הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
החתונה הייתה שגרתית למדי
אוכל שגרתי
מוזיקה קלאסית
זמן של תחילת סעודת המצווה
אנשים שוחחו זה עם זה, מנסים לגבור על רעש התזמורת
אוכלים את יוקר המחיה
שותים את מצוקת הדיור
ומעבירים איש לרעהו יחד עם הסלטים
אודות המקום בו מבלים הם מספר שעות ביום עקב קללתו של אדם הראשון
ישב לו איש
בשולחן שגרתי
ובעוד יושבי השולחן מגלים יכולת מרשימה לגבור בקולם על האורגניסט
ישב האיש ועשה משהו מאוד לא שגרתי
הוא שתק
אם היה אי מי מתבונן באיש המוזר
היה שם לב שהוא נראה דווקא מבסוט מהחיים
כמו לא אכפת לו כלל הנושאים הבוערים הנלעסים סביבו במרץ
ואין לו דעה בשום נושא
אבל למי יש זמן היום להתבונן?
בפרט כאשר הכרעת שופטי השולחן קרובה מתמיד
והדבר הנצרך כעת הוא לצעוק
לרטון
להשפיע
עד שאחד מיושבי השולחן היה חשקו לאחד הסלטים
ותוך כדי שביקש בקשתו ממיודענו האיש המוזר
קלט איכשהו בתודעתו העמוסה שהלה ביישן יתר על המידה
ושאלו בחביבות למקור מחיתו
זיק פנימי נדלק בעיני המוזר
כשפתח את פיו וקרא בקול
"אני,
אני רועה צאן"
ובדיוק רגע ליפני שהאיש הכריז הכרזתו הלא שגרתית
באופן שגרתי ביותר פסקה לכמה שניות קולה של התזמורת
והרבה זוגות עיניים נתלו בהפתעה באיש שהיה נראה שגרתי לגמרי
כמו תוהים היו היכן מצויים כעת עדר כבשיו
הנמים הם את תנומת הליל בניחותא?
ושמא ואולי השאיר הצאן מחוץ לאולם רק כמה דקות...
ובעוד רגע ימלא החלל בפעיות רכות
יתכן גם שיצטרף לו האיש תכף לבמת התזמורת
להוסיף לכלי המכני קול חליל ענוג
הכול נהיה פתאום מאוד לא שגרתי
"יש לי שלושים תלמידים, צאן קדשים, ואני הרועה"
הוסיף האיש לאחר כמה שניות, הזיק שבעיניו מתלקח והופך למדורה.
אנחת רווחה כללית באולם.
היה משהו באיש שאיים על האווירה
כמו אמר משהו לא לעניין ובסוף יימצא הוא הכבשה השחורה...
"אז אתה רבה בחיידר..."
חייכו האנשים,
חלקם לועגים בסתר לאיש שמנסה לשדרג מעמדו בכותרות שאין בהם ממש
וחלקם מעריכים האיש שבמקום להגדיר עצמו בעבודה כה סטנדרטית מצא דרך נאה לשווק את עצמו
בטח למד את זה באחד הקורסים הצצים היום כפטריות אחר הגשם.
אלו וגם אלו שכחו מהר מאוד מהאיש והגיגיו
את זיק האמת שבעיניו איש לא ראה
ואיש גם לא חיפש
החתונה חזרה להיות שגרתית
רק הרועה שפרש בתשע וחצי מהחתונה שלא היה מחובתו להאריך בה
כי מחר מחכים לו הצאן קדשים והוא רוצה להיות רועה נאמן
ידע שזה אמיתי
רבה בחיידר זה הכסף השעות והפנסיה
האמת בעומק פשוט שהוא רועה צאן
ורק כשהוא תפס את האמת הפשוטה הזאת הוא התחיל לחיות
הוא נהיה רועה
ואז התלמידים נהיו צאן
והכמה שעות שהוא מעביר בכיתה הפכו מעבודה שוחקת ולא מתגמלת
למרעה קסום ונהדר
טוב לו להיות רועה צאן חי
מכל עבודה אחרת נוצצת ככל שתהיה
עבודה שלא שלו יכולה להביא
כסף
כבוד
מעמד
שיווק
אבל הדבר הבסיסי ביותר שנקרא חיים
זה יהיה לו רק עם הצאן שלו
ושום דבר לא ישנה האמת הזאת
אז אם העורך דין יבין שהוא משתדל להוציא צדק לאור
המוכר פלאפל יתפוס שהוא מפנק יהודים בחומוס
והמנקה רחובות כשישאל יאמר בבהירות פנימית שהוא מנקה הארמון של הקדוש ברוך הוא
כל אחד יבין באמת במה הוא עובד ויחיה שם
חוץ מעצם החיים האמתיים, אחד הרווחים המשניים שיהיו שבסעודת חתונה
פחות יצטרכו פחות להיאבק בתזמורת
פשוט יהיו פנויים לשתוק להקשיב ולשמוע את קול המנגינה הקסומה
שמתנגנת ומתנגנת ולא פוסקת לעולם.
אוכל שגרתי
מוזיקה קלאסית
זמן של תחילת סעודת המצווה
אנשים שוחחו זה עם זה, מנסים לגבור על רעש התזמורת
אוכלים את יוקר המחיה
שותים את מצוקת הדיור
ומעבירים איש לרעהו יחד עם הסלטים
אודות המקום בו מבלים הם מספר שעות ביום עקב קללתו של אדם הראשון
ישב לו איש
בשולחן שגרתי
ובעוד יושבי השולחן מגלים יכולת מרשימה לגבור בקולם על האורגניסט
ישב האיש ועשה משהו מאוד לא שגרתי
הוא שתק
אם היה אי מי מתבונן באיש המוזר
היה שם לב שהוא נראה דווקא מבסוט מהחיים
כמו לא אכפת לו כלל הנושאים הבוערים הנלעסים סביבו במרץ
ואין לו דעה בשום נושא
אבל למי יש זמן היום להתבונן?
בפרט כאשר הכרעת שופטי השולחן קרובה מתמיד
והדבר הנצרך כעת הוא לצעוק
לרטון
להשפיע
עד שאחד מיושבי השולחן היה חשקו לאחד הסלטים
ותוך כדי שביקש בקשתו ממיודענו האיש המוזר
קלט איכשהו בתודעתו העמוסה שהלה ביישן יתר על המידה
ושאלו בחביבות למקור מחיתו
זיק פנימי נדלק בעיני המוזר
כשפתח את פיו וקרא בקול
"אני,
אני רועה צאן"
ובדיוק רגע ליפני שהאיש הכריז הכרזתו הלא שגרתית
באופן שגרתי ביותר פסקה לכמה שניות קולה של התזמורת
והרבה זוגות עיניים נתלו בהפתעה באיש שהיה נראה שגרתי לגמרי
כמו תוהים היו היכן מצויים כעת עדר כבשיו
הנמים הם את תנומת הליל בניחותא?
ושמא ואולי השאיר הצאן מחוץ לאולם רק כמה דקות...
ובעוד רגע ימלא החלל בפעיות רכות
יתכן גם שיצטרף לו האיש תכף לבמת התזמורת
להוסיף לכלי המכני קול חליל ענוג
הכול נהיה פתאום מאוד לא שגרתי
"יש לי שלושים תלמידים, צאן קדשים, ואני הרועה"
הוסיף האיש לאחר כמה שניות, הזיק שבעיניו מתלקח והופך למדורה.
אנחת רווחה כללית באולם.
היה משהו באיש שאיים על האווירה
כמו אמר משהו לא לעניין ובסוף יימצא הוא הכבשה השחורה...
"אז אתה רבה בחיידר..."
חייכו האנשים,
חלקם לועגים בסתר לאיש שמנסה לשדרג מעמדו בכותרות שאין בהם ממש
וחלקם מעריכים האיש שבמקום להגדיר עצמו בעבודה כה סטנדרטית מצא דרך נאה לשווק את עצמו
בטח למד את זה באחד הקורסים הצצים היום כפטריות אחר הגשם.
אלו וגם אלו שכחו מהר מאוד מהאיש והגיגיו
את זיק האמת שבעיניו איש לא ראה
ואיש גם לא חיפש
החתונה חזרה להיות שגרתית
רק הרועה שפרש בתשע וחצי מהחתונה שלא היה מחובתו להאריך בה
כי מחר מחכים לו הצאן קדשים והוא רוצה להיות רועה נאמן
ידע שזה אמיתי
רבה בחיידר זה הכסף השעות והפנסיה
האמת בעומק פשוט שהוא רועה צאן
ורק כשהוא תפס את האמת הפשוטה הזאת הוא התחיל לחיות
הוא נהיה רועה
ואז התלמידים נהיו צאן
והכמה שעות שהוא מעביר בכיתה הפכו מעבודה שוחקת ולא מתגמלת
למרעה קסום ונהדר
טוב לו להיות רועה צאן חי
מכל עבודה אחרת נוצצת ככל שתהיה
עבודה שלא שלו יכולה להביא
כסף
כבוד
מעמד
שיווק
אבל הדבר הבסיסי ביותר שנקרא חיים
זה יהיה לו רק עם הצאן שלו
ושום דבר לא ישנה האמת הזאת
אז אם העורך דין יבין שהוא משתדל להוציא צדק לאור
המוכר פלאפל יתפוס שהוא מפנק יהודים בחומוס
והמנקה רחובות כשישאל יאמר בבהירות פנימית שהוא מנקה הארמון של הקדוש ברוך הוא
כל אחד יבין באמת במה הוא עובד ויחיה שם
חוץ מעצם החיים האמתיים, אחד הרווחים המשניים שיהיו שבסעודת חתונה
פחות יצטרכו פחות להיאבק בתזמורת
פשוט יהיו פנויים לשתוק להקשיב ולשמוע את קול המנגינה הקסומה
שמתנגנת ומתנגנת ולא פוסקת לעולם.
)
Reactions: T;), ספרות בנשמה, אבינועם גולדברג ועוד 36 משתמשים39 //