בקשה צליאק בתלמודי התורה - קצת מחשבה אם אפשר

  • הוסף לסימניות
  • #61
הבת שלי הצליאקית בכתה א
ביום של מסיבת סידור הודיעו לא להביא אוכל כמובן שלא סמכתי על זה ושלחתי לה "פיצה" מאפה בית. אחכ היא סיפרה שכל הילדות קיבלו לחמניה ובורקס! כמובן שלא חשבו ולא הביאו לה תחליף

היא ילדה מדהימה ובוגרת אבל לי כאב הלב. וכמובן היה את הגאונות ששלחו לה חמצוצים במשלוח מנות.
מרגישה שעם כל הרצון והאהבה אין לי היכולת ללכת ולרפד לה את הדרך וזה לא קל
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
  • הוסף לסימניות
  • #63
@לבחור בטוב עם ניסיון של 2 ילדים צליאקים בטח צריכים לנסות לבקש להתחשב בהם, ולחשוב פעמיים על כל ממתק אם אפשר לקנות תחליף ללא גלוטן ויש מספיק, מה שאני עושה כל סיום או מסיבה, אני מבקשת להכין עוגה או קוגל או ארבע'ס וככה אני יודעת שלפחות דבר אחד במסיבה הילד יאכל כמו כולם! ואם הם מביאים דברים עם גלוטן שחילקו או אכלו בת"ת אני נותנת להם ממתק יותר טעים מזה ללא גלוטן!

זה לא קשור לאשכול אבל יעזור להמון אנשים ול[B]שחרית[/B]
טיפ מניסיון- כל המתכונים הרגילים של עוגות אפשר להמיר מקמח רגיל לקמח ברילי, וזה יוצא הרבה יותר טעים ממתכונים ללא גלוטן,
והנה מתכון ל [B]שחרית[/B] ליום ההולדת אני מכינה בקאפקייק עם שוקולד למעלה וסוכריות:
10 ביצים
3כוסות סוכות
להקציף ביחד(בלי להפריד את הביצים) למשך 10 דקות
להוסיף לאט:
2 סוכר וניל
1 כוס שמן
4 כוסות קמח ברילי(או מולינו ירוק)ללא גלוטן
כפית משפר אפיה ללא גלוטן(לבחירה)
2 אבקת אפיה
1 כוס מיץ תפוזים
7 כפות קקאו
לשפוך לקאפקייק
ולאפות 30 דקות על 150 מעלות
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
היא ילדה מדהימה ובוגרת אבל לי כאב הלב. וכמובן היה את הגאונות ששלחו לה חמצוצים במשלוח מנות.
כחברה לאלרגית (לא צליאקית)
ואלרגית למשהו די נדיר לא חלב/ביצים/אגוזים שמצוי יותר
היא אלרגית לקקאו
אני זוכרת עד היום איך אכלתי את הלב שמרוב חיפזון ובלגן של פורים בטעות שלחתי לה בקבוק שוקו
אבל מנגד שעשינו פעם שבת חברות (שקרתה הרבה לפני אותו פורים)
ואני הייתי אחראית על העוגות והמנות אחרונות הכנתי 3 סוגים
2 בלי קקאו / שוקולד בכלל
והשלישי (שהיא בקשה) אז הכנתי חלק בלי שוקולד וחלק עם
ואם היא לא הייתה מבקשת הייתי מכינה משהו אחר
ועוד משהו קטן
מי שלא מכיר צליאק מקרוב לא תמיד יודע שבחמצוצים יש גלוטן
וגם אם כתבתם פתק עם מה מותר ומה אסור לפעמים זוכרים צליאק = רק מה שמברכים עליו המוציא או מזונות
אם לא שלחו לה ביסלי זה מראה על התחשבות
פשוט הילדים פה בבית (לא צליאקים ב"ה) קיבלו ערמות ביסלי
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
בלת’’ק חלקי
ומה תגידו אם המחנכת של הבת שלי האלרגית לחלב ברמה מסכנת חיים ומחזיקה אפיפן בכיתה, נותנת לה שוקולד חלבי כשביתי מביאה לה משלוח מנות?
מה תגידו אם ביתי, כבר לא ילדה קטנה אלא בכיתות היסודי הגבוהות, מקבלת משלוחי מנות עם שוקולדים חלביים ובקבוקי שוקו?
והרי זה ידוע ומפורסם ולא איזה דבר סודי או לא ידוע...
אני דנה לזכות שעם כל העומס של משלוחי מנות לא מצליחים לתת לזה תשומת לב ולקנות משהו אחר, אבל אולי עדיף לא לשלוח? גם חוסר רגישות וגם סיכון...
וכמובן שהאחריות עלינו ההורים והילדה, אבל משלוח מנות שמטרתו לקרב לבבות, באופן הזה יוצר ההיפך....
מה נגיד?
נגיד: נו, פורים. לא החזיקו ראש.
ונקנה מראש תחליפים לילדים שלנו.....
מאד כיף לקבל משלוח מנות מותאם, אבל כדאי להשתדל לראות את הרצון ואת השכחה האנושית במקרה שלא.
ואחרי שנהיה גיבורים גם נתבאס, מותר ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
כל כך חשוב!
ואם כבר נפתח אשכול שמראה את שתי הצדדים של המטבע
חייבת לשתף וללכת.
למה? כי רוצה להוציא את זה מהלב זה למה.
אחיין יקר שלי לומד באחד מהחיידרים החושבים מאוד מאוד! בב"ב.
והיה סיום של פרק כלשהו בלימוד, וכל פעם המלמד מפנק ממש את התלמידים.
אחיין שלי שיושב בכיתה פעם אחר פעם ועינו כלות! לראות את כל הפינוקים, והוא יודע שלא יכול לגעת בכלום, כבר לא יכל לעוד סיום כזה, אז הוא הרים את האצבע בחשש (ביישן ושברירי האחיין הזה) ושאל: הרבה' אולי הפעם תקנה לי משהו ללא גלוטן?... מה עשה המלמד? אמר לו עכשיו אני בכוונה! יקנה רק דברים עם גלוטן!
ויום למחרת שעשה קניות לסיום הוציא מהשקית עוגת הבית של אסם צעד לכיוונו, ודחף לו מול העיניים! ואמר לו זה מה יש לאכול. (עוד פעם מדגישה, אחד החיידרים שכבר אי אפשר להתקבל אליהם מרוב שחשובים, כן?)
.
איזה סיפור עצוב ממש.

