף פעם לחשוב ולנתח מה מונח בתבנית של המושג הזה, אלא שהם כן ידעו לנתח את זה.
אצל הבחורצי'ק הזה כנראה שהוא למד להסתדר כל החיים שלו בתבניות בלי ניתוח של הבנה עצמאית.
אני יכול לתאר לעצמי שהבחור אף פעם לא ניסה/הצליח להבין תוספות ארוך, או סוגיא קצת יותר מורכבת לבד, אלא תמיד שמע, קיבל תבניות ושינן הלאה.
כל מילה, ניתוח מדהים, אשמח לשמוע אם יש איש מקצוע שמסכים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
יש לי סוג של השערה, אבל בפירוש אין לי הבנה מקצועית בענין.
נראה לי שכל אדם מפעיל יותר זכרון משכל, כשאנחנו קוראים כל טקסט שהוא אבנחנו לא בונים כל מילה מחדש כמו ילד שקורא בפעם הראשונה, אלא קוראים בתבניות שזכורות לנו מהעבר.
וכך גם בנושא שאתה מדבר עליו, ניקח את הדוגמא של מטען חבלה, רוב בני האדם לא נעצרו אף פעם לחשוב ולנתח מה מונח בתבנית של המושג הזה, אלא שהם כן ידעו לנתח את זה.
אצל הבחורצי'ק הזה כנראה שהוא למד להסתדר כל החיים שלו בתבניות בלי ניתוח של הבנה עצמאית.
אני יכול לתאר לעצמי שהבחור אף פעם לא ניסה/הצליח להבין תוספות ארוך, או סוגיא קצת יותר מורכבת לבד, אלא תמיד שמע, קיבל תבניות ושינן הלאה.
בהחלט ניתוח מדהים כנ"ל.
ובזהירות התבקשת ללא קשר לבחור היקר שהנושא עליו, זה מזכיר לי שמישהו סיפר לי על בחור מבוגר שגילו שאינו יודע לקרא!!! כן, הוא ידע להסתדר בע"פ, תפילות וכו' ולימוד שומע, ןמדבר בלימוד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בהחלט ניתוח מדהים כנ"ל.
ובזהירות התבקשת ללא קשר לבחור היקר שהנושא עליו, זה מזכיר לי שמישהו סיפר לי על בחור מבוגר שגילו שאינו יודע לקרא!!! כן, הוא ידע להסתדר בע"פ, תפילות וכו' ולימוד שומע, ןמדבר בלימוד...
אולי ניצור על זה שיח בשרשור נפרד לגבי הבחורים האילו, כי ישנו מצב שישנם בחורים רבים כאילו ביישבות חלשות יותר ובמקומות מסויימים, ואם בת"ת מסויימים לא ישימו על זה את האצבע מגיל קטן, עלולים להיווצר בעיות כאילו בישי"ג ודו"ק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
שלום וברכה לכלל המחנכים.
(מקווה שאצליח להיות מובן)
רציתי לשתף ולהתייעץ בנושא חינוכי (לימודי) מסויים.
אני לומד עם בחור בן 18 בערך, כל מה שאני אומר לו הוא יודע לחזור אחרי... ואי חושב שהוא גם מבין.
בשלב מסוים שמתי לב שהוא משתמש 90 אחוז בזיכרון שלו כדי לחזור ולדעת את מה שלמדנו, ו 10 אחוז במוח כדי להבין ולדעת באמת!
כשביקשתי ממנו לחזור על מה שהוא יודע (בדברים שלמד לבד או בעבר) הוא הצליח ברוב המקרים לומר אבל הוא לא מסביר את המילים המדוייקות אלא משתמש בדימויים אחרים כדי לומר את מה שהוא רוצה לומר (אני מצרף דוגמא) ומכאן גם הסקתי שהזכרון שלו פעיל יותר מהמוח.
לדוגמא: ביקשתי ממנו להסביר לי מה זה 'פרה שנחבלת' והוא לא ידע מה זה! שאלתי אותו מה זה מחבל והוא לא הצליח לומר (מדובר בבחור חכם שיודע מה זה מחבל) חזרתי לשאול מה זה מטען חבלה, וכאן התשובה הייתה משהו גדול ארוך וכבד... (הוא לא ידע שמטען פירושו משא! חבלה פישורה נזק) הוא הסביר שמטען חבלה זה פיצוץ!
