עובדות כתב האישום קשורות בהליך נוסף שהיה תלוי באותה עת בביתהמשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שבו יוחסו למשיב עבירות שונות של קבלת דברבמרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, במסגרת 14 אישומים )ת"פ ,34373-04-13 סגןהנשיאה ג' קרא(. ביום ,22.12.2013 המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לובמסגרת אותו הליך, ובית המשפט המחוזי הורה, בהסכמת הצדדים, על שחרור המשיבמן המעצר עד תום ההליכים שבו שהה, בכפוף להפקדת 200,000 שקל בקופת ביתהמשפט וכן ערבויות נוספות. ביני לביני, ביום 9.3.2014 נגזר דינו של המשיב בתיקהאמור )ת"פ 34373-04-13(. בית המשפט המחוזי גזר על המשיב שבע שנות מאסרבפועל ועונש מאסר על תנאי בן שנה. בנוסף לכך, בית המשפט המחוזי הפעיל עונשמאסר מותנה של 12 חודשים שהוטל על המשיב בתיק קודם, במצטבר לעונש המאסרשנגזר עליו, כך שבסך הכול נקבע כי הוא ירצה שמונה שנות מאסר בפועל, בניכוי כלתקופה שבה שהה במעצר בגין ההליכים בתיק זה. כמו כן, חויב המשיב בתשלוםפיצויים למתלוננים..4 לפי כתב האישום דנן, בטרם הופקד הסכום האמור לצורך שחרורו של המשיבמן המעצר שבו שהה, הוא הוחזק באותו תא מעצר עם אדם אחר, אליעזר רוטמן ז"ל)להלן: רוטמן(, שבאותה עת היה אף הוא עצור עד תום ההליכים בעניינו. במהלךתקופה זו, בסמוך ליום ,16.12.2013 יצר המשיב מצג כוזב בפני רוטמן לפיו הוא יכוללסייע לאחרון להביא לגניזת התיק הפלילי כנגדו ולשחרורו מן המעצר באמצעותמסמכים רפואיים כוזבים באשר למצבו הנפשי של רוטמן. בתמורה לכך, דרש המשיבמרוטמן להעביר לרשותו סכומי כסף אשר ישמשו כביכול למימון השגתם של המסמכיםהרפואיים והוצאות נוספות. על פי הנטען, בהמשך לכך התקשר המשיב עם בנימשפחתו של רוטמן, אשר העבירו לידיו במספר הזדמנויות סכום כולל של כ211,000-שקל, במזומן, בהעברות בנקאיות ובשיקים בנקאיים, והכול מתוך כוונה להביאלשחרורו של רוטמן. בסמוך לאחר מכן, דרש המשיב מרוטמן להכין מסמך לפיו רוטמןהעביר לידיו את סכום הכסף האמור כהלוואה..5 ביום 9.1.2014 הפקיד המשיב בקופת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפוסכום של 200,000 שקל באמצעות אמו, תוך שימוש בשני שיקים בנקאיים שקיבלממשפחתו של רוטמן. בהתאם לכך, שוחרר המשיב ממעצרו, על פי החלטתו הנזכרתשל בית המשפט המחוזי..6 עם גילויה של פרשה זו, הוגש כתב האישום הנוסף נגד המשיב