"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

[איזהו]

וַעַמודיו / וְעַמודיו (כתוב עם שוא)
האם יש חילוק אם ה'ו' יהי' עם פתח או שוא
(חוץ מהחילוק הנובע בגלל האות שאחריה, אני שואל על חילוק בהבנה, אם זה גם נהיה ה' הידיעה)
כמו שיש חילוק בב' או ל' (לדוגמה: לַמלך או לְמלך, בַּכסא בְּכסא)

 

[אזרח ותיק]

וַעַמודיו / וְעַמודיו (כתוב עם שוא)
האם יש חילוק אם ה'ו' יהי' עם פתח או שוא
(חוץ מהחילוק הנובע בגלל האות שאחריה, אני שואל על חילוק בהבנה, אם זה גם נהיה ה' הידיעה)
כמו שיש חילוק בב' או ל' (לדוגמה: לַמלך או לְמלך, בַּכסא בְּכסא)

לא, כאן אין חילוק בהבנה

 

[קס'ניק]

ווי העמודים הוא לכל היותר מנהג, ולא הלכה.

כמדומני ההגהות מימוניות כותב נגד ווי העמודים משום ש

חייב לכתוב בצורה שלא יצטרך להאריך או לקצר באותיות

וכן נגד בי-ה שמו בראש העמוד משום שי' זה יודוך אחיך ולא יתכן עם הרוח פרשה שלפני

 

[מתגעגע]

כמדומני ההגהות מימוניות

פ"ז מהלכות ס"ת ה"י אות ט' וכן בהגהות הר"ף על הסמ"ק סי' קנ"ה

כותב נגד ווי העמודים

והנה כתבתי דברי אלה למורי רבינו והסכים על ידי, וז"ל אשר השיבני: וששאלת על ספר תורה בווי העמודים, ולא נכון בעיני, כמו שכתבת, ואינם לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, ואילו היה לי לכתוב ספר תורה הייתי נזהר שלא יהיה שום עמוד מתחיל בוי"ו חוץ מואעידה בם.​

וכן נגד בי-ה שמו בראש העמוד משום שי' זה יודוך אחיך ולא יתכן עם הרוח פרשה שלפני

אמנם מה שנהגו הסופרים להוסיף על אלו ולעשות בי"ה שמ"ו בראש הדפין הן ב' דבראשית, י' יודוך אחיך, ה' הבאים כבעמוד, ש' שמר לך, ויש עושים ש' שופטים ושוטרים, מ' מה טובו אוהליך, ו' דואעידה כבעמוד, וחתרתי וחפשתי אחר הדבר בספרי הגאונים ובקשתיו ולא מצאתיו בדברי הגאון, ולפי פרשיות פתוחות וסתומות שבספר זה א"א לעשות כן, וכל ס"ת העשוי כן פסול, שהרי פרשה דיהודה אתה יודוך פתוחה, וא"כ א"א להיות יודוך דבראש הדף אלא א"כ שלא היה כתוב בשיטה תחתונה אלא ב' תיבות שהם יהודה אתה שהם ח' אותיות, ולא יתכן לעשות כן, וכן ש' דשופטים א"א לעשות בראש שיטה שהרי פרשה סתומה היא.​

 

[קס'ניק]

וכתב שם שזה מנהג סופרים בורים, מהטעם הנ"ל.

 

[קס'ניק]

וודאי שהיום שיש תיקון ממחשב לכאו' אין את הבעיה כמעט, וכשיכינו תיקונים עם AI בכלל לא יהיה את הבעיה הזו.
רק בעיה חמורה של "פשלות" שאפילו בתיקון ותיק לצערינו נמצאו טעויות

 

[אננסית]

מחפשים דחוווף!!! בעל קורא מילוי מקום
לשבת הקרובה בר"ג
הליכה של 15 דקות מבני ברק
תומרת תשלום הוגן

052712046

 

[תותים בלבן]

מחפשים דחוווף!!! בעל קורא מילוי מקום
לשבת הקרובה בר"ג
הליכה של 15 דקות מבני ברק
תומרת תשלום הוגן

052712046

@אננסית לאיזו שעה?

 

[אחד מן המרכז]

@אננסית לאיזו שעה?

אם אפשר לחזור אלי 0527654478

@אננסית לאיזו שעה?

 

[RCEV]

052712046

חסר ספרה , איך ניתן ליצור אתכם קשר?

 

[RCEV]

052712046

חסר ספרה, איך ניתן ליצור אתכם קשר?

 

[אננסית]

כבר לא היה רלוונטי, לאחר יממה של חיפושים מצאנו בסוף מחליף ב"ה
תודה בכ"א

 

[ברכת הגשם]

חזן בנוסח ירושלמי עדות המזרח
ת"ח חשוב , בעל קול גבוה וחנון
מקבל הצעות לימים הנוראים.

 

[גידל]

 

[סטודיו לגרפיקה]

איך ניתן לזכור באמצעות הקובץ הזה?

אגב, אני לא רואה את כל הכפילויות כבעיה, כי כל הזכרון שלי הוא על בסיס הצורה של הדף.
אני קולט את הטעמים וזוכר אותם עפ"י המיקום של המילים בעמוד ובשורה.
אני לא זוכר ש "ויאמר ד' אל משה" זה מונח זרקא מונח סגול. אלא אני זוכר שבשורה הזו במילה הזו יש מונח זרקא מונח סגול.
קרה לי כמה פעמים שהכנתי את הפרשה בצורה מושלמת, והייתי מוכן ממש טוב,
ואז כשהגעתי לקרוא בתורה גיליתי שהספר תורה מעומד בצורה שונה מה'תיקון קוראים' הקלאסי,
ולא הצלחתי לקרוא בכלל, כמעט את כל הפרשה לא הצלחתי לקרוא.
וזה מהסיבה הנ"ל
(על זה בעצם נפתח האשכול בראשיתו...)

 

[מעט דבש]

קובץ מעולה, נותן לבעל קורא מול העינים את כל הכפיליות, כך שיכול לשנן לעצמו מה הטעמים בכל מקום.
יישר כח גדול.

 

[לזכות את ישראל]

אולי יש באשכול זה, אבל לעת עתה לא מצאתי...
אני מחפש קובץ לשמיעת טעמי המקרא בהעברה חסידית.
בתודה מראש!

 

[תורה שבע"פ]

אולי יש באשכול זה, אבל לעת עתה לא מצאתי...
אני מחפש קובץ לשמיעת טעמי המקרא בהעברה חסידית.
בתודה מראש!

אין הבדל בניגון הטעמים בין ליטאי לחסידי,
יש הבדל בצורת הגיית המילים.
ולכן אולי אין בזה כ"כ צורך.

אם הנך מתכוין לקריאת פרשיות התורה בהגייה חסידית, יש בקול הלשון.

 

[בלדד השוחי]

וַעַמודיו / וְעַמודיו (כתוב עם שוא)
האם יש חילוק אם ה'ו' יהי' עם פתח או שוא
(חוץ מהחילוק הנובע בגלל האות שאחריה, אני שואל על חילוק בהבנה, אם זה גם נהיה ה' הידיעה)
כמו שיש חילוק בב' או ל' (לדוגמה: לַמלך או לְמלך, בַּכסא בְּכסא)

אותיות השימוש מחולקות לשתי קבוצות - מש"ה וכל"ב, לאותיות מש"ה (וגם ו' ההיפוך כמו וַיאמר) יש ניקוד משלהן (ה' בד"כ בפתח, מ' מד"כ בחיריק, ש' בד"כ בסגול, ו' ההיפוך בפתח), לעומתן לאותיות וכל"ב (וכן ה' התימה כמו הֲבוא נבוא) אין ניקוד מיוחד והן מנוקדות בשוא (וה' התימה בחטף פתח שדינו כשוא לכל דבר), למעט מקרים חריגים.
כאשר מגיעה ה' הידיעה לאחר אות שימוש אחרת - אם מדובר באותיות מ"ש מוסיפים את הה' אחרי אות השימוש, ואם מדובר באותיות וכל"ב אין צורך להוסיף את הה' אלא מספיק להוסיף את הניקוד שלה (בד"כ פתח) לאות השימוש הקיימת במקום ברירת המחדל של השוא, יוצאת דופן מכלל זה היא האות ו' החיבור שכן מוסיפים את הה' אחריה ולא רק מנקדים בפתח כדי שלא יישמע כו' ההיפוך.
העולה מן הדברים הוא שהמנקד ו' השימוש בפתח לא שינה משמעות כל עוד לא הוסיף ה' אחריה (אא"כ המילה היא פועל עתיד או עבר ואז נשמע כו' ההיפוך), אבל המנקד את אותיות השימוש כל"ב בפתח - הפך ת המילה למיודעת ושינה את המשמעות.
מקווה שלא הייתי מסורבל מידי.

 

[בלדד השוחי]

חוץ מחמש, למעשה, לא?
"ואעידה בם" זה גם וא"ו...
רק שאלו צריכות להיות בראש עמוד.

טכנית נכון, רק שבעצם אין חיוב להתחיל את כל העמודים בו', זה רק מנהג.
ואילו ששת המילים האלה חייבות להיות בראש העמוד גם בספר שלא הקפיד בו על ווי העמודים.
יוצא שבספר שעשו בו ווי העמודים יש חמישה עמודים שלא מתחילים בו' כי המנהג(?) הזה לא עוקר את ההלכה, ו"ואעידה בם" יהיה בראש עמוד בכל מקרה.