והשאלה שלי היא כזו, מה ההגדרה המקצועית של אותו בחור, ולאן עלי לכוון אותו?
היי.
אני לא מחנך, לפחות לא בהגדרה הרשמית של המונח, אבל אני כן מבין קצת בתחום הכללי המדובר, וממה שמתואר כאן - זה נראה שיש לו בעיה בניסוח והגדרה של מושגים שונים, שייתכן ומקורה בבעיה בהבנה - אולם אין זה מוכרח.
העבודה עם בחור כזה מחייבת היכרות ובניית תוכנית אישית ומותאמת, אבל כהנחיה כללית בלבד - הכיוון עשוי להיות, עבודה עם שאלות הבנה, שהתשובות עליהן צריכות להינתן בכתב. שאלות שאינן מפורשות בחומר הלימודים, וכדי להשיב עליהן - צריך להעמיק בחומר ולדלות את התשובה הנכונה. להתחיל ברמה הנמוכה ביותר שקיימת, ולהתקדם לאט - לאט.
אם מדובר בבחור בן 18, יש מורכבות מסוימת בתהליך, שכן הגיל כבר מבוגר בשביל שינויים מהותיים בצורת הלימוד, בפרט עבור מי שאינו מבין בעצמו שיש לו בעיה, ולדעתו - הוא מסתדר היטב בחיים.
התהליך צריך להיות חוויתי. כזה שלוקח בחשבון את התחביבים של הבחור, את החוזקות שלו, ומשלב אותם. בנוסף, יש חשיבות מאוד גדולה לעידוד ולנתינת חיזוקים בכל התקדמות שהיא.
מקווה שעזרתי, אשמח להבהיר את דבריי אם איני מובן, או להרחיב יותר - במידה ותהיה בקשה ממוקדת בנוגע לכל נקודה שהיא מדבריי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אם מדובר בבחור בן 18, יש מורכבות מסוימת בתהליך, שכן הגיל כבר מבוגר בשביל שינויים מהותיים בצורת הלימוד, בפרט עבור מי שאינו מבין בעצמו שיש לו בעיה, ולדעתו - הוא מסתדר היטב בחיים.
לגמרי, היה נראה שהוא לא ממש מבין מה אני רוצה ממנו, רק אחרי שיחה ארוכה הוא התחיל להבין שמחכים לו חיים טובים יותר אם רק ישנה כמה דברים בצורת הלימוד שלו, הבהרתי לו מפורשות מה הוא ירוויח ביום ששאלה שיש לו או שהוא למד תציק לו מבפנים ולא רק תהיה לא מותאמת בזיכרון.
רק שאני לא יכול לדבר איתו יותר מידי... מכיוון שאין לי את הידע המספיק.
אם יש לך @mic003 את הידע הרשמי והמקצועי, אשמח לשמוע ולהרחיב ככל הניתן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הייתי מנסה להתמקד עם הבחור על הבנה של נושא מבוים ולא מתקדם ולא ממהר לשומקום.
קח עמוד גמרא אחד ו"תחרוש" איתו על זה חודש.
אל תנסה להסביר לו בכוח, נסה לשאול אותו שאלות על מה שהוא מסביר.
אם הוא לא מבין את השאלות שלך ולא מצליח לראות שיש לו בעיה, עזוב אותו בעניין הזה. אם הוא מתעורר לכך שהוא מתקשה, שלח אותו לאבחון פסיכולוגי. כן כן, זה קשור.
בנוגע לתיאוריה שלך על אחוזי הזכרון וההבנה במוח, נשמע לי עם כל הכבוד הראוי כמו נסיון שלך להיאחז במשהו לא משנה כמה הוא מומצא, העיקר שתחוש בטוח בתוך האי וודאות.
או במילים אחרות: תשאיר את הניתוחים לאנשים שלמדו את המקצוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
בנוגע לתיאוריה שלך על אחוזי הזכרון וההבנה במוח, נשמע לי עם כל הכבוד הראוי כמו נסיון שלך להיאחז במשהו לא משנה כמה הוא מומצא, העיקר שתחוש בטוח בתוך האי וודאות.
ניתוח פשוט של הנתונים, שכחתי לציין שכשאמרתי לו את זה הוא אמר לי מפורשות "אמרו לי את זה כבר הרבה פעמים" לשאלתי מי ומתי הוא לא 'זכר' לענות, יתכן ורב כל שהוא בעבר יתכן איש מקצוע והוא התבייש לומר לי על זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ניתוח פשוט של הנתונים, שכחתי לציין שכשאמרתי לו את זה הוא אמר לי מפורשות "אמרו לי את זה כבר הרבה פעמים" לשאלתי מי ומתי הוא לא 'זכר' לענות, יתכן ורב כל שהוא בעבר יתכן איש מקצוע והוא התבייש לומר לי על זה.
מה שלך נראה כמו ניתוח פשוט, לי נראה כמו תיאוריה מוזרה שלא שמעתי עליה בחיים.
המוח שלנו עובד בצורה כל כך מורכבת, שלבוא ולומר: כך וכך אחוזים אתה מקדיש לזה ולכן אתה מותיר מעט מידי אחוזים להוא, זה מעליב קצת את מכון ויצמן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מה שלך נראה כמו ניתוח פשוט, לי נראה כמו תיאוריה מוזרה שלא שמעתי עליה בחיים.
המוח שלנו עובד בצורה כל כך מורכבת, שלבוא ולומר: כך וכך אחוזים אתה מקדיש לזה ולכן אתה מותיר מעט מידי אחוזים להוא, זה מעליב קצת את מכון ויצמן...
אל תסתכלו על האחוזים ב100 אחוז :)
אני מתכוון לעיקרון. רוב ההשקעה מגיע מהזיכרון מאשר המוח.
פשוט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
היה לי רב בישיבה שכולם אהבו.
הסוד שלו היה שעל כל בעיה שהיתה לבחור, הוא היה מנתח אותה בשניה, מוצא את הסיבה, המסובב והתוצאה, ונותן מיד גם דרכי פעולה לצאת מהבעיה.
מין כישרון שכזה.
הנזק שהוא עשה לבחורים, מידיעה אישית, היה עצום!!!
רק לצורך הדוגמא אזרוק לך מספר תופעות שיכולות להיות קשורות, מיני אלפי תשובות:
1. דיסלקציה.
2. טראומה רגשית.
3. על רצף האוטיזם.
4. לחץ ממך (כשהוא לבד עם עצמו הוא מבין טוב יותר ומתנסח בתוך הראש טוב יותר)
5. קושי רגשי רק בנושא הגמרא בעקבות חוויות עבר (הוא יודע להסביר מעולה איך עובדת אפליקציה מסוימת בסמארטפון או את סודותיו של שוק ההון).
6. בעיות קשב וריכוז.
בכל סעיף שהזכרתי יש עולם ומלואו של אופציות ותתי אופציות לאבחון מדויק.
מה שמוכיח שהתיאוריה לא מחזיקה מים!
אנשים רוצים להבין את הסביבה שלהם, אחרת הם מאבדים את הביטחון האישי.
זו הסיבה שלכל דבר הם צריכים הסבר.
אם למשל מישהו נפטר בלי סיבה, זה מלחיץ אותם. אז הם מיד אומרים: הוא היה מעשן/הוא אכל הרבה סוכר/הוא עבר פעם זעזוע מוח וכו', בשביל להרגיע את עצמם.
כנ"ל אצלינו, אם הרבה אנשים שאינם אנשי מקצוע אומרים את אותה התיאוריה, זה מוכיח שהתיאוריה הזו היא מפלט נוח לתחושת ביטחון, אבל זו לא תיאוריה מקצועית.
במיוחד כאשר התיאוריה הזו מדברת על מוח כאילו הוא מגש פיצה שמתחלק בין שני חברים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
היה לי רב בישיבה שכולם אהבו.
הסוד שלו היה שעל כל בעיה שהיתה לבחור, הוא היה מנתח אותה בשניה, מוצא את הסיבה, המסובב והתוצאה, ונותן מיד גם דרכי פעולה לצאת מהבעיה.
מין כישרון שכזה.
הנזק שהוא עשה לבחורים, מידיעה אישית, היה עצום!!!
מכיר אישית רב כזה... (אולי...)
ואני יודע שהוא לא ממש מזיק... אשמח לשמוע יותר מה הבעיה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

חור שחור

המשפחה שלי משכה תמיד תשומת לב מהסביבה.
לא היה בנו שום דבר מיוחד, זה היה רק בגלל בצלאל.
בצלאל היה הבכור שלנו, והוא היה פשוט כוכב.
כולם אמרו לי שזכיתי באח הגדול הכי טוב שיש. בצלאל היה בחור כריזמתי, כזה שכולם שמו לב אליו. כשהוא נכנס לאולם הישיבה, בית המדרש הרועש נהיה שקט לשנייה.
הוא ידע לומר את המשפט הנכון, לחייך בזמן הנכון, להצחיק את הרמ"ים ולסחוף חברים.
ואני? אני צעדתי אחריו בתחושת גאווה. הייתי “אחות של בצלאל”, ותמיד זה נאמר בחיוך.

לא פעם ראיתי איך בחורים מתרחקים מהקיר רק כדי לתת לו לעבור, איך קבוצות שלמות חיכו שיצטרף אליהן כדי להתחיל לדבר אתו. הוא היה המרכז, והעולם סבב סביבו.
בבית הוא היה מלא אנרגיה, מספר סיפורים, מפזר בדיחות. ומפגין התנהגות אצילית ומופתית.
אמא הייתה אומרת שהוא “אור”, ואני הסכמתי איתה. ואפילו לא קינאתי.

מה שלא הבנתי אז, זה שיש רגעים שבהם האור שלו לא באמת האיר. לפעמים, כשהחברים כבר הלכו והוא נשאר בבית, שמתי לב שהחיוך שלו נעלם מהר מדי. פעם אחת ראיתי אותו עומד במטבח, מביט בחלון כאילו מחכה למשהו. הוא חזר לחייך כששם לב שהסתכלתי עליו, ואני לא העזתי לשאול אותו מה קורה.

הלילות היו הזמן שבו בצלאל הפך לשקט במיוחד. דלת סגורה, אור כבוי מוקדם מהרגיל. חשבתי שהוא פשוט עייף מכל הפופולריות הזו, מכל הרעש שסביבו.

עד אותו טיול.

עשינו פיקניק ביער אשתאול. ואחרי שאכלנו ושיחקנו דמקה, אמר בצלאל שהוא רוצה לעלות למצפה 314, הליכה של חצי שעה. מי בא איתי? שאל.
הלכנו רק אני והוא.

כל הדרך הוא שתק. שלא כהרגלו. ואני חדלתי עד מהרה מהנסיונות לפתח שיחה. הלכנו בדממה.
כשהגענו למצפה עמדנו נדהמים מהנוף הפנורמי, שאור שקיעה צבע אותו בארגמן כמו איזה ציור דמיוני.
ישבתי על מין סלע ארוך, ובצלאל בא ועמד מולי, פניו חיוורות במקצת והוא נראה עייף בצורה שלא הייתה מוכרת לי, סחוט מבפנים.
“אפשר לשבת?” הוא שאל, כאילו אי פעם הייתי אומרת לו לא.
זזתי לפנות לו מקום על הסלע לצדי. הוא התיישב, ובמשך רגע ארוך לא אמר כלום.

ואז זה יצא ממנו בבת אחת.
לא צעקה, לא בכי. רק אמת חשופה.
הוא סיפר לי שכל הצחוקים, כל הביטחון והקלילות - הם שכבות של כיסויים, מסיכות. שהוא קם כל בוקר בתפקיד, מפחד שאם רק לרגע ירשה לעצמו הפסקה קטנה מהתפקיד ששיחק, אנשים יראו כמה הלב שלו ריק ומפוחד.
“כולם חושבים שאני הכי מאושר,” הוא לחש, “ואני אפילו לא יודע מי אני בלי כל זה.”
"אומרים שאני כוכב, הא. אני יותר כמו חור שחור!"
לא ידעתי מה זה חור שחור, אבל זה היה נשמע נורא גם בלי לדעת.

ישבתי לידו בלי לומר מילה. קטפתי מהשיח שלידי מין ענף ארוך מלא עלעלים קטנים ויפים, ושיחקתי איתו בין ידי.
בצלאל התנשם קצת מהר מהרגיל וידו תופפה על לחיו.
הלב שלי היה איתו.
כל כך איתו.
ישבנו והבטנו בנוף המדהים ההולך ומחשיך, כשרוח צוננת החלה לנשוב ולנפנף את שולי בגדינו.
הושטתי לו את הענף שהחזקתי וכשהוא לקח אותו, הוא הביט בי.
בפעם הראשונה הרגשתי שאני רואה את בצלאל באמת. לא האח המושלם, לא כוכב כריזמתי. אלא בן אדם שמבקש שמישהו יכיר אותו גם מאחורי כל האור.
מישהו שיודע להכיל גם חור שחור.

באותו לילה נולד לי אח חדש.
הפכתי להיות "אחות של בצלאל" במשמעות אחרת לגמרי.
אחות אמיתית.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה