מתארחים בשבת אצל החמות ? מה אתם מביאים איתכם ?

נכון מאד. אצל משפחות רבות זה לא מנוחה משום צד, אבל המתארחות בטח לא היו מגיבות: "אני הנחת. את עצמי הבאתי".
"...הוא היה אומר: אורח טוב מהו אומר? כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי: כמה בשר הביא לפני, כמה יין הביא לפני, כמה גלוסקאות הביא לפני, וכל מה שטרח - לא טרח אלא בשבילי. אבל אורח רע מהו אומר: מה טורח טרח בעל הבית זה: פת אחת אכלתי, חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי, כל טורח שטרח בעל הבית זה - לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו..."
(ברכות נח ע"א)

אם כל צד - מארחים ומתארחים יראה אתהמאמץ שהצד שמנגד הקדיש (כן, גם הגעה משמעה טרחה, לא פעם, גם ויתור על המיטה הקבועה ועל המסגרת המוכרת לילד של זמן ומקום - יש ילדים שקשה להם מאד מאד עם השינויים), לצד מבט האורחים שרואים כמה טרחה כרוכה בהכנת שבת ובאירוח, גם כשהוא לא יוצא מגדרו מבחינת תנאים מפנקים - העולם יהיה יפה יותר.
 
בשנים הראשונות להיותינו נשואים אכן היינו מביאים כל מיני (בעיקר מאפים שונים חלות, עוגות וכדו' שאשתי אלופה בהם).
בשנים האחרונות בקושי מתארחים אחת לכמה חודשים..
וכמעט ולא מביאים כלום. אכן לא נעים לכוולם.
אבל העומס היומיומי עם כל הילדים והטרדות בהכנת עצמינו לשבת מונעת את הרצון הטוב.
וזה גם בעיקר הסיבה שפחות מתארחים כי אין כח להיסחב וכו' ורוצים מנוחה אחרי שבוע טירוווף.
כמובן ההורים מאוד רוצים שנגיע אך... הם באים אלינו בשמחה.
כך את חושבת.
תעשי לעצמך תזכורת בפלאפון לעוד כך וכך שנים כשיהיו לך רק גדולים בבית.
ואז הפלאפון יצלצל ותופיע על המסך תזכורת לבדוק איזה אשכול זקן מפרוג ותמצאי שם את האני חושבת ההוא כשהילדים היו קטנים ותחייכי לעצמך ותלכי להמשיך להכין שבת עם כל הפקלאות בלב בראש ובשרירים בשביל הבת בת העשרים ומשהו שמאוד קשה לה עם הילדים והעבודה
לא חושב שהפלא' הנוכחי שלה יחזיק מעמד עוד שנים רבות 😉
לא כדאי לחשוב הולכים ומסתבכים
כי החיים ב"ה יפים אבל בפירוש לא נינוחים- שוב זה גם תלוי בתפיסה
יש לי חברות שלא נושמות ולא ישנות כשהילדים בשידוכים
או כשהבנים/ות בתקופת קבלה למוסדות
אני ב"ה נושמת נהנית ונרדמת בלילה(בשעות שנשאר)

יש הפוגה בדברים מסוימים בוודאי-
מאמינה שמפסיקים לקום בלילות(עוד לא ממש הגעתי לשלב )
מפסיקים להחליף טיטולים
מפסיקים לרוץ מהעובדה בטירוף לקראת 4 למוסדות
מפסיקים לנדנד ילד תורן על הידיים
לפעמים יש מי שישמור בערב

אבל בדברים אחרים זה הרבה הרבה יותר

ב"ה אני כל הזמן אומרת לעצמי ולאחיותי/בנותי
החכמה להנות כל שלב מהדברים המקסימים שיש בו

ואני מנסה כבר שנים ליישם את זה(לא תמיד בהצלחה)
כי מה זה שווה לחכות
כי אז כבר נמצא את עצמינו בשלב שהקן מתרוקן ואז נהיה זקנים ופנסיה ונחשוב אוף למה לא נהננו ולמה בדיוק חיכינו(תסתכלי על הסבתות)- לא שזה לא מקסים רק שלא נגיע אליו בהרגשה שרק חיכינו שהמירוץ יגמר
ההסתכלות על החיים הבריאה והשמחה, למרות המורכבות והתמודדות עם ילדים מאותגרים מעוררת התפעלות ומושא להערצה!
 
בהחלט!
@שולי איטח נשמע שאת אחת שהייתי שמחה לבא להתארח אצלך שבת ;)
גם אצלי יש דברים מאתגרים:)
לא תמיד לנשואים הצעירים קל עם הרעש של הילדים המאתגרים
לא תמיד קל להיות עם המתבגרים והשגעונות שלהם

ולי אישית היה צד אחד שאירח נפלא וצד שני שהיו בו סיפורים קשים

והתלוננתי כמו שרשום כאן- עד שחברתי הצדיקה שלא היה לה אף פעם איפה להתארח מסיבות כואבות אמרה לי יום
אחד כשהייתי עדין צעירה וחשבה שחבל לה לראות אותי כך ואת כל מה שרשמתי פה והרבה ולאט לאט נכנס לי לראש

ואני מודה לה על כך כל היום
 
לנו ההורים גרים מחוץ לעיר ואנו יוצאים מוקדם ומגיעים מוקדם,
ואז אני והבנות עוזרות לסבתא, הם נהנות וגם חמותי נהנית לראות כך את הנכדות ואת הכלה שלה;)
(אצל אמא שלי פחות רלוונטי)
וגם במשך השבת אני עוזרת להן במטבח (חוץ ממה שיותר מעניין שם:))
אני יודעת שחמותי ממש נהנת בזכות זה שאנחנו באים ואנחנו מהזוגות שמוזמנים הכי הרבה,
כך יש לה קשר עם הנכדות ואם הבן שלה וכמובן גם הכלה
אם יצא שתקופה ארוכה לא היינו שם אני שולחת את הבנות שלי לסבתא (עם משהו שיש לי במקפיא כמובןo_O ואם אין אז לא) או שאני מגיע יחד עם בעלי זוגי (לא כדי להכביד אלא כדי לבקר
משתדלים שלא יהיה כזה דבר שההורים במשך שבועיים שלוש לא יראה אף אחד מהמשפחה שלנו
נקודות למחשבה...
 
נערך לאחרונה ב:
מגיבה ממקום של חמות, אמא שמארחת הרבה-
כיף לי לארח וכיף לקבל עזרה
אני יודעת ומחזיקה ראש מה מצב המשפחה משך השבוע וכשזה נראה לא הגיוני אחרי שבוע עמוס
אני ממש לא מרשה להכין שום דבר, אבל כשזה בא מרצונם
מקבלת אותם בברכה, מה שמכינים זה עזרה בדר''כ מודיעים לי מראש מה מכינים
עוגה, סלט, קינוח, לפעמים תוספת חלות כשמדובר בקהל..
זה לא כרטיס כניסה אבל מאוד כיף למתארחים להביא משהו, זה מוסיף להם ונותן הרגשה טובה לכולם!!!
 
מגיבה ממקום של חמות, אמא שמארחת הרבה-
כיף לי לארח וכיף לקבל עזרה
אני יודעת ומחזיקה ראש מה מצב המשפחה משך השבוע וכשזה נראה לא הגיוני אחרי שבוע עמוס
אני ממש לא מרשה להכין שום דבר, אבל כשזה בא מרצונם
מקבלת אותם בברכה, מה שמכינים זה עזרה בדר''כ מודיעים לי מראש מה מכינים
עוגה, סלט, קינוח, לפעמים תוספת חלות כשמדובר בקהל..
זה לא כרטיס כניסה אבל מאוד כיף למתארחים להביא משהו, זה מוסיף להם ונותן הרגשה טובה לכולם!!!
אשריך שאת מחזיקה ראש ומתחשבת
אני מקווה שאת דואגת שגם יאכלו מהתוצרת
 
אשריך שאת מחזיקה ראש ומתחשבת
אני מקווה שאת דואגת שגם יאכלו מהתוצרת
ב''ה מנסה להחזיק ראש משך השבוע, רואה לדבר עם כולם (זה נושא בפני עצמו)

דווקא בעניין אכילת התוצרת אני פחות טובה ולא מסתכלת בצלחות מה אכלו...
כל אחד אוכל מה שאוהב, רק שלא יסתכלו אצלי בצלחת כי אני לא אוהבת הכל
בסה''כ מכל מאכלי השבת אף אחד לא יצא רעב...
 
אני קצת בהלם מכל מה שכתבו כאן,
הלואי וההורים שלכן יחיו בטוב ובנעימים עד 120 ויוכלו לארח אתכן ואתן תרגישו שאתן עושות טובה גדולה
להביא את עצמכן,
אז חוץ מהנושא של כיבוד הורים וגם שהילדים יכירו את סבא וסבתא וייהנו איתם,
תצאו קצת מעצמכן ואני הכי מבינה שבעולם, עומס ועבודה וילדים, אבל כשצריך, עושים,
אז תנצלו את הטוב שיש לכן וכן, תסתכלו על הורים תודו שיש לכן אותם ותראו גם אותם ואת המאמץ שהם עושים בשבילכן.

חמותי נפטרה ל"ע צעירה, ואני וכל המשפחה, הגענו לבית של חמי, כל שבת (כל שבת משפחה אחרת) עם ילדים קטנים, מערים אחרות, נשים עמוסות ועובדות, מוקדם עם כל האוכל , ניקינו את הבית לשבת והשארנו בית נקי ומסודר אחרינו ,
גם בתקופות של לידות ושמחות אחרות, שבתות וחגים, בלי הנחות ובלי התפנקויות , לא אגיד שזה לא היה קשה
אבל, שמחנו שאנחנו יכולים לכבד את חמי וייקרנו ואנחנו מיקרים את האפשרות לכבד ולשמח אותו.
מוסיפה על דברייך
אנחנו היינו נוסעים לסבא והסבתא לצפון, משפחה משפחה ובנוסף כמה פעמים בשנה המשפחה המורחבת, העיקר לכבד את הסבא והסבתא
חסכון כספי לא היה פה - בישלנו הכול, והחיסכון הקטן בחשמל תועל מיידית לדלק לנסיעה הארוכה.
נוחות גם מן הסתם לא הייתה יותר מידי - מלבד הבישולים וההתארגנות המוקדמת והנסיעה הארוכה צריך לסדר, לנקות ולארגן את הבית של סבא וסבתא בבואנו ובצאתנו. וכשנמצאים שם עם המשפחה המורחבת בכלל הבלגן חוגג, 5 משפחות בבית עם שני חדרי שינה פנויים בלבד! (רק בפעם האחרונה שהיינו שם אחרי שגם הסבתא נפטרה היו שלושה, ואז הצטרף זוג נוסף לחגיגה)
מובן שמנוחת הגוף והנפש בבלגן הזה לא היה יותר מידי.
ועדיין הלוואי הלוואי שיכולנו לעשות את זה עוד פעמים. לא חושבת שהיינו נקשרים כ"כ לסבא והסבתא אם לא כל הנסיעות האלו, ובתור הילדים דאז, וואו כמה שזה שווה.
 
ב''ה מנסה להחזיק ראש משך השבוע, רואה לדבר עם כולם (זה נושא בפני עצמו)

דווקא בעניין אכילת התוצרת אני פחות טובה ולא מסתכלת בצלחות מה אכלו...
כל אחד אוכל מה שאוהב, רק שלא יסתכלו אצלי בצלחת כי אני לא אוהבת הכל
בסה''כ מכל מאכלי השבת אף אחד לא יצא רעב...
התכונתי שאם אנשים מביאים אוכל שאת טועמת מזה ולא סתם טרחו
 
לא נראה לי שהתייחסו לנקודה הזו
אצלי זה תלוי תקופות בחיים. ממש
תקופות שבבית שלי בעצמי קשה לי להכין שבת לבד או אוכל מבושל, כמו תחילת הריון ואחרי לידה- אז באירוח לפעמים אני קונה ליד הבית שלי דברים שחמותי צריכה וכו אבל להכין פחות. בשבת עצמה אני משתדלת לעזור- שוב כשיש לי תינוק קטן אני לא מנהלת את זמני.
ברגיל- מאד משתדלת להביא מה שמקל כמו שטיפת חסות, ופעולות קטנות אחרות שהן עול מעצבן
ובשבת עצמה- כמובן לעזור להכין את הסלטים, להגיש ולהוריד מה השאלה בכלל
איך שנראה לי, אמי וחמותי לוקחות בשמחה חלק בעזרה בתקופות שקשות לי
 
לא חושבת שהורים ישמחו לקבל עזרה בכל מחיר ובכל מצב...
לא לקנות אוכל ולא בסדר גודל שחייבים להביא משהו
הורים תמיד יקבלו את הילדים לאירוח בכייף ובשמחה בפרט כשזה צורך וזה עזרה
לפני לידה, תקופה לחוצה וכדו' העניין לדעתי הוא בכללי, הרצון להגיש עזרה האשה או הבעל או הילדים זה כל הסיפור
אבל בהחלט, לא כרטיס כניסה!!! לא חובה!!! ממש לא!!!
 
לי מאוד קשה להתארח

טכנית ונפשית התארחות היא עול ענק בשבילי.


הפתרון שלי הוא לארח.
ברוך השם יש לי את ההיתכנות והיום אני מארחת את שתי הצדדים וכולנו מרוצים.

יוצא ששנה וחצי לא התארחתי אצל ההורים וטוב לי וטוב להם ככה.
 
אנחנו כמעט לא מתארחים אצל חמותי, אבל כשכן שמגיעים אני תמיד מתקשרת לשאול מה להכין וחמותי מקבלת את זה כמובן מאליו ומביאה לי רשימה.
להורים שלי אנחנו מגיעים הרבה ואני תמיד שואלת מה להביא עד שאמא שלי התרגלה והיא כבר מראש מבקשת שאכין בהתאם למה שהיא צריכה.
 
אני יש לי שאלה קצת שונה חמותי עובדת מאוד קשה כל השבוע (והיא טיפוס שפחות אוהבת לעשות ) יוצא שהאוכל העיקרי חמי מבשל וכל התוספת המינימליות קונים ואז כל השבת היא לא מגישה רק הבנים מגישים ומורידים מהשולחן יוצא מצב שהיא רמזה לבעלי שאם אני מביאה עוגה סלט או קינוח אני סוג של מתנשאת אליה שאני אם כל העומס שיש לי אני מספיקה והיא לא.וגם שאני מגישה או מנקה את השולחן היא מרגישה לא נעים שהיא יושבת כל הזמן ואני זה שמוציאה הדילמה שלי בעצם שאני מביאה עוגה או סלט שאר בני הבית נהנים בטירוף ממשהו ביתי האם אני צריכה להתחשב אם חמותי בלבד או גם אם שאר בני הבית
 
אני יש לי שאלה קצת שונה חמותי עובדת מאוד קשה כל השבוע (והיא טיפוס שפחות אוהבת לעשות ) יוצא שהאוכל העיקרי חמי מבשל וכל התוספת המינימליות קונים ואז כל השבת היא לא מגישה רק הבנים מגישים ומורידים מהשולחן יוצא מצב שהיא רמזה לבעלי שאם אני מביאה עוגה סלט או קינוח אני סוג של מתנשאת אליה שאני אם כל העומס שיש לי אני מספיקה והיא לא.וגם שאני מגישה או מנקה את השולחן היא מרגישה לא נעים שהיא יושבת כל הזמן ואני זה שמוציאה הדילמה שלי בעצם שאני מביאה עוגה או סלט שאר בני הבית נהנים בטירוף ממשהו ביתי האם אני צריכה להתחשב אם חמותי בלבד או גם אם שאר בני הבית
אולי תתקשרי לפני שאת מכינה ו"תתיעצי איתה " מה היא חושבת שיקל עלייה ואת תוכלי להכין..
 
במחילה - תרשו לי לפתח קצת את נושא "בנית הקן"
אני מכירה זוגות מבוגרים שפשוט לא מסוגלים לעבור שבת לבד ואולי גם לא סעדוה אחת...
זוגות אלה מצפים שיבואו להתארח בכדי לא "להרגיש לבד..."
ואז הצעירים מרגישים חובה ...כיבוד הורים....להגיע למרות הקושי
לצערנו - זוג שלא בנה ופיתח תקשורת בריאה בגיל צעיר
ירגיש את זה בגיל הבוגר...
ואני מציעה- חייך קודמים!
אמנם גם אני הרגשתי מבוכה לעשות שבת עם בעלי הצעיר אך למעשה לא היתה לנו ברירה
אצל ההורים שלו לא היה מקום ואצל ההורים שלי היתה בעיה אחרת אבל בהחלט התארחנו .
למדנו "לשחק אבא ואמא" למדנו להגיע להבנה איך אנחנו רוצים שולחן שבת

פשוט בנינו את הקן שלנו
היום אנחנו לא צעירים וב"ה מצפה לשבת למרות שאנחנו שונים מאד פיתחנו תקשורת בריאה שנבנתה בסבלנות וביזע.

הענין פועל משני הכיוונים ולא סותר לארח ולהתארח בחגים ומידי כמה חודשים בשבת בשמחה ואהבה
שמחה שהעלת את הנושא מהזווית שלך בתור הורה ,
השוויגער שלי אומנם לא מבוגרת אבל הבית שלה כמעט ריק כל השבוע :2 נשואים + 2 בישיבות
בבית רק גיסתי בבית ספר ,
היא ממש לא אוהבת להיות לבד וכל עוד היינו זוג יחיד לא יכולנו לדלג על שבת שניה אצלה
היום כבר יש עוד זוג והיא מארחת עוד אנשים ומשפחה מסביב אבל הבעיה נשארה בחגים ...
קשה לחמותי להבין שבעלי רוצה להיות בשמחת תורה במנין ובקהילה שלו ,מבחינתה כיבוד הורים קודם אפילו שניסנו פעמיים ובעלי כ"כ לא נהנה שלא הרגיש חג (מדובר בקהילה מבוגרת יחסית ) או בשבועות שאין לבעלי עם מי ללמוד
חייבת לציין שההורים שלי יותר מבוגרים ונשארים הרבה לבד בשבתות וחגים וזה לא קשה להם כ"כ
מה עושים ?
 
אני יש לי שאלה קצת שונה חמותי עובדת מאוד קשה כל השבוע (והיא טיפוס שפחות אוהבת לעשות ) יוצא שהאוכל העיקרי חמי מבשל וכל התוספת המינימליות קונים ואז כל השבת היא לא מגישה רק הבנים מגישים ומורידים מהשולחן יוצא מצב שהיא רמזה לבעלי שאם אני מביאה עוגה סלט או קינוח אני סוג של מתנשאת אליה שאני אם כל העומס שיש לי אני מספיקה והיא לא.וגם שאני מגישה או מנקה את השולחן היא מרגישה לא נעים שהיא יושבת כל הזמן ואני זה שמוציאה הדילמה שלי בעצם שאני מביאה עוגה או סלט שאר בני הבית נהנים בטירוף ממשהו ביתי האם אני צריכה להתחשב אם חמותי בלבד או גם אם שאר בני הבית
כי באמת חמות לא מרגישה נוח כשכלה מנסה לשנות סדרים בבית, במיוחד שזה נלווה לתחושה מסוימת של ביקורת כלפיה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה