הנושאים החמים
לבחור בטוב
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #1
הצטרפתי למועדון, גם לבן שלי יש צליאק. הלם של התחלה, חיפוש מתכונים ברשת, רישום לצליאק בקהילה, לפורום צליאק (יותר מידי הודעות שם, תרגיעו...), מבינים שהחיים משתנים, מבינים שהם בעצם לא משתנים, רק דורשים יותר, מבינים שזה הרבה יותר. אם חוויתם את זה, אתם מבינים, אם לא חוויתם תאמינו לי.
בגדול, זה בסדר, היום זה שונה מפעם, ככה כולם אומרים. יש הרבה מתכונים, קמח מולינו שזה ממש כמו קמח רגיל (שמעורבב עם דבק נגרים), עוגות, מאפים, ביום יום אנחנו מסתדרים.
הבעיה מתחילה באירועים של הילדים. היום הייתה מסיבת פורים, החיידר פינק את הילדים, כמויות של עוגות, קוגל ירושלמי, חטיפים, מה לא. אבל לילדי הצליאק? עשרות ילדים בחיידר, לא אחד, לא הביאו כלום, לא חשבו איך הם אמורים להרגיש כשכולם אוכלים והם מסתכלים. אז ברור ששלחנו לו עוגות ולחמניה ומה לא. אבל ראיתי אותו בכיתה (יין ומעטפה לרב'ה בכל זאת), כולם עם קוגל, והוא מוציא לחמניה מהבית.
נכון, זה לא זול, צריך מחשבה איפה לקנות, אי אפשר להזמין מהספק הרגיל. זה לארגן שולחן נפרד ולדאוג ששאר הילדים לא יאכלו משם, הקושי ברור, אבל העולם השתנה, היום ברור שצריך לאפשר לילדים חוויה שווה, בבתי ספר וגנים יש מודעות לעניין, למה יש תלמודי תורה נשארים מאחור?
יש תלמודי תורה שכבר דואגים לזה, שמעתי על כמה, אבל עדיין אנחנו הרבה מאחור בתחום. פניתי למפקח, הוא הבין את העניין, זו לא פעם ראשונה שמדברים איתו על זה, הוא מסכים שצריך לדאוג לזה וכו' וכו', למעשה, הורים אחרים פנו לפני שנים ועדיין דבר לא נעשה.
מסיבות חברים, אין כיתה בלי ילד רגיש, הוא לא יגיע עם שניצל בשקית למסיבת חברים. אז יש לחמניה ושניצל, וילד שיושב בין כולם, שר, משתתף, וצם. יש בכל מקום אפשרות לקנות לחמניות ללא גלוטן, תבררו עם בנכם מה קורה אצלו בכיתה, כמה ילדים רגישים יש, ותקנו להם לחמניות, אולי תחליפו את השניצל בחזה עוף (אפשר גם לטגן בפירורים מותאמים, עוד חמישה שקלים חד פעמי, לא נורא), נראה לכם סביר לארח ילדים אצלכם בבית ולא להגיש להם אוכל? זה מה שקורה.
משלוחי מנות לילדים, הכנתם איתם את המשלוח לחברים עם הבאגסי הצהוב והוופל מצופה, את זה אתם הולכים לשלוח לילד רגיש לגלוטן, איך זה נשמע? הוא צריך לחלק בסוף היום חצי מהממתקים לאחיו ואחיותיו, אסור לו לאכול את זה, ויכולתם לחסוך את זה ברבע מחשבה, לשים סוכריה וצ'יפס במקום וופל וביסלי.
זה נכון גם בקידושים בבית כנסת. אין בית כנסת בלי כמה ילדים רגישים, היום זה סטנדרט, אתה עושה קידוש? תביא משהו שמתאים גם להם, משהו. אפשר קוגל תפוחי אדמה, אפשר עוגות ללא גלוטן, אל תביא רק מוצרי חמץ, יש כאן ילדים סובלים.
מצחיק אותי להעביר ביקורת, עד לפני תקופה קצרה לא חשבתי על זה בכלל, הייתי כמו כולם. עכשיו, מהצד השני הדברים נראים אחרת, מקווה שתבינו אותי גם מנקודת מבטכם.
בגדול, זה בסדר, היום זה שונה מפעם, ככה כולם אומרים. יש הרבה מתכונים, קמח מולינו שזה ממש כמו קמח רגיל (שמעורבב עם דבק נגרים), עוגות, מאפים, ביום יום אנחנו מסתדרים.
הבעיה מתחילה באירועים של הילדים. היום הייתה מסיבת פורים, החיידר פינק את הילדים, כמויות של עוגות, קוגל ירושלמי, חטיפים, מה לא. אבל לילדי הצליאק? עשרות ילדים בחיידר, לא אחד, לא הביאו כלום, לא חשבו איך הם אמורים להרגיש כשכולם אוכלים והם מסתכלים. אז ברור ששלחנו לו עוגות ולחמניה ומה לא. אבל ראיתי אותו בכיתה (יין ומעטפה לרב'ה בכל זאת), כולם עם קוגל, והוא מוציא לחמניה מהבית.
נכון, זה לא זול, צריך מחשבה איפה לקנות, אי אפשר להזמין מהספק הרגיל. זה לארגן שולחן נפרד ולדאוג ששאר הילדים לא יאכלו משם, הקושי ברור, אבל העולם השתנה, היום ברור שצריך לאפשר לילדים חוויה שווה, בבתי ספר וגנים יש מודעות לעניין, למה יש תלמודי תורה נשארים מאחור?
יש תלמודי תורה שכבר דואגים לזה, שמעתי על כמה, אבל עדיין אנחנו הרבה מאחור בתחום. פניתי למפקח, הוא הבין את העניין, זו לא פעם ראשונה שמדברים איתו על זה, הוא מסכים שצריך לדאוג לזה וכו' וכו', למעשה, הורים אחרים פנו לפני שנים ועדיין דבר לא נעשה.
מסיבות חברים, אין כיתה בלי ילד רגיש, הוא לא יגיע עם שניצל בשקית למסיבת חברים. אז יש לחמניה ושניצל, וילד שיושב בין כולם, שר, משתתף, וצם. יש בכל מקום אפשרות לקנות לחמניות ללא גלוטן, תבררו עם בנכם מה קורה אצלו בכיתה, כמה ילדים רגישים יש, ותקנו להם לחמניות, אולי תחליפו את השניצל בחזה עוף (אפשר גם לטגן בפירורים מותאמים, עוד חמישה שקלים חד פעמי, לא נורא), נראה לכם סביר לארח ילדים אצלכם בבית ולא להגיש להם אוכל? זה מה שקורה.
משלוחי מנות לילדים, הכנתם איתם את המשלוח לחברים עם הבאגסי הצהוב והוופל מצופה, את זה אתם הולכים לשלוח לילד רגיש לגלוטן, איך זה נשמע? הוא צריך לחלק בסוף היום חצי מהממתקים לאחיו ואחיותיו, אסור לו לאכול את זה, ויכולתם לחסוך את זה ברבע מחשבה, לשים סוכריה וצ'יפס במקום וופל וביסלי.
זה נכון גם בקידושים בבית כנסת. אין בית כנסת בלי כמה ילדים רגישים, היום זה סטנדרט, אתה עושה קידוש? תביא משהו שמתאים גם להם, משהו. אפשר קוגל תפוחי אדמה, אפשר עוגות ללא גלוטן, אל תביא רק מוצרי חמץ, יש כאן ילדים סובלים.
מצחיק אותי להעביר ביקורת, עד לפני תקופה קצרה לא חשבתי על זה בכלל, הייתי כמו כולם. עכשיו, מהצד השני הדברים נראים אחרת, מקווה שתבינו אותי גם מנקודת מבטכם.
