התייעצות מתעסקת יותר מדי בסדר ובנקיון של הבית

  • הוסף לסימניות
  • #21
אני מבינה אותך. זה קורה כשאין הרגלים של סדר וניקיון מובנים ואז מרגישים שכל היום רודפים אחרי הזנב של עצמנו.
אני גדלתי בבית מבולגן, אבל סבתא שלי היתה מסודרת מאוד וקצת לימדה אותי הרגלים.
היא לא היתה מסתובבת עם פרצוף חמור סבר ורוטנת על בלאגן. ולא מפעילה משטרה על כל ילד.
אבל היה לה פשוט, שכלים מלוכלכים אין מקומם בכיור אלא שטופים בייבוש כלים. כל כלי היא היתה שוטפת מיד אחרי השימוש. כך אף פעם לא היו כלים מלוכלכים בכיור.
כשהיתה באה להתיישב לאכול, ברור שאי אפשר לאכול באמצע הבלגן, אז היא היתה מפנה את השולחן מכל דבר שלא אמור להיות עליו.
אחרי הארוחה באופן טבעי היא היתה שוטפת את הכלים בהם אכלנו, מעבירה סמרטוט על השולחן והכסאות, בדיוק כמו שברור שצריך לשטוף ידיים לילדים בסיום הארוחה. זאת היתה הרוטינה. וזה לא לקח המון זמן. פעולות פשוטות של סדר וניקיון שצמודות לזמן השימוש בחפצים.
כנ"ל בסלון, אם רוצים לשחק במשחק, ברור שקודם כל מפנים את הרצפה/השולחן מכל הדברים כדי שיהיה נעים לשחק והחלקים לא יאבדו.
היה לה כל יום סבב קצר של סדר בבית שלנו לכל הדברים שהספיקו להתבלגן אצלנו מאתמול. היא היתה עושה אותו יחד עם הילדים, וזה לא היה כל הזמן אלא פעם אחת ביום, ואחר כך מתיישבים בסיפוק מול בית מסודר ומשתדלים רק לשמר אותו.
המוטו שלה הוא: בית מסודר זה לא איפה שכל הזמן מסדרים, אלא איפה שלא מבלגנים.
הלוואי שגם אני אאמץ ממנה את הגישה הזאת...
משמעותי מאד גיל הילדים.
יש גיל שבו את לא מבקשת מילדים לסדר, לכל היותר הם יכולים לעזור לך
והם אוהו מבלגנים.
ואם את בעבודה ואבא שומר :rolleyes:
ואם סימת את הארוחה והילדים עכשיו מצאו זמן לריב מריבות על שמחייבות אותך לסדר להם עכשיו תעסוקה או לספר סיפור ואת לא פנויה לשטוף את כלי הארוחה ולהעביר סמרטוט על השולחן והכסאות?
כאילו בואי
יש נשים שזה לא השלב שלהן.
מאד משמעותי מה תנאי החיים.
לפותחת האשכול, אם את בתחילת חיי הנישואין שלך ויש לך עוד אתגרים... מאמינה שתמצאי את הדרך לעשות את זה בצורה הכי טובה וקלה בשבילך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אם ננטרל רגע את הילדים וכמות הבלגן שנוצרת מזה שהבית נושם וחי ב"ה.
יש את הצד גם שיש נשים שזה פשוט בנוי בתוכן וקל להן יותר
וזו מתנה.
וכל אחת והמתנות שלה.
זה כמו שלאחת זורם לה וקל לצאת עם הילדים לגינה ולשניה זה קשה ממש
או משהי שרצה ומתקתקת במטבח וזה לא עול עליה
אז זה גם עניין של אופי.
אחת כייף לה וזורם לה לשבת לשחק עם הילדים ולשניה זה קשה ממש. (אבל היא ממש רוצה, כמו זאת שרוצה שהבית שלה יהיה נקי)
ואי אפשר להשוות בגלל זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
משמעותי מאד גיל הילדים.
יש גיל שבו את לא מבקשת מילדים לסדר, לכל היותר הם יכולים לעזור לך
והם אוהו מבלגנים.
ואם את בעבודה ואבא שומר :rolleyes:
ואם סימת את הארוחה והילדים עכשיו מצאו זמן לריב מריבות על שמחייבות אותך לסדר להם עכשיו תעסוקה או לספר סיפור ואת לא פנויה לשטוף את כלי הארוחה ולהעביר סמרטוט על השולחן והכסאות?
כאילו בואי
יש נשים שזה לא השלב שלהן.
מאד משמעותי מה תנאי החיים.
לפותחת האשכול, אם את בתחילת חיי הנישואין שלך ויש לך עוד אתגרים... מאמינה שתמצאי את הדרך לעשות את זה בצורה הכי טובה וקלה בשבילך.
כשמתרגלים לחיות מסודר
גם הילדים ככה, זה נכנס להם לדי אן איי


נקודה למחשבה :unsure: !!!

מה ההבדל בין לשטוף את הכלים לפני הארוחה (כלים שלא שטפת אתמול ועכשיו אתה צריך להשתמש בהם)
לבין לשטוף מיד אחרי הארוחה (ולמחר יש אותם נקיים ומוכנים לארוחה) ???

ההבדל הוא רק בראש (חוץ מזה שכשהלכלוך על הכלים מתייבש, קשה יותר לשטוף אותו, כך שאם יש הבדל זה רק הבדל לטובה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
קראתי
זה לא אמא של הבאלגן, זה אמא של החוסר חינוך
הבעיה האחרונה שם בספר זה חינוך לקוי ובעייתי
מאד מענין מאיזו פוזיציה את אומרת את זה. האם את כבר אמא לילדים, כמה ובאיזה גילאים...
לא שאני מתענינת בפרטים, אבל בתור זו"צ למשל, גם אני חשבתי כמוך, והיום אני אחרי שלב ההתפכחות. (שמתעדכנת מדי פעם לתחומים וסעיפים נוספים...)

ואפרופו אמא של הבלאגן, ספר מקסים וכיפי, שהוציא ממני פרצי צחוק לרוב (הקליקרים- לא נשמתי) וסיפק לי שעות של הנאה. תביאו עוד ספרים כאלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
כשמתרגלים לחיות מסודר
גם הילדים ככה, זה נכנס להם לדי אן איי


נקודה למחשבה :unsure: !!!

מה ההבדל בין לשטוף את הכלים לפני הארוחה (כלים שלא שטפת אתמול ועכשיו אתה צריך להשתמש בהם)
לבין לשטוף מיד אחרי הארוחה (ולמחר יש אותם נקיים ומוכנים לארוחה) ???

ההבדל הוא רק בראש (חוץ מזה שכשהלכלוך על הכלים מתייבש, קשה יותר לשטוף אותו, כך שאם יש הבדל זה רק הבדל לטובה)
מי מדבר על שטיפת כלים?
רק ח"פ ולפח.
אבל עדיין יש בלאגן , מעניין נכון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
מי מדבר על שטיפת כלים?
רק ח"פ ולפח.
אבל עדיין יש בלאגן , מעניין נכון?
בעיניי חד פעמי מייצר בלגן.
צלחת חד פעמית תינטש במרכז הסלון בקלות רבה יותר מצלחת אמיתית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
קראתי
זה לא אמא של הבאלגן, זה אמא של החוסר חינוך
הבעיה האחרונה שם בספר זה חינוך לקוי ובעייתי
לא שאני מתענינת בפרטים, אבל בתור זו"צ למשל, גם אני חשבתי כמוך, והיום אני אחרי שלב ההתפכחות. (שמתעדכנת מדי פעם לתחומים וסעיפים נוספים...)
ואפרופו אמא של הבלאגן, ספר מקסים וכיפי, שהוציא ממני פרצי צחוק לרוב (הקליקרים- לא נשמתי) וסיפק לי שעות של הנאה. תביאו עוד ספרים כאלה.
התסבכתי קצת עם הציטוטים פה, אבל ל @רבקהנ שמעתי את התגובה הזו גם מסבתא מנוסה. היא טענה שהגישה שם למתבגרות היא לקויה. ולא בגלל שהיא לא עברה את שלב ההתפכחות בחיים, אלא בגלל שהיא יותר מפוזיציה של גבולות ודרישות מצעירים (הדור הקודם לעומת הדור הנוכחי). ולא יזיק לנו, אימהות הדור הנוכחי, ללמוד משהו מאימהות הדור הקודם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
מי מדבר על שטיפת כלים?
רק ח"פ ולפח.
אבל עדיין יש בלאגן , מעניין נכון?
כמובן שזה רק דוגמא

ואפשר ללהעתיק את הנקודה הזאת כמעט לכל דבר בחיים
תפעילו את הראש ותגלו חיים שלווים ורגועים
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
קראתי
זה לא אמא של הבאלגן, זה אמא של החוסר חינוך
הבעיה האחרונה שם בספר זה חינוך לקוי ובעייתי
מה חינוך מה
קש"ר זה חינוך?
ילד שובב בן 5 זה חינוך?
צאו מזה...
אולי זה עניין של סדרי עדיפויות
הם כנראה מחונכים לדברים אחרים
לא לסדר [להבנתי זה המסר העיקרי בספר]
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
ודאי שזה תלוי במכלול דברים אבל יש הרגלים בסיסיים שאפשר ללמד מגיל כמעט 0, כמו לשים נעליים במקום ואת התיק לתלות על המתלה, סוודרים ומעילים להתקין מתלה נמוך לילדים (הבת שלי בת שנתיים תולה לבד בלי שאני אומרת לה), ולא להמשיך הלאה עד שהדברים האלו במקום על ידי הילדים ולא מתייאשת! זה נכנס לאט לאט ומקווה מאוד שיחסוך בעתיד את שיירות הנעליים בבית והתיקים המפוזרים בגילאי בית הספר.
בנוסף, הילדים ממש מתלהבים כשהם עושים דברים של ”גדולים”, כך שזה עוזר בהחלט.
גם צעצועים- זה בסדר אם הילדים לא סידרו בדיוק כמו שאנחנו אוהבות, אבל אם מקדישים לה עוד קצת תשומת לב כל פעם תראו שהם לומדים את זה ואתן בסופו של דבר חוסכות עבודה להמשך.
כל מה שכתבתי פה מניסיון אישי עם 2 קטנים שמסדרים יותר יפה ממני לפעמים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
בתקופות שאני מצליחה מידי ערב לפקסס את הבית, הבית נשאר הרבה יותר מסודר!
במהלך היום עם הקטנטנים פחות מקפידה,
בערב עושים מבצע כולל הבעל והילדים, והבית מפוקסס!
ואז קמים לבוקר עם בית נקי ומסודר וזה נותן חשק לשמור על זה,
כשקמים לבית מבולגן ממילא אין מה לשמור ומבלגנים יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
יש לי כמה טיפים לסדר וארגון בבית.
א.
כל פעם שמכינים משהו לדוגמא עוגה להסתכל איך השיש\שולחן נראה לפני האפייה ומייד אחרי האפייה להחזיר את המקום לקדמותו .[מניסיון אם לא עושים כך ואחרי זה רוצים להכין עוד כמה דברים אחרי כמה דקות הבית המטבח נהפך לסדום ועמורה].
ב. להשאיר חדר אחד שהוא תמיד אמור להיות נקי ומסודר וכך גם באמצע הבלגאן יש אי של שפיות וזה נותן את הכח לעוד חדרים.
ג. הכי חשוב ! להגדיר מקום לכל חפץ \עב"ם בבית.
ד. להיות ממוקדים במטרה לא להתחיל 1,000 מטלות ביחד אלא אחד אחד .
ה. אם הילדים כבר גדולים 8 ומעלה לתת לכל ילד תפקיד קבוע או תפקיד שמתחלף אבל לא בתדירות גבוהה אלא פעם בחודש [כמובן דברים שאפשר לסמוך עליהם בראש שקט ...].
ו. לתת לילדים את ההרגשה שהם שותפים מלאים בסידור וארגון של הבית גם במטלות משתנות.

אני מקווה מאוד שהטיפים האלו יעזרו למישהו.
אשמח לקבל פידבקים\תגובות\הארות\הערות\ואפילו עקיצות ...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #35
ודאי שזה תלוי במכלול דברים אבל יש הרגלים בסיסיים שאפשר ללמד מגיל כמעט 0, כמו לשים נעליים במקום ואת התיק לתלות על המתלה, סוודרים ומעילים להתקין מתלה נמוך לילדים (הבת שלי בת שנתיים תולה לבד בלי שאני אומרת לה), ולא להמשיך הלאה עד שהדברים האלו במקום על ידי הילדים ולא מתייאשת! זה נכנס לאט לאט ומקווה מאוד שיחסוך בעתיד את שיירות הנעליים בבית והתיקים המפוזרים בגילאי בית הספר.
בנוסף, הילדים ממש מתלהבים כשהם עושים דברים של ”גדולים”, כך שזה עוזר בהחלט.
גם צעצועים- זה בסדר אם הילדים לא סידרו בדיוק כמו שאנחנו אוהבות, אבל אם מקדישים לה עוד קצת תשומת לב כל פעם תראו שהם לומדים את זה ואתן בסופו של דבר חוסכות עבודה להמשך.
כל מה שכתבתי פה מניסיון אישי עם 2 קטנים שמסדרים יותר יפה ממני לפעמים...
כל מילה
מנסיון
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #37
התסבכתי קצת עם הציטוטים פה, אבל ל @רבקהנ שמעתי את התגובה הזו גם מסבתא מנוסה. היא טענה שהגישה שם למתבגרות היא לקויה. ולא בגלל שהיא לא עברה את שלב ההתפכחות בחיים, אלא בגלל שהיא יותר מפוזיציה של גבולות ודרישות מצעירים (הדור הקודם לעומת הדור הנוכחי). ולא יזיק לנו, אימהות הדור הנוכחי, ללמוד משהו מאימהות הדור הקודם.
אני כתבתי את התגובה על סבתא שלי. כנראה התכוונת ל @גולדי רומי .
משמעותי מאד גיל הילדים.
יש גיל שבו את לא מבקשת מילדים לסדר, לכל היותר הם יכולים לעזור לך
והם אוהו מבלגנים.
ואם את בעבודה ואבא שומר :rolleyes:
ואם סימת את הארוחה והילדים עכשיו מצאו זמן לריב מריבות על שמחייבות אותך לסדר להם עכשיו תעסוקה או לספר סיפור ואת לא פנויה לשטוף את כלי הארוחה ולהעביר סמרטוט על השולחן והכסאות?
כאילו בואי
יש נשים שזה לא השלב שלהן.
מאד משמעותי מה תנאי החיים.
לפותחת האשכול, אם את בתחילת חיי הנישואין שלך ויש לך עוד אתגרים... מאמינה שתמצאי את הדרך לעשות את זה בצורה הכי טובה וקלה בשבילך.
אני בדיוק עם ילדים בגיל הזה.
ולא שאני מצליחה ליישם את מה שסבתא שלי עשתה.
אבל הלוואי שכמו שאני שוטפת לילדים את הידיים אחרי הארוחה כדי שלא כל הבית יהיה בצבע של רסק עגבניות, כך אתמיד בלשטוף את הכלים מיד בסיום הבישול או בלנגב את השולחן גם עם תינוק על הידיים.
דרך אגב, מגיל שהם כבר מבינים הם יכולים לעזור. לפעמים אנחנו לא חושבות על זה.
לדוגמא, האכלתי את התינוק לפני יציאה לאירוע וחשבתי על מליון דברים שאני עוד צריכה להספיק. הקטנים היו חגיגיים וחסרי מעש ועוד רגע היו מתחילים להשתולל.
אז נתתי להם משימות פשוטות, הם נהנו להיות יעילים ואני הספקתי את מה שרציתי.
לפנות את הבגדים שהורדנו לכביסה, להכניס דברים שונים לתיק של העגלה, לזרוק לפח טיטולים ולכלוכים, לנקות את הנעליים שלהם עם מגבון, למצוא לאמא את הנעליים ולתינוק את המוצץ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
ואני רציתי להגיב: נו נו...
אפשר בהחלט להגיב כך ולהסביר. לא חושבת שכתבתי דברים נשגבים, וכשמתחילים את זה עם ילד אחד מגיל 0 ואז ממשיכים הלאה עם שאר הילדים לא נראה לי שזה כזה מורכב. מה שכן לא מדברת על ילדי קשב או דברים אחרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
מה ההבדל בין לשטוף את הכלים לפני הארוחה (כלים שלא שטפת אתמול ועכשיו אתה צריך להשתמש בהם)
לבין לשטוף מיד אחרי הארוחה (ולמחר יש אותם נקיים ומוכנים לארוחה) ???

ההבדל הוא רק בראש (חוץ מזה שכשהלכלוך על הכלים מתייבש, קשה יותר לשטוף אותו, כך שאם יש הבדל זה רק הבדל לטובה)
אם באמת מחפשים תשובה:
ההבדל הוא אם לשטוף כל הזמן או פעם ביום נניח
כי זה לא מתחלק רק ללפני ארוחה לאחרי
זה מתחלק בין:
אחרי בישול, אחרי אפיה, אחרי ארוחה, אחרי נשנוש, אחרי קפה וכו'
להכפיל במספר בני המשפחה (שלא כשירים לשטיפה מכל מיני סיבות...)
וכלים זו רק דוגמא
כנ"ל כביסות, כנ"ל סדר, כנ"ל נקיון וכו' וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
ה. אם הילדים כבר גדולים 8 ומעלה לתת לכל ילד תפקיד קבוע או תפקיד שמתחלף אבל לא בתדירות גבוהה אלא פעם בחודש [כמובן דברים שאפשר לסמוך עליהם בראש שקט ...].
לא צריך לחכות לגיל 8. אפשר לתת תפקידים קטנים גם בגיל 3-4.
לשים נעלים/ תיק/ מעיל במקום. את הבגדים לסל כביסה גם אם הם עדין לא מתפשטים/ מתלבשים לבד.
זה מקנה הרגלים.
ילד בן 4 יכול גם לפנות את הצלחות של אחים שלו משולחן ןלהרגיש הכי טוב בעולם שבזכותו הבית מסודר. הוא לומד להעריך בית מסודר ולשים לב למצב הבית.
אפילו ילד בן שנתים, לאחר קינוח אף ניתן לתת לו את הטישיו שישים בפח. הקניית הרגלים אפשטיבית ככל שמתחילים יותר מוקדם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה