בקשה היה לי דיון עם חברה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
לדוגמא- תנסו להגיע ממרכז בני ברק למלונות בתל אביב עם אוטובוס
(היום בעידן הרק"ל זה שונה אבל עדיין לא פשוט- כי היא על זבוטינסקי)
אפילו לכפר המכביה עם אוטובוס זה סיוט ומדובר על נסיעה של כמה דקות
אז השאלה היא לא האם זה מוזנח או לא אלא האם המקום נגיש או לא
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אז השאלה היא לא האם זה מוזנח או לא אלא האם המקום נגיש או לא
ברור
את מי אמורים להרשים ב"נראה מוזנח"
מישהו בודק איך באתי?
אני עושה את שיקולי הנוחות שלי
ו-מותר להתפנק גם בשביל הרוגע הנפשי והנוחיות של הבחור והבחורה והזמן ואיך שהיא תגיע, מסודרת ומאורגנת ולא אחרי אוטובוסים
זה לא שנפגשים כל יום כלאחר יד
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
ברור
את מי אמורים להרשים ב"נראה מוזנח"
מישהו בודק איך באתי?
אני עושה את שיקולי הנוחות שלי
ו-מותר להתפנק גם בשביל הרוגע הנפשי והנוחיות של הבחור והבחורה והזמן ואיך שהיא תגיע, מסודרת ומאורגנת ולא אחרי אוטובוסים
זה לא שנפגשים כל יום כלאחר יד
נכון מאוד
לבוא במונית זה להגיע לפגישה כגברת
אחרי נסיעה באוטובוס סתם עייפים
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
חח
לא יודעת איך הגענו לנושא, אבל היא לא הצליחה להבין מאיפה אמור להיות לה תקציב למוניות הלוך וחזור, ואני אמרתי לה שאין לי מושג, אבל לעניות דעתי לפגישות לא נוסעים באוטובוס (מדברת על בחורות כמובן)
אני טועה?
טוב שהבהרת את השאלה, חשבתי בתחילה שהתכוונת האם מקובל שהזוג נוסע יחד במונית הלוך או חזור ממקום הפגישה.
לא עלה על דעתי שצריך להוסיף מוניות לתקציב השידוכים והחתונות... ממש לא מבינה מה הבעיה להגיע בכל דרך מקובלת אחרת, אם זה אפשרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
אם הבחורה נוהגת היא באה עם הרכב (של אחד ההורים/אחים/של עצמה אם יש)
או שהבחור בא לאסוף את הבחורה עם הרכב של אחד ההורים/אחים שלו

במיר מאוד מקובל לשכור רכב לכמה שעות בשביל הפגישה בשביל לחסוך מונית, זה גם יותר נעים לבחורה מאשר שיש משהו זר (נהג מונית)

אני בת 24 ומעולם לא נסעתי לפגישה באוטובוס! (ונפגשתי המוןן)
או מונית (אין לנו בבית רכב, ולי עדיין אין רישיון נהיגה )
או שהבחור הגיע לקחת אותי מנקודה (לא בפגישה ראשונה)
להגיע באוטובוס זה מוזנח
להגיע באוטובוס זה לא מוזנח. מוזנח זה להזניח את המצב הכלכלי שלך או של אחרים ולא להתחשב בו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
להגיע בתחבורה ציבורית זו עבודה
לעצור כל תחנה, לשמוע בכיות ילדים
או דיונים של אנשים, או סתם להיתקע בפקקים
כך שאת מגיעה לפגישה מותשת ועיפה וחבל.

בכדי להיות במיטביך רעננה נינוחה קשובה עירנית
ראוי להשקיע במונית וכד'
[אולי תחסכי בהמשך באיזה בגד או ברמת הצילום, לשיקולך]
בכל אופן, בהצלחה ובקלות לכולם
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אם זה מקום קרוב לבית -אבא שלי לוקח אותי ברכב (אם הוא פנוי)
כאשר נפגשתי רחוק נסעתי באוטובוס (לדעתי היה שפוי לגמרי)
למרות שנסעתי באוטובוס, רכבת הקלה ועוד אוטובוס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
אי אז כשנפגשתי - לא היה מקובלות אחת
לפעמים נסעתי עם מונית לפעמים הלכתי ברגל ולפעמים באוטובוס
בדרך חזור זה כן יותר מקובל אבל גם- לא מוזר אם הולכים או נוסעים באוטובוס
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
לבחורה עובדת אמור להיות כסף למונית
לקחת מונית כל פעם שיש פגישה גם לבחורה עובדת זה יוצא הרבה כסף וזה הרגל לא בריא בעיני.. בוודאי אם תדירות הפגישות היא גדולה ובכל מקרה הרבה יותר חכם לבחורה שנפגשת שתחסוך כסף לעתיד..
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
לקחת מונית כל פעם שיש פגישה גם לבחורה עובדת זה יוצא הרבה כסף וזה הרגל לא בריא בעיני.. בוודאי אם תדירות הפגישות היא גדולה ובכל מקרה הרבה יותר חכם לבחורה שנפגשת שתחסוך כסף לעתיד..
תלוי בסיטואציה.
שעה, מיקום הפגישה, תדירות, אופי.
מאמינה שמישהי שנפגשה על 8 בחורים כמה פגישות כבר לא תיקח מונית לכל פגישה, אבל בהתחלה לפחות בעיני זה מומלץ. הבחורה בלחץ, עוד לא מתמצאת בכל המקומות המקובלים לפגישות ומיקומיהם, באוטובוס יש הרבה יותר עיכובים ובלת"מים, ופגישה זה פשוט לא הזמן להיסחב שעה + בתחבורה, להיתקע בפקקים ולהסתבך במציאת התחנה והדרך ממנה.
אם מדובר במקום יחסית קרוב ומוכר - אז באמת פחות חשובה מונית
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
האם לנסוע לפגישה במונית זו מקובלות נפוצה והגיונית?
(היא חוזרת בתשובה, ואני התבלבלתי כבר באמצע, אולי זה לא באמת מקובל ואני טועה?)
ודאי מונית אם אין רכב, מקובל לחלוטין(לא אמרתי מבני ברק לירושלים אבל מבני ברק לתל אביב כן,)
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
תלוי בסיטואציה.
שעה, מיקום הפגישה, תדירות, אופי.
מאמינה שמישהי שנפגשה על 8 בחורים כמה פגישות כבר לא תיקח מונית לכל פגישה, אבל בהתחלה לפחות בעיני זה מומלץ. הבחורה בלחץ, עוד לא מתמצאת בכל המקומות המקובלים לפגישות ומיקומיהם, באוטובוס יש הרבה יותר עיכובים ובלת"מים, ופגישה זה פשוט לא הזמן להיסחב שעה + בתחבורה, להיתקע בפקקים ולהסתבך במציאת התחנה והדרך ממנה.
אם מדובר במקום יחסית קרוב ומוכר - אז באמת פחות חשובה מונית
בחיים לא לקחתי מונית לפגישה ובחיים לא איחרתי. בכל מקרה כמובן שזה תלוי סיטואציה ולכן ציינתי 'כל פעם' לא מדברת על סיטואציות ספציפיות..
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
בחיים לא לקחתי מונית לפגישה ובחיים לא איחרתי. בכל מקרה כמובן שזה תלוי סיטואציה ולכן ציינתי 'כל פעם' לא מדברת על סיטואציות ספציפיות..
חחח בטח נפגשת רק עם אחד וגם התחת איתו
דיי לחשיבה שכל פגישה נגמרת בוורט אירוסין חתונה
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
חחח בטח נפגשת רק עם אחד וגם התחת איתו
דיי לחשיבה שכל פגישה נגמרת בוורט אירוסין חתונה
מתוקה נפגשתי עם הרבה בחורים תתפלאי שיש אנשים שאף פעם לא מאחרים. מציעה לך לא להניח הנחות ואח"כ להתלונן עליהם. בסדר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
חחח בטח נפגשת רק עם אחד וגם התחת איתו
דיי לחשיבה שכל פגישה נגמרת בוורט אירוסין חתונה
כל פעם שהגעתי בלי אוטובוס אחרתי
ואם האוטובוס הגעתי הרבה לפני הזמן...
ואני עדיין רווקה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
חברה ניסחפתם!!!!!!!!!!!!!!!!
מוזנח להגיע באוטובוס?
אני נשואה די טרייה וגם אני וגם בעלי הגענו באוטובוסים רעננים חוץ מפגישה אחת שיצאתי מאוחר אז לקחתי מונית
והיה פגישה אחת שחסמו כביש והוא איחר ב-45 דק ולא קרה כלום הנה אנחנו נשואים בטוב ונעימים חוץ מזה תמיד הגענו שנינו בזמן (קצת לפני)
אם כמובן מרגישה שזה צורך בבקשה
אבל אם זה להרשים לדעתי זה לא המקום ותינוקי
לגבי רישיון ממה שאני יודעת ומחברות גם למי שיש רישיון לא מגיע עם רכב זה זמן שאתם אמורים להיות פנויים אחד לשני ולא מרוכזים בנסיעה! אתם עדיין לא מאורסים
לדעתי אין שום ענין לקחת מונית!!
בחזור כמובן שמקובל שהבחור מחזיר את הבחורה במונית או לתחנת האוטובוס
בהצלחה ובשרותו טובות!!!!!!!!!!!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אני
חח
לא יודעת איך הגענו לנושא, אבל היא לא הצליחה להבין מאיפה אמור להיות לה תקציב למוניות הלוך וחזור, ואני אמרתי לה שאין לי מושג, אבל לעניות דעתי לפגישות לא נוסעים באוטובוס (מדברת על בחורות כמובן)
אני טועה?
אני נסעתי באוטובוס לפגישות,
(לרוע מזלי הבחור ביקש פגישה באזור שמאד קרוב לסמינר שלי,
ולא אחזתי אבל בדיוק היה אז איזשהו כנס בסמינר וזה היה ממש בושות
לנסוע עם בגדי שבת כשכולם מבינים בדיוק לאיפה את הולכת בחמש בצהרים:)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

נפתח לא מזמן אשכול ובו שאלות לסופרים שכתבו ספר פה בפרוג. @פניני ריין

אין לי הרשאה עדיין בקהילת כתיבה, אבל מכיוון שיש לי תכנית עתידית להצטרף אליה, אשמח להוסיף כמה שאלות משלי:
א. האם אתם כותבים כל יום? יוצא לכם ששבוע שלם לא כתבתם?
ב. שאלה לסופרים בהמשכים: האם אתם כותבים את כל הספר ואז מפרסמים? אם לא - מה קורה אם אתה מגלה סתירה בפרק שכתבת מזמן?
ג. סופר שכותב כמה שעות ביום - זו העבודה היחידה שלו? האם הרווח מזה מספיק בשביל להחזיק בית?
ד. כל מה ש @נודד הזכיר במאמר שלו, על הוצאה של ספר לאור - תקף גם לגבי מי שכתב פה ספר, והעירו לו לאורך הכתיבה?
ה. כמה זמן בממוצע לקח מרגע שחשבתם על העלילה עד שהספר היה כתוב? (בהשוואה אלי - יש לי עלילה כבר שנה, כתובה לפרטי פרטים, אבל אני אוחז בפרקים הראשונים. זה אומר שאני באמצע, בהתחלה או בסוף?)

יתכן ויהיו לי עוד שאלות, ואני אוסיף בהמשך. מוזמנים גם.
ישר כוח גדול לכל סופרי פרוג ואנשי קהילת הכתיבה שמנעימים לנו את החיים ועוד נותנים לנו עצות איך להנעים להם בחזרה...
שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה