שיתוף - לביקורת השיכור הגאה האומלל- ועוד שלל טורי הומור וסאטירה מתעדכנים

[שועל ספרות.]

לי אין שום בעיה עם נתי!

לא, באמת, הוא בחור די בסדר...

אבל בקטע של הגאווה והשקר המתלווה, יש לו מה לעבוד על עצמו...

והנה בפורים הקב"ה שלח לו כמו שאומרים, 'שיעור שיעור'.

מה קרה?

אז כך.

אנוכי ישבתי בביתי שמח וטוב לב.

הוא נכנס מתנודד כולו "פורים שמח!" הוא זעק לעברי.

"גם לך! פשייי, מה אתה מחזיק ביד..."

"כן, לקחתי לך את הוויסקי שהיה מונח ליד הדלת! תאמין לי אני שתיין וויסקי מקצועי! יש לזה טעם אירופאי!"

"כן, רשום על הבקבוק צרפת..."

"נראה לך הסתכלתי? אני יודע לטעום את זה! תביא, תביא את היין הזה!"

"אה, זה ל..."

"תביא!" הוא משך בידי בכוח ומזג לכוסו.

"נו נו, איך הטעם!"

"ארומטי ואקזוטי מאוד! אפשר לטעום נגיעו..."

"טוב, די עם הרמאות הזו! לא נראה לך דפוק שאתה כל כך סובל בשביל הגאוו..."

"איזה סובל... אני נהנה עד כלות!"

"טוב, אז אם תוכל לעזוב את בקבוק הרוטב סויה שגנבת לי הרגע מהיד..."

"אויש, בלעע..." הנס שלו שפניו היו אדומות מהגועל, כך שלא יכולתי לראות בבירור עד כמה הוא נבוך...

"הכל טוב... אתה רוצה לשתות מש..."

"לא, אני רק לוקח את הבקבוק וויסקי המערב איר..."

"בנוגע אליו, אתה נראה די בסדר, כך שכנראה לא שתית מדי הרבה..."

"חח נראה לך שאלכוהול משפיע עליי? אני יכול לשתות בקבוקים!"

"כן, זה לא ממש העניין, אני פשוט ממש לא בטוח שהגוף שלך ישמח לקבל עוד מנת שמן מנוע מהבקבוק שהשארתי ליד הדלת בשביל הרכב..."

 

[שועל ספרות.]

עסקה קשה

הם התיישבו משני צדי השולחן.

"טוב, ניגש ישר ולעניין, מה ההצעה החדשה?"

"קודם כל, אנחנו מודיעים שאנו עם הרבה רצון טו..."

"את זה אמרתם גם כשהצעתם שמונים על שמונה!"

"כן, אנחנו חשבנו..."

"בלי חשבנו! מה ההצעה?"

"עשרים תמורת אחד!"

"שלושים!"

"זה לא יתכן, למה שאנחנו ניתן את..."

"כי הם שווים הרבה יותר, ואתם יודעים את זה! אנחנו מסכימים לעסקה הזו רק בגלל שאנחנו באים לקראתכם!"

"וכי אתם יודעים שהיא לטובתכם!"

"אההה.."

"אבל זה לא מדי הרבה...?"

"טוב, כך אי אפשר להגיע לעסקה לשחרור חטיפים! אבא ואמא, בעשרים אגורות לחטיף אין סיכוי שנשחרר את החטיפים שקבלנו בפורים, תנו מחיר הגיוני!"

 

[שועל ספרות.]

להילחץ? תלוי...

אם זה לא היה פורים, הייתי ממש נלחץ מהדו שיח הבא ששמעתי מאחד מבתי שכניי.

"בוא נתלה אותו!"

"זה לא פדיחות?"

"מה פדיחות? מה הבעיה?"

"סתם שכולם יראו תלוי במרפסת שלנו..."

"שטויות!"

"אבל מה העניין?"

"חח מה כל השאלות האלה, אתה כאילו לא יודע למה צריך לתלות אותו?"

"טוב, אני מסוחרר לגמרי, אוקיי, בוא נתלה אותו!"

הקטע הזה שזה היה יכול להישמע גרוע, ממש הצחיק אותי, הייתי חייב לשתף אותם.

הדלת הייתה קצת פתוחה, אז נכנסתי.

שנייה לפני ששני השיכורים הנ"ל תלו את חברם השיכור בידיו בחוטי הכביסה תוך שהם צועקים לעברי "הוא רטוב לגמרי!"

 

[שועל ספרות.]

ימים גדולים

"אחח.. איזה ימים..."

"את האמת, לא נעים... עם כל המצווה שבעניין, לא אוהב את הימים האלה..."

"מה, למה?"

"תשמע, כל הבלגן, כל הטררם הזה... קשה לי".

"מבין אותך, אבל זו המצווה..."

"נכון, ולי אישית קשה עם זה".

"מבין אותך"

"אני אוהב רוגע..."

"הבנתי! אתה משאיר את המצווה לבחורי הישיבות..."

"מה הם קשורים?"

"חח מי הכי אוהב את הימים האלה? בחורי ישיבות!"

"איזה... חח הם הכי לא אוהבים!"

"אתה רציני? היית בישיבה?"

"בטח שהייתי! וכולם אצלנו דברו שזה קשה להם נורא!"

"אתה לא נורמלי! מה קשה חח להשתכר? הם אוהבים להשתכר!"

"מה להשתכר? מה הקשר? ממתי משתכרים בימים האלה של ערב פסח?"

 

[שועל ספרות.]

מתקפת החיסולים הלילית

"טוב, נו, המצב חמור ביותר!"

"זה ברור, תכל'ס, מה עושים?"

"זהו, הגיע הזמן, בבת אחת, לחסל כמה שיותר!"

"אין לנו סיכוי לחסל את כולם!"

"זה נכון, אבל כמה שיותר!"

"השאלה אם זה המהלך הנכון..."

"או שמה?"

"להעיף אותם!"

"לה... אסור לעשות את זה!"

"טוב, נו, יאללה שנתחיל?"

"יאללה, על החיים ועל המוות, אולי נבקש עזרה מבחוץ?"

"כמובן, אנחנו חייבים! ילדים? בואו תעזרו לאבא ואימא לחסל את כל חטיפי החמץ מהמשלוחי מנות!"

 

[שועל ספרות.]

התבגרות מוקדמת

לא אוהב לבנות עם ערבים, אבל זה מה יש בזול.

היום עאטף העובד שלי הגיע מצוברח.

"מה קרה?" שאלתי אותו.

"הבן שלי..."

"מה איתו?"

"התבגר..."

"נו, מה? התקופה הזו? לה... אתה תעבור את זה..."

"כן אבל זה קשה!"

"חח נו, באמת! אתה סתם לוקח את זה קשה! קצת צרחות, קצת בכיות, וזה יעבור..."

"ככה זה אצלכם היהודים?"

"ככה זה אצל כולם! תירגע עאטף!"

"איך להירגע? הבן שלי..."

"מה? אפשר לחשוב, מה? עזב את הבית?"

"בדיוק, אני לא יכול לחשוב איך אני ממשיך..."

"לה... מחר הוא יחזור!"

"מה יחזור? אמרתי לך, הוא התבגר! התבוצץ עליו מטען והוא מת! התבגר!"

 

[איש המילה הכתובה]

התבגרות מוקדמת

אהבתי וצחקתי מאוד

 

[שועל ספרות.]

אואה, סוף סוף תגובה! אין שום הערה/מחמאה לאף אחד?

אהבתי וצחקתי מאוד

בניגוד אליי... העאטף הזה לקח את העניין די קשה...
הוכרחתי לבוא ללוויה לא עליכם!

בכל מקרה, תודה ענקית!!

 

[אינפרא]

זה יותר מדי טוב אז אין הערות...

 

[שועל ספרות.]

זה יותר מדי טוב אז אין הערות...

תודה רבה! הייתי אומר 'ויכול להיות עוד יותר טוב', אבל אנשים יהרגו אותי על החפירה...

 

[שועל ספרות.]

עזר לשונה השנוא

לא יכולתי לראות את זה, זה כאב לי.

הוא הלך מתנדנד מצד לצד.

היה נראה מותש לגמרי.

לכאורה חטף מכות ממישהו.

הבטתי עליו ברחמים.

ניסיתי להתקרב אליו, אולי לעזור לו,

מרוט כולו הוא ניסה למהר.

טוב, שחררתי, אני לא עוזר בכוח,

ובפרט לזה שאני ממש לא מת עליו...

האמת שאפילו רחוק מזה, אני ממש לא מחבב את כל החברה האלה...

אז עכשיו לעזור לו כשהוא לא רוצה?

עזבתי אותו.

הוא היה נראה גרוע מרגע לרגע.

הוא נפל.

הסתכלתי עליו מקרוב.

מת.

לה... אין מה להיות עצובים, היה זבוב רע.

 

[שועל ספרות.]

השתלטות אבודה מראש

"תגיד לי, נראה לך הגיוני להשתלט עכשיו על הציר?"

"במצב הנוכחי?"

"כן..."

"לא!"

"ככה? מיואש?"

"אפשר לומר ריאלי, תסתכל את המצב..."

"אתה בטוח? אתה מתייאש מהר מדי, לא?"

"זה כבר לא למהר, זה אבוד מזמן!"

"אולי בכל זאת ננסה?"

"לא שווה לנו!"

"למה, מה אפשר להפסיד?"

"תגיד אתה..."

"נו מה? דבר!"

"איך אומרים, אין חכם כבעל הניסיון"

"אוקיי, הבנתי"

"טוב שאתה מקשיב לוותיק בתחום!"

"אז מה עושים?"

"עכשיו נחכה שכל הציר יצטמצם עד שכמעט יישרף וכך לא ישפריץ עלינו כשנתקרב, נשפוך אותו לפח ונכין את הבשר עם ציר אחר!"

 

[ר' יעקב ישראל]

השתלטות אבודה מראש

"תגיד לי, נראה לך הגיוני להשתלט עכשיו על הציר?"

"במצב הנוכחי?"

"כן..."

"לא!"

"ככה? מיואש?"

"אפשר לומר ריאלי, תסתכל את המצב..."

"אתה בטוח? אתה מתייאש מהר מדי, לא?"

"זה כבר לא למהר, זה אבוד מזמן!"

"אולי בכל זאת ננסה?"

"לא שווה לנו!"

"למה, מה אפשר להפסיד?"

"תגיד אתה..."

"נו מה? דבר!"

"איך אומרים, אין חכם כבעל הניסיון"

"אוקיי, הבנתי"

"טוב שאתה מקשיב לוותיק בתחום!"

"אז מה עושים?"

"עכשיו נחכה שכל הציר יצטמצם עד שכמעט יישרף וכך לא ישפריץ עלינו כשנתקרב, נשפוך אותו לפח ונכין את הבשר עם ציר אחר!"

חזק.
הבנתי די בהתחלה שמדובר ברוטב. (השועל אף פעם לא כותב על דברים אקטואליים...).

 

[שועל ספרות.]

חזק.

תודה רבה!!

הבנתי די בהתחלה שמדובר ברוטב.

האמת שהטור הזה הועלה בטעות... סיפור ארוך

(השועל אף פעם לא כותב על דברים אקטואליים...).

למה לא כותב דברים אקטואליים?

קבל דוגמה-


"מה זה? אויש, נו, מה? זה שוב התימנים?"

"אהה..."

"לא סובל אותם! ככה להעיר אותנו באמצע הלילה?"

"מה נראה לך? הם עושים את זה בכוונה! להתעלל בנו!"

"גועל נפש"

"לגמרי, אבל תכל'ס הם די עצבניים עלינו..."

"עלינו, מה אנחנו עשינו להם עכשיו?"

"לה... זה אמנם לא אנחנו אבל הם חטפו לאחרונה די הרבה..."

"ומגיע להם"

"אני לא בטוחה שהם חושבים ככה"

"אז הם חוטפים מכולם ובסוף רק אותנו הם מעירים ככה!"

"מה אתה רוצה? רק אותנו הם יכולים! רק אנחנו גרים בדירה מתחת לדירה שלהם!"

ספוילר: למה זה אקטואלי?

גם הלילה העירו אותנו השכנים הזבלים האלה...

 

[נח שוורצברגנדרוביץ]

"מה זה? אויש, נו, מה? זה שוב התימנים?" וכו'

חזק!!!

"עכשיו נחכה שכל הציר יצטמצם עד שכמעט יישרף וכך לא ישפריץ עלינו כשנתקרב, נשפוך אותו לפח ונכין את הבשר עם ציר אחר!"

אני דוקא חשבתי שזה יסתיים בסגנון: עזוב אין לנו סיכוי, גם אם נצליח להשתלט על הציר, לנקות אותו, ריח הדגים החריף בטוח ישאר...

 

[ר' יעקב ישראל]

האמת שהטור הזה הועלה בטעות... סיפור ארוך

מחכים לסיפור.
ואם זה ארוך - זה בכלל מצויין...

 

[שועל ספרות.]

חזק!!!

תודה רבה!!

אני דוקא חשבתי שזה יסתיים בסגנון: עזוב אין לנו סיכוי, גם אם נצליח להשתלט על הציר, לנקות אותו, ריח הדגים החריף בטוח ישאר...

אתה אוהב דגים, אני אוהב יותר בשר...

מחכים לסיפור.
ואם זה ארוך - זה בכלל מצויין...

אני? סיפור ארוך?

 

[שועל ספרות.]

אז מה היה אצלינו בלילה...

הלכנו לישון מוקדם. סגנון עשר אחר הצהריים...


באמצע הלילה.

"היי, מה זה? יוכי! אזעקה!!!"

"מה? אוי, קח את דודי אני את דבורי ויפי..."

רצנו למקלט, פיג'מותינו לגופנו, כרית לפרצופנו...

"מה קורה, ר' מוישה?" עצר אותי נחומי שכני, בגיחוך מה.

"מה זאת אומרת? אזעקה!!" עניתי.

החיוך שלו התרחב בעל כורחו. "באתי מבחוץ, לא הייתה שום אזעקה, תחזור לישון מוישה!"

"מה? אבל..." באמת לא שומעים אזעקה, אבל כנראה היא נגמרה... "אנחנו..."

"לילה טוב!"

חזרנו לביתנו נבוכים עד מקום גרבינו החסרות.

שומעים אזעקה!

'מה זה, זו אזעקה פרטית לנו?'

טוב הסתבר שהחלונות והרוחות העזות החליטו לעשות לנו יחד מתיחה זוגית.

חזרנו לישון.


4:00 לפנות בוקר.

"מוישי, אתה שומע את ה..." פנתה אליי אשתי לשמע קול האזעקה.

כאן כבר איבדתי את זה "מצחיק מאוד חלונות ורוחות! לא נמאס לכם?"