אני מקווה שאת מבינה את הקשר בין החיידר ל"חשובים" בלבד לבין התגובה של הרב'ה. זה לא מקרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
כל כך חשוב!
ואם כבר נפתח אשכול שמראה את שתי הצדדים של המטבע
חייבת לשתף וללכת.
למה? כי רוצה להוציא את זה מהלב זה למה.
אחיין יקר שלי לומד באחד מהחיידרים החושבים מאוד מאוד! בב"ב.
והיה סיום של פרק כלשהו בלימוד, וכל פעם המלמד מפנק ממש את התלמידים.
אחיין שלי שיושב בכיתה פעם אחר פעם ועינו כלות! לראות את כל הפינוקים, והוא יודע שלא יכול לגעת בכלום, כבר לא יכל לעוד סיום כזה, אז הוא הרים את האצבע בחשש (ביישן ושברירי האחיין הזה) ושאל: הרבה' אולי הפעם תקנה לי משהו ללא גלוטן?... מה עשה המלמד? אמר לו עכשיו אני בכוונה! יקנה רק דברים עם גלוטן!
ויום למחרת שעשה קניות לסיום הוציא מהשקית עוגת הבית של אסם צעד לכיוונו, ודחף לו מול העיניים! ואמר לו זה מה יש לאכול. (עוד פעם מדגישה, אחד החיידרים שכבר אי אפשר להתקבל אליהם מרוב שחשובים, כן?)
הילד הלך וסיפר לאמא שלו שכמעט התעלפה.
זה הגיע עד לסבתא, אז הם החליטו ביחד להכין לו עוגה ענקית ללא גלוטן כמובן, ולהזמין פיצה ללא גלוטן ולחגוג לו בבית ולשמח אותו כמה שניתן. כמובן שהדברים נאמרו למנהל, האם דברים השתנו? לא בטוח...
אני ששמעתי את זה בשבת שכל המשפחה הייתה ביחד, לא הצלחתי להרדם כל הלילה, נשרטתי מזה.
ונכון שאנחנו במגזר עם כל כך הרבה פלוסים ומודים לה' יום יום שנולדנו למציאות שלהיות חרדים,
אבל עם כל הפלוסים זה לא סותר שתמיד אפשר להתקדם עוד, לכבוש עוד מטרות, ולהגדיל את המודעות בדברים האלו..
בשביל שהילד שלך @לבחור בטוב כבר יגיע למקום עם הרבה יותר מודעות מאשר המקרה המצער מאוד הזה.
המלמד לא ראוי לתפקידו, ככה להתייחס לילד??
אדם רשע ואכזר!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
המלמד לא ראוי לתפקידו, ככה להתייחס לילד??
אדם רשע ואכזר!!
מאוד! מאוד אכזר!
כל פעם שאני נזכרת בזה הלב של נשרט ומדמם...
אז מה הוא? ילד קטן שחווה את זה?
הוא באמת לא ראוי,
אבל זה כבר נושא לאשכול אחר על כל החיידרים עם השמות המפוצצים ורשימות המתנה מפה עד לאמריקה, וזה בסוף מה שקורה שם
עצוב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
מאוד! מאוד אכזר!
כל פעם שאני נזכרת בזה הלב של נשרט ומדמם...
אז מה הוא? ילד קטן שחווה את זה?
הוא באמת לא ראוי,
אבל זה כבר נושא לאשכול אחר על כל החיידרים עם השמות המפוצצים ורשימות המתנה מפה עד לאמריקה, וזה בסוף מה שקורה שם
עצוב...
הילד חייב לדעת שהמלמד מסכן ל"ע חולה במחלה הרבה יותר מסכנת חיים מצליאק.
הוא חייב לדעת את זה למען בריאות הנפש שלו...
תגובה כזו לילד מראה על מחלה חשוכת מרפא, ה' ירחם...
שום כדור שימציאו לא יעזור לו
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
כל כך חשוב!
ואם כבר נפתח אשכול שמראה את שתי הצדדים של המטבע
חייבת לשתף וללכת.
למה? כי רוצה להוציא את זה מהלב זה למה.
אחיין יקר שלי לומד באחד מהחיידרים החושבים מאוד מאוד! בב"ב.
והיה סיום של פרק כלשהו בלימוד, וכל פעם המלמד מפנק ממש את התלמידים.
אחיין שלי שיושב בכיתה פעם אחר פעם ועינו כלות! לראות את כל הפינוקים, והוא יודע שלא יכול לגעת בכלום, כבר לא יכל לעוד סיום כזה, אז הוא הרים את האצבע בחשש (ביישן ושברירי האחיין הזה) ושאל: הרבה' אולי הפעם תקנה לי משהו ללא גלוטן?... מה עשה המלמד? אמר לו עכשיו אני בכוונה! יקנה רק דברים עם גלוטן!
ויום למחרת שעשה קניות לסיום הוציא מהשקית עוגת הבית של אסם צעד לכיוונו, ודחף לו מול העיניים! ואמר לו זה מה יש לאכול. (עוד פעם מדגישה, אחד החיידרים שכבר אי אפשר להתקבל אליהם מרוב שחשובים, כן?)
הילד הלך וסיפר לאמא שלו שכמעט התעלפה.
זה הגיע עד לסבתא, אז הם החליטו ביחד להכין לו עוגה ענקית ללא גלוטן כמובן, ולהזמין פיצה ללא גלוטן ולחגוג לו בבית ולשמח אותו כמה שניתן. כמובן שהדברים נאמרו למנהל, האם דברים השתנו? לא בטוח...
אני ששמעתי את זה בשבת שכל המשפחה הייתה ביחד, לא הצלחתי להרדם כל הלילה, נשרטתי מזה.
ונכון שאנחנו במגזר עם כל כך הרבה פלוסים ומודים לה' יום יום שנולדנו למציאות שלהיות חרדים,
אבל עם כל הפלוסים זה לא סותר שתמיד אפשר להתקדם עוד, לכבוש עוד מטרות, ולהגדיל את המודעות בדברים האלו..
בשביל שהילד שלך @לבחור בטוב כבר יגיע למקום עם הרבה יותר מודעות מאשר המקרה המצער מאוד הזה.
הזוי , בן אדם בלי מידות , בטוחה שזה מתבטא בעוד הרבה מוקמות ויש לרבה מספיק דברים רגישים שהוא נתקל בהם בלי קשר לצליאק...., הוא לא יכול ואסור לו להיות מלמד של ילד בישראל!(תלונה כזו למורה במשרד החינוך והוא היה מפוטר...)

לגבי שאר האימרות כאן, כאמא לצליאק, אי אפש ר בעיני לבקש מאמא אחרת שתכין עוגה עם קמח כלשהוא (שהיא בטוח תשכח את השם שלו) או שתתאמץ להכין משהו מיוחד לילד הצליאקי בכיתה,(יש אמהות מיוחדות במינם שכשהם מכינות עוגה תמיד מתקשרת לבקש את הקמח, אבל אי אפשר לצפות מכולן להיות כאלו)
הרבה יותר פשוט ונוח, פשוט להביא ממתקים ללא גלוטן ויש המון המון כאלו,
כבר כתבו כאן כל הציפסים, דוריטוס, אפרופו, סוכריות ,תן צאפ., שוקולדים ללא מיליוי, מקופלת ועוד ועוד... יש אתם בכל חנות והם נגישים .. לבקש מאמא עסוקה להכין עוגה מקמח מיוחד זה כבר יותר הטרחה,
ובנוגע לסיומים, כמעט בכולם הילדים מקבלים לחמניה עם נקניקיה, אז פשוט לפתור את הבעיה מראש, ולהביא לילד מהבית לחמניה עם נקניקיה בשרית , זה גם לא דורש הרבה מההורים....
קוגל תפוא אמור להיות בסדר, כנ"ל ארבעס..
במקרה של סיום הכי כדאי לבקש מהרבה רשימה של מה אמור להיות מחולק , ולתאם עם הילד מתוך רשימת האלרגנים הצפויה מה הוא רוצה ולהשתדל למצוא לו תחליף מתאים...
יש היום כמעט לכל דבר תחליף....
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
לגבי שאר האימרות כאן, כאמא לצליאק, אי אפש ר בעיני לבקש מאמא אחרת שתכין עוגה עם קמח כלשהוא (שהיא בטוח תשכח את השם שלו) או שתתאמץ להכין משהו מיוחד לילד הצליאקי בכיתה,(יש אמהות מיוחדות במינם שכשהם מכינות עוגה תמיד מתקשרת לבקש את הקמח, אבל אי אפשר לצפות מכולן להיות כאלו)
הרבה יותר פשוט ונוח, פשוט להביא ממתקים ללא גלוטן ויש המון המון כאלו,
כבר כתבו כאן כל הציפסים, דוריטוס, אפרופו, סוכריות ,תן צאפ., שוקולדים ללא מיליוי, מקופלת ועוד ועוד... יש אתם בכל חנות והם נגישים .. לבקש מאמא עסוקה להכין עוגה מקמח מיוחד זה כבר יותר הטרחה
אני לא משיגה קמח מיוחד בשביל זה.
יש לי מתכון מצויין לעוגה כושית על בסיס קורנפלור, ורק נשאר לדאוג שהקישוטים יהיו כאלו ללא גלוטן.
זאת העוגה הקבועה אצלי לשלוח לילדים שיש להם חבר צליאקי בכיתה.
החיסרון היחיד שלה בעיני הוא שהיא מתפוררת ממש, ומלכלכת מאד את הרצפה, יותר מעוגה על בסיס קמח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
כל כך חשוב!
ואם כבר נפתח אשכול שמראה את שתי הצדדים של המטבע
חייבת לשתף וללכת.
למה? כי רוצה להוציא את זה מהלב זה למה.
אחיין יקר שלי לומד באחד מהחיידרים החושבים מאוד מאוד! בב"ב.
והיה סיום של פרק כלשהו בלימוד, וכל פעם המלמד מפנק ממש את התלמידים.
אחיין שלי שיושב בכיתה פעם אחר פעם ועינו כלות! לראות את כל הפינוקים, והוא יודע שלא יכול לגעת בכלום, כבר לא יכל לעוד סיום כזה, אז הוא הרים את האצבע בחשש (ביישן ושברירי האחיין הזה) ושאל: הרבה' אולי הפעם תקנה לי משהו ללא גלוטן?... מה עשה המלמד? אמר לו עכשיו אני בכוונה! יקנה רק דברים עם גלוטן!
ויום למחרת שעשה קניות לסיום הוציא מהשקית עוגת הבית של אסם צעד לכיוונו, ודחף לו מול העיניים! ואמר לו זה מה יש לאכול. (עוד פעם מדגישה, אחד החיידרים שכבר אי אפשר להתקבל אליהם מרוב שחשובים, כן?)
הילד הלך וסיפר לאמא שלו שכמעט התעלפה.
זה הגיע עד לסבתא, אז הם החליטו ביחד להכין לו עוגה ענקית ללא גלוטן כמובן, ולהזמין פיצה ללא גלוטן ולחגוג לו בבית ולשמח אותו כמה שניתן. כמובן שהדברים נאמרו למנהל, האם דברים השתנו? לא בטוח...
אני ששמעתי את זה בשבת שכל המשפחה הייתה ביחד, לא הצלחתי להרדם כל הלילה, נשרטתי מזה.
ונכון שאנחנו במגזר עם כל כך הרבה פלוסים ומודים לה' יום יום שנולדנו למציאות שלהיות חרדים,
אבל עם כל הפלוסים זה לא סותר שתמיד אפשר להתקדם עוד, לכבוש עוד מטרות, ולהגדיל את המודעות בדברים האלו..
בשביל שהילד שלך @לבחור בטוב כבר יגיע למקום עם הרבה יותר מודעות מאשר המקרה המצער מאוד הזה.
הזוי לגמרי עד כמה אפשר להיות רע סתם שאלה מסקרנות פנו להנהלה? זה יכול אולי אפילו לסבך אותם חוקית
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אחרי שהתלוננתי על כל העולם בפתח האשכול. הגיע הזמן להודות לשלשה חברים של בני שטרחו ושלחו לו משלוח מנות ללא מוצרי גלוטן. כל הכבוד!!
בזכות השרשור הזה, הקפדתי להכין לחבר של בני הרגיש לגלוטן משלוח מותאם..
תודה על העלאת המודעות
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
כל כך חשוב!
ואם כבר נפתח אשכול שמראה את שתי הצדדים של המטבע
חייבת לשתף וללכת.
למה? כי רוצה להוציא את זה מהלב זה למה.
אחיין יקר שלי לומד באחד מהחיידרים החושבים מאוד מאוד! בב"ב.
והיה סיום של פרק כלשהו בלימוד, וכל פעם המלמד מפנק ממש את התלמידים.
אחיין שלי שיושב בכיתה פעם אחר פעם ועינו כלות! לראות את כל הפינוקים, והוא יודע שלא יכול לגעת בכלום, כבר לא יכל לעוד סיום כזה, אז הוא הרים את האצבע בחשש (ביישן ושברירי האחיין הזה) ושאל: הרבה' אולי הפעם תקנה לי משהו ללא גלוטן?... מה עשה המלמד? אמר לו עכשיו אני בכוונה! יקנה רק דברים עם גלוטן!
ויום למחרת שעשה קניות לסיום הוציא מהשקית עוגת הבית של אסם צעד לכיוונו, ודחף לו מול העיניים! ואמר לו זה מה יש לאכול. (עוד פעם מדגישה, אחד החיידרים שכבר אי אפשר להתקבל אליהם מרוב שחשובים, כן?)
הילד הלך וסיפר לאמא שלו שכמעט התעלפה.
זה הגיע עד לסבתא, אז הם החליטו ביחד להכין לו עוגה ענקית ללא גלוטן כמובן, ולהזמין פיצה ללא גלוטן ולחגוג לו בבית ולשמח אותו כמה שניתן. כמובן שהדברים נאמרו למנהל, האם דברים השתנו? לא בטוח...
אני ששמעתי את זה בשבת שכל המשפחה הייתה ביחד, לא הצלחתי להרדם כל הלילה, נשרטתי מזה.
ונכון שאנחנו במגזר עם כל כך הרבה פלוסים ומודים לה' יום יום שנולדנו למציאות שלהיות חרדים,
אבל עם כל הפלוסים זה לא סותר שתמיד אפשר להתקדם עוד, לכבוש עוד מטרות, ולהגדיל את המודעות בדברים האלו..
בשביל שהילד שלך @לבחור בטוב כבר יגיע למקום עם הרבה יותר מודעות מאשר המקרה המצער מאוד הזה.
התעללות לכל דבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
מצחיק אותי להעביר ביקורת, עד לפני תקופה קצרה לא חשבתי על זה בכלל, הייתי כמו כולם. עכשיו, מהצד השני הדברים נראים אחרת, מקווה שתבינו אותי גם מנקודת מבטכם.
רק טוב יכול לצאת מלעורר רגישות אצל ילדים.

מעל במה זו של הגברת מודעות, ארשה לעצמי להעלות נושא שזקוק בדחיפות למודעות ורגישות. זו מודעות ורגישות שעשויים לפעמים להגיע לדאורייתא ממש ומשום מה דווקא בו יש נטיה לומר "אי אפשר לשנות את הסדרים של כיתה/בית ספר שלם" - עניין הפעלת מוזיקה כשיש ילד או ילדה שהתייתמו ונמצאים ב"שנה" על ההורים שלהם.

אנחנו בדור שבו ב"ה כל כך מעלים את המודעות לצרכים של ילדים אלרגניים ומצפים בצדק שאף אם זה גורם לויתור על הנאה לילדים אחרים, בכל אופן ראוי להתחשב. נראה לי שראוי להעלות גם את המודעות לצורך ברגישות לילדים אלו. נכון שייתכן שתמנע איזושהי חוויה משאר הילדים, אבל לילדים האלו שעולמם חרב עליהם אפילו אי אפשר להגיש "חלופה".

אני מעלה את זה לא כדי חלילה להרפות את העלאת המודעות להתחשבות בילדים אלרגיים, אלא כדי לחדד מודעות ורגישות שנצטוינו עליה מהתורה.

שלא נדע צער
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
גלוטן?... מה עשה המלמד? אמר לו עכשיו אני בכוונה! יקנה רק דברים עם גלוטן!
ויום למחרת שעשה קניות לסיום הוציא מהשקית עוגת הבית של אסם צעד לכיוונו, ודחף לו מול העיניים! ואמר לו זה מה יש לאכול
פשע להשאיר את הילד בכיתה ופשע אם לא הופכים את העולם עד שיפוטר!

בלא קשר לתת-אנושיות, אני מציעה להורים לילדים אלרגניים לקנות מאגר של דברים "שווים" ולתת למורה/לרבה/למזכירה למשמרת וכך כשיש אירוע הצוות או החברים/חברות לא יעמדו במצב של "אויש סליחה שכחנו".
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
חברה סיפרה לי, שהבת שלה, נערה מתוקה, שכל החברות אוכלות בתכנית בסמינר פיצה, ופל בלגי ופסטה מוקרמת - והיא עם לחמניה מהבית...
מבלי להמעיט בצורך להתחשב, בדרך כלל אירועים הם לא הפתעה וכדאי להורים להיערך מבעוד מועד לשלוח עם הילדה חלופה מתאימה ולא לחמניה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?
לוקחים ילדים לשיט בננות - הכינו אותם מראש! אפשר ליפול למים ולשהות במים כמה דקות רצופות.
לאחר סיפור משפחתי, על קבוצה משפחתית שהלכה לשיט בננות.
ולא הכינו אותם שאפשר ליפול.
הכי הרבה הכינו אותם שמי שרוצה יכול ליפול למים. ומי שלא, יחזיק חזק וישאר על הבננה.

אבל מעשה שהיה כך היה, לאחר שהתמקמו על הבננה באמצע המקום, והתחילו בשיט האמיתי והכייף, לפתע פתאום הבננה התהפכה על עצמה.
וכל מי שהיה עליה התהפך למים, ואם רצה לנשום, היה חייב לצאת ממתחת לבננה.
ואז כולם כולל כולם היו בתוך המים - כמובן כמובן עם אפודות הצלה וכו' ואין סכנת טביעה.
אבל זה כבר לא נעים לעמוד במים באמצע שום מקום.
אבל אז קרתה תקלה נוספת, המנוע של הסירה כבתה.
ואז מפעיל הסירה לא יכל להסתובב ולאסוף אותם.
אז הו קרא למובגרים בואו תשחו אלי ותעלו...
ורוב הקבוצה לא ידעה לשחות.
והמבוגרים אומרים לו, קודם תלך לאסוף את הילדים.. והוא (מפעיל הסירה) אומר אל תגידו לי מה ואיך לעשות.
והילדים בהיסטרייה, בוכים ומפוחדים.
ובנתיים סירה נוספת של אותה חברה שתפקידה לפקח וצופה במתרחש לא נוקטת אצבע, ורק לאחר 10 דקות שחלק מהילדים החלו להיסחף עם הרוח, אז הם הרימו אותם לסירה שלהם.
לאחר 10 דקות הוציאו את כולם מהמים.

מסקנא , לא קרה כלום בגוף, אבל להבא, יש להכין כל אחד ואחד בנפרד ופרטני, בזמן שהוא מרוכז ואין לו אלפי אנשים מול העיניים, ועוד דברים שמסיחים את דעתו, לעשות את זה אחד על אחד בבית או בכל מקום אחר, ולומר לו שים לב, אנחנו יוצאים לשיט בננות, ייתכן שנופלים למים, זה לא מסוכן. ולא קורה כלום. אין כרישים...
סך הכל דג ידגדג אותך באצבעות וינקה לך את הפטריות

ואם הוא לא ירצה בגלל זה, אז מה עדיף???
אני מעלה את זה כאן ואולי מכאן תבוא הישועה והסתכלות אחרת על האלמנים ובעיקר על היתומים של האלמנים,
אני אלמן כבר קרוב לחמש שנים עם שמונה יתומים, אבל משום מה יש בקהל ובארגונים רבים הרגשה שהאלמנות והיתומים של האלמנות הכי מסכנים והאלמנים והיתומים שלהם הכל בסדר מבחינתם,
אז קצת לומר מה מרגישים ומה עובר על האלמנים,
זה ממש קשה בחנוכה למשל שאין מי שידליק את הנרות חנוכה כי אין אבא בבית שידליק את החנוכיה, אבל גם מאד קשה שאחרי שגמרו להדליק את החנוכיה אין מי שיכין עם הילדים את הסופגניות ויכין את הלביבות ויצחק עם הילדים במטבח ויביא את עיקר האווירה הטובה של מסיבת חנוכה,
ומאד קשה בפסח שאין מי שישב ויערוך את שולחן ליל הסדר שאין אבא בבית, אבל גם מאד מאד קשה שאין מי שתבשל לפני זה ותכין ושתלך להביא באמצע ליל הסדר דברים מהמטבח בשביל שהאבא יוכל לשבת עם הילדים בנחת ולספר את הסיפור ההגדה
מאד קשה בשבועות למשל שאין אבא שישב בבית הכנסת וילמד עם הילדים היתומים, אבל גם מאד קשה לאבא ללכת ללמוד עם הילד בבית הכנסת שצריך להשאר בבית ולשמור על הילדים הקטנים
ולא רק בחנוכה והחגים אלא כל השנה, מאד קשה באמת לילד יתום מאבא שאין מי שישב איתו באבות ובנים ויחזור איתו על הגמרא, אבל גם מאד קשה לאבא לשבת עם הילדה שלו בכתה א ולחזור איתה ולעקוב על השיעורים, ומאד קשה לאבא ללמד את הבת שלו דברים שבעיקר אמא אמורה ללמד אותה כמו גיל ההתבגרות,,
ואני מדבר על כל גם מבחינה כלכלית, וגם מבחינת פינוקים,
אלמן שמטופל ביתומים לא יכול לצאת לעבוד כמו כל גבר אחר שיודע שיש אמא בבית שתשמור על הילדים או שתשאר איתם שחולים,,
וצריך לשלם לאשה שתנקה ותכבס ,,, ועוד דברים שגבר לא יודע לעשות,,
ותשעים אחוז מהארגונים עוזרים בעיקר לאלמנות או ליתומים של האלמנות

והכי הכי קשה זה הדבר שצריך לדאוג ליתומים לבד שלא ירגישו 2 דברים,,
1. שלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין ילדים אחרים שיש להם אבא ואמא,
2, ושלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין יתומים מאבא, כי זה אחד הדברים הכי הכי קשים, שהם שומעים למשל שארגונים מארגנים נופשים בחנוכה או בפסח או בשבועות וזה רק למשפחות של אלמנות, ומקבלים שם עולם ומלואו,,,, ואני צריך לתת לילדים שלי דברים כאלו מכספי רק שלא ירגישו שחבל שמי שנפטר זה,,,,,,,,,,,,
וודאי שמבחינת צניעות לא מתאים לעשות אלמנים עם אלמנות,, אבל כמו שמארגנים בנפרד לאלמנות אפשר שאותו ארגון יארגן במקום אחר לאלמנים עם יתומים,,
ואני יודע שכולם יגידו שבתורה כתוב אלמנה ולא כתוב אלמן, ולכן כולם חושבים בעיקר על אלמנות ולא על אלמנים,,, בתורה הכוונה לאלמנה זה מי שנצרך, וכן בזמן התורה לא היה מושג של אלמן אלא כל אחד היו לו כמה נשים,,,, והיה מי שידאג גם ליתומים וכן לא חושב שבתורה יש הבדל בין יתום מאבא או מאמא
אני לא כותב את זה בבקשת עזרה , כי מנסה ליהיות לבד ולעשות מה שצריך ליתומים שלי,, אלא רק להעלות את המודעות בציבור, ואולי יקום מישהו שידע באמת לדאוג לכל היתומים ויבין מה עובר גם על האלמנים ואולי ירים את הכפפה
אני שכנה של שלושה ילדים מתוקים עם פיגור בינוני שחיים בבית אחד.
זהו אתגר קשוח בשגרה, אבל נסו לדמיין איך זה נראה בחופש הגדול...

כל המשפחה בבית, כולל המיוחדים שחוזרים ביום רגיל בין 4 ל6
אין להם סדר יום, ובטח שלא תעסוקה
(אם לא לוקחים בחשבון הצקות ומריבות)

אי אפשר לצאת איתם לטיולים, אי אפשר להשאיר בבית עם בייביסיטר

אי אפשר לשלוח לקייטנה, ואפשר רק לנסות להעביר בשלום עוד יום ועוד אחד.


עד היום הנס של הילדים המיוחדים וההורים שלהם היה ארגון עזרה ומרפא.

במשך שנים (בטח קרוב ל10) הוא משיג תקציבים , מתנדבות , ועורך קיטנות טיולים ונופשונים נון סטופ מסביב לשנה.

זה מתחיל ביום חמישי כל שבוע, ממשיך בחופש הגדול, ולא נגמר בחול המועד, ערב פסח, ובטח יש עוד זמנים ששכחתי.

וכל פעם ההצלה הזו היתה בחינם לגמרי. עיריית ביתר עילית הייתה מקצה מיקום , התקציבים הגיעו מעזרה ומרפא וההורים רק הודו לה' על מזלם הטוב.

אבל השנה העירייה הפסיקה להקצות את המתנ"ס לפעילות.
ומאז הילדים האלו בבית.

אני מקווה שרק מטעמים ענייניים, אבל אין לנו שום הבנה למה להפסיק פעילות מדהימה שכזו לארגון מיוחד שכזה ולחפש ארגון אחר(?) שעדיין לא נמצא.

אם אתם רוצים לעזור ולהקדיש שתי דקות מזמנכם כדי לתת תקווה לילדים האלו.
אנא שילחו מייל (ולאחר מכן כתבו שלחתי והקפיצו את השרשור)
לכתובת
pniyot
שטרודל
betar-illit.muni.il

אפשר להעתיק את הנוסח הבא:
שלום רב,
אני פונה אליכם בלב כואב , בנוגע להפסקת פעילות הנופשונים של עמותת עזרה ומרפא – מסגרת יקרה מפז לילדים המיוחדים ולמשפחותיהם.
המצב הנוכחי, בו הילדים נמצאים ימים ארוכים בבית ללא מענה, חסרי שגרה ומסגרת – הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת. גם אם קיימות סיבות מוצדקות להפסקה, לא ייתכן שהמחיר הציבורי והאנושי יהיה כה כבד.
שמענו כי נשקלת העברת האחריות לגוף אחר – אך חשוב לומר בפשטות: עזרה ומרפא נתנו את הלב והנפש. עבור המשפחות, הם לא "ספק שירות" אלא שליחי ציבור אמיתיים, שבנו מערכת עם נשמה, רגישות, ועמידה באתגרים שדורשים מסירות נדירה.
הפסקת הפעילות שלהם, גם אם זמנית, יוצרת ריק מערכתי ורגשי כואב, שגם כל שינוי עתידי לא יוכל בקלות למלא.

אנא – אל תתעלמו מהכאב ומהזעקה השקטה של ילדים והורים.
השיבו את הפעילות – ותנו לעזרה ומרפא להמשיך להיות העוגן עבור משפחות רבות, שלמענן הם עושים את מה שכולנו היינו צריכים לעשות.

בתודה על האכפתיות ותקווה לשינוי מהיר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה