ביקורת ספרות אדמה פראית / מיה קינן

  • הוסף לסימניות
  • #22
אם כי אני חייבת לציין שאני משתייכת למחנה המיעוט קשה העורף שלא ממש אכפת לו שיקוואל מת.
חחח, בעייניך למה תרם המוות של יקוואל? (התשובה של קינן לא קבילה בעייני, לא התחנכתי ממנה;))
יותר אכפת שאיסתרק קרציה וקיבל ניקוי שולחן שלא הגיע לו.
מסכימה כל כך!
אחת האכזבות הגדולות שלי בסדרה
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
חחח, בעייניך למה תרם המוות של יקוואל? (התשובה של קינן לא קבילה בעייני, לא התחנכתי ממנה;))
לא אומרת שתרם בהכרח.
אבל לא חושבת שכזה בעייתי.
אבל בל נקדים את המאוחר, כשנגיע ליוזבד אתייחס למוות הטרגי ולקבורת החמור שלו ושל דמותו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אני כבר שנים בקהילת הכתיבה הזו (בערך מאז שהניק שלי קיים), וחייבת וידוי לפני שאפתח בהבעת דעה:
1. על חטא שחטאנו לפניך, ומאז הכניסה לקהילת הכתיבה לא קראתי אף ספר של מיה קינן מצד לצד (לפני כן קראתי את מהללאל 50 פעם ואז הפסקתי לספור, על כן נדמה לי שיש לי הזכות להביע דעה בכל זאת).
2. כשנרשמתי לקהילה, רציתי בעיקר לכתוב ביקורות על ספרים קיימים. בפועל עשיתי את זה פעם אחת בערך ונטשתי. לכן אני מעריכה בהחלט את מי שמצליח לכתוב ביקורת מלאה ואיכותית. כמו בתחילת האשכול הנפלא הזה.

ולגופו של ספר:
גדליה רדוד יחסית לבן אדם ועמוק יחסית לדמות.
הבעיה - הוא כתוב מספיק טוב כדי שישוו אותו לבני אדם.
המורכבות של גדליה היא ב3 נושאים:
1. האם הוא התנצר.
2. האם הוא יתגרש.
3. האם הוא יצליח לחזור להיות רב כמו שהוא חלם.
כל החלקים האלו הם דברים שבת'כלס הם אכן יכולים להטריף את דעתו של בן אדם אמיתי.
אבל!
גדליה לא חווה באף קטע ערבוב של שלושתם ביחד. מקסימום שניים ביחד.
הם עומדים אצלו כ3 בעיות שונות (שזה נכון לבנות ככה דמות, אבל זה לא קורה ככה בחיים) והוא לומד ומלמד מסר נפרד על כל מורכבות.
וכמובן שברגע שיש תשובות ל3 השאלות, אז הוא מיד יודע מי הוא ויש לו אופי ברור.
יוצא שכל החלק המשוגע במערב הפרוע רק מגלה לקורא את מה שגדליה כבר יודע בוודאות גמורה על עצמו.
גדליה עצמו לא באמת עובר שום תהליך באמריקה. הוא רק מממש את כל המסקנות שהיו לו כבר קודם על עצמו.
אין לו שום התלבטות אמיתית במסע למערב, אין לו שום ניסיון. הוא פשוט ממשיך להיות עצמו בזמן שהאברכים שאיתו עוברים תהליך רגשי.

כלומר באמצע הספר, גדליה הופך מבחינה רגשית לסיידקיק, בזמן שבמחינה עלילתית הוא נותר הגיבור לכל האורך.

הבעיה הזו גורמת לתחושה איתה פתחתי - כאילו היה גדליה רדוד.
אבל גדליה באמת לא רדוד.
פשוט התהליך שלו מחולק בצורה לא אנושית לאורך הספר.
בתוך הקהילה הכל מושלם.
בצבא הכל מורכב.
במסע למערב הכל ברור לו אבל לא מושלם.
בסוף הספר הוא שוב בקהילה ולכן הכל מושלם.

אדם באמת עמוק, היה לומד כ"כ הרבה דברים חדשים על עצמו ועל החיים מהמסע למערב.
אם הוא היה אדם אמיתי, כי לאדם אמיתי תמיד יש עוד הרבה מה ללמוד על עצמו. כל החיים.
אבל מיה, ברגע שהיא לימדה את הדמות את מה שהיא רצתה ללמד - היא משאירה אותה להישאר באותו מקום לשארית חייה.
וההחלטה הזו - היא החלטה שבהינף יד הופכת את הדמות להרבה פחות אנושית, אמינה וכנה. היא משאירה את הבעיות של גדליה רק כשהן ברומו של עולם (יהודי או נוצרי, אבל לא את כל הטווח המורכב שמציעה אמריקה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
הלוואי על כל מושך בעט יכולת כמו שלה לספק תיאורי נוף מוחשיים, שיח קולח וזורם ותיאורי סצנות שמוסיפים המון אינפורמציה – באופן הכי מתוחכם ועקיף, אבל גם הכי יעיל ומהיר שמכניס לקורא מקסימום אקספוזיציה במינימום מילים.
אומנות של ממש.
אכן, בעיניי זהו כוח העל של מיה, מה שהפך אותה לאחת הסופרות הדגולות בהיסטורית הספרות החרדית.
גם כשהעלילה תצלע, הדמויות יהיו חזרתיות והשנינות מינימאלית - היא כותבת נהדר. היא פשוט תעשה את זה לספר ששווה קריאה.
חוה, אשתו, מפתיעה לטובה – דמות נשית חזקה ובעלת תושייה שלא נכנעת למסגרות התקופה. "נשים בנות המאה ה-19 למטבח" תגידו לסבתא שלה.
מרת חוה כגן שתחי' חיה בגפה בסנט פטרבורג, מבקרת את בעלה במחנה הצבא, מחלקת ספרים, מחלצת יתומים, ובאופן כללי – מצפצפת על העוילם, על מוסד הכנסיה ועל הצאר ירום הודו.
כן, גם לי הפריע.
באופן כללי, החלוקה של נשים לנשים חסרות אופי, שכל התועלת שלהן זה "אוכל חם, ילדים מחונכים ובית נקי" ובין נשים לוחמות (על גבול התוקפנות), גורמת לספרים רבים לאבד חלק משמעותי מהעלילה שיכולה הייתה להיות להם.
ולצערי הרב זה מוטיב חוזר בספרים של מיה.
הסופרת רומזת לכך פה ושם, במילים ספורות. אבל הסיפור הזה – על הקונפליקט הפנימי, על הבגידות בתוך הבית, על השיקולים הנואשים של מנהיגים חסרי אונים – כמעט ואינו קיים בספר. הוא מוזכר כמעט ברמז. וזו החמצה. ההיבט הזה של הגזירה היה יכול להעניק לדמותו של גדליה עומק נוסף: לא רק גיבור הנאבק ברשע החיצוני, אלא אדם שנאלץ לבצע בחירה נוראה בתוך מציאות קהילתית מורכבת, מושחתת לעיתים, מרובת פנים.
בעיניי יש פה בניית מוטיב. הקריעה המרכזית של גדליה היא על השאלה האם הוא התנצר בטעות או לא, האם הוא יוכל לחזור לקהילה יהודית יום אחד כ"סתם יהודי מן המניין".
לצורך כך נבנתה הקצנה, בה הקהילה היהודית היא אוטופיה מושלמת.
זה עצוב, זה פוגע באיכות, וזה מנתק הרבה קוראים מהאווירה. כי אנחנו חיים בקהילות יהודיות, והן לא נראות כמו שגדליה מדמיין אותן בספר הזה.
דבר אחד שכן די הפריע לי בו, שהוא מוטיב די חוזר אצלי (עניין של טעם אישי בלבד) בספרים של מיה קינן, אני הרגשתי שגדליה הוא דמות שקצת מפונקת "רוחנית", היו כמה מקומות שההתלבטויות ויסורי הנפש שלו היו קצת מתאמצים מדי ולכן זה קצת הוריד בעיני מהתדמית של הספר.
תרשי לי להציע ניסוח אחר:
יסורי הנפש שלו הם רוחניים בלבד ולא רגשיים.
לכן הקורא הממוצע יכול אולי לדמיין את האמוציות שמפעילות את גדליה, אבל לא באמת מזדהה איתן.
ומעניין באמת לנתח את הדמויות הנשיות של מיה קינן, שמלכתחילה מקבלות מקום משני בספרים שלה (נדמה לי שרק בספר חומות של נייר יש גיבורה ראשית בלעדית, לא?) - חוה בספר הזה היא בהחלט גיבורה נשית חזקה ומרתקת. באחד מאלף יש את חני, שהיא אחת הגיבורות הראשיות (אבל גם היא מוצגת כמושלמת למדי). ובסדרת ממלכה במבחן הדמויות הנשיות הן כקביים לדמויות הגבריות בדרך כלל (אבל יש שם כמה שמפתיעות).
לו גבר היה כותב כך, והמבנה הזה היה חוזר אצלו, הייתי אומרת - אוקי, גבר. לא מבין נשים (אולי) ולא רוצה לבסס עליהן עלילה כי הוא לא אישה.
אבל כשאישה כותבת ספרים, שבאופן כמעט חד משמעי הנשים בו אינן נשיות - זה גורם לי לתחושה לא נעימה בעליל.
המבנה בו אישה חזקה היא אישה שמתנהגת כמו גבר (אבל מבשלת מעולה) ומחכה תמיד לבעלה...
לא יודעת, זה לא מאפשר לי להזדהות עם הסיפור כאישה.
אולי זו רק אני.

בעניין מיילך ויקוואל.
שימותו, שיחיו, שיקימו כנופיית שודדי דרכים משותפת על מאדים. לא אכפת לי.
כן אכפת לי שמהיכרותי המועטה עם העולם, ההנחה שמוות הוא כפרה על חטאים של דמות - היא הנחה בעייתית מאוד. מהמון סיבות, אכמ"ל.
למשל, דוגמא קטנה: מה יחשוב נער עם נטייה אובדנית שהתפרע הבוקר בכיתה, כשהוא קורא את זה? מה יהיה המסר שהוא יקח ממותו של מיילך?
האם - במציאות - באמת מוות מכפר על מה שקלקל האדם, או שזה פשוט משאיר את כל שאר האנשים להתמודד עם הבעיות של המציאות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
  • הוסף לסימניות
  • #29
כל מילה זהב.
חשיבה עמוקה ששוה להתעמק בה. אהבתי.
בנוגע לגיבורות נשיות---
אני ממש מתוסכלת שמיה לא יודעת ליצור גיבורה נשית שתיכנס לפנתאון.
אונמר- שהיתה שווה ספר, קוצצה בהדרגה...
איך תגדירו את ליאה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
כל מילה זהב.
חשיבה עמוקה ששוה להתעמק בה. אהבתי.
בנוגע לגיבורות נשיות---
אני ממש מתוסכלת שמיה לא יודעת ליצור גיבורה נשית שתיכנס לפנתאון.
אונמר- שהיתה שווה ספר, קוצצה בהדרגה...
איך תגדירו את ליאה?
פארסה.

דמות נשית חיה שהפכה לקריקטורה של אישה כולל כל סטריאוטיפ נשי שיורד על נשים.

פסלון קרח יפהפה ונוצץ (כולל מבטים וטונים צוננים לאיפוס הנסיך החולם) שהתנמס לשלולית בוכיה.

להמשיך ? :devilish:
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
מחילה שרק עכשיו מגיבה.
אחרי הכל, לא שכחתי שביקשתי : )
אתמול קראתי את הביקורת הזו בפעם הראשונה ו... וואו!
מבחינתי היא טובה ומעניינת יותר מהספר.
מפתיע, נכון?
אז זהו. למען האמת, לא התחברתי אליו בגרוש. קניתי אותו במקח טעות, כנראה. סחבתי אותו במשך 3 חודשים, אם לא יותר (כן, לא טעיתי).
לא יודעת מה הסיבה. לפי התגובות כאן- אולי אולי אין כזו. אך זו המציאות.
ועל כן אין לי מה להוסיף על הדמויות מלבד העובדה שכמו תמיד- כולן מושלמות, כולן ראויות וכולן מקבלות את שכרן בעולם הזה, וכמובן בבא.
או במילים אחרות: כולם אהובים, כולם ברורים, כולם גיבורים, כולם קדושים.

[ומישהי כאן הזכירה את הספר חומות של נייר. שם ממש הרגשתי שאם גיבורת הסיפור הזו היתה מציאותית, הייתי שוקלת ברצינות לבקש ממנה ברכה. בשם כל הברואים! מאיפה הכוחות להתגברויות הללו? היא, כלומר אחת מהן, לא משנה מי, מוכנה אולי להתנהג באנושיות קצת בבקשה?]


וסתם מעניין, למה הדמויות הנשיות שבונה קינן אינן נשיות בעיניכן באופן מוחלט?
יכול להיות שהסיבה היא משום שהן שכליות מידי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מחילה שרק עכשיו מגיבה.
אחרי הכל, לא שכחתי שביקשתי : )
אתמול קראתי את הביקורת הזו בפעם הראשונה ו... וואו!
מבחינתי היא טובה ומעניינת יותר מהספר.
תודה רבה, שמחה שנהנית :)
וסתם מעניין, למה הדמויות הנשיות שבונה קינן אינן נשיות בעיניכן באופן מוחלט?
יכול להיות שהסיבה היא משום שהן שכליות מידי?

זו שאלה ממש טובה ומעוררת מחשבה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

גלגל_מזלות_וינשוף_קסום.gif

ברוכים הבאים לאשכול הרשמי של "חויה בקליק" - הבית של המשחקים האינטראקטיביים, הקליקרים וההפעלות הכי חכמות שיש.

לרגל השקת האשכול ועונת המבצעים (Black Friday שקורה עכשיו וחנוכה שמגיע מיד אחריו), בנינו עבורכם את "גלגל המזל".אנחנו לא נגלה לכם איזו הנחה תקבלו. אתם תצטרכו לגלות בעצמכם...

אז איך זה עובד?​

בנינו אלגוריתם מיוחד שמחלק קופונים בצורה אקראית לגמרי.
בתוך המאגר מסתתרים:
מגוון סוגי קופונים לשירותים שלנו מהנחות בסיס ועד משחקים ללא עלות!

רוצים לסובב את הגלגל ולבדוק את המזל?​

  1. הגיבו כאן באשכול: "אני רוצה לסובב את הגלגל"
  2. נשלח לכם בהודעה פרטית קישור קסם חד-פעמי.
  3. לחצו על הקישור- ותגלו מיד במה זכיתם.
  4. כל כרטיס זוכה!

קצת עלינו (למי שלא מכיר):​

אנחנו ב"חויה בקליק" הופכים כל אירוע – מיום הולדת משפחתי ועד כנס של 2000 איש – לאירוע סוחף, תחרותי ומגבש.

מה תמצאו אצלינו:

  • מערכות טריויה להפעלה עצמית: אתם בונים את המשחק, מקרינים על מסך, והקהל משחק מהניידים שלו בזמן אמת-גם בטלפונים כשרים!. (פתרון מושלם וזול למשפחות, ימי הולדת וכיתות).

  • השכרת קליקרים (שלטים) פיזיים: הדבר האמיתי! ערכות של שלטים אלחוטיים למשחק ללא צורך אינטרנט וטלפונים בכלל. (הפתרון האידיאלי למוסדות, סמינרים, תלמודי תורה ומשפחות).

  • הפקות תוכן מלאות: אנחנו בונים לכם את השאלות, את העיצוב ואת החוויה מא' ועד ת' לארגונים ומוסדות
  • תוכנית בת מצוה יחודית חוויה סוחפת, מגבשת ומלאת עניין שכולם שותפים בה! לאירוע בת מצוה שלא ישכחו! טריילר לצפיה

  • ספיישל חנוכה: תוכניות מוכנות, מעוצבות ומתוכנתות למסיבות חנוכה - רק לחבר למסך ולהתחיל לשחק.

  • מסע את תוך עצמי וכמובן התוכנית החדשה שלנו סינק מסע מרתק לגילוי עצמי עם תוצאיה אישית ויחודית לכל משתתף
    מסע שאף משפחה לא מפספסת! טריילר לצפיה

שירות ותמיכה​

האשכול הזה נועד לכיף, להתייעצות על סוגי הפעלות ולחלוקת ההטבות.כדי שנוכל לתת שירות מהיר ומדויק ללקוחות קיימים (ובמיוחד בלחץ של חנוכה):שאלות טכניות, עזרה בתפעול או תמיכה בזמן אמת – נא לא לכתוב באשכול זה! (אנחנו עלולים לפספס אתכם כאן).פנו אלינו אך ורק בערוצי התמיכה הרשמיים לקבלת מענה מיידי:

📞 בטלפון לתמיכה ושירות: 03-773-7970
🌐 לאתר שלנו ולהתרשמות: -https://clicker.co.il/
📧 מייל: K037737970 @ GMAIL.COM

אז... מי הראשון שיש לו אומץ לסובב את הגלגל?
התגובות פתוחות, הקופונים במערכת מחכים... צאו לדרך! 👇

אשכולות דומים

קראתי היום את הספר קוגניטו, ומיד התיישבתי לעבד את החוויה.
אני מצטרפת לעדות הנחתום בעצמו – מדובר במותחן אינטלגנטי, מהודק ורב עוצמה.
הוא מתזז בין בית המשפט הבינלאומי בשטוקהולם, מרכז תת קרקעי במכון למדעי המחשב באוניברסיטת אוקספורד, ביתו של מדען סהרורי וכולל תמים בבני ברק.

מדובר בספר גאוני, המהלכים בו הם חכמים מאוד ונדרשת אחיזת ראש חזקה מאוד. אני לא משפטנית או מתכנתת, ולהבדיל גם לא תלמיד חכם, ואין לי מושג אם הנתונים המשפטיים, הממוחשבים והתורניים אכן תקפים, אך בספר זה החזיק מעולה.



הספר מתנהל בשתי זירות במקביל- הזירה המשפטית והזירה הרוחנית, הפילוסופית, כששתי הזירות מעלות את השאלה: האם טכנולוגיה, אינטרנט, בינה מלאכותית – יכולה להיות ישות חיצונית בפני עצמה? האם יש לה היכולת לעמוד כגוף בפני עצמו, ללא קשר לאדם?
התשובה שהספר נותן היא חד משמעית, חתוכה ובהירה.



מהבחינה הספרותית, הספר לוקה מעט בחסר. האמירה של הספר היא השאלה הנ"ל, וכולו נסוב סביבה כשהעלילה היא סביב המסר, כך שהעלילה לא מספיק מפותחת ועומדת בפני עצמה, למרות שהיא חזקה מאוד ותפורה מעולה בדיוק מאותה סיבה.
המסר לא נועד לשרת את הדמויות, אלא הדמויות את המסר, וכתוצאה מכך הדמויות לא מספיק טובות. יונתן, גיבור הספר כביכול, היא דמות לא מאופינת מספיק ולא אמינה לחלוטין. התהליך שבו הופך מדען מחונן מאוניברסיטת אוקספורד, שהמציא את הבינה מלאכותית הכי מתקדמת בעולם לאברך כולל עם דעות קיצוניות שלרוב מובילות לעמידה בכיכר השבת עם שלט ובוקסה, הוא לא אמין. במיוחד שיונתן מוצג כאדם שמובל ע"פ הראש, ע"פ השכל הישר וכך הגיע אל היהדות, מה שעומד בסתירה אל חיבוטי הנפש הרבים וצורת העבודה שלו ע"פ הלב.
ארבעת הקודקודים, הדיקן, הרב, הנשים המסורות ושלל הניצבים בעלילה הם דמויות חסרות איפיון בסיסי, כנראה הסופר חשב שהעובדה שכל האנושות מובלת ע"פ אינטרסים של כסף, כבוד או כח מספקת בשביל כלל הגיבורים.
הדמות היחידה שמקבלת מסע גיבור אמיתי, קשת יפיפה של דמות, היא ד"ר פינץ' – שלמרות ההתחלה הלא ברורה מתייצב ועובר פשוט תהליך מרתק.

הכתיבה של הספר בסיסית, פשטנית וללא תיאורים רבים או מחשבות עמוקות. רובו פשוט התרחשויות, יותר סיפור של המתרחש. באשכול של הספרים החדשים העלה מישהו השערה שמ. ספרא משתמש בבינה מלאכותית לעריכה של ספריו, טענה שאני יכולה להסכים לה לאחר הקריאה. (למרות שיש פה משהו שגוי בלהשתמש בבינה מלאכותית בספר שמדבר נגדה, אבל באמת בסוגריים)

הסיום של הספר קיטשי מדי לטעמי, היה אפשר לכתוב אותו הרבה יותר מעודן – הספר שד"ר פינץ' מוציא יכול היה להיות פשוט הגרסה המקורית של האורגניזם התאגידי, עם הקדמה קצרה ובה הסיפור. ועקיבא פשוט מתקשר ומזמין את יונתן לאירוסין של יוסהלה עם משפחת רוזנר... בלי החזרה שוב ושוב על אותם הטענות והמסקנות.

קטע שאהבתי – המוצא של קוגניטו לחמוק מפסק בית הדין, והפתרון הגאוני להעביר לה אותו למרות התנגדותה.

סתם שאלות של חפרנית – למה קראו ליונתן כך? זה לא שם קלאסי לצעיר אמריקאי חילוני. בן כמה ד"ר פינץ'? משהו קצת מוזר עם הכושר המשפטני והדיגיטלי יחד עם העובדה שאביו היה כבר לפחות בן 20 ב1938. מה תפקידו של עקיבא בעלילה, חוץ מלהיות הקונטרה של יונתן והבר פלוגתא הקבוע שלו?



לסיכום – ספר נהדר, מומלץ לחסידי הסייבר ולאנשים בעלי חשיבה אנליטית.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה