- הוסף לסימניות
- #21
משמעותי מאד גיל הילדים.אני מבינה אותך. זה קורה כשאין הרגלים של סדר וניקיון מובנים ואז מרגישים שכל היום רודפים אחרי הזנב של עצמנו.
אני גדלתי בבית מבולגן, אבל סבתא שלי היתה מסודרת מאוד וקצת לימדה אותי הרגלים.
היא לא היתה מסתובבת עם פרצוף חמור סבר ורוטנת על בלאגן. ולא מפעילה משטרה על כל ילד.
אבל היה לה פשוט, שכלים מלוכלכים אין מקומם בכיור אלא שטופים בייבוש כלים. כל כלי היא היתה שוטפת מיד אחרי השימוש. כך אף פעם לא היו כלים מלוכלכים בכיור.
כשהיתה באה להתיישב לאכול, ברור שאי אפשר לאכול באמצע הבלגן, אז היא היתה מפנה את השולחן מכל דבר שלא אמור להיות עליו.
אחרי הארוחה באופן טבעי היא היתה שוטפת את הכלים בהם אכלנו, מעבירה סמרטוט על השולחן והכסאות, בדיוק כמו שברור שצריך לשטוף ידיים לילדים בסיום הארוחה. זאת היתה הרוטינה. וזה לא לקח המון זמן. פעולות פשוטות של סדר וניקיון שצמודות לזמן השימוש בחפצים.
כנ"ל בסלון, אם רוצים לשחק במשחק, ברור שקודם כל מפנים את הרצפה/השולחן מכל הדברים כדי שיהיה נעים לשחק והחלקים לא יאבדו.
היה לה כל יום סבב קצר של סדר בבית שלנו לכל הדברים שהספיקו להתבלגן אצלנו מאתמול. היא היתה עושה אותו יחד עם הילדים, וזה לא היה כל הזמן אלא פעם אחת ביום, ואחר כך מתיישבים בסיפוק מול בית מסודר ומשתדלים רק לשמר אותו.
המוטו שלה הוא: בית מסודר זה לא איפה שכל הזמן מסדרים, אלא איפה שלא מבלגנים.
הלוואי שגם אני אאמץ ממנה את הגישה הזאת...
יש גיל שבו את לא מבקשת מילדים לסדר, לכל היותר הם יכולים לעזור לך
והם אוהו מבלגנים.
ואם את בעבודה ואבא שומר
ואם סימת את הארוחה והילדים עכשיו מצאו זמן לריב מריבות על שמחייבות אותך לסדר להם עכשיו תעסוקה או לספר סיפור ואת לא פנויה לשטוף את כלי הארוחה ולהעביר סמרטוט על השולחן והכסאות?
כאילו בואי
יש נשים שזה לא השלב שלהן.
מאד משמעותי מה תנאי החיים.
לפותחת האשכול, אם את בתחילת חיי הנישואין שלך ויש לך עוד אתגרים... מאמינה שתמצאי את הדרך לעשות את זה בצורה הכי טובה וקלה בשבילך.
הנושאים החמים