התייעצות מענין לשמוע מהורים

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
עונש לילד ששיחק באש
וזה כבר פעם שניה
עונש ארוך או סטירה ודאי
מה חושבים
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
למה הוא שיחק באש?
הוא היה משועמם?
בלי השגחה?
כשזה קורה יותר מפעם אחת, חשוב להשקיע בבירור הסביבה של הילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לדעתי ילד שמשחק באש לא מודע לתוצאה של המעשים שלו.
לכן צריך לעבוד אתו על מודעות למעשים ותוצאות.
האם יש עוד דברים שהוא עושה ברגע של חוסר מחשבה?
אם כך לדעתי חונך חיצוני או אפילו חוג (כמו למשל התעמלות שזה דורש אימון)
שייתן לו חיזוק וילמד אותו לחשוב רגע לפני שנגרם נזק יכול לעזור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
למה אתם מתכוונים??
הכוונה, אם הורה בדרך כלל תמיד מעניש וכיוצא בזה, לא תעזור הפעולה של העונש וכל כיוצא בזה....
בשביל לגרום לילד לא לעשות שוב, בצורה של עונש כי הוא עשה דבר חמור או מכה על היד, צריך להיות אדם רגוע מאוד, כך שילד ידע שהמעשה שהוא עשה היה מעשה חריג.

עכ"פ, זה כבר עבר לא תוכל לתת לו עונש על אתמול או סטירה על מעשה שהיה מכבר, אלא להשים לב שלא יהיה הגפרורים במקום הישג יד של הילד, ולנסות להסביר לו בצורה ברורה וברצינות פנים אל פנים בטון רציני וברור "בזה לא נוגעים".

מסר כזה מועיל מאוד...

שוב אני לא מומחה זו עצתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הכוונה, אם הורה בדרך כלל תמיד מעניש וכיוצא בזה, לא תעזור הפעולה של העונש וכל כיוצא בזה....
בשביל לגרום לילד לא לעשות שוב, בצורה של עונש כי הוא עשה דבר חמור או מכה על היד, צריך להיות אדם רגוע מאוד, כך שילד ידע שהמעשה שהוא עשה היה מעשה חריג.

עכ"פ, זה כבר עבר לא תוכל לתת לו עונש על אתמול או סטירה על מעשה שהיה מכבר, אלא להשים לב שלא יהיה הגפרורים במקום הישג יד של הילד, ולנסות להסביר לו בצורה ברורה וברצינות פנים אל פנים בטון רציני וברור "בזה לא נוגעים".

מסר כזה מועיל מאוד...

שוב אני לא מומחה זו עצתי
לא מומחה אבל אבא??
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
לא הבן שלי אבל כזה דיון היה אצלנו
היו שטענו חס ושלום מכה לילד אסור בשום אופן
והיו שטענו על כזה דבר מותר לתת מכה
אני טענתי את מה שאלמוג טען
השאלה, כיצד אתם מתנהגים עם הילד?
פעמים שהדברים יעזרו פעמים שלא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
בן כמה הילד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לא מומחה אבל אבא??
נכון,
אבל זה שאני אבא לא אומר שאני יודע

מעשה שהיה אצלי עם הבת שלי שנגעה בארון הספרים שלי והתחילה להוציא לי ספרים ולהרוס לי אותם,
אני מאוד מקפיד על הספרים שלי ודברים כאלו ממש מעצבנים אותי, פשוט צעקתי עליה כאילו היא נגעה בחשמל,
מאז ועד היום היא וכל הילדים שב"ה נולדו אחריה לא מעיזים לגעת, האם המעשה הזה נכון?
פשוט שלא.
אחרי שנים עשיתי קורס והוא הסביר להעביר מסר פנים מול פנים ברצינות ובקול רציני מאוד, מועיל יותר, עשיתי את זה וזה באמת פועל. אז זו עצה שבאמת מועילה אבל בגלל שאני לא מומחה אני לא יכול לקחת אחריות על זה חחחחח
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לדעתי צריך למצוא את העונש שמבטא 'סיבה = תוצאה'.
הילד צריך להבין דרך העונש מהי הסיבה שבגללה אסור לו לשחק באש.

אגב, זו גישתי בכל עונש על מעשה לא רצוי.
זה לא קל, למצוא תמיד במקוריות את העונש המתאים,
אבל זה פשוט עובד!
והכי חשוב: זה פשוט הוגן וצודק כלפי הילד, מבחינה מוסרית וחינוכית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
גם אם הילד בן שלוש
וגם אם הוא בן 12
יש סוג אופי של ילד וסוג אופי של אבא שמכה על היד זה בסדר
ויש אופי שזה השם ישמור
מעניין שפעם זה היה דבר הכי שימושי ולא חשבו מספיק כל מקרה לגופו
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
גם אם הילד בן שלוש
וגם אם הוא בן 12
יש סוג אופי של ילד וסוג אופי של אבא שמכה על היד זה בסדר
ויש אופי שזה השם ישמור
מעניין שפעם זה היה דבר הכי שימושי ולא חשבו מספיק כל מקרה לגופו
משום מה האשכול פה מזכיר לי את האשכול הזה -
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בן כמה הוא?
יש בעיות רקע? בעיות תחושה/ רגשיות/ ה. קשב וכו'?

הבן שלי היום בן 10. מגיל 6 בערך יש לו משיכה נוראית לאש, גפרורים וסה"כ לכל האדום- כתום הזה.
הוא ילד עם ויסות חושי ורגשי ירוד. צריך ריגושים בכמות גבוהה.
בהתחלה ניסיתי להסביר/ להעניש/ לצעוק.
יום אחד, שכנה התקשרה אלי שהיא ראתה אותו יורד עם גפרורים לכיוון היער שליד הבית.
באותו רגע נפל לי האסימון שאם אני לא אתן לו לחוות את החוויה בצורה מבוקרת אז היא תהיה בצורה לא מבוקרת.
מאז- אנחנו עושים ביחד הרבה פעמים מדורונת בחצר (הפרטית). מכינים קטוצ'קעס ביחד, טונה מעושנת, בחנוכה משחקים טפטופי נרות על נייר כסף.
והוא יודע שאם הוא מרגיש צורך להתעסק באש הוא אומר לי ואנחנו ביחד חושבים מה מתאים עכשיו. (יכול להיות אפילו רק לעמוד ביחד ליד הכיריים ולשרוף שיפוד... כמובן עם כוס מים ליד בשביל החינוך ;) )

אני בטוחה שיהיו כאלו שיחרדו אבל זו הדרך שאני בחרתי בתור אמא להתמודד עם העניין. (אחרי שדרכים אחרות לא עזרו כאמור ואף החריפו את הבעיה)

לילד 'רגיל' אולי באמת צריך הצבת גבולות במקרה כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
בן כמה הוא?
יש בעיות רקע? בעיות תחושה/ רגשיות/ ה. קשב וכו'?

הבן שלי היום בן 10. מגיל 6 בערך יש לו משיכה נוראית לאש, גפרורים וסה"כ לכל האדום- כתום הזה.
הוא ילד עם ויסות חושי ורגשי ירוד. צריך ריגושים בכמות גבוהה.
בהתחלה ניסיתי להסביר/ להעניש/ לצעוק.
יום אחד, שכנה התקשרה אלי שהיא ראתה אותו יורד עם גפרורים לכיוון היער שליד הבית.
באותו רגע נפל לי האסימון שאם אני לא אתן לו לחוות את החוויה בצורה מבוקרת אז היא תהיה בצורה לא מבוקרת.
מאז- אנחנו עושים ביחד הרבה פעמים מדורונת בחצר (הפרטית). מכינים קטוצ'קעס ביחד, טונה מעושנת, בחנוכה משחקים טפטופי נרות על נייר כסף.
והוא יודע שאם הוא מרגיש צורך להתעסק באש הוא אומר לי ואנחנו ביחד חושבים מה מתאים עכשיו. (יכול להיות אפילו רק לעמוד ביחד ליד הכיריים ולשרוף שיפוד... כמובן עם כוס מים ליד בשביל החינוך ;) )

אני בטוחה שיהיו כאלו שיחרדו אבל זו הדרך שאני בחרתי בתור אמא להתמודד עם העניין. (אחרי שדרכים אחרות לא עזרו כאמור ואף החריפו את הבעיה)

לילד 'רגיל' אולי באמת צריך הצבת גבולות במקרה כזה.
כל הכבוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לא הבן שלי אבל כזה דיון היה אצלנו
1739733818558.png
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

יש לי שכנים, קצת בעייתיים.
השבוע יום אחד אני בחדר מדרגות, שומעת מהבית שלהם צעקות מחרידות, קללות מזעזעות, (לא משהו בטווך הסביר בכלל. כלומר אני יודעת שכמעט בכל בית, בפרט בחופש, ובפרט שלא ברור לי מה המצב המשפחתי שם בכלל, יש הרמת קול, ואפילו הרמת יד. אני מדברת לא מדברת על צעקות בנוסח "ילדה רעה" "תכף תקבל סטירה" או דברים כאלו. הרבה הרבה יותר גרוע. מילים שאי אפשר להעלות על הכתב, ומזעזע לשמוע שילד קטן שומע בכלל מילים כאלו. אם הייתי עם הילדים הייתי בורחת משם כל עוד רוחי בי שלא ישמעו). וכל זה מופנה לילדה שנראית בת 5-6 בערך (שמעתי גם שם.)
מצד שני בין השאר היה משפט של "אל תדאגי זה כבר הגיע לרווחה".
מפניה לרב שלא מכיר את הסיפור, הוא אמר לפנות לרב שלהם.
הבעיה היא שאין לי מושג מיהו, לא בטוחה שיש אחד כזה, כי כאמור אני לא בטוחה שהם בכלל נשואים.
מה הייתם עושים? איך אפשר לברר דברים כאלו?
יש להם ילד בן 10-11 בערך- אין לי מושג אם הוא הולך לבית כנסת, כי כאמור לא ברור לי אם האבא בתמונה או לא, וילדה בת 5-6. עוד ילדה שנעלמה מהבניין. אולי הם באמת לא נשואים והיא אצל האבא.
שלום
אם אתם עובדים מהבית בטוח חשבתם פעם או פעמיים על זה
איך אפשר לפגוש חברה, לצאת מהבית, ולעבוד בצורה יותר יעילה
ודאי חלקכם מכירים את המושג אופן ספייס - חלל עבודה משותף
מי שלא מכיר יכול לראות
כאן
אבל לצערינו אין דבר כזה שמותאם לציבור החרדי, הפרדה אמיתית וברמה גבוהה, שיתן חשק לצאת מהבית ולדעת שהעבודה מתייעלת
וכמובן עם אופציה לשכירות של משרד פרטי ו/או חדרי פגישות ליעילות מקסימלית

אחרי שיחה עם כמה עצמאיות ושמיעת הצורך
פניתי לקרוב משפחתי שהוא יזם ידוע ועניינתי אותו בפתיחה של דבר כזה ברמה גבוהה באחד המגדלים כמו הכשרת הישוב או בסר
אבל כמובן שכמו כל יזם טוב הוא מעוניין לבדוק את השטח הדק היטב ולוודא שאכן יש לזה צורך אמיתי ומה העלויות שמוכנים לשלם על זה
וכאן אשמח שתעזרו לי
א. אם זה מעניין אתכם/ן בכלל
ב. כמה הייתם מוכנים לשלם על זה ,עמדת עבודה/קבועה/משרד אישי
ג. מה היה גורם לכם לשלם את הסכום הזה ולדעת שזה באמת ישפר לכם את העבודה, ובקיצור מה הייתם רוצים שיהיה לכם שם
אשמח לכל מענה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה