מתארחים בשבת אצל החמות ? מה אתם מביאים איתכם ?

נכון מאד. אצל משפחות רבות זה לא מנוחה משום צד, אבל המתארחות בטח לא היו מגיבות: "אני הנחת. את עצמי הבאתי".
"...הוא היה אומר: אורח טוב מהו אומר? כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי: כמה בשר הביא לפני, כמה יין הביא לפני, כמה גלוסקאות הביא לפני, וכל מה שטרח - לא טרח אלא בשבילי. אבל אורח רע מהו אומר: מה טורח טרח בעל הבית זה: פת אחת אכלתי, חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי, כל טורח שטרח בעל הבית זה - לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו..."
(ברכות נח ע"א)

אם כל צד - מארחים ומתארחים יראה אתהמאמץ שהצד שמנגד הקדיש (כן, גם הגעה משמעה טרחה, לא פעם, גם ויתור על המיטה הקבועה ועל המסגרת המוכרת לילד של זמן ומקום - יש ילדים שקשה להם מאד מאד עם השינויים), לצד מבט האורחים שרואים כמה טרחה כרוכה בהכנת שבת ובאירוח, גם כשהוא לא יוצא מגדרו מבחינת תנאים מפנקים - העולם יהיה יפה יותר.
 
בשנים הראשונות להיותינו נשואים אכן היינו מביאים כל מיני (בעיקר מאפים שונים חלות, עוגות וכדו' שאשתי אלופה בהם).
בשנים האחרונות בקושי מתארחים אחת לכמה חודשים..
וכמעט ולא מביאים כלום. אכן לא נעים לכוולם.
אבל העומס היומיומי עם כל הילדים והטרדות בהכנת עצמינו לשבת מונעת את הרצון הטוב.
וזה גם בעיקר הסיבה שפחות מתארחים כי אין כח להיסחב וכו' ורוצים מנוחה אחרי שבוע טירוווף.
כמובן ההורים מאוד רוצים שנגיע אך... הם באים אלינו בשמחה.
כך את חושבת.
תעשי לעצמך תזכורת בפלאפון לעוד כך וכך שנים כשיהיו לך רק גדולים בבית.
ואז הפלאפון יצלצל ותופיע על המסך תזכורת לבדוק איזה אשכול זקן מפרוג ותמצאי שם את האני חושבת ההוא כשהילדים היו קטנים ותחייכי לעצמך ותלכי להמשיך להכין שבת עם כל הפקלאות בלב בראש ובשרירים בשביל הבת בת העשרים ומשהו שמאוד קשה לה עם הילדים והעבודה
לא חושב שהפלא' הנוכחי שלה יחזיק מעמד עוד שנים רבות 😉
לא כדאי לחשוב הולכים ומסתבכים
כי החיים ב"ה יפים אבל בפירוש לא נינוחים- שוב זה גם תלוי בתפיסה
יש לי חברות שלא נושמות ולא ישנות כשהילדים בשידוכים
או כשהבנים/ות בתקופת קבלה למוסדות
אני ב"ה נושמת נהנית ונרדמת בלילה(בשעות שנשאר)

יש הפוגה בדברים מסוימים בוודאי-
מאמינה שמפסיקים לקום בלילות(עוד לא ממש הגעתי לשלב )
מפסיקים להחליף טיטולים
מפסיקים לרוץ מהעובדה בטירוף לקראת 4 למוסדות
מפסיקים לנדנד ילד תורן על הידיים
לפעמים יש מי שישמור בערב

אבל בדברים אחרים זה הרבה הרבה יותר

ב"ה אני כל הזמן אומרת לעצמי ולאחיותי/בנותי
החכמה להנות כל שלב מהדברים המקסימים שיש בו

ואני מנסה כבר שנים ליישם את זה(לא תמיד בהצלחה)
כי מה זה שווה לחכות
כי אז כבר נמצא את עצמינו בשלב שהקן מתרוקן ואז נהיה זקנים ופנסיה ונחשוב אוף למה לא נהננו ולמה בדיוק חיכינו(תסתכלי על הסבתות)- לא שזה לא מקסים רק שלא נגיע אליו בהרגשה שרק חיכינו שהמירוץ יגמר
ההסתכלות על החיים הבריאה והשמחה, למרות המורכבות והתמודדות עם ילדים מאותגרים מעוררת התפעלות ומושא להערצה!
 
בהחלט!
@שולי איטח נשמע שאת אחת שהייתי שמחה לבא להתארח אצלך שבת ;)
גם אצלי יש דברים מאתגרים:)
לא תמיד לנשואים הצעירים קל עם הרעש של הילדים המאתגרים
לא תמיד קל להיות עם המתבגרים והשגעונות שלהם

ולי אישית היה צד אחד שאירח נפלא וצד שני שהיו בו סיפורים קשים

והתלוננתי כמו שרשום כאן- עד שחברתי הצדיקה שלא היה לה אף פעם איפה להתארח מסיבות כואבות אמרה לי יום
אחד כשהייתי עדין צעירה וחשבה שחבל לה לראות אותי כך ואת כל מה שרשמתי פה והרבה ולאט לאט נכנס לי לראש

ואני מודה לה על כך כל היום
 
לנו ההורים גרים מחוץ לעיר ואנו יוצאים מוקדם ומגיעים מוקדם,
ואז אני והבנות עוזרות לסבתא, הם נהנות וגם חמותי נהנית לראות כך את הנכדות ואת הכלה שלה;)
(אצל אמא שלי פחות רלוונטי)
וגם במשך השבת אני עוזרת להן במטבח (חוץ ממה שיותר מעניין שם:))
אני יודעת שחמותי ממש נהנת בזכות זה שאנחנו באים ואנחנו מהזוגות שמוזמנים הכי הרבה,
כך יש לה קשר עם הנכדות ואם הבן שלה וכמובן גם הכלה
אם יצא שתקופה ארוכה לא היינו שם אני שולחת את הבנות שלי לסבתא (עם משהו שיש לי במקפיא כמובןo_O ואם אין אז לא) או שאני מגיע יחד עם בעלי זוגי (לא כדי להכביד אלא כדי לבקר
משתדלים שלא יהיה כזה דבר שההורים במשך שבועיים שלוש לא יראה אף אחד מהמשפחה שלנו
נקודות למחשבה...
 
נערך לאחרונה ב:
מגיבה ממקום של חמות, אמא שמארחת הרבה-
כיף לי לארח וכיף לקבל עזרה
אני יודעת ומחזיקה ראש מה מצב המשפחה משך השבוע וכשזה נראה לא הגיוני אחרי שבוע עמוס
אני ממש לא מרשה להכין שום דבר, אבל כשזה בא מרצונם
מקבלת אותם בברכה, מה שמכינים זה עזרה בדר''כ מודיעים לי מראש מה מכינים
עוגה, סלט, קינוח, לפעמים תוספת חלות כשמדובר בקהל..
זה לא כרטיס כניסה אבל מאוד כיף למתארחים להביא משהו, זה מוסיף להם ונותן הרגשה טובה לכולם!!!
 
מגיבה ממקום של חמות, אמא שמארחת הרבה-
כיף לי לארח וכיף לקבל עזרה
אני יודעת ומחזיקה ראש מה מצב המשפחה משך השבוע וכשזה נראה לא הגיוני אחרי שבוע עמוס
אני ממש לא מרשה להכין שום דבר, אבל כשזה בא מרצונם
מקבלת אותם בברכה, מה שמכינים זה עזרה בדר''כ מודיעים לי מראש מה מכינים
עוגה, סלט, קינוח, לפעמים תוספת חלות כשמדובר בקהל..
זה לא כרטיס כניסה אבל מאוד כיף למתארחים להביא משהו, זה מוסיף להם ונותן הרגשה טובה לכולם!!!
אשריך שאת מחזיקה ראש ומתחשבת
אני מקווה שאת דואגת שגם יאכלו מהתוצרת
 
אשריך שאת מחזיקה ראש ומתחשבת
אני מקווה שאת דואגת שגם יאכלו מהתוצרת
ב''ה מנסה להחזיק ראש משך השבוע, רואה לדבר עם כולם (זה נושא בפני עצמו)

דווקא בעניין אכילת התוצרת אני פחות טובה ולא מסתכלת בצלחות מה אכלו...
כל אחד אוכל מה שאוהב, רק שלא יסתכלו אצלי בצלחת כי אני לא אוהבת הכל
בסה''כ מכל מאכלי השבת אף אחד לא יצא רעב...
 
אני קצת בהלם מכל מה שכתבו כאן,
הלואי וההורים שלכן יחיו בטוב ובנעימים עד 120 ויוכלו לארח אתכן ואתן תרגישו שאתן עושות טובה גדולה
להביא את עצמכן,
אז חוץ מהנושא של כיבוד הורים וגם שהילדים יכירו את סבא וסבתא וייהנו איתם,
תצאו קצת מעצמכן ואני הכי מבינה שבעולם, עומס ועבודה וילדים, אבל כשצריך, עושים,
אז תנצלו את הטוב שיש לכן וכן, תסתכלו על הורים תודו שיש לכן אותם ותראו גם אותם ואת המאמץ שהם עושים בשבילכן.

חמותי נפטרה ל"ע צעירה, ואני וכל המשפחה, הגענו לבית של חמי, כל שבת (כל שבת משפחה אחרת) עם ילדים קטנים, מערים אחרות, נשים עמוסות ועובדות, מוקדם עם כל האוכל , ניקינו את הבית לשבת והשארנו בית נקי ומסודר אחרינו ,
גם בתקופות של לידות ושמחות אחרות, שבתות וחגים, בלי הנחות ובלי התפנקויות , לא אגיד שזה לא היה קשה
אבל, שמחנו שאנחנו יכולים לכבד את חמי וייקרנו ואנחנו מיקרים את האפשרות לכבד ולשמח אותו.
מוסיפה על דברייך
אנחנו היינו נוסעים לסבא והסבתא לצפון, משפחה משפחה ובנוסף כמה פעמים בשנה המשפחה המורחבת, העיקר לכבד את הסבא והסבתא
חסכון כספי לא היה פה - בישלנו הכול, והחיסכון הקטן בחשמל תועל מיידית לדלק לנסיעה הארוכה.
נוחות גם מן הסתם לא הייתה יותר מידי - מלבד הבישולים וההתארגנות המוקדמת והנסיעה הארוכה צריך לסדר, לנקות ולארגן את הבית של סבא וסבתא בבואנו ובצאתנו. וכשנמצאים שם עם המשפחה המורחבת בכלל הבלגן חוגג, 5 משפחות בבית עם שני חדרי שינה פנויים בלבד! (רק בפעם האחרונה שהיינו שם אחרי שגם הסבתא נפטרה היו שלושה, ואז הצטרף זוג נוסף לחגיגה)
מובן שמנוחת הגוף והנפש בבלגן הזה לא היה יותר מידי.
ועדיין הלוואי הלוואי שיכולנו לעשות את זה עוד פעמים. לא חושבת שהיינו נקשרים כ"כ לסבא והסבתא אם לא כל הנסיעות האלו, ובתור הילדים דאז, וואו כמה שזה שווה.
 
ב''ה מנסה להחזיק ראש משך השבוע, רואה לדבר עם כולם (זה נושא בפני עצמו)

דווקא בעניין אכילת התוצרת אני פחות טובה ולא מסתכלת בצלחות מה אכלו...
כל אחד אוכל מה שאוהב, רק שלא יסתכלו אצלי בצלחת כי אני לא אוהבת הכל
בסה''כ מכל מאכלי השבת אף אחד לא יצא רעב...
התכונתי שאם אנשים מביאים אוכל שאת טועמת מזה ולא סתם טרחו
 
לא נראה לי שהתייחסו לנקודה הזו
אצלי זה תלוי תקופות בחיים. ממש
תקופות שבבית שלי בעצמי קשה לי להכין שבת לבד או אוכל מבושל, כמו תחילת הריון ואחרי לידה- אז באירוח לפעמים אני קונה ליד הבית שלי דברים שחמותי צריכה וכו אבל להכין פחות. בשבת עצמה אני משתדלת לעזור- שוב כשיש לי תינוק קטן אני לא מנהלת את זמני.
ברגיל- מאד משתדלת להביא מה שמקל כמו שטיפת חסות, ופעולות קטנות אחרות שהן עול מעצבן
ובשבת עצמה- כמובן לעזור להכין את הסלטים, להגיש ולהוריד מה השאלה בכלל
איך שנראה לי, אמי וחמותי לוקחות בשמחה חלק בעזרה בתקופות שקשות לי
 
לא חושבת שהורים ישמחו לקבל עזרה בכל מחיר ובכל מצב...
לא לקנות אוכל ולא בסדר גודל שחייבים להביא משהו
הורים תמיד יקבלו את הילדים לאירוח בכייף ובשמחה בפרט כשזה צורך וזה עזרה
לפני לידה, תקופה לחוצה וכדו' העניין לדעתי הוא בכללי, הרצון להגיש עזרה האשה או הבעל או הילדים זה כל הסיפור
אבל בהחלט, לא כרטיס כניסה!!! לא חובה!!! ממש לא!!!
 
לי מאוד קשה להתארח

טכנית ונפשית התארחות היא עול ענק בשבילי.


הפתרון שלי הוא לארח.
ברוך השם יש לי את ההיתכנות והיום אני מארחת את שתי הצדדים וכולנו מרוצים.

יוצא ששנה וחצי לא התארחתי אצל ההורים וטוב לי וטוב להם ככה.
 
אנחנו כמעט לא מתארחים אצל חמותי, אבל כשכן שמגיעים אני תמיד מתקשרת לשאול מה להכין וחמותי מקבלת את זה כמובן מאליו ומביאה לי רשימה.
להורים שלי אנחנו מגיעים הרבה ואני תמיד שואלת מה להביא עד שאמא שלי התרגלה והיא כבר מראש מבקשת שאכין בהתאם למה שהיא צריכה.
 
אני יש לי שאלה קצת שונה חמותי עובדת מאוד קשה כל השבוע (והיא טיפוס שפחות אוהבת לעשות ) יוצא שהאוכל העיקרי חמי מבשל וכל התוספת המינימליות קונים ואז כל השבת היא לא מגישה רק הבנים מגישים ומורידים מהשולחן יוצא מצב שהיא רמזה לבעלי שאם אני מביאה עוגה סלט או קינוח אני סוג של מתנשאת אליה שאני אם כל העומס שיש לי אני מספיקה והיא לא.וגם שאני מגישה או מנקה את השולחן היא מרגישה לא נעים שהיא יושבת כל הזמן ואני זה שמוציאה הדילמה שלי בעצם שאני מביאה עוגה או סלט שאר בני הבית נהנים בטירוף ממשהו ביתי האם אני צריכה להתחשב אם חמותי בלבד או גם אם שאר בני הבית
 
אני יש לי שאלה קצת שונה חמותי עובדת מאוד קשה כל השבוע (והיא טיפוס שפחות אוהבת לעשות ) יוצא שהאוכל העיקרי חמי מבשל וכל התוספת המינימליות קונים ואז כל השבת היא לא מגישה רק הבנים מגישים ומורידים מהשולחן יוצא מצב שהיא רמזה לבעלי שאם אני מביאה עוגה סלט או קינוח אני סוג של מתנשאת אליה שאני אם כל העומס שיש לי אני מספיקה והיא לא.וגם שאני מגישה או מנקה את השולחן היא מרגישה לא נעים שהיא יושבת כל הזמן ואני זה שמוציאה הדילמה שלי בעצם שאני מביאה עוגה או סלט שאר בני הבית נהנים בטירוף ממשהו ביתי האם אני צריכה להתחשב אם חמותי בלבד או גם אם שאר בני הבית
אולי תתקשרי לפני שאת מכינה ו"תתיעצי איתה " מה היא חושבת שיקל עלייה ואת תוכלי להכין..
 
במחילה - תרשו לי לפתח קצת את נושא "בנית הקן"
אני מכירה זוגות מבוגרים שפשוט לא מסוגלים לעבור שבת לבד ואולי גם לא סעדוה אחת...
זוגות אלה מצפים שיבואו להתארח בכדי לא "להרגיש לבד..."
ואז הצעירים מרגישים חובה ...כיבוד הורים....להגיע למרות הקושי
לצערנו - זוג שלא בנה ופיתח תקשורת בריאה בגיל צעיר
ירגיש את זה בגיל הבוגר...
ואני מציעה- חייך קודמים!
אמנם גם אני הרגשתי מבוכה לעשות שבת עם בעלי הצעיר אך למעשה לא היתה לנו ברירה
אצל ההורים שלו לא היה מקום ואצל ההורים שלי היתה בעיה אחרת אבל בהחלט התארחנו .
למדנו "לשחק אבא ואמא" למדנו להגיע להבנה איך אנחנו רוצים שולחן שבת

פשוט בנינו את הקן שלנו
היום אנחנו לא צעירים וב"ה מצפה לשבת למרות שאנחנו שונים מאד פיתחנו תקשורת בריאה שנבנתה בסבלנות וביזע.

הענין פועל משני הכיוונים ולא סותר לארח ולהתארח בחגים ומידי כמה חודשים בשבת בשמחה ואהבה
שמחה שהעלת את הנושא מהזווית שלך בתור הורה ,
השוויגער שלי אומנם לא מבוגרת אבל הבית שלה כמעט ריק כל השבוע :2 נשואים + 2 בישיבות
בבית רק גיסתי בבית ספר ,
היא ממש לא אוהבת להיות לבד וכל עוד היינו זוג יחיד לא יכולנו לדלג על שבת שניה אצלה
היום כבר יש עוד זוג והיא מארחת עוד אנשים ומשפחה מסביב אבל הבעיה נשארה בחגים ...
קשה לחמותי להבין שבעלי רוצה להיות בשמחת תורה במנין ובקהילה שלו ,מבחינתה כיבוד הורים קודם אפילו שניסנו פעמיים ובעלי כ"כ לא נהנה שלא הרגיש חג (מדובר בקהילה מבוגרת יחסית ) או בשבועות שאין לבעלי עם מי ללמוד
חייבת לציין שההורים שלי יותר מבוגרים ונשארים הרבה לבד בשבתות וחגים וזה לא קשה להם כ"כ
מה עושים ?
 
אני יש לי שאלה קצת שונה חמותי עובדת מאוד קשה כל השבוע (והיא טיפוס שפחות אוהבת לעשות ) יוצא שהאוכל העיקרי חמי מבשל וכל התוספת המינימליות קונים ואז כל השבת היא לא מגישה רק הבנים מגישים ומורידים מהשולחן יוצא מצב שהיא רמזה לבעלי שאם אני מביאה עוגה סלט או קינוח אני סוג של מתנשאת אליה שאני אם כל העומס שיש לי אני מספיקה והיא לא.וגם שאני מגישה או מנקה את השולחן היא מרגישה לא נעים שהיא יושבת כל הזמן ואני זה שמוציאה הדילמה שלי בעצם שאני מביאה עוגה או סלט שאר בני הבית נהנים בטירוף ממשהו ביתי האם אני צריכה להתחשב אם חמותי בלבד או גם אם שאר בני הבית
כי באמת חמות לא מרגישה נוח כשכלה מנסה לשנות סדרים בבית, במיוחד שזה נלווה לתחושה מסוימת של ביקורת כלפיה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה