כבישים שאלת השאלות: מה הפתרון האמיתי לפקקים בישראל?

[חגי פאהן]

בכל עיר גדולה בעולם יש המון פקקים כל יום. וישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, דהיינו שדווקא פה האוכלוסיה יותר עירונית באחוזים גבוהים. והערים החרדיות הן מהצפופות ביותר (בני ברק העיר השביעית בעולם בצפיפות! והראשונה בארץ. אחריה גבעתיים, מודיעין עילית, בת ים, אלעד, ביתר עילית). לכן צריך לשאוף לצאת מהעיר, לעבור לגור באזורים דלילים. ויש כאלה בצפון, בדרום ואפילו במרכז. את בני ברק או ירושלים אי אפשר להציל, אל תנסו. תושב בית חלקיה, עמנואל או אור הגנוז לא יודע מה זה פקק. והשמועה אומרת שבאירופה שלפני המלחמה רוב היהודים גרו בכפרים.

יש כעת כמה יוזמות להקים ישובים/מושבים חרדיים, וזה כיוון מבורך.

 

[כהן אמיתי]

הפתרון הוא נת''צ + 3 בכל הארץ
כל עובד יגייס את חבריו לרכב והכל יזרום יותר מהר
במקביל עידוד תחבורה שיתופית לחברות מ20 עובדים ומעלה שנה ראשונה יתוקצב ע''י המדינה ב100 % ואח''כ ירד
כך ידללו את כמות הרכבים בכבישים והתח''צ יוכל לתפקד בצורה מהירה יותר

 

[לדעת 1]

משאיות יכולים רק בשעות הערב ליסוע רמזורים שקולטים את הכמות של הרכבים ואז זכות קדימה לצומת אם כמות רכבים כמו חיישן של מצלמת מהירות בכביש

 

[רחליטה]

גם המגיבים על לונדון אולי יש פקקים במרכז העיר ממש אבל בשכונות לא. ובגלל התחב"ץ הנפלא זה לא מעניין שהמרכז פקוק כי בשניות מגיעים ברכבת תחתית לכל מקום.
אני לא אכתוב את כל הפרטים אבל בעיקרון יש מדד שמודד כמות רכבים מול אוכלוסייה. אם בישראל ירדו מהכביש 10-20% מהרכבים לא יהיו פקקים בישראל. ז"א שבודאי שבכניסה לאירוע או ברחוב אגריפס ליד השוק יהיה פקק וגם אם יש תאונה או משאית פורקת סחורה . אבל האירוע הזה שנוסעים בכביש שש או בי-ם ת"א ועומדים סתם בלי סיבה יגמר.

הסיבה לכמות הרכבים המטורפת בישראל (מעניין האם זה גם ביחס למקומות אחרים. וצריך לבדוק ערים מול ערים) היא שאין פה תחב"ץ אם לפעמים אדם אומר לעצמו בא נצא בתחב"ץ סביר להניח שהוא לא יסלח לעצמו על השטות הזאת.

אם יהיה אוטובוס כל כמה דקות ויהיה קל להגיע ממקום למקום אין סיבה שאנשים יוציאו הון על רכבים

את הפסקה הבאה תושבי מודיעין עילית צריכים לקרוא עד הסוף ואז להתעצבן עלי.

בשנת תשע"ד אני זוכרת שבמודיעין עילית לא ידעו מה זה אוטובוסים. היה שם ממש קצת קווים ובלי תדירות . כולם הלכו ברגל או בטרמפים ודרייברים. ואז בחורף הגיע חברת קווים והתחילה עם מלא אוטובוסים. בהתחלה קראנו לזה המוניות. כי אף אחד לא נסע בזה אבל צ'יק צ'אק הם התפוצצו באנשים שלמדו להתנייד בתחב"ץ יעיל מהיר זמין וזול כן זול זה פקטור (אולי תחב"ץ חינם ידחוף אנשים בנוסף לתגבור) .
יתכן ובהמשך החברות כבר פישלו שם אבל אני כבר לא הסתובבתי שם

ועוד נקודה . זיהום אויר
הנתונים במוצאי יום כיפור כל שנה על מדד זיהום האוויר שיורד ב99% מוכיח שלא המפעלים מזהמים אלא הרכבים הפרטיים . רואים את זה במרכזי הערים שאין בהם תעשייה (ת"א) וכו' מה גם שתנורי המפעלים ממשיכים לפעול על ריק בהרבה מהמקרים כדי לא להיהרס .
אם נוציא את הרכבים הפרטיים מהמשואה אולי נרוויח עוד נקודה

 

[קרעפט]

נהגים שעוקפים פקק שיש בימינה או שמאלה ואח''כ חותכים ונדחפים רגע לפני הפניה הם גם ממגבירי הפקקים
נהגים שנכנסים לצומת אפילו שהכביש הבא עמוס
קיצר תרבות הנהיגה כאן היא תורמת הרבה לכבישים פקוקים
עוד לא דברנו על כשלי תכנון ביציאה מירושלים למשל יש איזה קטע שעשו עליה קצת לפני מבשרת מה שגורם לכל הרכבים הכבדים או החלשים להאט והרי לך פקק קבוע ולא תגיד שזה כביש שתוכנן בשנןות השישים

 

[ליטאי פשוט]

בשנת תשע"ד אני זוכרת שבמודיעין עילית לא ידעו מה זה אוטובוסים. היה שם ממש קצת קווים ובלי תדירות . כולם הלכו ברגל או בטרמפים ודרייברים. ואז בחורף הגיע חברת קווים והתחילה עם מלא אוטובוסים. בהתחלה קראנו לזה המוניות. כי אף אחד לא נסע בזה אבל צ'יק צ'אק הם התפוצצו באנשים שלמדו להתנייד בתחב"ץ יעיל מהיר זמין וזול כן זול זה פקטור (אולי תחב"ץ חינם ידחוף אנשים בנוסף לתגבור) .

בתחילת הדרך של חברת קווים במו"ע המצב היה כ"כ טוב שרוב חברות המוניות פשטו רגל/החליפו בעלות בתוך תקופה קצרה

 

[כוכב103]

בשנת תשע"ד אני זוכרת שבמודיעין עילית לא ידעו מה זה אוטובוסים. היה שם ממש קצת קווים ובלי תדירות . כולם הלכו ברגל או בטרמפים ודרייברים. ואז בחורף הגיע חברת קווים והתחילה עם מלא אוטובוסים. בהתחלה קראנו לזה המוניות. כי אף אחד לא נסע בזה אבל צ'יק צ'אק הם התפוצצו באנשים שלמדו להתנייד בתחב"ץ יעיל מהיר זמין וזול כן זול זה פקטור (אולי תחב"ץ חינם ידחוף אנשים בנוסף לתגבור) .
יתכן ובהמשך החברות כבר פישלו שם אבל אני כבר לא הסתובבתי שם

נכון מאוד
וסוף הפסקה מסביר את הפתרון
אם היתה תחבורה ציבורית אמינה הפתרון היה כאן ועכשיו
תראו את הרכבת הקלה בירושלים - אנשים לא לוקחים רכבים למרכז העיר
גם אנשים עשירים מעדיפים אותה על פני רכב פרטי
זה באמת הפתרון
רק מה? שבניית רכבות כאלו יוצרות עומס ובלגן הזוי...
ויכולות להרוס עיר שלימה למשך עשור...

 

[אליז]

רכבות, רכבות, רכבות!

רכבת לכל עיר בארץ—נגישה, מהירה, עם תחנות בלב הערים.

דמיינו בית שמש עם ארבע תחנות רכבת, ורכבות שמגיעות לשלוש תחנות שונות בירושלים, שמכל אחת מהן מסתעפת רכבת קלה לכל רחבי העיר—מי בכלל היה צריך רכב?

 

[פנחס ציור עיפרון]

רכבות, רכבות, רכבות!

רכבת לכל עיר בארץ—נגישה, מהירה, עם תחנות בלב הערים.

דמיינו בית שמש עם ארבע תחנות רכבת, ורכבות שמגיעות לשלוש תחנות שונות בירושלים, שמכל אחת מהן מסתעפת רכבת קלה לכל רחבי העיר—מי בכלל היה צריך רכב?

מסכים לגמרי

 

[חרישאי]

למי שיש גישה ליוטיוב, יש ערוץ בשם "עיר לחיות בה".
הוא מעלה את הבעיות ואת מה יותר טוב באירופה שלא עשו בארץ. זה הרבה יותר מתחב"צ וכבישים.
זה בניית תשתיות מרמת האפס, כולל איך בונים ערים ויישובים, איך יוצרים מרחב מגורים שמעודד הליכתיות, וכו' וכו', זה הרבה יותר מכמה אוטובוסים וכמה רכבות

 

[די]

נת"צ זה הפיתרון הכי פשוט.
אם יש לאוטובוס מסלול ייעודי הוא לא יתקע בפקקים.
כמה שהתחב"צ תהיה "איכותית" אם היא תעמוד בפקקים עם כולם אז היא לא תהיה איכותית.
צריך לרשת את מדינת ישראל כל כביש ראשי לצבוע נתיב אחד באדום, וכן נתיב בכל כביש ראשי בערים.
גם 3 תחנות רכבת בכל עיר גדולה, זה ממש לא עוזר. איך בדיוק נגיע לתחנת רכבת אם האוטובוסים תקועים בפקק?

 

[פנחס ציור עיפרון]

תכנית ליעילות התשתיות על פי gpt האם אתם מסכימים איתו ?

ספוילר: תכנית אסטרטגית

תוכנית אסטרטגית לשיפור תשתיות התחבורה בישראל​

מטרה​

יצירת מערכת תחבורה יעילה, מתקדמת ונגישה שתאפשר ניידות מהירה ונוחה לכלל האזרחים תוך הפחתת עומסי התנועה, זיהום האוויר ותלות ברכב הפרטי.

---

1. ניתוח מצב קיים – הגורמים המשפיעים על התחבורה בישראל​

א. תכנון מוטה רכב פרטי​

• העדפה היסטורית לכבישים וחניונים על פני תחבורה ציבורית.
• מחסור בתחבורה ציבורית יעילה במיוחד בפריפריה.
• חוסר חיבוריות בין אמצעי התחבורה השונים.

ב. גורמים בירוקרטיים וניהוליים​

• פיצול סמכויות בין גופים שונים (משרד התחבורה, נת"ע, נתיבי ישראל, רכבת ישראל, הרשויות המקומיות).
• חוסר תיאום בין הפרויקטים השונים.
• עיכובים רבים בפרויקטים עקב רגולציה מסורבלת.

ג. גידול אוכלוסייה מואץ​

• אוכלוסיית ישראל גדלה במהירות, אך התשתיות לא עומדות בקצב.
• אזורי מגורים מתרחבים ללא פתרונות תחבורה מתאימים.

ד. בעיות בתקצוב ובתעדוף השקעות​

• תקציבים גבוהים מופנים לכבישים במקום לתחבורה ציבורית.
• פרויקטים ארוכי טווח סובלים מעיכובים בגלל חילופי ממשלות.

---

2. פתרונות אסטרטגיים וצעדים לביצוע​

א. חיזוק והרחבת תחבורה ציבורית​

1. פיתוח והאצת פרויקטים של רכבות קלות ומטרו​

• הקמת המטרו בגוש דן בלוח זמנים מהיר יותר עם עדיפות תקציבית.
• הרחבת הרכבת הקלה לערים נוספות כמו חיפה, באר שבע, וירושלים.
• האצת פרויקטים של רכבות פרבריות עם חיבורי משנה לערים קטנות ויישובים בפריפריה.

2. שיפור קווי האוטובוסים והגברת האמינות​

• הגדלת תדירות האוטובוסים בכל הארץ.
• יצירת מערכת אוטובוסים מהירים (BRT) בערים גדולות.
• חיבור טוב יותר בין האוטובוסים לרכבות כדי למנוע כפילויות ולשפר את הקישוריות.

3. השקעה במודלים חדשניים לתחבורה ציבורית​

• קידום שאטלים חכמים לפי ביקוש באזורים דלילי אוכלוסין.
• שימוש במידע בזמן אמת לתכנון קווי נסיעה דינמיים.

---

ב. צמצום השימוש ברכב פרטי​

1. אגרות גודש וצמצום חניות במרכזי ערים​

• הטלת אגרות גודש בכניסה לתל אביב ובירושלים, בדומה ללונדון וסינגפור.
• צמצום מקומות חניה במרכזי ערים כדי לעודד מעבר לתחבורה ציבורית.

2. עידוד קארפול ושיתוף רכבים​

• יצירת מערכת תמריצים לנסיעה שיתופית ברכבים פרטיים.
• פריסת נתיבים ייעודיים לרכבים מרובי נוסעים (HOV lanes).

3. קידום תחבורה ירוקה​

• פיתוח שבילי אופניים נרחבים והפיכתם לאמצעי תחבורה אמיתי ולא רק אופציה פנאי.
• הרחבת תשתיות לכלי רכב חשמליים והתקנת תחנות טעינה ציבוריות בכל רחבי הארץ.

---

ג. תכנון עירוני ותחבורתי נכון​

1. חיזוק תכנון עירוני מבוסס תחבורה ציבורית (TOD)​

• עידוד בנייה רוויה וצפופה סביב תחנות רכבת ותחבורה ציבורית ראשית.
• פיתוח אזורי תעסוקה ומגורים כך שיפחיתו צורך בנסיעות ממושכות.

2. יצירת מסדרונות תחבורה ציבורית מהירה​

• הקצאת נתיבי תחבורה ציבורית בלעדיים בכל הערים הגדולות.
• שילוב חשיבה תחבורתית בכל תכנון של שכונות חדשות.

---

ד. רפורמות ניהוליות ורגולטוריות​

1. ריכוז סמכויות תחת גוף תחבורה מרכזי​

• יצירת רשות תחבורה ארצית אחת שתנהל את כל התחבורה הציבורית והתשתיות במדינה.
• הגברת הפיקוח על ביצועי התחבורה הציבורית ומתן בונוסים לזכיינים על שיפור שירות.

2. הקלה על בירוקרטיה בפרויקטים תחבורתיים​

• קיצור תהליכי אישור לפרויקטים של תחבורה ציבורית.
• הפחתת עיכובים שנגרמים בשל התנגדויות מקומיות על ידי קביעת מסלולי תכנון מהירים.

---

3. שלבי ביצוע – לוח זמנים מומלץ​

שלב 1: תוך 3 שנים (2025-2028)​

• הרחבת נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) והגדלת תדירות האוטובוסים.
• התחלת אגרות גודש בתל אביב ובירושלים.
• פיתוח מסלול מואץ להשלמת המטרו ורכבות קלות.

שלב 2: תוך 5-10 שנים (2028-2035)​

• השלמת המטרו בגוש דן.
• יצירת חיבורים חדשים ברכבת הפרברית והמהירה.
• הקטנת השימוש ברכב פרטי ב-30% במרכזי ערים.

שלב 3: תוך 15 שנה (2035-2040)​

• מערכת תחבורה ציבורית שלמה, נוחה ויעילה בכל הארץ.
• חיבור מלא בין תחנות, אוטובוסים, אופניים ורכבות.
• שיפור איכות החיים על ידי הקטנת פקקים וזיהום אוויר.

---

סיכום​

תוכנית זו מבוססת על שילוב של פתרונות שכבר יושמו בהצלחה במדינות אחרות תוך התאמה לישראל. השינוי אמנם לא יקרה בן לילה, אך עם מחויבות ממשלתית וציבורית, ניתן להוציא את ישראל מהפקקים ולהפוך אותה למדינה עם תחבורה ציבורית מתקדמת, מודרנית ויעילה.

 

[די]

רכב פרטי זה דבר גרוע שצריך להוציא מהחוק, חוץ ממקרים מסויימים.

 

[ספרא רבא]

פרויקט התחבורה למירון מוכיח שחצי מיליון איש בלעה"ר יכולים להגיע לנקודה מסוימת במהירות, בתחבורה ציבורית.
את המהירות המקסימלית שניתן להגיע אילו אפשרות הנסיעה לשם היתה ברכבת ניתן רק לדמיין.

 

[שם משתמש: נחוץ]

האשכול הזה ודומיו מוכיח שוב ושוב:
גדולה שנאת בלי רכבים לבעלי רכבים..
מי נראה לכם מרוויח 30,000 וחי רק על 'שופוני' שיסע ברכבת או באוטובוס? (ועוד ילך ברגל עד העבודה/בית)
קחו בחשבון: להוריד רכבים - לא יקרה.

 

[די]

מי נראה לכם מרוויח 30,000 וחי רק על 'שופוני' שיסע ברכבת או באוטובוס? (ועוד ילך ברגל עד העבודה/בית)

2 אפשרויות:
1. להגביל את כמות הרכבים המותרים לעלות על הכביש כמו בסינגפור (בעצם להוציא את הרכב הפרטי מהחוק). סינגפור מדינת סופר מתקדמת עם תחבורה איכותית מאוד.
2. לעשות נת"צ שהאוטובוסים יטוסו בו, והרכבים הפרטיים יתקעו בפקק בנתיב השני, ואז מי שמרוויח 30,000 ש"ח וכל דקה יקרה לו יוכל להחליט בעצמו האם הוא מעדיף לנסוע שעה ברכב פרטי, או 10 דק' באוטובוס (זה מה שקורה במנהטן).

 

[נבחר]

אני יודע מה לא פיתרון:
להרחיב כבישים בעוד נתיב.
כביש 1 הורחב בנתיב שלישי במיליארד וחצי שח לפני עשור, פקוק כעת לאורך רוב שעות היום.
כביש 6 הורחב בנתיב שלישי לפני עשור, פקוק, כעת מורחב לנתיב רביעי, ונדבר עוד עשור.
נתיבי אילון בכלל, אין צורך לדבר.
כביש 38 הורחב ל 2 נתיבים, כבר היום פקוק בשעות העומס, וכשבית שמש תגמור להתאכלס לא יהיה ניתן לזוז בו.
והערה קטנה לגבי נתצ:
נתצ כיום לא רלוונטי בכלל, כמעט לא מועיל, ויעיד הנתצ בכביש 1 ובכביש 20.
מתי כן הוא יכול להועיל?
דבר ראשון שיהיה ריק, כן ריק לגמרי מכוניות, לא + 3 ולא + 2.
דבר שני, שיהיה מתחילה ועד סוף, רשת של נתצים, כמו המטרונית בחיפה לדוג'. לא רק קמ ספורים, באמצע שום מקום.
והכי חשוב שיתוגבר באוטובוסים רציפים. כל עוד רק עושים נתצ אבל לא דואגים לתחבורה שתסע שם בתדירות גבוהה, מה הועלנו.

 

[אליז]

האשכול הזה ודומיו מוכיח שוב ושוב:
גדולה שנאת בלי רכבים לבעלי רכבים..
מי נראה לכם מרוויח 30,000 וחי רק על 'שופוני' שיסע ברכבת או באוטובוס? (ועוד ילך ברגל עד העבודה/בית)
קחו בחשבון: להוריד רכבים - לא יקרה.

אין לך מושג כמה ממשתמשי הרכבת הקלה הם אנשים שחיים טוב מאוד - הם פשוט מעדיפים לא לבזבז חצי יום בפקקים, תקועים בין נהגים עצבניים שצופרים בלי הפסקה.

 

[יצאתי להפוגה]

אילו המושכות בידכם..

באיזה מדינה אין פקקים?

 

[די]

באיזה מדינה אין פקקים?

כמעט בכל המדינות הנורמאליות בעולם יש אפשרות להתנייד בתחבורה ציבורית ללא פקקים. מלבד בישראל.