מבלת"קת,
מעלה פה רק נקודה אחת שאולי כבר ציינו אותה-
מתחם 89 כנראה תוכנן ואורגן למופת לפי תיאורים ששמעתי,
אבל עבור מי שלא הגיע אליו היה מתיש ומעייף
מאד! לשהות בהר.
הגענו עם ילד חלאקה והיינו במירון כ-4 שעות, במהלכן לא היה לי בכלל איפה לעצור למנוחה והתארגנות, וחוץ מבקבוק מים ועוגה אישית שחולקו באוהל התרעננות אחד- גם לא שום דבר להכניס לפה.
לא שבאתי לחפש אוכל... אבל לשהות באזור הציון בשמש קופחת במשך שעות זו חוויה מעייפת מאד, וכמה שמתארגנים ומצטיידים מהבית, עדיין ארוחה קלה שמחולקת במקום יכולה להקל מאד. הבנתי שהמשטרה אסרה את חלוקת המזון בהר כדי שאנשים לא יתעכבו וימשיכו ל-89, ויש בזה אולי היגיון... אבל בעיניי הניקוי ההרמטי של ההר מכל שמץ אוהל ופירור מזון היה ממש מוגזם. ב"ה כבר זכיתי הרבה שנים להגיע למירון בל"ג בעומר, לא זוכרת את עצמי אף פעם חוזרת מותשת כמו השנה.
מציינת שעם האוטובוס של אגד הגענו ישר להר, עלינו משם לערוך את החלאקה על גג הציון, חיכינו לספר וכו', וכל התהליך לקח הרבה זמן וכוח, כך שלא נותרו כאלה כדי לצעוד אחר כך עד למתחם המרוחק.
בעיניי בגלל המרחק הגדול מאד בין הציון למתחם- מי שמגיע לכמה שעות בודדות למירון צריך לבחור היכן לשהות, בהר או במתחם, קשה מאד להספיק גם וגם... ואם בוחרים בהר מסתבר שהחוויה מתישה הרבה יותר מהימים שלפני עידן 89
הנושאים החמים
