השלמה לדברי הרב שטיינמן שמשום מה לא נכתבו אצל מבט חכם.
על כן, באתי בזה לעורר כי הם כמשחקים באש, ושומר נפשו ירחק מעוון החמור של המלבין ברבים".
וסיפור נוסף שהגיע אל הרב זילברשטיין
סיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א כי באחד מיימי הפורים הגיע לפתחו נער בוכה. אותו נער לא נרגע וסיפר לרב כי לפני כמה ימים השתובב הוא בצורה שאינה ראויה, עד כדי כך שזרק חומר נפץ ('נפצים') לכיוון חבריו, ועל ידי כך אירע שהנפץ התפוצץ בסמוך לידו של חברו לכיתה וקטע לו את האצבע. חברו נלקח לבית החולים שם כרתו לו את האצבע, וכעת הינו בוכה ומבקש לדעת מה עליו לעשות בכדי לזכות בתשובה? שהרי אינו יכול להשיב לו את האצבע לעולם עד סוף חייו?!. אותו נער עשה את דרכו אל מרן גדול הדור, הרב שטיינמן זצ"ל, ושאל אותו מה עליו לעשות במצב כזה, וכיצד יכול הוא לתקן את אשר גרם בשטות זו שעשה. מרן הרב שטיינמן זצ"ל שמע את הדברים, הניח ידו על ראשו ואמר: "איני יודע כיצד עושים תשובה על דבר כזה, זהו אכן דבר לא פשוט כלל לגרום לקטיעת אצבע לכל החיים של נער צעיר ותמים. איני יודע", חזר שוב על דבריו וסיים את השיחה. כמה יש להיזהר שלא לבייש רבנים, מחנכים ואף בני משפחה וחברים בטענה: "מה?! אבל אני רק צוחק - זה פורים?!" - כי בשמיים אין הבדל בין פורים ליום אחר - אין לצער כלל!.
סיפר הגה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט"א: "ברצוני לשתף אתכם במעשה מזעזע אשר עיניי ראו ולא זר: היה זה ביום הפורים. הוזמנתי להשתתף בשמחת שבע ברכות לחתן וכלה שהתחתנו באותו שבוע, ויצא להם שאחד מיימי שבע הברכות חל ביום הפורים. והנה, בהיותי נוכח במקום, אני רואה כי אחד מחברי החתן הוזמן לעלות ולדבר בדברי תורה ושבח החתן, כנהוג בכל המקומות. חברו של החתן אשר היה כבר מהול ביין רב, עלה מבוּשֳׂם ושמח לדבר, אלא שלא שלט על פיו והחל לספר על החתן מעשים נוראיים שעשה בעברו וניסה להצחיק בכך את הציבור. היו אלו מעשים מביישים אשר עליהם נאמר ממש כי מוטב לו לאדם שישליך עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. הוא המשיך מתוך הוללות וקלות ראש לספר עוד מקרה ועוד מקרה, עד אשר לא היה אחד שלא התבייש במקום החתן, והחתן המסכן ניסה להעלות חיוך קטן על מנת להסתיר את הבושה הרבה, אך לא היה ספק כי בקרבו הוא מתבייש ורוצה לברוח מהמקום. הבחור סיים את 'דרשתו' המהוללת ושב למקומו. אלא שיודע אני בוודאות את המשך המעשה - החתן דנן, ביום שמחת ליבו, אשר הוא אף יום הפורים השמח בשנה, ברח אל אחד החדרים והחל ממרר בבכי סוער עד אשר ניסו להרגיעו, אך החתן לא יכל לעמוד מול הבושה הרבה שנגרמה לו, בעוד חברו טוען כי הוא רק צחק, והרי זו אווירת פורים ומה יש להיפגע. אך על דברים כאלו משלמים קשה בשמיים, גם אם הדבר יתרחש רק לפני שנה או שנתיים. כמה הדבר חמור וכמה סבל יכול להיגרם לאותו חבר במשך כל חייו, ונלמד מכך כמה עלינו להיזהר ביום הפורים ובכל השנה שלא לפגוע או לבייש את חברנו גם כשאנו מהולים ביין ובשמחה. הלא לחינם מספרים לנו חז"ל (מגילה ז) על רבא שמרוב שמחת הפורים שהיה שרוי, קם והרג את ר' זירא (ע"פ הפשט) עד שהחייה אותו בנס, בכדי לומר לכל יהודי כי עליו להיזהר במשנה זהירות שלא לפגוע או לצער אף יהודי גם בחג הפורים!.
הנושאים החמים
