התייעצות עזרה ל[קראת] ימי ניסן

  • הוסף לסימניות
  • #41
(אומנם יש עוד שבוע וחצי
אבל) אנו חלק מהרבה הורים שמתמודדים עם בחורים מעל גיל 25
נישמח לקבל עצות לכל חודש ניסן
להעסיק את הבחורים שאין להם הרבה חשק לאיזושהי עבודה או לישיבות בין הזמנים ורק מחפשים להסתובב ולהעביר את הזמן
אשתף ביוזמה של הורים במשפחה שהיו בה עד לפני שנה 4 בחורים בגילאי 26-34
(ב"ה 4 חתונות מסיון תשפ"ג עד שבט תשפד. גם השתמשו בסגולת הזרוע , ביקשו ממשפחות צעירים שלא היו צריכים את הסגולה)

מחמאות קצרות ומתדלקות על כל יוזמה ועשייה [כולל תפילה במניין וברכת המזון מהכתב]
ארוחות מלאות ומשביעות עד בדיקת חמץ
יצאו עם המשפחה לטיולים עד יום יב ניסן
לא ביקשו מהילדים עזרה לחג אבל כל עזרה הביאה מחמאות ושי נוסף
הארוחות המגוונות היו עם מאכלים ומשקאות שהבחורים אוהבים כולל שירים וכדו'
בסעודות השבת והחג לא האריכו הרבה וההקשבה וההשתתפות היתה מלאה
ההורים היו פתוחים עם הילדים בכל תחום ונושא ללא שום דחייה או ביטול או עיכוב
בשעה או בדקות שבחור נח - השתדלו לא להרעיש. [את הניקיון לחג התחילו כבר בחודש שבט כדי לימנוע לחץ בחודש ניסן]
ביקורי משפחות בחג או לפני ואחרי - רק בשיתוף הילדים ובהסכמתם
וכל זה גרם לכבד את ההורים בכל צעד ובכל שיתוף
הראיתי את האשכול לאיש חינוך
ותגובתו
"רואים בתגובות השונות מבט ודעה ביקורתי וכן מבט ודעה חיובית של בנייה ולהגיע לקראת בהבנה והכלה",
תגובתו של "מוטי דבש" היא יצירה מחשבתית של הורים שביקשו להראות לילדים תחושה של בית חם ואוהב שנהיה אהוב עליהם [לפי הסיום שגרם לילדים לכבד את ההורים], וטוב להם בו עד ליציאתם ממנו, כי ההורים הקלו מעליהם והקלו לילדיהם בתחושה האישית ורק כך אפשר ליבנות חיים אישיים ומשותפים וגם עם חשיבה על העתיד כי הבחור שמקבל אווירת בית חמה ותומכת בכל גיל ימשיך כך גם אחרי ובתפילה שתהיה לו בת זוג חמה ותומכת במילים ובמעשים, וזהו הדירבון, הדיון כאן הוא טוב לכולם אבל עדיפה תגובת דירבון וכדו' מאשר אחרת.
הציטוט של "בעיקר להודות" הראה שההורים לא יודעים לנהל טוב אווירת בית לכאלו גילאים וביקשו עזרה לשינוי האווירה, וטוב לו ובשבלינו התגובה הנ"ל של מוטי דבש שזו עזרה ראשונה ודחופה בנושא זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אגב, עלתה לי מחשב שלממן טיול לחו"ל זה רעיון פצצה. מתנה לבינה"ז, שיחזרו לליל הסדר. - כולם יצאו מורווחים.
מבין שכל הרעיון של ההודעה הראשונה היתה איך יוצרים בתוך הבית אווירה טובה וחמימה ולא מחוץ לבית
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אמת.
אבל כנראה אין לכם או שלא הכרתם רווקים זקנים מקרוב...
לא כולם אקטיביים ומוצאים מרחב פעולה שמעניין אותם.
יש כאלו שכשהם ממורמרים ומשועממים לא כדאי להתקרב אליהם.
יותר נח להם לחזור מהישיבה ולקלוץ עם אוזניות/זמן/משפחה/בקהילה, ולהשאיר סביבה של בחורי ישיבה בכל חור שהם מבקרים.
להורים זה קשה, וגם לכל אלו שסביב.
הם קמים מתי שבא, אוכלים מתי שבא, קשה ולא נחמד להתנהל בסביבה כזו.
רק שאני לא בטוחה שיש משהו שיועיל באמת במצב כזה.

אפשר לנסות להלביש עליהם את הנקיון של החדר שלהם, שופינג או טיולים. - אבל סקפטית לגבי העובדה שיעזור משהו.
פירגונים לא מוגזמים טובים בכל גיל בתנאי שהם מתאימים לאדם ולסיטואציה.
הכרותי עם רווקים היא עמוקה, ועם נסיון. דווקא נשמע לי שלך אין נסיון או יש נסיון אבל כנראה לא מוצלח.
תגובתך באה מתוך האשמה, כעס, ולא מתוך הבנת המצב לאשורו ומכך לא מגיע פתרון.
אז ראשית נדרש להבין את הבחור ואת מצבו והמניעים להתנהגות שאת מדברת עליו.
ואחר שתביני את מניעיו תגלי שלא היית נוהגת אחרת במצב דומה, אז אין פה מה להאשים ולכעוס,
כי עם ישנו דפוס פעולה משותף, בין כל האנשים שנמצאים במצב זה, כנראה זה מושפע מהסיטואציה בו הוא נמצא ולא מרוע, עצלות או מדה רעה!!!
לעצם הענין יש לדעת נקודה חשובה שמגורים משותפים של ילד בוגר עם הוריו זה סיטואציה לא טיבעית ואף מנוגדת

כאשר מבינים את זה הרבה בעיות יכולות להיפתר משום שכל אחד יודע להבין את השני ולבא לקראתו

עלינו להבין שהמציאות שבחור בן ה25 ומעלה נמצא בבית הוריו היא מציאות מנוגדת לטבעו, מכיון שבגיל כזה הוא כבר עצמאי ובוגר שלא מממש את עצמו ואת יכולותיו
וקל וחומר בתוך בית הוריו שהוא מצומק תחת שלטון הבית ואין לו את המרחב בו הוא שולט

וזה ג"כ מנוגד למצב טבעי של בית שלא אמור להכיל בתוכו בגירים כי בית זה לא דירת שותפים.

כמובן שזה מתואר בצורה כללית וגסה, וזה דינמי ומשתנה בין אופיים של אנשים ומצבים שונים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
לעצם הענין יש לדעת נקודה חשובה שמגורים משותפים של ילד בוגר עם הוריו זה סיטואציה לא טיבעית ואף מנוגדת

כאשר מבינים את זה הרבה בעיות יכולות להיפתר משום שכל אחד יודע להבין את השני ולבא לקראתו

עלינו להבין שהמציאות שבחור בן ה25 ומעלה נמצא בבית הוריו היא מציאות מנוגדת לטבעו, מכיון שבגיל כזה הוא כבר עצמאי ובוגר שלא מממש את עצמו ואת יכולותיו
וקל וחומר בתוך בית הוריו שהוא מצומק תחת שלטון הבית ואין לו את המרחב בו הוא שולט
כחבר לחברים שעדיין מצפים ולחלק מהם הורים [כנראה] ללא הדרכה!!!! אתה צודק ומפרט נכון, וכמו שאומרים "אתה מגיב מהשטח"
וזה למעשה מה שכנראה רצה כאן בעיקר להודות בהודעתו בפתיחת האשכול
[אומנם הודעתו היתה של שכניו אבל היא שאלה של הרבה הורים]
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
הכרותי עם רווקים היא עמוקה, ועם נסיון. דווקא נשמע לי שלך אין נסיון או יש נסיון אבל כנראה לא מוצלח.
תגובתך באה מתוך האשמה, כעס, ולא מתוך הבנת המצב לאשורו ומכך לא מגיע פתרון.
אז ראשית נדרש להבין את הבחור ואת מצבו והמניעים להתנהגות שאת מדברת עליו.
ואחר שתביני את מניעיו תגלי שלא היית נוהגת אחרת במצב דומה, אז אין פה מה להאשים ולכעוס,
איך הגעת לזה שיש כאן כעס והאשמה?
אני מבינה את המקום שלהם מאד ומאד, ובמקביל גם את עצמי.
מכיר אנשים שיכולים להכיל 2 הבנות מנוגדות?
להם יש את הצרכים שלהם, ולי את הצרכים שלי.
יש דברים שמרגיזים אותי ואותך למרות שאף אחד לא אשם במצב שלהם.
אין את מי להאשים ואין על מי לכעוס. אבל אני ממש לא חייבת לאהוב את זה.
ומשכך לנסות או לא לנסות למצוא פתרונות, תלוי כמה אנרגיה יש במלאי.
אגב, להכיר ממקום של חלק מהבית/מהשפחה זה שונה מהכירות של חבר/דמות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
כרווקה אני לא מצליחה להבין את החלוקה הזו בין בחורים לבחורות
כאילו שבחורה בגילאים האלו זה כן בכיף שלה להיות בבית של ההורים בערבי חג ולארח
אבל ממנה כווולם מצפים לנקות ולהיות בבית ואיש לא מחפש בשבילה תעסוקה
למרות שהיא עובדת עד בדיקת חמץ...
והבחורים באים הביתה לשבועיים לפני החג

עריכה- ללא שמץ של זלזול בתורתם חלילה
עריכה נוספת- גם אם לא יצפו ממנה ל"עזרה" עדיין בעיני זה מינימום כאחת שמתגוררת באותו בית
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
כי עם ישנו דפוס פעולה משותף, בין כל האנשים שנמצאים במצב זה, כנראה זה מושפע מהסיטואציה בו הוא נמצא ולא מרוע, עצלות או מדה רעה!!!
נכון, ואז אחרי שמבינים שזה מושפע מהסיטואציה אז השאלה היא מה עושים עם זה.
לעצם הענין יש לדעת נקודה חשובה שמגורים משותפים של ילד בוגר עם הוריו זה סיטואציה לא טיבעית ואף מנוגדת

כאשר מבינים את זה הרבה בעיות יכולות להיפתר משום שכל אחד יודע להבין את השני ולבא לקראתו
נכון מאד!!!! משני הצדדים.
עלינו להבין שהמציאות שבחור בן ה25 ומעלה נמצא בבית הוריו היא מציאות מנוגדת לטבעו, מכיון שבגיל כזה הוא כבר עצמאי ובוגר שלא מממש את עצמו ואת יכולותיו
וקל וחומר בתוך בית הוריו שהוא מצומק תחת שלטון הבית ואין לו את המרחב בו הוא שולט

וזה ג"כ מנוגד למצב טבעי של בית שלא אמור להכיל בתוכו בגירים כי בית זה לא דירת שותפים.
ואם זה נהיה קצת כן, אז שני הצדדים צריכים להבין את זה. ולהתאמץ על זה.
גבר בן 25 הוא מזמן לא ילד - זה גם לגבי הכבוד שמגיע לו וגם לגבי האחריות שהוא צריך ליטול על עצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
כרווקה אני לא מצליחה להבין את החלוקה הזו בין בחורים לבחורות
כאילו שבחורה בגילאים האלו זה כן בכיף שלה להיות בבית של ההורים בערבי חג ולארח
אבל ממנה כווולם מצפים לנקות ולהיות בבית ואיש לא מחפש בשבילה תעסוקה
למרות שהיא עובדת עד בדיקת חמץ...
והבחורים באים הביתה לשבועיים לפני החג
ההתמודדות של שניכם לא פשוטה, אבל יש לה מאפיינים שונים.
ממך נדרש הרבה יותר עבודה עצמית - שבטח אין לך כח אליה.
מחזיקה לך אצבעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
עלינו להבין שהמציאות שבחור בן ה25 ומעלה נמצא בבית הוריו היא מציאות מנוגדת לטבעו, מכיון שבגיל כזה הוא כבר עצמאי ובוגר שלא מממש את עצמו ואת יכולותיו

הוא מוזמן לממש יכולות
אחד הדברים שכתבו פה זה התסכול שהם לא עושיםבשביל זה כלום.

אפשר ללמוד תחביבים או מיומנויות מהצד כמו
נגינה, ציור, צילום, עריכה, עימוד, אולי אפילו מקצוע תורני כמו סת"ם או מילה
אפשר להתנדב בחוץ או בפנים, ברעש או בשקט
אני מבינה את המגבלות והשם וכל זה - גדלתי בבית של בנים -
וזה בעיניי תופעה ממש לא בריאה שאין אפיק יצירתי למימוש יכולות
לסיפוק, ווויסות רגשי, לענין, לעבוד חוויות פנימיות, לחדות יצירה. אפילו להפרשת דופמין מתור עשיה.


וקל וחומר בתוך בית הוריו שהוא מצומק תחת שלטון הבית ואין לו את המרחב בו הוא שולט

וזה ג"כ מנוגד למצב טבעי של בית שלא אמור להכיל בתוכו בגירים כי בית זה לא דירת שותפים.

כמובן שזה מתואר בצורה כללית וגסה, וזה דינמי ומשתנה בין אופיים של אנשים ומצבים שונים.

ודווקא לכן כשאתה נמצא כבר בתוכו,
תפתח ת'ראש -
גם ההורים שלך בני אדם,
גם להם לא טבעי ולא נוח,
גם להם אפשר לעזור.

אגב בעולם אנשים חיים בבית הורים עד גיל 30 כדי לחסוך
ובנות נשארות בבית ההורים עד גיל 35 וגם 40
חברות טובות שלי
זה לא קל לאף אחד
אבל יחס מכבד זה מינימום ועזרה בבית זה אנושי וערכי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #50
מתפעל מההתפתחות והשיתוף בדיון ובתגובות
פשוט קריאה להורים תקבלו הדרכה והכוונה
והבוגרים והבוגרות בבית ירגישו מאוד בנוח וברוגע עם ולמרות העבודות
וכמובן כדאי מאוד גם התייעצות/הדרכה/הכוונה לבוגרים ובוגרות איך לעבור את החודש הזה בפרט [כולל אב וסוכות] ואת התקופה הזו בכלל

כשכן לכאלו העברתי להם את תגובת "מוטי דבש", וממש מתוק מדבש, השינוים מורגשים היטב תוך יממה והבנים מגיבים בהתאם והתחושה מאוד טובה ומרגיעה
למילים טובות ולנתינה קטנה יש השפעה טובה רבת עוצמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
יש סגולה שכתובה בספר דרך השידוך
וחייב להדגיש שלא תמיד עובדת כנדרש
[ניסיתי זאת על אחיין שלי במשך 3 שנים ורק בשלישית זה עבד, כי לא עשו אותה נכון בשנתיים הקודמות, וכשעבד טוב הבינו למה, כי הבחורה הייתה 17.5 והוא היה 24]
לוקחים את הזרוע שהיה בקערה ומחביאים אותו באיזשהו מקום במקרר, בחוה"מ שמים אותו בכיס הבגד העליון הימני של הבחור המיועד או הבחורה המיועדת ללא ידיעתו/ה, וכשימצא את הזרוע - זו סגולה לשידוך עד פסח בשנה הבאה
מה זאת אומרת לא עשינו טוב?
תוכל לפרט אני לא רוצה לפספס..
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
מה זאת אומרת לא עשינו טוב?
תוכל לפרט אני לא רוצה לפספס..
הסגולה היא לשים בחוה"מ בכיס הימני של הבגד העליון ללא ידיעת הבחור/ה [הגרוש/ה]. כשהבחור היה בגיל 21 שמו לו את הזרוע בכיס הימני בחג, בגיל 22 שמו בטעות בכיס השמאלי, בגיל 23 נתנו לו לאכול כסגולה בסעודת יו"ט ביום כי בהלכה כתוב שאסור ליזרוק את הזרוע, והשאירו חתיכה ושמו בכיסו אבל הוא ראה מהצד ששמים, בגיל 24 שמו כמו בסגולה בכיס ימני ללא ידיעתו, ובאירושים בחודש אדר [כמעט שנה אח"כ] שמעו שהיא בגיל 17.5 ואז הבינו למה היו הטעויות....
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
איך הגעת לזה שיש כאן כעס והאשמה?
אני מבינה את המקום שלהם מאד ומאד, ובמקביל גם את עצמי.
מכיר אנשים שיכולים להכיל 2 הבנות מנוגדות?
להם יש את הצרכים שלהם, ולי את הצרכים שלי.
יש דברים שמרגיזים אותי ואותך למרות שאף אחד לא אשם במצב שלהם.
אין את מי להאשים ואין על מי לכעוס. אבל אני ממש לא חייבת לאהוב את זה.
ומשכך לנסות או לא לנסות למצוא פתרונות, תלוי כמה אנרגיה יש במלאי.
אגב, להכיר ממקום של חלק מהבית/מהשפחה זה שונה מהכירות של חבר/דמות.

ודווקא לכן כשאתה נמצא כבר בתוכו,
תפתח ת'ראש -
גם ההורים שלך בני אדם,
גם להם לא טבעי ולא נוח,
גם להם אפשר לעזור.

אגב בעולם אנשים חיים בבית הורים עד גיל 30 כדי לחסוך
ובנות נשארות בבית ההורים עד גיל 35 וגם 40
חברות טובות שלי
זה לא קל לאף אחד
אבל יחס מכבד זה מינימום ועזרה בבית זה אנושי וערכי.
מסכים לגמרי שההתחשבות צריכה לבא משתי הכיוונים וודאי שעל הבחור לנהוג בכבוד
אבל כאן עסקינן בהורים
וההדגשה שרציתי להדגיש כאן להורים - היא קודם כל שיש כאן בעיה!!! והבעיה היא אוביקטיבית לגמרי תלוית סיטואציה ולא סוביקטיבית לבחור, ואכן הבעיה צריכה פיתרון, (והפיתרון היא עצם המודעות של שני הצדדים וההתחשבות ההדדית)
אני מכיר בחורים שנשארים בישיבה,
וישנם בחורים שלא מודעים לכך והם חווים תיסכול ולא יודעים לפרש את זה לעצמם.
הוא מוזמן לממש יכולות
אחד הדברים שכתבו פה זה התסכול שהם לא עושיםבשביל זה כלום.

אפשר ללמוד תחביבים או מיומנויות מהצד כמו
נגינה, ציור, צילום, עריכה, עימוד, אולי אפילו מקצוע תורני כמו סת"ם או מילה
אפשר להתנדב בחוץ או בפנים, ברעש או בשקט
אני מבינה את המגבלות והשם וכל זה - גדלתי בבית של בנים -
וזה בעיניי תופעה ממש לא בריאה שאין אפיק יצירתי למימוש יכולות
לסיפוק, ווויסות רגשי, לענין, לעבוד חוויות פנימיות, לחדות יצירה. אפילו להפרשת דופמין מתור עשיה.
אני מסכים איתך תאורטית אבל אני לא יודע מאיזה מקום את מדברת,
כנראה לא מהמקום שהם נמצאים, ולכן קל לך ל"הזמין אותם לממש את יכולתיהם"
ואם הם לא עשו את זה עד עתה, זה לא בגלל שלא הזמנת אותם,
אלא כנראה בגלל שהם נמצאים בסיטואציה שונה ממך,
וודאי שצריך להניע אותם לדברים הנ"ל אבל קודם כל להבין אותם, ואח"כ נוכל לעזור להם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אשתף ביוזמה של הורים במשפחה שהיו בה עד לפני שנה 4 בחורים בגילאי 26-34
(ב"ה 4 חתונות מסיון תשפ"ג עד שבט תשפד. גם השתמשו בסגולת הזרוע , ביקשו ממשפחות צעירים שלא היו צריכים את הסגולה)

מחמאות קצרות ומתדלקות על כל יוזמה ועשייה [כולל תפילה במניין וברכת המזון מהכתב]
ארוחות מלאות ומשביעות עד בדיקת חמץ
יצאו עם המשפחה לטיולים עד יום יב ניסן
לא ביקשו מהילדים עזרה לחג אבל כל עזרה הביאה מחמאות ושי נוסף
הארוחות המגוונות היו עם מאכלים ומשקאות שהבחורים אוהבים כולל שירים וכדו'
בסעודות השבת והחג לא האריכו הרבה וההקשבה וההשתתפות היתה מלאה
ההורים היו פתוחים עם הילדים בכל תחום ונושא ללא שום דחייה או ביטול או עיכוב
בשעה או בדקות שבחור נח - השתדלו לא להרעיש. [את הניקיון לחג התחילו כבר בחודש שבט כדי לימנוע לחץ בחודש ניסן]
ביקורי משפחות בחג או לפני ואחרי - רק בשיתוף הילדים ובהסכמתם
וכל זה גרם לכבד את ההורים בכל צעד ובכל שיתוף
שיתפתי בהנ"ל את אחד המטפלים באירגון "ביתנו החדש"
והסכים על הכל שזה חלק מהבסיס לאווירה טובה בין הורים וילדים
נהנה מהשורות על הנסיעה עם ההורים ועל הכבוד שניגרם להורים
וכן הסכימו על כך רבנים ועסקנים שונים העוסקים בחינוך.
"מוטי דבש" ידעת את מי לצוטט ברעיונות מעשיים.

(וכן הזדמן לישמוע מהורים לילדים בגילאי 25 ומעלה
ששינו את האווירה בבית לטובה באופן משמעותי מאתמול [ד] בבוקר
והילדים הפתיעו אותם אתמול [ד] בערב "אנחנו נשארים"
וההורים ההמומים התרגשו מעצם השינוי מצידם והשמחה היתה מעבר למצופה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
כל הניקים החדשים
לא הבנתי מה העניין לקדם ניק מסוים ולהעביר את דבריו להורים שכבר עשו וראו ישועות תוך יום
וגם איש חינוך כבר הספיק לעבור על הדברים .......
@מוטי דבש אתה ממש חובב סגולות ומאמין בהם
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
כרווקה אני לא מצליחה להבין את החלוקה הזו בין בחורים לבחורות
כאילו שבחורה בגילאים האלו זה כן בכיף שלה להיות בבית של ההורים בערבי חג ולארח
אבל ממנה כווולם מצפים לנקות ולהיות בבית ואיש לא מחפש בשבילה תעסוקה
למרות שהיא עובדת עד בדיקת חמץ...
והבחורים באים הביתה לשבועיים לפני החג

עריכה- ללא שמץ של זלזול בתורתם חלילה
עריכה נוספת- גם אם לא יצפו ממנה ל"עזרה" עדיין בעיני זה מינימום כאחת שמתגוררת באותו בית
החלוקה בין בחורים לבחורות הוא מאוד פשוט.
רווקה מבוגרת בדרך כלל עובדת ויש לה סדר יום מאוד מסודר ומימוש עצמי.
רווק מבוגר שנמצא בישיבה ברוב המקרים אין לו סדר יום מסודר (וגם אם יש איזה שהוא סדר יום הוא לא באמת מחויב לשום דבר), והוא לא מממש את עצמו בכלל.
החיים שלו בדרך כלל רצף של תסכולים שלא מביאים אותו לשום מקום.
והעיקר שכשמבררים עליו שומעים שהוא יושב ולומד... (הסיכוי שלו להתחתן עם בחורת סמינר קלאסית זה רק אם הוא כל היום בישיבה, ממילא ככה זה נראה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
החלוקה בין בחורים לבחורות הוא מאוד פשוט.
רווקה מבוגרת בדרך כלל עובדת ויש לה סדר יום מאוד מסודר ומימוש עצמי.
רווק מבוגר שנמצא בישיבה ברוב המקרים אין לו סדר יום מסודר (וגם אם יש איזה שהוא סדר יום הוא לא באמת מחויב לשום דבר), והוא לא מממש את עצמו בכלל.
החיים שלו בדרך כלל רצף של תסכולים שלא מביאים אותו לשום מקום.
והעיקר שכשמבררים עליו שומעים שהוא יושב ולומד... (הסיכוי שלו להתחתן עם בחורת סמינר קלאסית זה רק אם הוא כל היום בישיבה, ממילא ככה זה נראה)

אז למה שחברה אנחנו ממשיכים לעודד את זה?
שאין סדר יום מחויב לשום דבר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
החלוקה בין בחורים לבחורות הוא מאוד פשוט.
רווקה מבוגרת בדרך כלל עובדת ויש לה סדר יום מאוד מסודר ומימוש עצמי.
רווק מבוגר שנמצא בישיבה ברוב המקרים אין לו סדר יום מסודר (וגם אם יש איזה שהוא סדר יום הוא לא באמת מחויב לשום דבר), והוא לא מממש את עצמו בכלל.
החיים שלו בדרך כלל רצף של תסכולים שלא מביאים אותו לשום מקום.
והעיקר שכשמבררים עליו שומעים שהוא יושב ולומד... (הסיכוי שלו להתחתן עם בחורת סמינר קלאסית זה רק אם הוא כל היום בישיבה, ממילא ככה זה נראה)
קודם כל (כתבתי את זה כבר באשכול אחר) באמת יש ער עצום בחברה החרדית בין רווקים לרווקות
לטובת הרווקות מבחינת מה הן יכולות לעשות ביום, ומה בחור לא יכול (גם אם הוא רוצה לשבת וללמוד, עדיין יש כל כך הרבה קשיים)
אני לא אחזור על עצמי שוב
(אגב, זה גם יכול להיות הפוך, שבחורה יחסית מבוגרת אמנם עובדת מסודר והכל אבל תכלס בסוף אחרי שעות העבודה היא לבד, לא כמו בחור בגילאים שצוינו שלרוב עדיין נמצא במסגרת ישיבתית)
לגבי "מימוש עצמי"- אני מבינה את הכוונה ונוטה להסכים

אבל- זה לא סותר את כל הנכתב לעיל
מה קשור לתעסוקה בשבילם ומה קשור לניקיון בבית של ערב פסח?
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אבל- זה לא סותר את כל הנכתב לעיל
מה קשור לתעסוקה בשבילם ומה קשור לניקיון בבית של ערב פסח?
הבנה בסיסית בפסיכלוגיה מה מניע אדם לעבוד, תסייע להבין מדוע אותו מתבגר לא עוזר בבית,
הרי התופעה הזאת לא נמשכת אחרי החתונה, א"כ ברור שזה נובע מהמצב בו הוא נמצא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אז למה שחברה אנחנו ממשיכים לעודד את זה?
שאין סדר יום מחויב לשום דבר?
כי בחורות בגיל 32 עדיין מחפשות בחור שיושב ולומד 3 סדרים.
מה קשור לתעסוקה בשבילם ומה קשור לניקיון בבית של ערב פסח?
תחשבי על בחור שכל השנה נמצא בישיבה, לא צריך להביא משכורת ולפרנס אין לו אחריות לשום דבר, ולא חייב לאף אחד כלום. בהרבה ישיבות אפילו שוטפים לו את החדר פעם או פעמיים בשבוע, מידי פעם הוא עולה קצת לביהמ"ד לבקר.
לרבנים בישיבה אין מה לעשות איתו, ורק מחכים ליום שהוא יעזוב.
הבחור מרגיש ויודע שזה המצב, וגם מי שרוצה לעשות עם עצמו משהו אין לו אפשרות לעבוד כי זה יזיק לו בשידוכים. ככה הוא מעביר עוד יום ועוד יום כולו רצף של תסכולים.
כל זה עוד בלי כל הכאב והאכזבה מעוד פגישה ועוד פגישה, ויש הצעות ואין הצעות, וכל הכאב שהוא פוגש חברים מהועד שלו עם 3-4 ילדים...
הוא חוזר לבית ופתאום מצפים ממנו שהוא יזוז או יקום בשעות נורמליות, זה פשוט קשה לו מה לעשות...
זה לשנות סדרי בראשית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה