התייעצות הגיע הזמן לעצור! ילדים הם לא מקבצי נדבות.

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #23
שלום וברכה לצדיק.
בקהילה בה אנו גרים יש מנהג בפורים שהילדים עוברים מבית לבית ומבקשים דמי פורים. לי אישית זה קשה לראות את זה, וזה נראה לי לא טוב שמרגילים את הילדים לאסוף כסף. האם יש בזה איזה עניין או שזו סתם המצאה שהתפשטה?


עליך לדעת אשר מובא (מגן אברהם אורח חיים סימן תר"ע) נוהגים הנערים העניים לסבב בחנוכה על הפתחים, וכן הוא בפורים שאז הוא מצווה לתת מתנות לאביונים, והטעם שהנערים מסתובבים על פתחי הבתים לקבץ צדקה אז, כדי להרגילם שידעו איך מרגיש עני כשמסתובב על פתח הבתים וכו', וכמה בזיונות, עלבונות ושפיכות דמים הוא סובל בעת שצריך ללכת על פני הבתים ולקבץ צדקה על פרנסתו וכו', ולכן מרגילים את הקטנים כשהם עדיין קטנים שירגישו את הטעם המר שיש לעני שהוא מוכרח מרוב עניותו לקבץ צדקה על פני הבתים וסובל מה שסובל וכו' וכו', וכך כשהילדים יגדלו אז יתנו בסבר פנים יפות ובשמחה עצומה לכל עני הבא לפתח ביתם לבקש צדקה וכו', כי הם טעמו כבר את הטעם של להיות עני המחזר על הפתחים בהיותם קטנים וכו', ועכשיו כשגדלו ועזר להם הקדוש ברוך הוא שיש להם כבר אישה וילדים, כשבאים עניים אל פתח ביתם הם מקבלים אותם בסבר פנים יפות ונותנים להם בשמחה עצומה, ולכן אסור ללעוג על שום מנהג ישראל, כי בכל דבר יש כוונה.

מתוך תשובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
שלום וברכה לצדיק.
בקהילה בה אנו גרים יש מנהג בפורים שהילדים עוברים מבית לבית ומבקשים דמי פורים. לי אישית זה קשה לראות את זה, וזה נראה לי לא טוב שמרגילים את הילדים לאסוף כסף. האם יש בזה איזה עניין או שזו סתם המצאה שהתפשטה?


עליך לדעת אשר מובא (מגן אברהם אורח חיים סימן תר"ע) נוהגים הנערים העניים לסבב בחנוכה על הפתחים, וכן הוא בפורים שאז הוא מצווה לתת מתנות לאביונים, והטעם שהנערים מסתובבים על פתחי הבתים לקבץ צדקה אז, כדי להרגילם שידעו איך מרגיש עני כשמסתובב על פתח הבתים וכו', וכמה בזיונות, עלבונות ושפיכות דמים הוא סובל בעת שצריך ללכת על פני הבתים ולקבץ צדקה על פרנסתו וכו', ולכן מרגילים את הקטנים כשהם עדיין קטנים שירגישו את הטעם המר שיש לעני שהוא מוכרח מרוב עניותו לקבץ צדקה על פני הבתים וסובל מה שסובל וכו' וכו', וכך כשהילדים יגדלו אז יתנו בסבר פנים יפות ובשמחה עצומה לכל עני הבא לפתח ביתם לבקש צדקה וכו', כי הם טעמו כבר את הטעם של להיות עני המחזר על הפתחים בהיותם קטנים וכו', ועכשיו כשגדלו ועזר להם הקדוש ברוך הוא שיש להם כבר אישה וילדים, כשבאים עניים אל פתח ביתם הם מקבלים אותם בסבר פנים יפות ונותנים להם בשמחה עצומה, ולכן אסור ללעוג על שום מנהג ישראל, כי בכל דבר יש כוונה.

מתוך תשובה
זה כדי לגרום להם לבושה
אבל היום שלמנהלי מוסדות אין בושה לעודד
ילדים לצאת לאסוף כסף בפורים
זה בושה וחרפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
במקום לדבר על התופעה נראה לכם שיש דרך לעצור את זה..
הבן שלי חזר מהחיידר ואמר שהרב'ה אמר להם שמי שאוסף כסף והוא לא צריך אז ח''ו הקב''ה יכול להביא אותו למצב שיצטרך.
וזה נראה לכם עזר שהוא לא יאסוף??
הוא פתאום החליט שהוא אוסף בשביל החיידר שלו. העיקר להשתתף בחגיגה של 'כל הפושט', ולי אין מה לעשות נגד זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
במקום לדבר על התופעה נראה לכם שיש דרך לעצור את זה..
הבן שלי חזר מהחיידר ואמר שהרב'ה אמר להם שמי שאוסף כסף והוא לא צריך אז ח''ו הקב''ה יכול להביא אותו למצב שיצטרך.
וזה נראה לכם עזר שהוא לא יאסוף??
הוא פתאום החליט שהוא אוסף בשביל החיידר שלו. העיקר להשתתף בחגיגה של 'כל הפושט', ולי אין מה לעשות נגד זה.
הדרך לעצור את זה
1. לפנות לרבנים מנהיגי הדור
2. להרים טלפון למנהלי המוסדות
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אולי הזדקנתי אבל לדעתי המצב חצה כל גבול אפשרי!

בעבר בחורי ישיבה גדולה היו אוספים כסף בפורים לת"ת. הרבנים עודדו ומעודדים את זה. מדובר על ערבות הדדית, דאגה לביגוד של החברים, לנישואי החברים, דבר מבורך. לא אספו לישיבה, ישיבה מחזיקה את הבחורים לא להפך.

יום אחד הצטרפו לעניין בחורי הישיבות הקטנות, אין להם ת"ת או משהו כזה, הם אוספים לישיבה. בהתחלה הם היו אוספים לאוצר הספרים או מטרה אחרת, היום בהרבה ישיבות אוספים לישיבה. (לא משנה שלישיבה קטנה יש תקציבים גבוהים בהרבה מישיבה גדולה, לחלק גדול אין פנימייה וההורים משלמים סכומים מכובדים מאוד כל חודש, ובכלל מי שפותח ישיבה קטנה אמור לקחת עליו את עול הכספים ולא לזרוק אותו על הבחורים).

בשונה מישיבות גדולות שלפחות בליטאיות היה מקובל בעבר שלא מציבים לבחור יעד מחייב ומבטיחים לו פרסים לפי זה, היום מסתובבים בחורים מישיבה קטנה עם יעדים אסטרונומיים (אלפיים ש"ח לבחור מישיבה קטנה זה וואחד אסטרונומי) ואם הם יצליחו? הם יקבלו מתנות. משחדים את הילדים שלנו להיהפך לשנוררים.

השנה נשברתי, אחיין בכיתה ח'! ניגש אלי, הם אוספים באישור החיידר! לקנות עמוד של חזן לבית המדרש של החיידר או משהו מוזר אחר. נתתי לו עשרה שקלים והוא עיקם את האף, שאלתי אותו מה הבעיה והוא הסביר לי שיש לו יעד של אלף ש"ח!! הוא ילד בכיתה ח'! באיזה זכות הוא נהפך לשנורר??

תגידו לי שהילדים רוצים? נכון! בשביל זה יש הורים ומורים, כדי לחנך אותם מה ראוי לעשות ומה לא, אין סיבה להסליל אותם לקבצנות, זה דבר גרוע! אין לי צד שההורים שלו מעוניינים בזה, הם נכנעים ללחץ החברתי, לזה" שכל הילדים אוספים" אבל אין אף הורה שחושב שזה נורמלי, אז למה לאפשר לחיידר להשתמש בילדים? ההורים צריכים לדרוש שכלל הילדים לא יאספו.

ומה אתם חושבים? שהילדים שלכם מבקשים רק מהדודים? הם ילדים מקסימים, ברור. תשכחו מזה, הם צריכים להביא סכום, יש להם לחץ חברתי מטורף, הבחור בן הארבע עשרה מסתובב בבית הכנסת ומתרים את כל החברים של אבא שלו, אחר כך הוא עומד במכולת ומתרים את כל השכנים ואיזה דתי לאומי שרק רצה לקנות פחית. אולי הוא הולך לעשות סיבוב בכותל, אולי בשטיבלעך, אולי באושר עד, אבל הוא מקבץ נדבות, ממש מקבץ נדבות.

וממתי? יש ישיבות שרק בימים האחרונים, יש ישיבות קטנות, לא ישיבות גדולות! שבחורים שלהם הסתובבו בבתי כנסת מראש חודש, נראה לכם סביר? אין צורך ללמוד בערב? שנוררים במשרה מלאה? קבעו להם יעד אדיר, שלחו אותם לאסוף, ככה הם יצמחו לאנשים מחונכים, הגיוני.

אם נוח לכם עם המצב, בשמחה. אם אתם חושבים שזה לא המצב בישיבה של בנכם לכו לברר, אולי לשנה הבאה תוכלו לבקש לעצור את זה.
הערה
יש ישיבות קטנות עם תתים
שעושים אותו עבודה כמו תתים בישיבות גדולות
דוגמה ישיבת דרכי שלמה בבני ברק
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
הדרך לעצור את זה
1. לפנות לרבנים מנהיגי הדור
2. להרים טלפון למנהלי המוסדות
יישר כח על העלאת הנושא הכאוב הזה בשנים האחרונות..
המצב ממש מביש וגורם לחילול שם שמים.
אחה"מ הרבה, על הדברים הקשין כגידין אך להיפטר בלא כלום אי אפשר.
לראות את הילדים הקטנים הטהורים הללו פושטים ידיים בחוצות קריה ופוגשים ארחי פרחי ולפעמים (סליחה מכבודכם, אבל) בביגוד מינימלי. כדי לקבל כמה פרוטות ובזה מרגילים את הנערים לקושש קש לתבן כלומר ללא כלום. וכמו שציינו כאן ביחוד ביש"ק.
אני יודע שהגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א זועק ע"כ (ועל עוד דברים רבים שאין המקום לפרטם) מקירות ליבו.
ולצערנו הרב, עיננו הרואות את דברי הגמ' בסוף סוטה מתגשמות שפני הדור כפני הכלב.
וכואב הלב שאין פוצה פה ומצפצף, כמעט ואין מי שיעמוד בראש כל חוצות ויתריע וירתיע ויתקן תקנות ויורה דרך נכונה היאך לנהוג עם הצאן קדושים הרכים והענוגים.
איזה ראש ישיבה יכול לקחת אחריות על נער צעיר משוטט ברחובות? בשביל לאסוף כסף "אביון בעבור נעליים"
???
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
הבן שלי הגיע אלי בבקשה להיות שליח של ארגון מסוים
כדי לאסוף כסף בבתים של השכנים כל שבוע והוא יקבל 10% !!!!!
זה רק ילדדדד !!!!!!!!! הזדעזעתי !!
רוצים לעודד עם פרסים ? עם מתנות פעם בתקופה ????? מילא ,
גם אני אספתי בילדותי ליד אליעזר מצרכים , והם היו מעודדים עם מתנות קצת
אבל שילד יקבל אחוזים לפי כמה שהוא אוסף ??? לדעתי חרדה !!
מובן שלא הסכמנו לו בשום אופן !!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
הבן שלי הגיע אלי בבקשה להיות שליח של ארגון מסוים
כדי לאסוף כסף בבתים של השכנים כל שבוע והוא יקבל 10% !!!!!
זה רק ילדדדד !!!!!!!!! הזדעזעתי !!
רוצים לעודד עם פרסים ? עם מתנות פעם בתקופה ????? מילא ,
גם אני אספתי בילדותי ליד אליעזר מצרכים , והם היו מעודדים עם מתנות קצת
אבל שילד יקבל אחוזים לפי כמה שהוא אוסף ??? לדעתי חרדה !!
מובן שלא הסכמנו לו בשום אופן !!!!
להלן תסריט לא רחוק בכלל:
ואז זה מכניס אותו לתחרותיות עם החברים.
מה, כולם עושים.. רק אני לא? מה הבעיה בזה..
מכאן הדרך לשו"ת 'הורים ילדים' רק הולך ומתעצם, המרות נשחקת, ההתמרדות מתעצמת.. כמובן לא ברגע אבל זה יושב בלב ומתווסף לעוד הרבה משאלות ורצונות של ילדים.. ולך תחפש אותו אח"כ..

אח"כ הרב גוער בו נו, תיירה לא לפזול הצידה.. 🤔
ומה יעשה הבן ולא יחטא?!
דור מוזר עיקש ופתלתול.

*מי שמתעסק עם נוער ובחורים בהחלט יבין את הנאמר.
ויה"ר שלא נכשל ולא נכלם לעולם ועד בזה ובבא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
דיברתי עם איזה ראש ישיבה היום
וסיפר לי בהתלהבות שהבחורים אספו ו לפני פורים 4000 א' ש"ח
ישיבה קטנה
אני נבוכתי בשבילו....
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
מענין לענין
צריך מסתמא לפתוח אשכול נפרד או שכבר יש
על התופעה המתרחבת של בחורי ישיבות (במקרה הזה עדין רק ישיבות גדולות...) שעומדים בצמתים מרכזים ברחבי הארץ עם שלטים כמו הומלסים ,כמה בושה בשבילם כמה ביזיון שלא לדבר על הביטול תורה העצום של שבועיים שלמים שנזרקים לפח.
והוסיפו חטא על פשע ובמקום לשלוח את השלעפר והשמן של הישיבה שולחים את החתיך שעושה 3 פעמים בשבוע חדר כושר..... מה תחשוב האמא שהבן שלה בעזה על הביזיון הנורא למה היצור הזה לא בצבא כמו הבן שלה כבר לא תוכל למכור לה ש"תורתו אמונתו" להיכן רוצים עוד להתדרדר, מילא באיזורים חרדים אבל בעיני ראיתי בירידה לכביש 6 במחלף קסם שני בחורי ישיבה מיוזעים מנופפים בנואשות לכל רכב ושלטי התרמה בידם ..... בושה!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אני גם נתקלתי בכמה וכמה צמתים במתרימים האלו וזה פשוט ביזיון בלתי נתפס
עצרתי ואמרתי להם שהם מביישים את עצמם בצורה נוראית.
זה לא ממש עניין אותם

שמעתי מכלי ראשון על בחור שאסף כסף השנה לפני פורים בלפיד!!
שזה ישוב סמוך למודיעין עילית אנטי דתי ושמאלני
ושיסו בו כלב שפצע אותו

אני לא הופתעתי מזה
תיכנס לשמאלנים האלה לתוך הבית לבקש מהם כסף
במקום ללכת לצבא (לדעתם!!)
ותצפה שיחבקו אותך..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

כבר תקופה ארוכה שבחורי ישיבות נעצרים ב"עוון" לימוד התורה הקדושה.
מה שנפתח בקול ענות גבורה, נראה כעת כקול ענות חלושה.
דלת הכלא סבה על צירה זה נכנס וזה יוצא, והענינים יגעים.

אני אישית לא מוטרד מגזירת הגיוס, ואינני מוטרד מבחורי ישיבות שיתגייסו בעל כרחם.

את כבוד התורה אנו מבקשים!
היתכן שבחורי ישיבותינו שנעצרים אינם הופכים לגיבורי העם?
היתכן שבחורים אלו שמתחברים לשרשרת נצח של מוסרי הנפש בכל דור כרבי יהודה בן בבא אינם מקבלים את כבודם הראוי (חוץ מכמה תמונות עם גדולי ישראל)?
היתכן שצעירי העם, דור העתיד אינו מוצף בים גאווה על תפקידם המרומם?
איך אמותיהם של הבחורים אינם מוכרות כגיבורות לאומיות שמוסרות את חירות בנם למען קיומו של עם הנצח?
איך אנחנו, בני התורה, שמספרים כל ל"ג בעומר מחדש על רשב"י במערה, על יהודים בספרד ורוסיה הקומוניסטית, על החשמונאים ומסירותם - נאלמים דום במבחן?
גם עלינו יספרו בעוד 100 שנה. בואו נדאג להוות דוגמא לדורות של הנפה עצומה של תורת ה'.
חייב להיות ברור לכל בחור בכלל ולכל עצור בפרט, לא רק הישיבה איתו, לא רק הקהילה איתו, עם ישראל כולו - איתו!!!

אני רק נזכר ברוח העיזוז שעטפה רבים משכבות הציבור שירדו לשטח לעודד ולחזק את חיילי הצבא טרם כניסתם ללחימה בשטח עזה.

אנחנו, העם, צריכים להרים את המורל!
יש לנו הזדמנות!
להפוך את המאבק לנס להתנוסס, להפוך מנכנעים ללוחמים, להפוך ממובלים למעצר להולכים בגאון, לעודד בארגונים ומבצעים כל בן ישיבה שנכנס ל"בית הגיבורים" כלא 10.
שכל בן ישיבה ידע שהוא נכנס לכלא הוא נכנס עם יעד ומטרה, הוא נבחר העם, מאחוריו עם גאה וציבור של מליון וחצי איש ומורשת בת 3300 שנה!
לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוח!

ומכאן אני פונה אליכם בבקשה,
שתפו והעלו רעיונות ותכניות כיצד אנחנו יכולים להביא את הבשורה לכל שכבות העם ולאמהות (והאבות) של הגיבורים שלנו.
תוכניות לימוד נושאות פרסים?
ערבי הוקרה קהילתיים?
סיומים על מסכתות שנלמדו בכלא ברוב עם?


ואנא -
זה לא המקום לתלנות וקיטורים על מה לא עשו, ולא המקום למוסר ודעות על מה היה צריך להעשות.
קחו את השאלה בהנחה שרודן פולני אכזרי גזר גזירת גיוס על בחורי הישיבות ואין דרך להלחם בו פוליטית. מה אנחנו יכולים לעשות.
שיתוף - לביקורת למה אוספים?
אברם, ת' בא?
שלמה שרך את נעליו במרץ וחיכה לחבירו בפתח הישיבה.
שניה כפרה, צעק אברם מעם הדלת הפתוחה.
בינתיים בחן שלמה את תכולת השקית שקיבל זה עתה מהת"תניק, דף עם כתובות שבדלתותיהם לא דופקים, אלו התורמים ה'שמנים' שמחכים ליום הפורים עצמו, פנקס קבלות מתפורר, חבילת טישיו ובקבוק קולה קטן.
למה בקבוק קולה במוצאי שבת? לא הצליח שלמה להבין.

יאללה יצאנו? צנח אברם לידו כעבור דקותיים, יצאנו.
הם יצאו אל הרוח שפרעה את שערם ובכל כמה שניות מצאו עצמם מטיבים את הכובע לראשם, לאחר כברת דרך, הם הגיעו אל הרחוב 'שלהם', בחדוות מרץ הם הסתערו על הבניין הראשון שבלע אותם אל תוכו.
עלו עד הקומה למעלה, חיכו 2 דקות להירגע מההתנשפויות, גילו שיש מעלית, הסתפקו בדיעבד האם היו מותרים לעלות בה.

2 דפיקות מהוססות על הדלת הראשונה,
לא פותחים,
אברם הגביר את עוצמת הדפיקות, עברה דקה ושום רחש אינו נשמע והם נשמטו אל הדלת השניה, הדלת נפתחה כבר אחרי דפיקה אחת אך באותו הרגע נפתחה גם הדלת הראשונה.
שלמה ואברם מצאו עצמם מתפצלים ומתגמגמים לבעלי הבית על הת"ת ומעלתו ומעלת הישיבה ורבניה ותלמידיה, אחד קיבל שקל, השני שתיים.

ירדו הם שתיים שתיים את המדרגות לקומה השלישית, המרץ עדיין אחז בהם, דפיקה נמרצת על הדלת, נפתחת, ילדה בת 3 מתולתלת עם עיני דבש ענקיות מביטה בהם, 'מה אתם רוצים?'
אפשר בבקשה את אבא או אמא? שאל שלמה,
אימממאאאאאאאאאא! בחורים רוצים אותך!
האמא נחפזה אל הדלת מוחה שאריות בצק באצבעותיה ועיניה מביטות בשאלה,
אנחנו אוספים כסף לת"ת של ישיבת באר י... לא הספיק שלמה להשלים את המשפט כשהאמא קראה בגיל: 'הוו! ציפי! את רוצה לקיים מצוות צדקה לבחורים הצדיקים??
בטח! זינקה באושר הילדה וחזרה אחרי רגע עם ארנק וורוד מינימאוס ורוקנה אל ידיהם ברעש צרור עשרות אגורות, 'ציפי מחכה כבר המון זמן לקיים את מצוות צדקה לעניים!' אמרה האמא בהתרגשות כשהיא כמעט דומעת, 'תזכו למצוות!' סיימה וסגרה את הדלת.

אברם דפק על הדלת השניה, דלת העץ המתקלפת השמיעה צליל עמום והוא נאלץ להפעיל את שרירי אצבעותיו בשביל שדפיקותיו יפיקו קול, אחרי כמה רגעים נפתחה הדלת בידי אברך צעיר שסלוטייפ נכרך במשקפיו.
מאיזו ישיבה אתם?
אנחנו מישיבת באר יצחק של הרב ת...
כן כן בטח שמעתי על הישיבה, דוד שלי למד שם אולי אתם מכירים אותו, אמר בנשימה אחת,
איך קוראים לו? שאל אברם,
אאההממ נדמה לי שבישיבה כינו אותו ברוכי, ברוכי כהן, אתם מכירים?
אממממ, לא כל כך, השיב אברם, הוא לומד בישיבה עכשיו?
האא, לא, הוא התחתן מזמן, הוא נכנס לישיבה בתשנ"ו, אבל הוא הגיע לפני שנתיים לשיחה של ראש הישיבה, חשבתי אולי תכירו אותו...
למעיישה, מי הרבנים היום בישיבה? מה המצב מבחינת שטייגען? כמה בחורים אתם בישיבה? מי מוסר שיעורים לשיעור ב'? מה עשיתם במלחמה עם איראן? איך אתם מסתדרים עם הגיוס? מה המצב בשישי שבת?
השיבו לו אברם ושלמה מה שהשיבו ומשיצתה שעה, הבחין האברך במעט מקוצר רוחם ואמר: 'בטח אתם צריכים לעבור בעוד בתים ואני חלילה מעכב אתכם, שניה אני אבדוק מה יש לי לתת.
הוא נעלם בחלל הבית האפל וחזר כעבור דקה מוריק לידיהם 4 שקלים וכשפניו זורחות הוא מציין: 'לכל הישיבות אני נותן רק שקל!'...
בפחי נפש ירדו שלמה ואברם אל הקומה השניה.

בדלת הראשונה פתחה להם אשה ששלושה ילדים תחובים בסינרה,
אנחנו אוספים לת"ת של ישיב...
רגע אני לא שומעת! שלוימי! תרד בבקשה מהסינר של אמא! כן, מה רציתם?
אנחנו אוספים לת"ת של ישיבת באר יצחק.
הא, בעלי לא בבית, תחכו עוד שעה הוא חוזר.
שלמה גלגל עיניו ביאוש, טוב תודה, תזכו למצוות.
רגע לא שמעתי, דבורי! תפסיקי לצרוח ותעזבי את הקערה!!! כן, מה אמרתם?
תודה, תזכו למצוות. קיצר שלמה.

בדלת השניה אין קול ואין עונה ואחרי דקתיים הם התיאשו וירדו לקומה הראשונה.
בדלת הראשונה פתח להם אמריקאי חייכן.
שלמה מיד אמר- שבוע טוב אנחנו אוספים לת"ת של ישיבת באר יצחק.
הוו הא! באר יצחק אני לא להכיר. זה ישיבה טוב? יש שם רבנים גדולים? זה ישיבה של רב הירש?
שלמה התבלבל, לא, זו ישיבה בטלזסטון של הרב מנשה אביעזרי.
הוו! זה רב אני לא להכיר! למה אתם אוספים בישיבה?
אנחנו אוספים לת"ת, זה עוזר לחתנים.
הווו! אתם חתנים? מזל טוב! מזל טוב! נחמה תביאי את המשקה! יש פה חתנים!
מיד אשתו תחבה לידו בקבוק וויסקי סינגל מאלט יוקרתי והוא מזג לכוסיות.
שלמה הסמיק, 'אנחנו לא חתנים, אנחנו צעירים רק בשיעור ב', אנחנו אוספים לת"ת שזה ארגון שעוזר לחתנים...'
אכזבה פשטה בפניו של האמריקאי, 'אז אתם לא חתנים? חבל... טוב, רגע אני אביא לכם משהו...'
הוא חיטט בכיסו ושלף שטר של 5 דולר.
'שיהיה לכם ברכה והצלחה ותתחתנו מהר!...
אמן הפטירו שניהם בחיוך ובאו לעבור לדלת הבאה כשהאמריקאי קרא ואמר שהדיירים משם טסו לחו"ל.

שלמה ואברם יצאו מהבניין לאוויר הקריר, שלמה הוציא מהשקית את הרשימה שקיבל מהת"תניק ופער את פיו בתדהמה,
'בניין מס' 1: בקומה ראשונה גר מר דליהוט, אמריקאי, נותן בפורים לכל ישיבה 200 דולר - אין לדפוק לפני פורים!!!'.


בסוף הערב חזרו שלמה ואברם לישיבה כשהם מרוטים ומושפלים, בבית הזה לא פתחו, בבית הזה צעקו שנמאס מהבחורים שדופקים, בבית ההוא פטרו אותם בחצי שקל והם חוזרים לישיבה עם ארבעים ומשהו שקלים...

בכניסה לישיבה פוגש המשגיח את פרצופיהם המושפלים, מה קרה אברם ושלמה? למה חשכו פניכם?
פתח שלמה ותיאר את כל הקורות אותם כשאברם מוסיף את מעשה האמריקאי שתרם 5 דולר במקום ה 200 בפורים.
הביט עליהם המשגיח בחיוך ושאל: אתם יודעים למה יצאתם לאסוף כסף?
ענה שלמה: 'כדי שיהיה לת"ת לעזור לחתנים',
'אולי כי כל הפושט יד נותנים לו?' ניסה אברם.
לא ולא, ענה המשגיח, יש ישיבות שמוציאות את הבחורים בפורים לאסוף כדי שלא ישתעממו ויעשו שטויות, אבל אנחנו מקיימים את הוראת המשגיח רבי שלמה וולבה זצוק"ל שאמר שהסיבה שבגינה בני הישיבות יוצאים לאסוף כסף היא כדי שיעברו על הפתחים וירגישו בעצמם איך מרגיש החתן הנזקק שאין לו מספיק כסף לחתונה.
לא משנה הסכום שהצלחתם לאסוף, לא משנה כמה החברים שלכם הצליחו לאסוף.
את המצווה של 'נושא בעול עם חבירו' אתם קיימתם בהידור, ועל כך הערכתי כי רבה! סיים המשגיח.

____________________

טפיפות רגלים נשמעו מאחוריהם והם הופתעו לגלות את האמריקאי מתנשף כולו מגיע לישיבה. 'הווו! הנה אתם! אני מחפש אתכם כבר הרבה זמן! אני רץ אחריכם בכל השכונה! פתאום מצאתי בכיס השני שלי עוד מעות ואני רציתי להביא אותם לחתנים!
האמריקאי שלף 5 שטרות של מאה דולר והגיש אותם לשלמה ואברהם ההמומים.
'תבואו גם בפורים, אני נותן לכל הישיבות!'

המשגיח הוסיף לחייך.
הרב @פנחס ע כתב כאן פוסט מטלטל עם רעיון מהפכני. וביקש לפרסם מעל כל במה. פרוג זו הבמה מספר 1 של הציבור החרדי. ולכן מתפרסם כאן. חשוב שתביעו דעתכם ושתפו ברעיונות לתופעה הכאובה. מה הפתרון, האם מה שהוא כתב בפוסט ישים, האם אתם מכירים ישיבות ייעודיות לגרושים וכו' וכו'.

"בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.

ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.

הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!

אנא מי שימצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות..."

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה