התייעצות רישום חלק מהדירה על ההורים כדי שהזוג לא יעשה שטויות

כמה הורים נותנים כאלו סכומים לדירה??
מאמינה שמדובר בהורים שנותנים את ההון העצמי, כך שלא מדובר בכאלו סכומים. ועדיין יכולה להבין את החשש, אבל ממש לא את המעשה.
עדיים יש מספיק הורים שנותנים סכומים אסטרונומים .
אתם כנראה מדברים על זוגות שהתחתנו מיד בהגיעם לגיל שידוכין ע"פ התורה...
צר לי אבל הרבה מאוד מהזוגות - לא נישאים כך,
ומשכך
הם מגיעים לנישואין עם חשבון ותיק יותר, קצת.
אני הגעתי לחתונה עם חשבו פעיל לפחות 6 שנים קודם, ורדום עוד כמה שנים קודם.... קצת ידעתי לנהל את החיים שלי, ולא הייתי זורקת כסף לפח בטעות...
וכמוני עוד הרבה חברות שלי.
בהחלט סיפור שונה אם בחורה מתמנת בגיל מבוגר, עם בחור מבוגר, בחורה שכבר עובדת עם תלוש מסודר 6 שנים,(והצליחה לחסוך סכומי כסף ניכרים) בעיני זה מקרה שונה לחלוטין מבחורה בת 20-21 שבעלה "השפיץ" נחטף, עוד לפני שחשב להתחיל שידוכים.... (זה לא רק הגיל, אלא כל המחשבה...)

ולגבי ההבדל בין אחריות לכסף לבין אחריות לילדים, יש הרבה הבדל, וזה ברור שהילד שווה יותר מכל סכום שהוא, אבל בכל אופן, לא מכירה הרבה נוכלים שרבים איך לקחת עולל מידי הוריו (לפחות לא פה בארץ) לעומת זאת שמעתי על המוןןן אנשים , שעקצו אברכים צעירים , על נכסף שברשותם....
 
הזוי.
רוצה לקוות שזה מקרה נדיר.
מעניין איך היא הגיעה לכזה מצב, היא פרנסה את ההורים?? מישהו אחר במשפחה?! סתם בזבזה?! לא עבדה?!
זה כנראה באמת נדיר.
עבדה, אבל בזבזה יותר ממה שהרוויחה...
 
בקיצור
יש הבדל בין הורים שנותנים דירה או חצי דירה לבין הורים שנותנים 100-150 אלף שאז הזוג משלם כמעט על כל הדירה
ויש הבדל בין לרשום חלק מהדירה לבין הערת אזהרה שזה מספיק בדר"כ וגם פחות מבטא התערבות וחוסר אמון
 
לגבי הטענה של "להתחתן אתם סומכים עליהם, ולהתנהל כלכלית אתם לא סומכים?"
בלשון תורנית זה נקרא "אין דנין אפשר משאי אפשר"
דהיינו יש המון סיכונים בחיים. אנחנו מנסים לצמצם את הסיכון להיפגע בנישואין ע"י חינוך ילדינו למידות טובות, ובירורים נמרצים על בן/בת הזוג. אין דרך יותר טובה.
לצמצם סיכונים כספיים אפשר בכמה דרכים, או בכלים משפטיים כמו שהוצע כאן, ולחילופין או בנוסף ע"י השקעה בחינוך פיננסי.
כיון שמודעות פיננסית בקרב בחורי ישיבה שואפת לאפס, בצירוף העובדה כי יש נטיה ללקיחת סיכונים, ובפרט כאשר קיים לחץ חברתי (כולם בכולל כבר השקיעו שם, גם ההוא המתמיד, והראש כולל אמר שזה נשמע לו טוב, מה רק אני אשאר מאחור? אני פחדן/שמרן/ילדותי?) ולחץ מצד גורמי השקעה אינטרסנטיים, לדעתי זה לא פייר לתת לזו"צ להתמודד עם הניסיונות האלו, בבחינת מה יעשה הבן ולא יחטא (בטוחני שרבים מהכותבים פה, ואני בתוכם, יכולים ליפול ח"ו בהינתן סיטואציה מסויימת, אל תגידו אני בטוח לא אפול)
אז כן, חלק מאחריותנו כהורים זה לדאוג להם עוד קצת, גם אם זה לא נעים להם, ולהסביר להם שכסף זה לא משחק
 
כמה הורים נותנים כאלו סכומים לדירה??
מאמינה שמדובר בהורים שנותנים את ההון העצמי, כך שלא מדובר בכאלו סכומים. ועדיין יכולה להבין את החשש, אבל ממש לא את המעשה.
במקום להגביל את הילד, לתת לו חכה - קצת שיעור לחיים על ענייני השקעות/תמימות/נפילות ומעשים פזיזים כאלו ואחרים.
ואני מאמינה שכל הורה מכיר את הנפש של הילד שלו, וידע אם לסמוך עליו שלא יעשה שטויות כאלו...

לגור בדירה??!
כי להתחתן זה לא אחריות??!! עוד יותר אחריות!!! ולהביא ילדים לעולם וכו' וכו'...

אתם כנראה מדברים על זוגות שהתחתנו מיד בהגיעם לגיל שידוכין ע"פ התורה...
צר לי אבל הרבה מאוד מהזוגות - לא נישאים כך,
ומשכך
הם מגיעים לנישואין עם חשבון ותיק יותר, קצת.
אני הגעתי לחתונה עם חשבו פעיל לפחות 6 שנים קודם, ורדום עוד כמה שנים קודם.... קצת ידעתי לנהל את החיים שלי, ולא הייתי זורקת כסף לפח בטעות...
וכמוני עוד הרבה חברות שלי.
אין ויכוח
במקרה ש:
1. מדובר בזוג מבוגרים
2. מנוסים בהתנהלות כלכלית
3. בעלי הון עצמי
4. ההורים נותנים סכום נמוך
אין צורך לרשום הערת אזהרה

(השאלה היא רק האם המקרה האישי שלך הוא טיפוסי לזו"צים)
 
אין ויכוח
במקרה ש:
1. מדובר בזוג מבוגרים
2. מנוסים בהתנהלות כלכלית
3. בעלי הון עצמי
4. ההורים נותנים סכום נמוך
אין צורך לרשום הערת אזהרה

(השאלה היא רק האם המקרה האישי שלך הוא טיפוסי לזו"צים)
יפה, אז בעצם אנחנו באותה דיעה + -
כנראה שאנחנו בעולמות כ"כ שונים
כי אני לא מכירה בסביבתי אנשים שקיבלו מההורים "דירה" - קרי - את כל מלוא הסכום שהיא עלתה.
מתארת לעצמי שזה עולם אחר. לגמרי.
גם אלו שאני מכירה שנכנסו לדירה שההורים "קנו" להם מיד אחרי החתונה - את המשכנתא השאירו לילדים, כך שכמה מהסכום ההורים שלמו? נניח 25%? (זה עדיין הרבה בשביל שיעשו עם זה שטויות. בהחלט.)
רוב הזוגות שחיים בסביבתי (החברתית, המשפחתית, האיזורית) - הזוג קנה לעצמו את הדירה, רובם עם עזרה מההורים להון העצמי, או את מלוא ההון העצמי במקרה שנישאו צעירים/להורים ב"ה יש כסף יותר מהממוצע. לאחר כמה שנים מהחתונה והצליחו לחסוך סכום כלשהו גם כן.
 
אצל הרבה הורים זה לא בכפיה

גם אם זה בכפיה
צריך לזכור שלא הזוג כפה את זה
ההורים צריכים לזכור ללחץ של מי הם נכנעו

בדווקא הרבה יותר מסוכן לגור
בדירהשרשומה על שם מישהו
שהתחשב בכפיה שוב ושוב
על סכומים שאין לו.
 
אחד ההדרכות הבסיסיות לזוג מתחתן הוא שהנושא של גירושין לא יעלה אפילו כהו"א של בדיחה.
אם אתה מעלה את זה כאופציה זה ממש לא בריא..

תשמע מה שאתה אומר.
אם להעלות אופציות של דברים לא רצויים מעכיר את בהאוירה
וגורם בסופו של דבר להתרחק לנושא ולא להתרחק ממנו,
אז
למה להעלות את הנושא של 'הם יעשו שטויות עם הכסף'?
יש לזה את אותה השפעה.
 
עת על כמה בחורות מעל גיל 25 שעשו הסכם ממון
היה להם כבר חלק משמעותי בדירה והון עצמי
לטעמי זה דבר מבורך
ולהיפך הוא מראה על אמון

איך זה מראה על אמון?
ואני אשמח לשמוע איזה רבנים תומכים בזה
 
החשש הוא לא מוגזם. אני מכיר שני זוגות שהפסידו את הדירה (שההורים שלהם קנו להם) וגרים היום בשכירות.

מצד שני יש את הבעיה (יש שיאמרו יתרון) של מקרי גירושין. הזוג צריך להיות עצמאי כדי שיוכל להצליח - מה יקרה אם הזוג יסתכסך עם ההורים?. וגם יש את הסיפור שההורים יכולים להסתבך כלכלית והדירה הזו קשורה על שמם.

עוד דבר (משפטי, שאינני יודע), אם ההורים מתים אז ה'הערת אזהרה' עוברת בירושה לכל המשפחה? פתח לצרות.

תשובה מקיפה
 
כיון שמודעות פיננסית בקרב בחורי ישיבה שואפת לאפס,

למה לא לטפל בזה כמה שנים טובות קודם?
הורה שעיניו בראשו יכול לחנך למודעות כלכלית ע"ידמי כיס ושיח ואתגור
בטח עם מתבגרים ובוגרים.
 
למה לא לטפל בזה כמה שנים טובות קודם?
הורה שעיניו בראשו יכול לחנך למודעות כלכלית ע"ידמי כיס ושיח ואתגור
בטח עם מתבגרים ובוגרים.
החכם לא נכנס למצבים שפיקח יודע לצאת מהם.
במקום לדון אחר מעשה אם לרשום הערת אזהרה או לא, החכם משקיע בחינוך כלכלי כבר ב"דמי כיס" של הילד, וכן מותר קצת לשתף את הילד ולהכניס אותו לעניינים.
 
החכם לא נכנס למצבים שפיקח יודע לצאת מהם.
במקום לדון אחר מעשה אם לרשום הערת אזהרה או לא, החכם משקיע בחינוך כלכלי כבר ב"דמי כיס" של הילד, וכן מותר קצת לשתף את הילד ולהכניס אותו לעניינים.
לא מדובר על הבת שלך אלא על החתן שלך, שאינך יודע מה טיבו בהיבט הכלכלי.
 
ואם ביתך היא תמימה וחמודה והתחתנה בת 19 , וגם אתם הורים נחמדים וטובים
וההורים של החתן שתלטנים (יש המון נרקיסטים סמויים ביננו ) ובקניית הדירה כשעוד היתה פרגית עדינה , השווער הוסיף סכום לדירה והוא מהסוג שחייב לשים הערה כי 'הוא חייב לבטח את הכסף שלו', (שווער שתלטן בחיים לא יוותר על כזאת הזדמנות, אם רק תהיה מקובלת)
ואז הבת שלך סובלת מהורים מתערבים ולא משחררים ,
והדרך היחידה להציל את עצמה ואת הזוגיות שלה , זה לעוף משם , ואז היא תקועה עם 'הערה' נחמדה שמשהו שאל אותה בכלל , לפני כמה שנים כשהתחתנה.
לא נעים לי , מכירה ארבע זוגות שהיו צריכים לעבור מעדות שונות ומאזורים שונים , יכולה לשאול כל יועץ נשואים כמה זה מצוי לצערינו,
אז כדי לבטח את הנפש הבריאה של הבת שלך , חייבים לתת לזוג מרחב עצמאות מוחלט
אם אתם לא מסוגלים לשחרר, אז אתם רק בתחילת הסרט
תמיד אפשר לתת להם אך החלק שלהם ולמכור
ואם לא מוותרים תמיד יש דין תורה לתת להם את החלק שההורים שלו הביאו.

ואם היא חלילה נשואה לחם נרקסיסט, מקווה שאתן לה מספיק כלים לקום וללכת גם אם תפסיד את הדירה
 
יפה, אז בעצם אנחנו באותה דיעה + -
כנראה שאנחנו בעולמות כ"כ שונים
כי אני לא מכירה בסביבתי אנשים שקיבלו מההורים "דירה" - קרי - את כל מלוא הסכום שהיא עלתה.
מתארת לעצמי שזה עולם אחר. לגמרי.
גם אלו שאני מכירה שנכנסו לדירה שההורים "קנו" להם מיד אחרי החתונה - את המשכנתא השאירו לילדים, כך שכמה מהסכום ההורים שלמו? נניח 25%? (זה עדיין הרבה בשביל שיעשו עם זה שטויות. בהחלט.)
רוב הזוגות שחיים בסביבתי (החברתית, המשפחתית, האיזורית) - הזוג קנה לעצמו את הדירה, רובם עם עזרה מההורים להון העצמי, או את מלוא ההון העצמי במקרה שנישאו צעירים/להורים ב"ה יש כסף יותר מהממוצע. לאחר כמה שנים מהחתונה והצליחו לחסוך סכום כלשהו גם כן.
זה שאת לא מכירה לא אומר שלא קיים כמובן
אני מכירה הרבה מאד זוגות שקנו בבית שמש לדוג' ב 1900000 וקבלו מההורים במצטבר 1000000 מה שאומר שקבלו
יותר מ 50%
ואיך שאת מציגה את הדברים- אין מה בכלל מה לדון גם תאורטית
כל הניקים פה הסכימו שבמצב בו ההורים נותנים מתנה "צנועה" של 50K לא מתחיל בכלל להתפתח שאלה
לעומת הורה שנותן 800K שאז מרגיש הרבה יותר צורך "לבטח" את הכסף
 
בקשה :
לתועלת הציבור - יש כאן מישהו שיכול במאמר מתמצת להסביר כיצד הסכם ממון (דיוק - הפרדה רכושית ספציפית) יכול לחסוך מאות אלפי ש"ח של מיסים (רכישה ושבח) באירוע של דירה נוספת ? + תוספת מראי מקום לפסיקה הרלוונטית (בגוגל - קנס הנישואים) + כיצד ניתן להפוך את הנושא לידידותי ?
תודה
 
עיקר הרציונאל שעומד מאחורי הדין בקצרה:
פעם [וגם היום מבחינה הלכתית טהורה] הבעל היה זה שעובד ומביא את הכסף העיקרי, עבודתה המכניסה של האשה הייתה זניחה ביחס אליו, ממילא מובן יותר שהוא זה שיחליט לאן ילך הכסף, ובוודאי שהיא העדיפה עליו ועל התורה ולכן היא מקבלת דיור ומזונות עד סוף ימיה מממונו [או עד שהיא נישאת שוב], אך כל מה שמעבר לכך יורשיו עדיפים על יורשיה
ובוודאי שכל מה שהיא הרוויחה לאחר מותו היא הקובעת הבלעדית על הירושה ויורשיה הם היורשים של הממון ולא יורשיו, וגם אם אין להם ילדים אחיה יורשים ולא אחיו
בימינו שהאשה לוקחת חלק מרכזי באחריות והבאת הפרנסה איניני יודע דיי את הגדרות הדין אבל מסתבר שעד שלא יעשו איזשהוא הסכם עם תוקף תישאר ההלכה הראשונית
 
יש להוסיף גם שבכל רגע שהיא רוצה היא יכולה להגיד איני ניזונת ואיני עושה ואז כל שקל שהיא מכניסה שייך לה בלבד. מנגד הבעל לא חייב לזון אותה. מרגע זה כל נכס שהם ירכשו במשותף שייך לשניהם במשותף.
כמובן שניתן לעשות צוואה ובה האישה תירש את הנכסים.
אשה שעברו עשרים שנה בין פטירת בעלה יש הרבה מה לדון האם הכסף הנזיל עכשיו שייך לה (לא הדירה שהוא נכנס במעון) ואכן צוואת כאלה הם מסובכות.
מלבד זאת זה לא מפתיע אותי שהאח (שהוא הבן שלה) ערער, מערערים על דברים הרבה יותר קטנים, גם כשהאבא הוריש במפורש יש ערעורים. לכו לבתי דין, בתי משפט, בוררים ותראו את מה שהולך שם ותבינו...

פעם [וגם היום מבחינה הלכתית טהורה] הבעל היה זה שעובד ומביא את הכסף העיקרי, עבודתה המכניסה של האשה הייתה זניחה ביחס אליו, ממילא מובן יותר שהוא זה שיחליט לאן ילך הכסף

ואגב אני באמת כל הזמן מודה לאשתי על כך שהיא מוכנה לעבוד כדי שאני אוכל ללמוד. ואני אומר לה שאכן היא לא חייבת ואם היא תרצה להפסיק זוהי זכותה המלאה ואני זה שאצטרך לצאת לעבוד.
 
אני שואלת האם ניתן לדרוש התחייבות כזו לחלוקת הכסף או לבעלות שניהם ולצוואה שהיא תירש אותו לפני החתונה ויהיה לזה תוקף ?

והבעל יהיה מחויב לכתוב צוואה שהיא יורשת?
וזה נכד שלה והבן הוריהם נפטר וכתב שהירושההעל פי דין תורה
 
אני שואלת האם ניתן לדרוש התחייבות כזו לחלוקת הכסף או לבעלות שניהם ולצוואה שהיא תירש אותו לפני החתונה ויהיה לזה תוקף ?

והבעל יהיה מחויב לכתוב צוואה שהיא יורשת?
וזה נכד שלה והבן הוריהם נפטר וכתב שהירושההעל פי דין תורה
למיטב ידיעתי אפשר לחלק רכוש בכל דרך ששני בני הזוג מסכימים עליה. אי אפשר להכריח את בן הזוג להסכים למה שהוא לא חייב.
כמובן, סכומים שאישה מביאה איתה לפני החתונה היא לא חייבת שהם יהיו של בעלה, היא יכולה להתנות מראש שזה נשאר שלה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה