מידע שימושי זהירות מאסונות הנפצים - לקראת פורים ובכלל ימות השנה

  • הוסף לסימניות
  • #1
💥
סיפור שהתפרסם בחוברת קול ברמה ברמת אלחנן [בערך בקצרה]
זקנה שהפריעה לה הרעש מהנפצים,
הזהירה את ילדי השכן שיפסיקו בגלל הרעש והפחד, אבל הם צחקו והמשיכו,
הזקנה קיללה אותם וכל הקללות התקיימו!!!!!!!!!!😥😞😨😧😦😢😰😱
הן באיחור בשידוכים והן בנזקים שונים וחמורים גם בתחומי בריאות ועוד

זיכרו, קול רעש הנפצים גורם לנזקים חמורים בבריאות [כולל איבוד נפשות...]
אבל לכל מנפץ יש תשלום בנפרד ומאוד לא נוח!!!!.... ולדברי הרב שטיינמן זצ"ל בזמנו גם לכל נותן נפץ לפוצץ,
"מתקרבים אל ימי הפורים אשר יש בהם חשש של פגיעה באנשים, בחורים ומחנכים, אשר זהו חטא ועוון גדול עד מאד, והרבה שנים אחרי זה סובלים אותם הפוגעים והמביישים ואינם יודעים מדוע ולמה, אך כל זאת כיוון שאינם יודעים את חומרת הדברים של פגיעה בחברו אף בזמן שמחת הפורים", (מרן הרב שטיינמן).
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
השלמה לדברי הרב שטיינמן שמשום מה לא נכתבו אצל מבט חכם.
על כן, באתי בזה לעורר כי הם כמשחקים באש, ושומר נפשו ירחק מעוון החמור של המלבין ברבים".

וסיפור נוסף שהגיע אל הרב זילברשטיין
סיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א כי באחד מיימי הפורים הגיע לפתחו נער בוכה. אותו נער לא נרגע וסיפר לרב כי לפני כמה ימים השתובב הוא בצורה שאינה ראויה, עד כדי כך שזרק חומר נפץ ('נפצים') לכיוון חבריו, ועל ידי כך אירע שהנפץ התפוצץ בסמוך לידו של חברו לכיתה וקטע לו את האצבע. חברו נלקח לבית החולים שם כרתו לו את האצבע, וכעת הינו בוכה ומבקש לדעת מה עליו לעשות בכדי לזכות בתשובה? שהרי אינו יכול להשיב לו את האצבע לעולם עד סוף חייו?!. אותו נער עשה את דרכו אל מרן גדול הדור, הרב שטיינמן זצ"ל, ושאל אותו מה עליו לעשות במצב כזה, וכיצד יכול הוא לתקן את אשר גרם בשטות זו שעשה. מרן הרב שטיינמן זצ"ל שמע את הדברים, הניח ידו על ראשו ואמר: "איני יודע כיצד עושים תשובה על דבר כזה, זהו אכן דבר לא פשוט כלל לגרום לקטיעת אצבע לכל החיים של נער צעיר ותמים. איני יודע", חזר שוב על דבריו וסיים את השיחה. כמה יש להיזהר שלא לבייש רבנים, מחנכים ואף בני משפחה וחברים בטענה: "מה?! אבל אני רק צוחק - זה פורים?!" - כי בשמיים אין הבדל בין פורים ליום אחר - אין לצער כלל!.

סיפר הגה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט"א: "ברצוני לשתף אתכם במעשה מזעזע אשר עיניי ראו ולא זר: היה זה ביום הפורים. הוזמנתי להשתתף בשמחת שבע ברכות לחתן וכלה שהתחתנו באותו שבוע, ויצא להם שאחד מיימי שבע הברכות חל ביום הפורים. והנה, בהיותי נוכח במקום, אני רואה כי אחד מחברי החתן הוזמן לעלות ולדבר בדברי תורה ושבח החתן, כנהוג בכל המקומות. חברו של החתן אשר היה כבר מהול ביין רב, עלה מבוּשֳׂם ושמח לדבר, אלא שלא שלט על פיו והחל לספר על החתן מעשים נוראיים שעשה בעברו וניסה להצחיק בכך את הציבור. היו אלו מעשים מביישים אשר עליהם נאמר ממש כי מוטב לו לאדם שישליך עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. הוא המשיך מתוך הוללות וקלות ראש לספר עוד מקרה ועוד מקרה, עד אשר לא היה אחד שלא התבייש במקום החתן, והחתן המסכן ניסה להעלות חיוך קטן על מנת להסתיר את הבושה הרבה, אך לא היה ספק כי בקרבו הוא מתבייש ורוצה לברוח מהמקום. הבחור סיים את 'דרשתו' המהוללת ושב למקומו. אלא שיודע אני בוודאות את המשך המעשה - החתן דנן, ביום שמחת ליבו, אשר הוא אף יום הפורים השמח בשנה, ברח אל אחד החדרים והחל ממרר בבכי סוער עד אשר ניסו להרגיעו, אך החתן לא יכל לעמוד מול הבושה הרבה שנגרמה לו, בעוד חברו טוען כי הוא רק צחק, והרי זו אווירת פורים ומה יש להיפגע. אך על דברים כאלו משלמים קשה בשמיים, גם אם הדבר יתרחש רק לפני שנה או שנתיים. כמה הדבר חמור וכמה סבל יכול להיגרם לאותו חבר במשך כל חייו, ונלמד מכך כמה עלינו להיזהר ביום הפורים ובכל השנה שלא לפגוע או לבייש את חברנו גם כשאנו מהולים ביין ובשמחה. הלא לחינם מספרים לנו חז"ל (מגילה ז) על רבא שמרוב שמחת הפורים שהיה שרוי, קם והרג את ר' זירא (ע"פ הפשט) עד שהחייה אותו בנס, בכדי לומר לכל יהודי כי עליו להיזהר במשנה זהירות שלא לפגוע או לצער אף יהודי גם בחג הפורים!.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
סיפור שהתפרסם בחוברת קול ברמה ברמת אלחנן [בערך בקצרה]
זקנה שהפריעה לה הרעש מהנפצים,
הזהירה את ילדי השכן שיפסיקו בגלל הרעש והפחד, אבל הם צחקו והמשיכו,
הזקנה קיללה אותם וכל הקללות התקיימו!!!!!!!!!!😥😞😨😧😦😢😰😱
הן באיחור בשידוכים והן בנזקים שונים וחמורים גם בתחומי בריאות ועוד

קיבלתי את הסיפור המלא - תודה למביא
אומנם מפורט ארוך אבל שווה קריאה למנוע אסונות ועיכוב ישועות
הגאון הרב מרא דאתרא [רבי יצחק זילברשטין - רמת אלחנן - בני ברק].: הזקנה קיללה, וכל האחים שהתחתנו נתקלו בצרות שלא ניתן להעלות על הכתב.:
⚡🔥💥😪😢😰
מעשה נורא
הגיע אלינו באלה הימים ממשפחה שהציעו לה בחור מצוין, מתמיד וירא שמים, שיצא לו שם טוב משמן טוב. הבעיה היתה שלבחור זה יש כמה אחים שהתחתנו כבר, ואצל כולם התגלו צרות מצרות שונות, שלא ניתן אפילו להעלות על הכתב. באו בני משפחת הבת ושאלו האם לגשת בכלל להצעה, או שמא יש לחשוש מהצרות הללו, שכן גם מי שלא נחוֹן בעיני בשר יכול היה לראות שמדובר בקללה הרובצת על המשפחה ההיא. ומה התברר? אביו של הבחור היה אחד המפיצים הגדולים של כל סוגי כלי המשחית של הפורים, - הקפצונים והדינמיט ועוד. בבנין שבו התגורר, היתה אשה זקנה, שהפיצוצים הללו הרעידו את ליבה, וגרמו לה לחרדות מרובות. היא ביקשה והתחננה מבעל הבית ההוא שיפסיק למכור את הדינמיט, אבל הוא לא שעה לתחינותיה והמשיך במעלליו!!!. יום אחד, כאשר נשמע בבנין פיצוץ עז כתוצאה מהפעלתו של אחד הדינמיטים, קמה הזקנה ההיא וקיללה את המשפחה! ומאז לא פוסקות הצרות שם. ואם תאמר, מה אשמים בניו של האב ההוא; 'אבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהינה'? לצערנו, יש מקרים שלא קוראים את הפסוק ההוא עם סימן שאלה אחריו, אלא עם סימן קריאה. 'אבות אכלו בוסר, ושיני בנים תקהינה'! וכמו שאומרת הגמרא (יומא, דף פ"ז עמוד א') 'אוי להם לרשעים לא דיין שמחייבין עצמן, אלא שמחייבין לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות'! כשסיפרנו את הדבר לגיסי מרן הגר"ח קניבסקי ציטט בפנינו מדרש המוכיח כמה גדול כוחה של קללה. מצאנו במדרש משלי (פרשה ט'). 'ועוד מעשה היה בימי רבן גמליאל הזקן, שהיו מסובין אצלו, והיה טבי עבדו עומד ומשמשו. אמר רבי אלעזר בן עזריה, אי לך כנען שחייבת בין צדיקים בין רשעים. בדין הוא שיהא טבי יושב ואני משמשו', עכ"ל. רבי אלעזר בן עזריה, מגדולי הדורות, אמר שגדול כוח תורתו של טבי, עד כדי כך שבדין היה שטבי יישב, והוא רבי אלעזר בן עזריה יעמוד לפניו, וישמשו, אבל - בגלל הקללה שהתקלל כנען לפני הרבה דורות, אי אפשר לסמוך את טבי. אמרנו לבני המשפחה ההיא שיש לעשות כל מאמץ על מנת להביא מנין על קברה של הזקנה ולבקש ממנה מחילה, ורק אז אפשר יהיה לגשת לשידוך, אבל כל עוד לא יעשו זאת יש לחשוש מהקללה. כמו כן הצענו להם - לערוך 'תיקון קללה' עם הנוסח המיוחד המצוי בסידוריהם של גדולי הספרדים. על כל פנים למדנו מכאן את גודל העוון של אותם נערים פוחזים המבעירים את הדינמיט ברחובות הערים בימים שלפני חג הפורים ובפורים ולאחריו. החשיבות העיקרית בדברים הנ"ל היא להוכיח איזה אסונות נוראיים עלולים חלילה להתרחש כתוצאה משימוש בחומר הנפץ של הילדים בפורים. כיום כאשר סמוך לבתים יש בלוני גז ופריטים נוספים העלולים להידלק ולבעור תוך חלקיקי שניות, הדבר חמור שבעתיים ושבע שבעתיים. - באיזמיר כבר לא משתמשים היהודים בדינמיט מזה למעלה ממאה וחמישים שנה, אבל ספק גדול אם גם הוותיקים שבין וותיקי הקהילה ההיא יודעים את הסיבה ואת המקור לכך. וכך כותב הגר"ח פלאג'י זצ"ל: "... כי קנה השריפה הם כלי מוות ומביאים דאגה וצערא דגופא, ולפעמים באים לידי קטטה על ידי קנה שריפה, אפילו לא יהיה בתוכו דבר הממית, שהוא ניקרא בלע"ז שאשימה וקרוש'ס, (ובלשוננו: דינמיט). ולמרות שאין הוא ממית, עם כל זה בקול הברה לבד כשהוא שולחו בפתע פתאום מביא רעדה וחלחלה על האדם ומתפחד. "וכן אירע בעירנו איזמיר יגן עליה אלוקים, זה קרוב למאה שנה, שהיה שריפה גדולה ונשרפו כל בתי העיר ולא נשאר כי אם בית אחד, וזה היה מחמת שבחתונתו של גוי אחד מאילי הארץ הטילו מאלו הניירות כרוכות וקשורות מאבק שריפה עולים ויורדים הנקראים פיגיקס, ונפל אחד מהם על בית אחד. "ועל ידי זה היה השריפה בכל העיר, וגם מאלו החומרים האחרים שלכאורה לא מסוכנים הווה עובדא שזרקו בארץ וחזר ועלה לעיני בני אדם היושבים שם וכמעט שהיו ניסמים עיניהם. ועוד אירע שנדלק המצנפת והכובע של אשה אחת וכפסע היה בינה ובין המוות. "לכן, מסיים הגר"ח פלאגי, חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, שבשום עת וזמן לא יוכלו להטיל מאלו הדברים, וגם גזרתי לכל בעלי החנויות שלא יוכלו למכור מאלו הדברים". הרבה הרבה שנים לפני שהתפוצצו החומרים - הללו ברחובותינו כבר אסרו רבני העיר איזמיר את השימוש בדינמיט 'שלא יוכלו להשתמש בהם בשום עת וזמן', וגם על בעלי החנויות הוטל איסור חמור בענין. "וכדי בזיון וקצף. ולשומעים יונעם, ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בחוקי חורב שניתנו בקולות וברקים". אנחנו קוראים את דבריו של הגר"ח פלאג'י ונדהמים לראות עד כמה הם אקטואליים גם לימינו!

ורק לתשו"ל, יש הרבה צעירים ומבוגרים שלא יודעים כמה הם איבדו דורות לאחרים מהדברים האלו, ואח"כ מחפשים נואשות ישועות שונות או שידוך או מנסים להביא דור חדש ולא מצליחים.


----------------------------------
מביא הסיפור שיתף שסיפור זה פורסם גם כאן ב"פרוג" לפני פורים בשנה שעברה תשפד
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מסיפור אישי שלי
לפני כמה שנים הייתי בתחילת ה. בפורים. הלכתי ברחוב וחבורת פרחחים פוצצה לידי על המדרכה! בין האנשים! מין נפץ מתגלגל! זה היה נורא! ב"ה לי ולילד שלום, אבל זה יכל להסתיים אחרת לגמרי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אסור להשתמש בנפצים כי זה מסוכן!! וילדים איבדו אצבעות גם מנפץ תמים!!
זה שהיא קיללה וזה התקיים? היא יכלה לקלל גם שכנים שהזבל מטפטף להם ואז תפתחו אשכול בפונט ענק וצבעוני כמה חמור להוריד פח מטפטף
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אסור להשתמש בנפצים כי זה מסוכן!! וילדים איבדו אצבעות גם מנפץ תמים!!
זה שהיא קיללה וזה התקיים? היא יכלה לקלל גם שכנים שהזבל מטפטף להם ואז תפתחו אשכול בפונט ענק וצבעוני כמה חמור להוריד פח מטפטף
אני חושב שיש פה עניין שצריך מודעות רבה, וזאת מבלי לגרוע מזבל שמטפטף
רק תחשבו על האסונות הנלווים גם בנפץ שכביכול פוצץ באופן "מבוקר"
נזקים לעוברי וסתם בהלות של ילדים שאחריתם מי ישורנו
ועוד מציאות שאנחנו אולי פחות מכירים, וזה הלומי הקרב
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
רק תחשבו על האסונות הנלווים גם בנפץ שכביכול פוצץ באופן "מבוקר"
נזקים לעוברי וסתם בהלות של ילדים שאחריתם מי ישורנו
ועוד מציאות שאנחנו אולי פחות מכירים, וזה הלומי הקרב
פירטת מעולה
כנראה יש כאלו שעד שלא פוגשים את הנזק חלילה מקרוב [ולא דוקא על גופם] אינם מבינים כלל במה מדובר!!!....
זה שהיא קיללה וזה התקיים? היא יכלה לקלל גם שכנים שהזבל מטפטף להם ואז תפתחו אשכול בפונט ענק וצבעוני כמה חמור להוריד פח מטפטף
אם הרב זילברשטיין פירסם זאת - זה מספיק בשביל להדהד את הנזק העצום, ובפרט לאלו הממתינים זמן רב לדור נוסף!, ובפרט לאלו הניזוקים וצריכים טיפולים מיוחדים בעלות הון עתק, ולא מתקרב (כלל) לטיפטוף זבל עם כל הנורא שבכך. ניראה אתכם שומרים על מבוגר והוא קופץ כל כמה דקות מבהלת הפיצוצים.... זה ישפיע גם עליכם פיזית ונפשית!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אספר סיפור שחזו עיניי באחד מימי הפורים לפני כמה שנים.
על ילד חמד שבכיס מכנסי התחפושת שלו היום פיקות ונפצים.
הוא לא פוצץ אותם, הם רק היו מונחים בכיסו כשלפתע הם התחילו לבעור...
עד שהוא הבין מה קורה איתו, כל הרגל שלו היתה כוויות.
אביו (השיכור) נאלץ לנטוש את סעודת אסתר ולמהר איתו לשניידר...
מיותר לציין את גודל עוגמת הנפש - של כולם.
שומר נפשו ירחק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
💥
סיפור שהתפרסם בחוברת קול ברמה ברמת אלחנן [בערך בקצרה]
זקנה שהפריעה לה הרעש מהנפצים,
הזהירה את ילדי השכן שיפסיקו בגלל הרעש והפחד, אבל הם צחקו והמשיכו,
הזקנה קיללה אותם וכל הקללות התקיימו!!!!!!!!!!😥😞😨😧😦😢😰😱
הן באיחור בשידוכים והן בנזקים שונים וחמורים גם בתחומי בריאות ועוד

זיכרו, קול רעש הנפצים גורם לנזקים חמורים בבריאות [כולל איבוד נפשות...]
אבל לכל מנפץ יש תשלום בנפרד ומאוד לא נוח!!!!.... ולדברי הרב שטיינמן זצ"ל בזמנו גם לכל נותן נפץ לפוצץ,
"מתקרבים אל ימי הפורים אשר יש בהם חשש של פגיעה באנשים, בחורים ומחנכים, אשר זהו חטא ועוון גדול עד מאד, והרבה שנים אחרי זה סובלים אותם הפוגעים והמביישים ואינם יודעים מדוע ולמה, אך כל זאת כיוון שאינם יודעים את חומרת הדברים של פגיעה בחברו אף בזמן שמחת הפורים", (מרן הרב שטיינמן).
צודק לגמרי...
כשהייתי קטן חברים שלי הניחו בתוך בקבוק בירה נפצים
וכשזה בא להתפוצץ בדיוק עברה שם אשה זקנה הם מיהרו להרחיק את הנפץ אבל הם פיחדו שהוא יתפוצץ...
האשה הזאת התקרבה לאט (בהיותה זקנה), וכשזה התפוצץ היא עפה אחורה כמעט והיא יכלה להיות עיוורת למזלם של חבריי, לא קרה לה כלום אבל שמעתי על מספיק מקרים שכן קרה משהו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
היום [ג כז שבט] אחרי שיעור בדף היומי
שיתף אחד המשתתפים בסיפור אחד מתוך רבים

לפני שנה [שבט תשפד] הייתי בשמחת ברית לתינוק שנולד לא בריא אחרי המתנה של 5 שנים
האב היה מרוגש אבל ההתרגשות לא היתה בולטת....

חשבתי שזה בגלל מצב התינוק והתברר לי שלא
ובירור קצר ומפורט גילה שלפני 25 שנים כשהאב היה בחור בגיל 19 הוא היה נהנה לפוצץ נפצים והיה צוחק ועוקב לראות שאנשים נבהלים
בגיל 19 הגיב לו יהודי מבוגר בשנות ה80 לחייו "אתה יכול להזיק לעצמך ולסכן את עצמך ואת עתידך"
אבי התינוק שהיה אז בחור צחק והמתין שהמבוגר מעט יתרחק, ופוצץ עוד נפץ וכאן המבוגר הסתובב וסימן לו באצבעו "נו נו נו", וכמובן הצחוק התגבר

כעבור כמה דקות הגיעה למקום בולשת ועצרה אותו לכמה שעות וקנסה אותו באלפי שקלים. המקרה היה באזור ר"ח אדר.

ביום הפורים הוא הירבה לפוצץ במקומות שונים ובאחת מהפיצוצים עצרה לידו נהגת שהכירה אותו והגיבה "עוברות כאן נשים מעוברות ועל כל בהלה או נזק בגללך תתעכב עוד שנה בשידוך", וכמובן הוא צחק והמשיך לפוצץ. וכל זה בגיל 19,
בגיל 25 הוא נשאר בודד מכל בני גילו בשכונה שעוד לא התארס

כמובן הוא הפסיק עם הנפצים והתחיל עם סגולות וביקורים אצל גדולי ישראל לברכות ועוד, אבל הישועה היתה עדיין רחוקה

בגיל 28 הוא הגיעה לבית הגר"ח קנייבסקי בפעם הרביעית או החמישית [כשבפעמים קודמות הגר"ח כלל לא התייחס אליו ורק הגיב "יהיה טוב"] וביקש בקול בכי "אני רוצה לעשות תשובה", הסתכל עליו הגר"ח והגיב "תלך ותפרסם בכל מיני מקומות שאתה מבקש מחילה מכל מי שניזוק מהנזקים שגרמת במזיד לפני פורים ובפורים ואחרי פורים, ותכתוב מס' הטלפון שלך למי שירצה לצלצל ולשתף במה שעבר עליו, תישמע ולא תגיב ותבין מה הזקת ותתפלל חזק שלא יזיק לך יותר, וכמה שיותר ימחלו יקרב לך את הישועה".

הבחור נסע משם לכותל וביקש שההשתדלות בפירסום תגיעה לכל הכתובות שנפגעו ממנו
וכמובן הטלפונים הגיעו מעשרות רבות של נפגעים [וכלשונו יותר מ100] וכהוראת הגר"ח הוא לא הגיב לכל מה ששמע
ומכל טלפון הוא הבין כמה הוא הזיק לעשרות בתים ולמאות אנשים ונשים (מהיותו בגיל 19 ועד 25)

כעבור חודש הוא הגיעה שוב אל הגר"ח ושאל מה הלאה
הגיב הגר"ח "לילמוד כל יום בקול מוסר ושמירת הלשון לפחות שעתיים שיחדור לאוזן היטב, ואחרי הישועה גם אם יהיה לא בריא להודות על עצם הישועה". [הוא נבהל מעצם הברכה אבל השתדל בשביל להיוושע]

אחרי כמה שבועות הגיעה הצעה בריאה וכמובן הציבה תנאים לא קלים כלל והוא הסכים בשביל להתקדם לישועה. וסגרו. וכאן היתה עוד המתנה שרק עשתה לו ולה מתח רב אבל זה יש להרבה זוגות ולכן המתח לא היה חזק.

המתינו 5 שנים והגיעו לרגע המיוחל אבל נודע להם מיד אחרי הלידה שיש תיסמונת.... והוא נזכר בדברי הגר"ח.

והנה כאן בברית אני שומע על הבן עם התסמונת והאב ניראה מעט שמח כי קיבל הוראה אבל לא היה מרוגש כי הבין למה קיבל כזו נשמה בביתו.

סיים המספר את הסיפור במילים, "נכון שצריך למחול אבל יש מי שקשה לו לימחול בפרט אחרי שהזהיר כמה פעמים, אבל ברור שעל המזיק במזיד לדעת שיש דין ויש דיין גם לאלו המתחמקים מהמציאות הנוראה שהם נמצאים בה ובפרט אם הם גורמים לא טוב לאחרים". וידוע שהמילה "והכהו" נקראת ישר והפוך
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה